בוני התלמוד

    מסכת בבא קמא דף ס״ג עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    באבידהמוצא אבידה שטוען נגנבה הימני לאחר שמצאתיה:

    שנאמר על כל אבידה וגו'ובטוען טענת גנב מוקמינן ליה להאי קרא לקמן בשמעתין:

    תנן התםבהגוזל עצים:

    משלם את הקרןדאין כפל אלא בטענת גנב:

    הודה מעצמו משלם קרן וחומש ואשםדכתיב (ויקרא ה) או מכל אשר ישבע עליו לשקר וגו' וזהו אשם גזילות ואינו בא אלא על הודאת פיו דאע"פ דלא כתב בההיא פרשה הודאה כתב רחמנא באשם גזל הגר בפרשת נשא והתודו את חטאתם וגו' וחומש נמי אינו בלא אשם:

    טענת אבדהאבד הימנו:

    בשבועהלאחר שנשבע לשקר כדקתני משביעך אני:

    בטוען טענת גנבבבעל הבית שטוען טענת גנב בפקדון זה כדכתיב וגונב מבית האיש וגו' הכתוב מדבר וקאמר דאם ימצא שהוא גנב שישלם שנים:

    או אינו אלא בגנב עצמושבעל הבית אמת טען ונמצא הגנב שגנבו:

    כשהוא אומר אם לא ימצא הגנבולקמיה מוקמינן לה בטוען טענת גנב שנמצא הוא בעצמו גנב הוי אומר דהאי קרא דלעיל נמי כשנמצא בעל הבית שקרן קאמר ולקמיה פרכינן תרי קראי למה לי:

    בגנב עצמומגיד הכתוב שגנב משלם כפל:

    או אינו אלא בטוען טענת גנב קאמרדאם נמצא הוא גנב משלם כפל:

    ה"גכשהוא אומר אם לא ימצא הגנב הרי טוען טענת גנב אמור הא מה אני מקיים כו':

    אם לא ימצא כמו שאמרשטוען נגנבה כדכתיב וגונב מבית האיש:

    אלא הוא עצמו גנבוונקרב בעל הבית כלומר והוא כבר נשבע בדבר שלא שלח ידו מה כתיב אחריו על כל דבר פשע וגו' ישלם שנים:

    וממאידהאי ונקרב בעל הבית לשבועה קאמר:

    לשבועהשכיון שטוען וגונב מבית האיש ישבע שנגנבה ויפטר:

    או אינו אלא לדיןלפרעון דשומר חנם שטוען נגנבה ישלם דהאי קרא בשומר חנם כתיב כדאמרי' בהשואל (ב"מ דף צד:):

    שליחות יד למטהבשומר שכר שבועת ה' תהיה בין שניהם אם לא שלח וגו':

    שליחות יד למעלהונקרב בעל הבית אל האלהים אם לא שלח ידו:

    למעוטי טענת אבדאם טען נאבדה הימנו ועדים מעידים שגנבו פטור מכפל אפילו נשבע:

    משלם תשלומי ארבעה וחמשהכגנב עצמו דנפקא ליה מגנב הגנב:

    הקישא הואכיון דסמיכי להדדי הני קראי איתקש גנב וטוען טענת גנב להדדי מה גנב משלם תשלומי ארבעה וחמשה אם טבח ומכר אף טוען טענת גנב משלם ארבעה וחמשה ואע"ג דאיכא למיפרך מה לגנב עצמו שכן חייב כפל בלא שבועה תאמר בטוען טענת גנב שצריך שבועה אין משיבין על ההיקש כדאמרינן להא מילתא בהגוזל עצים (לקמן בבא קמא דף קח:) ואיכא דאמרי הקישא כדמפרש התם הואיל וגנב משלם כפל וטוען טענת גנב משלם כפל מה גנב טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה אף טוען טענת גנב טבח ומכר משלם ארבעה וחמשה ולאו מילתא היא דהאי מה מצינו בנין אב הוא ולא הקישא אלא סמיכות המקראות קרי היקש והכי נמי שמעינן התם:

    הניחא למ"ד חד בגנב וחד בטוען [טענת גנב] שפירנפקא ליה גנב מהכא אלא למ"ד כו':

    מדתנא דבי חזקיהדדריש קרא אחרינא דמשתעי בגנב עצמו אם המצא תמצא בידו הגניבה וגו' והאי דנקט דרשה ולא נקט קרא משום דמקרא לא נפקא לן בהדיא אלא בעלי חיים כדכתיב משור ועד חמור עד שה חיים ומדרשה מרבה להו תנא דבי חזקיה לכולהו:

    יאמר שור וגניבה והכל בכללדמרבינן כל כעין הפרט דבר המטלטל וגופו ממון חמור ושה למה לי ומשני אילו כן וכו' ולקמיה מפרש מאי קאמר הא לאו כלל ופרט וכלל הוא דקדריש ליה כעין הפרט:

    אף כל קרבולא מתרבי מכעין הפרט אלא הקרב למזבח להכי כתב שה דלא תימא כל לאתויי קרב למזבח קאתי דמה יש לך להביא שקרב למזבח ולא נכתב בפירוש שה כשהוא אומר שה הרי שה אמור הא מה אני מקיים גניבה שאני דורש בכעין הפרט:

    משלם תשלומי ארבעה וחמשהכגנב עצמו דנפקא ליה מגנב הגנב:

    בבא קמא 63 עמוד ב

    1באבידה, משלם תשלומי כפל; שנאמר: ״(שמות כב״, ח) ״על כל אבידה אשר יאמר״.

    2תנן התם: ״היכן פקדוני״ אמר ליה: ״אבד״, ״משביעך אני״, ואמר: ״אמן״; והעדים מעידים אותו שאכלו משלם את הקרן. הודה על פי עצמו משלם קרן וחומש ואשם.

    3״היכן פקדוני״ אמר לו: ״נגנב״, ״משביעך אני״, ואמר: ״אמן״; והעדים מעידים אותו שגנבו משלם תשלומי כפל. הודה מעצמו משלם קרן וחומש ואשם.

    4קתני מיהא בטוען טענת גנב דמשלם תשלומי כפל אבל בטוען טענת אבד לא משלם תשלומי כפל. ואפי' טוען טענת גנב בשבועה הוא דמשלם תשלומי כפל, אבל שלא בשבועה אינו משלם תשלומי כפל.

    5מנהני מילי? דתנו רבנן: (שמות כב, ו) ״אם ימצא הגנב״ בטוען טענת גנב הכתוב מדבר.

    6אתה אומר בטוען טענת גנב או אינו אלא בגנב עצמו? כשהוא אומר: ״אם לא ימצא הגנב״ בטוען טענת גנב הכתוב מדבר.

    ברייתא

    7תניא אידך: ״אם ימצא הגנב״ בגנב עצמו הכתוב מדבר. אתה אומר בגנב עצמו, או אינו אלא בטוען טענת גנב? כשהוא אומר: ״אם לא ימצא הגנב״ הרי טוען טענת גנב אמור, הא מה אני מקיים: ״אם ימצא הגנב״? בגנב עצמו הכתוב מדבר.

    8דכולי עלמא מיהת, ״אם לא ימצא הגנב״ בטוען טענת גנב כתיב״. מאי משמע? אמר רבא: ״אם לא ימצא״ כמה שאמר, אלא שהוא עצמו גנבו״ ישלם שנים.

    9ומנלן דבשבועה?

    10דתניא: (שמות כב, ז) ״ונקרב בעל הבית אל האלהים״ לשבועה. אתה אומר לשבועה, או אינו אלא לדין? נאמר שליחות יד למטה, ונאמר שליחות יד למעלה; מה להלן לשבועה, אף כאן לשבועה.

    11בשלמא למאן דאמר חד בגנב וחד בטוען טענת גנב היינו דכתיב״י תרי קראי״; אלא למאן דאמר תרוייהו בטוען טענת גנב, תרי קראי למה לי?

    12אמרי: חד למעוטי טענת אבד.

    13ולמאן דאמר חד בגנב וחד בטוען טענת גנב, דלא מייתר, למעוטי טענת אבד מנא ליה? מגנב הגנב׃

    14ולמאן דאמר תרוייהו בטוען טענת גנב, דמיעט ליה טוען טענת אבד, גנב הגנב מאי דריש ביה׃

    15אמר לך: מבעי ליה? לכדרבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן הטוען טענת גנב; בפקדון משלם תשלומי כפל טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה׃

    16למאן דאמר חד בגנב וחד בטוען טענת גנב דהאי גנב הגנב אפקיה למעוטי טענת אבד דר' חייא בר אבא מנא ליה׃

    17אמר לך הקישא הוא ואין משיבין על הקישא׃

    18בשלמא למאן דאמר חד בגנב וחד בטוען טענת גנב שפיר אלא למאן דאמר תרוייהו בטוען טענת גנב גנב עצמו מנא ליה׃

    19וכי תימא ליתי בק"ו מטוען טענת גנב דיו לבא מן הדין להיות כנדון מה להלן בשבועה אף כאן בשבועה׃

    20נפקא ליה מדתנא דבי חזקיה דתנא דבי חזקיה יאמר שור וגניבה והכל בכלל׃

    21אילו כך הייתי אומר מה הפרט מפורש קרב לגבי מזבח אף כל קרב לגבי מזבח מה יש לך להביא שה,׃

    תוספות

    והעדים מעידים אותו שאכלואכלו נקט לרבותא אף על פי שאבדו מן העולם פטור מן הכפל בטענת אבד וסיפא נקט שנגנבו לרבותא דאע"פ שהוא בעין חייב כפל כיון שטוען טענת גנב:

    הוי אומר בטוען טענת גנב דבר הכתובדבא זה ולימד על זה:

    מגנב הגנבדהגנב משמע המיוחד כמו העולה עולה ראשונה (פסחים דף נח:) הירך המיומנת שבירך (חולין דף צא.):

    ואידך הגנב לכדר' חייא בר אבאאע"ג דהאי דריש לריבוי והאי למיעוט אין לחוש דהכל לפי סברת הדרש:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רשב"א

    והעדים מעידים אותו שאכלוהא דנקט ברישא אכלו ובסוף נקט שגנבו רבותא נקט הכי דברישא שטוען טענת אבידה אף על פי שנמצא שהוא אכלו והוא הוציאו מן העולם אינו משלם תשלומי כפל שאין כפל בטוען טענת אבדה ובטוען טענת גנב אף על פי שהוא בעולם והחזירו בעין משלם תשלומי כפל.

    אין משיבין על ההיקש[פירש רש"י ז"ל] אף על פי שיש להשיב דמאי אמרת הוקש טוען טענת גנב לגנב עצמו ומה גנב משלם ארבעה וחמשה אף טוען טענת גנב איכא למיפרך מה לגנב שכן משלם כפל בלא שבועה תאמר בטוען טענת גנב שאינו משלם בלא שבועה אלא כיון שהקישא היא לא פרכינן. ויש מפרשים מה לגנב דבאיסורא בא לידו תאמר בטוען טענת גנב דבהתירא בא לידו, והראשון נראה עיקר דיש להשיב בגופן של תשלומין, (נמי) [ומיהו, ש"מ] איתנהו לתרווייהו ואפילו הכי לא פרכינן.

    אמר רבא מדתנא דבי חזקיהכלומר דמפקינן לי מונמצא בידו חיים שנים ישלם כדמסקינן לקמן בשמעתא ולא הוי ליה לרבא למימר אלא נפקי ליה מונמצא בידו חיים שנים ישלם אלא משום דבטוען טענת גנב מרבינן כל דבר המטלטל וגופו ממן ומדתנא דבי חזקיה נפקא לן הכי בגנב עצמו ניחא לי' לאתויי הא דתנא דבי חזקיה.

    יאמר גנבה ושור וחיים והכל בכללתימא היאך אפשר לומר שיהא בכלל לא יהא אלא פרט וכלל שהכל בכלל הא כללא חיים כתיב ואין בכלל אלא בעל חי אכתי גנב מנא ליה, וזו שאל ה' ר' אשר (לפניו) [לפני ר"י] והשיב דהשתא משמע ליה דכיון דאייתינן ליה לכלל ופרט וכלל דשור הוה פרט על כרחך חיים כלל גמור הוא בכלל דגנבה להיות כל דבר דאם אינו אלא לבעל חי על כרחך לא היה בכלל יותר מכעין הפרט א"ו משמע ליה דהאי כללא דחיים כלל גמור הוא כדאמרן ואף על גב דחיים כתיב ואי נמי משום דכיון שבא לכלל ופרט האי חיים ענין שוה ממון וכאלו אמר כל דבר שוה פרוטה דחשיבות ממון קרי חיות דומיא דהא דאמר רב (סה, א) חיים אחייה לקרן כעין שגנב. ואם תאמר אם כן מאי קא פריך והא לא דמי כללא בתרא לכללא קמא דהא למאי דפרשינן ודאי דמיא יש לומר דהכי קאמר והא לא דמי לפי פשט הלשון דלא משמע חיים אלא בעל חי וכיון דהיינו מפרשים גנבה וחיים כמשמעות פשט שלהם אין לעשות ממנו כלל האחרון ופריק דהאי תנא דברי ר' ישמעאל הוא דדריש בכללי ופרטי כי האי גוונא ולבסוף אמר דאית ליה פירכא דליכא למימר הכי דלא משמע חיים אלא בעל חי אלא על כרחך לא הוה מרבינן אי לא כתיב המצא תמצא.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת בבא קמא דף ס״ג עמוד ב׳

    מסכת בבא קמא דף ס״ג עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 21 קטעים ממוספרים, כ־425 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    באבידה מוצא אבידה שטוען נגנבה הימני לאחר שמצאתיה:

    שנאמר על כל אבידה וגו' ובטוען טענת גנב מוקמינן ליה להאי קרא לקמן בשמעתין:

    תנן התם בהגוזל עצים:

    משלם את הקרן דאין כפל אלא בטענת גנב:

    הודה מעצמו משלם קרן וחומש ואשם דכתיב (ויקרא ה) או מכל אשר ישבע עליו לשקר וגו' וזהו אשם גזילות ואינו בא אלא על הודאת פיו דאע"פ דלא כתב בההיא פרשה הודאה כתב רחמנא באשם גזל הגר בפרשת נשא והתודו את חטאתם וגו' וחומש נמי אינו בלא אשם:

    טענת אבדה אבד הימנו:

    בשבועה לאחר שנשבע לשקר כדקתני משביעך אני:

    בטוען טענת גנב בבעל הבית שטוען טענת גנב בפקדון זה כדכתיב וגונב מבית האיש וגו' הכתוב מדבר וקאמר דאם ימצא שהוא גנב שישלם שנים:

    ועוד 20 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Bava Kamma 63b · Sefaria

    תוספות

    והעדים מעידים אותו שאכלו אכלו נקט לרבותא אף על פי שאבדו מן העולם פטור מן הכפל בטענת אבד וסיפא נקט שנגנבו לרבותא דאע"פ שהוא בעין חייב כפל כיון שטוען טענת גנב:

    הוי אומר בטוען טענת גנב דבר הכתוב דבא זה ולימד על זה:

    מגנב הגנב דהגנב משמע המיוחד כמו העולה עולה ראשונה (פסחים דף נח:) הירך המיומנת שבירך (חולין דף צא.):

    ואידך הגנב לכדר' חייא בר אבא אע"ג דהאי דריש לריבוי והאי למיעוט אין לחוש דהכל לפי סברת הדרש:

    Tosafot on Bava Kamma 63b · Sefaria

    רשב"א

    והעדים מעידים אותו שאכלו הא דנקט ברישא אכלו ובסוף נקט שגנבו רבותא נקט הכי דברישא שטוען טענת אבידה אף על פי שנמצא שהוא אכלו והוא הוציאו מן העולם אינו משלם תשלומי כפל שאין כפל בטוען טענת אבדה ובטוען טענת גנב אף על פי שהוא בעולם והחזירו בעין משלם תשלומי כפל.

    אין משיבין על ההיקש [פירש רש"י ז"ל] אף על פי שיש להשיב דמאי אמרת הוקש טוען טענת גנב לגנב עצמו ומה גנב משלם ארבעה וחמשה אף טוען טענת גנב איכא למיפרך מה לגנב שכן משלם כפל בלא שבועה תאמר בטוען טענת גנב שאינו משלם בלא שבועה אלא כיון שהקישא היא לא פרכינן. ויש מפרשים מה לגנב דבאיסורא בא לידו תאמר בטוען טענת גנב דבהתירא בא לידו, והראשון נראה עיקר דיש להשיב בגופן של תשלומין, (נמי) [ומיהו, ש"מ] איתנהו לתרווייהו ואפילו הכי לא פרכינן.

    אמר רבא מדתנא דבי חזקיה כלומר דמפקינן לי מונמצא בידו חיים שנים ישלם כדמסקינן לקמן בשמעתא ולא הוי ליה לרבא למימר אלא נפקי ליה מונמצא בידו חיים שנים ישלם אלא משום דבטוען טענת גנב מרבינן כל דבר המטלטל וגופו ממן ומדתנא דבי חזקיה נפקא לן הכי בגנב עצמו ניחא לי' לאתויי הא דתנא דבי חזקיה.

    יאמר גנבה ושור וחיים והכל בכלל תימא היאך אפשר לומר שיהא בכלל לא יהא אלא פרט וכלל שהכל בכלל הא כללא חיים כתיב ואין בכלל אלא בעל חי אכתי גנב מנא ליה, וזו שאל ה' ר' אשר (לפניו) [לפני ר"י] והשיב דהשתא משמע ליה דכיון דאייתינן ליה לכלל ופרט וכלל דשור הוה פרט על כרחך חיים כלל גמור הוא בכלל דגנבה להיות כל דבר דאם אינו אלא לבעל חי על כרחך לא היה בכלל יותר מכעין הפרט א"ו משמע ליה דהאי כללא דחיים כלל גמור הוא כדאמרן ואף על גב דחיים כתיב ואי נמי משום דכיון שבא לכלל ופרט האי חיים ענין שוה ממון וכאלו אמר כל דבר שוה פרוטה דחשיבות ממון קרי חיות דומיא דהא דאמר רב (סה, א) חיים אחייה לקרן כעין שגנב. ואם תאמר אם כן מאי קא פריך והא לא דמי כללא בתרא לכללא קמא דהא למאי דפרשינן ודאי דמיא יש לומר דהכי קאמר והא לא דמי לפי פשט הלשון דלא משמע חיים אלא בעל חי וכיון דהיינו מפרשים גנבה וחיים כמשמעות פשט שלהם אין לעשות ממנו כלל האחרון ופריק דהאי תנא דברי ר' ישמעאל הוא דדריש בכללי ופרטי כי האי גוונא ולבסוף אמר דאית ליה פירכא דליכא למימר הכי דלא משמע חיים אלא בעל חי אלא על כרחך לא הוה מרבינן אי לא כתיב המצא תמצא.

    Rashba on Bava Kamma 63b · Sefaria

    מאירי

    הטוען טענת גנב באבדה שמצא ונמצא שהוא גנבה משלם תשלומי כפל אם נשבע ואח"כ באו עדים ודוקא בטענת ליסטים מזויין שהוא פוטר עצמו בכך הא בטענת גנב אחר פטור שהרי לא פטר בה עצמו שהרי שומר אבדה שומר שכר הוא כמו שהתבאר:

    כבר בארנו שטוען טענת גנב אינו משלם כפל אא"כ נשבע קודם שיבאו עדים וכן שאין תשלומי כפל אלא לפוטר עצמו בטענת גנבה הא לטענת אונס או לטענת אבד אין כאן תשלומי כפל וטענת לסטים מזויין מיהא טענת גנבה היא כמו שהתבאר מעתה תבעו ואמר לו היכן פקדוני ואמר לו אבד משביעכני ואמר אמן והעדים מעידים אותו שאכלו משלם את הקרן שאין כפל בטענת אבד הודה מעצמו משלם קרן וחומש ואשם כדין האמור בסדר ויקרא בפרשת כי תמעול מעל היכן פקדוני אמר לו גנוב משביעכני ואמר אמן והעדים מעידים שהוא גנבו משלם תשלומי כפל הודה מעצמו לאחר שנשבע משלם קרן וחומש ואשם הא אם הודה קודם שנשבע אינו משלם אלא קרן וגנב עצמו כל שבאו עדים משלם בכל אע"פ שלא נשבע:

    Meiri on Bava Kamma 63b · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    בפרש"י בד"ה או אינו אלא לדין לפרעון דש"ח שטוען נגנבה ישלם כו' עכ"ל מפירושו נראה דר"ל דש"ח לא יפטר בטענת גניבה וישלם הקרן אבל קשה כיון דקרנא בעי שלומי כפילא היכא ישלם בטוען טענת גנב ובפרק המפקיד פרש"י או אינו אלא קריבה לדין שמשעה שטען בב"ד נגנבה אע"פ שלא נשבע ישלם כפל כו' עכ"ל והשתא ל"ק מידי ומיהו יש לדקדק מאי קשיא ליה או אינו אלא לדין הא ע"כ קריבה נמי לשבועה וטוען טענת גנב אינו חייב כפל אלא בשבועה דאל"כ לא לכתוב כפל בגנב ותיתי ק"ו מטוען טענת גנב כדלקמן בשמעתין ומזה נראה לקיים פירושו דהכא וה"ק דגזירת הכתוב הוא בטוען נגנבה שישלם הקרן ואפ"ה דאם נמצא שהוא גנב שישלם כפל והשתא שפיר איצטריך לגנב עצמו ודו"ק:

    Chidushei Halachot on Bava Kamma 63b · Sefaria

    מהר"ם

    רש"י ד"ה או אינו אלא לדין לפרעון דשומר חנם שטוען נגנבה ישלם וכו'. ויש לתמוה הא שומר חנם אינו חייב בגנבה ואבדה וצריך לפרש דר"ל דשומר הגם שטוען נגנבה ובאו עדים שהוא עצמו גנבו ישלם אפילו בלא שבועה וכן מצאתי בגליון תוס' ישנים וכן פרש"י עצמו בפרק המפקיד (בבא מציעא דף מ"א) ועוד כתב שם בגליון הקשה ה"ר שמשון מקוצי דהיאך בעי למימר דטוען טענת גנב ישלם כפל בלא שבועה א"כ למה ליה דכתב רחמנא כפל בגנב עצמו תיתי בק"ו מטוען טענת גנב דבהיתרא בא לידיה משלם כפל כ"ש גנב עצמו דהכי אמרינן לקמן בשמעתין דאי גנב בשבועה לא לכתוב גנב עצמו ותיתי מטוען טענת גנב ונראה דהוה אמינא דמילתא דאתיא בק"ו טרח וכתב קרא א"נ האי תנא דברייתא ס"ל דתרוייהו אם ימצא הגנב ואם לא ימצא אתי לטוען טענת גנב וגנב עצמו נפקא ליה מקרא דאם המצא תמצא הגנבה ונו' כדדריש תנא דבי חזקיה ולהכי קאמר או אינו אלא לדין וטוען טענת גנב משלם כפל בלא שבועה ואין ה"נ דגנב עצמו ילפינן מק"ו מטוען טענת גנב וקרא דאם המצא תמצא נדרוש להא דרבה בר אהילאי למודה בקנס ואחר כך באו עדים כדלקמן בשמעתין ועוד אפי' למאן דאמר דנפק גנב עצמו מקרא דאם ימצא הגנב איכא למימר דה"ק או אינו אלא לדין וטוען טענת גנב ישלם כפל אפילו בלא שבועה והא דאיצטריך למכתב גנב עצמו על כרחך אתי לאתויי לחייב בגנב עצמו אפי' קרקעות ועבדים ושטרות והני מיעוטא דממעטי קרקעות ועבדים ושטרות לא ממעטי אלא בטוען טענת גנב ולא קאי אלא אקרא דאם לא ימצא אבל לא אקרא דאם ימצא הגנב דלעיל מיניה דאיירי בגנב עצמו אבל אחר דנפקי דטוען טענת גנב לא משלם כפל אלא בשבועה אית לן לאוקמי הא דכתב רחמנא גנב עצמו היינו לחייב גנב עצמו אפילו בלא שבועה ולא לחייבו בקרקעות ועבדים ושטרות ודבר שאינו מסויים זהו העולה מדברי הגליון אך שהוצרכתי להוסיף ולגרוע בדבריו ודו"ק:

    Maharam on Bava Kamma 63b · Sefaria

    שיטה מקובצת

    נאמרה שליחות יד למטה ותימה ואמאי איצטריכא הך גזירה שוה תיפוק ליה מדאיצטריך למכתב גנב דהוי בשבועה דוקא דאי לא בשבועה למה ליה למכתב גנב תיתי בק"ו בטוען טענת גנב. ותירץ ר"מ דאפילו אי טוען טענת גנב מחייב בלא שבועה בעינן לכל הפחות שיכפור בבית דין כדכתיב ונקרב בעל הבית אל האלהים ומוקמינן לכל הפחות לדין ולהכי איצטריך למכתב גנב דאפילו נמצא בידו בלא כפירת בית דין. הרא"ה ז"ל.

    אלא למאן דאמר תרווייהו בטוען טענת גנב תרי קראי למה לי תימא תיקשי ליה פשטיה דקרא היכי מיתוקם דלא ימצא ואם ימצא חדא הוא. ופירש הר"מ דבהכי מיתוקם אם ימצא הגנב פירוש שהוא עצמו גנבו עד ונקרב בעל הבית אל האלהים פירוש אינו משלם אלא בשבועה ומכל מקום קא בעי תרי קראי למה לי דבלא ימצא הגנב הוה סגי. תלמידי הר"פ ז"ל.

    למעוטי טענת אבד וא"ת ואמאי לא אמרינן אין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות. ושמא יש לומר דגנב לא משמע למעוטי אבדה. הרא"ש ז"ל.

    נפקא ליה הגנב רצה לומר ממה שיכול לכתוב גנב וכתיב הגנב דה"א יתירה לדרשא אתא וכיוצא בזו בכמה דוכתי כי ההיא דפרק היה קורא דברים הדברים. ואידך גנב הגנב מאי עביד ליה מיבעי ליה וכו'. וקצת קשה ולימא גנב הגנב לא דריש כדאמרינן התם בפרק היה קורא ורבנן דברים הדברים לא משמע להו. ואינה קושיא שכיון שמוצא לדרוש דורש ועדיף טפי. והתם בפרק היה קורא קאמר משום דלא אשכח שום דרשא. שיטה.

    היקשא הוא ואין משיבין על ההיקש פירש רש"י ז"ל היקשא הוא כיון דסמיכי להדדי הני קראי עד ואף על גב דאיכא למיפרך מה לגנב עצמו שכן חייב כפל בלא שבועה. ויש מפרשים מה לגנב דבאיסורא בא לידו תאמר בטוען טענת גנב דבהיתרא בא לידו. ופירוש רש"י ז"ל עיקר דיש להשיב בגופן של תשלומין ומיהו איתנהו לתרווייהו ואפילו הכי לא פרכינן. הרשב"א ז"ל.

    Shita Mekubetzet on Bava Kamma 63b · Sefaria

    פני יהושע

    בפרש"י בד"ה או אינו אלא לדין לפרעון כו' עיין מ"ש מהר"ם בשם הר"ש מקוצי וכן בקיקיון דיונה כתב פירוש ע"ז אבל אין פירושם מתיישב לפי ל' רש"י שלפנינו דבדיבור שלפני זה כתב לשבועה כו' ישבע שנגנבה ויפטר וע"ז כתב או אינו כו' דשומר חינם שטוען נגנבה ישלם כו' והאי לישנא ודאי משמע דבגניבה ממש איירי אם יש לפטור הש"ח או לא. וכן מ"ש דהאי קרא בש"ח איירי כדקאמרינן בהשואל עכ"ל אין לו שום ענין לכאן אם לא שנפרש לענין נגנבה ממש וכמו שיתבאר לכך נראה דאיירי מנגנבה ממש דדוקא בפרק המפקיד פי' רש"י לענין ט"ג שיתחייב כפל אפילו שלא בשבועה משום דליכא לאקשויי א"כ ל"ל דכתב רחמנא כפל בגנב עצמו די"ל כמו שפי' הר"ש מקוצי דבאמת לגנב עצמו לא צריך קרא וקרא דאם המצא תמצא אתיא לכדרבא בר אהילאי לקמן בשמעתין אבל הכא דבהאי שקלא וטריא אכתי לא אסקינן ההיא דרבה ועוד דהא מייתי הכא חדא ברייתא דאם ימצא הגנב בגנב עצמו איירי א"כ לא מצינן למימר דטוען טענת גנב לחייב כפל בלא שבועה לכך הוצרך לפרש דהא דקאמר או אינו אלא לדין היינו דבנגנבה ממש לחייב ש"ח אבל קשה דא"כ דקריבה היינו לדין ולפרעון מאי האי דקמסיים קרא אם לא שלח ידו במלאכת רעהו דכ"ש אי שלח יד דמחייב וי"ל דאי לא שלח יד משלם הקרן לבד אבל אי שלח יד משלם כפל השומר עצמו והיינו קרא דעל כל דבר פשע ובלא"ה צריך לפרש כן משום דלמאי דלא משמע להאי תנא פשטא דקרא דונקרב לשבועה אלא בלא שבועה א"כ אי אפשר לפרש כפל דקרא דעל כל דבר פשע בטוען ט"ג דא"כ בגנב עצמו ל"ל תיתי מק"ו אע"כ היינו מפרשי' דלא איירי כלל מט"ג אלא הכל מדין שומר ממש שאם נגנב משלם הקרן ואי פשע או שלח יד משלם כפל אבל למאי דמסקינן דונקרב בשבועה משמע דרשינן שפיר קרא דאם לא ימצא הגנב בטוען טענת גנב ועליה קאי כפל דעל כל דבר פשע דתו ליכא לאקשויי מידי כן נ"ל:

    בא"ד דהאי קרא בש"ח כתיב כדאמרינן בהשואל עכ"ל וקשה דהא בהשואל גופיה לא מוקמינן האי קרא בש"ח אלא משום דפטר בו על הגניבה עיין שם א"כ למאי דס"ד השתא דבהאי קרא אדרבא חייב על הגניבה א"כ יותר ראוי לומר דהאי קרא בש"ש איירי שכן יש בו חיוב כפל וקרא דפ' שניה אדרבא בש"ח וכדמקשה שם בגמרא ויש ליישב דמ"מ מקשה שפיר או אינו אלא לדין והיינו לחייב על הגניבה וא"כ מנ"ל דש"ח שטוען נגנבה פטור כיון דבשני המקראות משמע לחייב בטענת נגנבה וא"כ יש לחייב ממ"נ בין בש"ח ובין בש”ש וזה כונת התנא עצמו במאי דקאמר או אינו אלא לדין ומנ"ל דש"ח פטור וע"ז מסיק רש"י וכתב דהאי קרא בש"ח איירי כדאמרי' בהשואל כוונתו בזה דהתם משמע דלית לן קרא אחרינא לפטור ש”ח מגניבה אי לאו מהאי קרא א"כ קשה היא גופיה מנ"ל כיון דבהאי קרא נמי חייב על הגניבה כן נ"ל ליישב לשון רש"י:

    בגמרא גנב עצמו מנ"ל כו' דיו לבא מן הדין כו' כל האי קושיא היינו משום דלאו ב"ח דאי ב"ח בהדיא כתיבי בקרא דאם המצא תמצא וכדפי' רש"י בסמוך:

    Penei Yehoshua on Bava Kamma 63b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת בבא קמא, דף ס״ג, עמוד ב׳, בהיקף של כ־425 מילים ב־21 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 21 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 113 מילים

      נפתחת ב״באבידה, משלם תשלומי כפל; שנאמר: (שמות כב,…״

    2. קטע 226 מילים

      נפתחת ב״תנן התם: ״היכן פקדוני״ אמר ליה: ״אבד״,…״

    3. קטע 322 מילים

      נפתחת ב״״היכן פקדוני״ אמר לו: ״נגנב״, ״משביעך אני״,…״

    4. קטע 432 מילים

      נפתחת ב״קתני מיהא בטוען טענת גנב דמשלם תשלומי…״

    5. קטע 515 מילים

      נפתחת ב״מנהני מילי? דתנו רבנן: (שמות כב, ו)…״

    6. קטע 621 מילים

      נפתחת ב״אתה אומר בטוען טענת גנב או אינו…״

    7. קטע 741 מילים

      נפתחת ב״תניא אידך: ״אם ימצא הגנב״ בגנב עצמו…״

    8. קטע 826 מילים

      נפתחת ב״דכולי עלמא מיהת, ״אם לא ימצא הגנב״…״

      חכמים: רבא.

    9. קטע 92 מילים

      נפתחת ב״ומנלן דבשבועה?…״

    10. קטע 1031 מילים

      נפתחת ב״דתניא: (שמות כב, ז) ״ונקרב בעל הבית…״

      חכמים: רב בעל.

    11. קטע 1124 מילים

      נפתחת ב״בשלמא למאן דאמר חד בגנב וחד בטוען…״

    12. קטע 125 מילים

      נפתחת ב״אמרי: חד למעוטי טענת אבד.…״

    13. קטע 1317 מילים

      נפתחת ב״ולמאן דאמר חד בגנב וחד בטוען טענת…״

    14. קטע 1416 מילים

      נפתחת ב״ולמאן דאמר תרוייהו בטוען טענת גנב, דמיעט…״

    15. קטע 1532 מילים

      נפתחת ב״אמר לך: מבעי ליה? לכדרבי חייא בר…״

      חכמים: רבי חייא בר אבא, רבי יוחנן, אבא.

    16. קטע 1621 מילים

      נפתחת ב״למאן דאמר חד בגנב וחד בטוען טענת…״

      חכמים: אבא.

    17. קטע 178 מילים

      נפתחת ב״אמר לך הקישא הוא ואין משיבין על…״

    18. קטע 1821 מילים

      נפתחת ב״בשלמא למאן דאמר חד בגנב וחד בטוען…״

    19. קטע 1919 מילים

      נפתחת ב״וכי תימא ליתי בק"ו מטוען טענת גנב…״

    20. קטע 2013 מילים

      נפתחת ב״נפקא ליה מדתנא דבי חזקיה דתנא דבי…״

    21. קטע 2120 מילים

      נפתחת ב״אילו כך הייתי אומר מה הפרט מפורש…״

      חכמים: רב לגבי.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: בבא קמא דף ס״ג ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026