מי איכא נשתרש — הא לא אהנו מעשיו דשינוי רשות ששינהו מרשותו לרשות לוקח בלא יאוש ליכא למ"ד דקני:
לאחר יאוש — דאהנו מעשיו דהשתא קני לוקח בתרתי יאוש ושינוי רשות:
ואי ס"ד יאוש — גרידא קניה גנב אמאי משלם ארבעה וחמשה הא דמי בעלמא הוא דאית להו לבעלים גביה ושלו טבח ומכר:
כדאמר רבא — לקמן בשמעתין:
ששנה בחטא — ולעולם לפני יאוש ואע"פ דלא אהנו מעשיו מחייב:
שאינה חוזרת — קס"ד דה"ק דלא מחייב אלא היכא דמכירתו מכירה גמורה וקנייה לוקח:
אמאי אינה חוזרת — שינוי רשות בלא יאוש מי קני:
לאחר יאוש — דכי מטא ביד לוקח איכא תרתי יאוש ושינוי רשות וקנייה:
ואי ס"ד קנייה — גנב ביאוש גרידא אמאי משלם כו':
כדאמר רב נחמן — לקמן בשמעתין:
פרט לשהקנה לו לשלשים יום — כלומר לעולם לפני יאוש והאי אינה חוזרת דקתני לא למעוטי היכא דלא אהנו מעשיו דאע"ג דלא אהנו חייביה רחמנא הואיל ושנה בחטא אלא למעוטי היכא דלא מכר גנב ללוקח אלא לעשות בה מלאכה שלשים יום דהוא כשכירות בעלמא:
ושני אינו משלם אלא קרן — לגנב ראשון דכתיב וגונב מבית האיש:
גנב ומכר — קנייה לוקח בשינוי רשות הלכך (ראשון משלם ד' וה') שני משלם כפל ללוקח:
ושני אינו משלם אלא קרן — ולקמן פריך אמאי לא משלם כפל הא קנייה גנב ראשון בשינוי מעשה:
אימת — מכרה אילימא לפני יאוש השני אמאי משלם כפל:
אלא פשיטא לאחר יאוש — דאיכא תרתי ביד לוקח:
ואי ס"ד כו' — ואי קשיא הא יכול לתרוצה כגון שנתייאשו בעלים לאחר מכירת גנב דקונה לוקח וביד גנב לא היה יאוש לקנותה ה"נ משני ליה לקמן:
מכדי לאחר יאוש קיימינן — דע"כ הכי מוקמת לה משום מציעתא:
אלא כולה לפני יאוש — ומש"ה רישא שני פטור מכפל:
ואיפוך סיפא למציעתא כו' — ותני במציעתא שני אין משלם אלא קרן דלא קנייה לוקח בשינוי רשות בלא יאוש:
א"ה — דלאחר יאוש מוקמת לה קשיא רישא ומציעתא לרב:
א"ר זביד כולה לפני יאוש — ואפוכי נמי לא תפכה וסיפא כדאוקימנא כב"ש ומציעתא דקתני שני משלם כפל כגון שנתייאשו הבעלים לאחר מכירה ולא נתייאשו ביד גנב ולהכי ראשון משלם ד' וה' דלא הוי יאוש גבי' דליקנייה ורישא נמי לפיכך שני פטור מכפל:
ולא תימא — הא דנקט מתני' חיובא דשני גבי לוקח ולא נקט לה לחיוב דשני גבי ראשון ותוקמה נמי בלאחר יאוש כדמשני בלוקח משום דבעי יאוש ושינוי רשות אלא ביאוש לחודיה נמי קני כרב ואם גנבה מראשון לאחר יאוש משלם לו כפל:
אלא — להכי נקט תנא לכוליה מלתא בדליכא יאוש גבי גנב משום דלא משכחת לה דמשלמי תרוייהו האי תשלומי ד' וה' והאי כפל:
אלא בהכי — דאי הוי יאוש ביד גנב לא מיחייב קמא במכירתו ד' וה' וכיון דמציעתא לא סגי לה אלא לפני יאוש תנא נמי לרישא בלפני יאוש ופטרו מכפל:
חיובא לאחר יאוש הוא דאהנו מעשיו — משקנאו לוקח ותלתא אמוראי נינהו רב סבר יאוש קני הלכך לא מיחייב אלא בלפני יאוש דאי לאחר יאוש שלו הוא טובח ומוכר ורב נחמן ורב ששת סברי יאוש גרידא לא קני ומשום הכי לאחר יאוש מיחייב ומיהו בהא פליגי דרב נחמן לא בעי אהנו מעשיו הלכך אפילו לפני יאוש גרידא נמי חייב ורב ששת בעי מכירה גמורה:
נשתרש — עשה שרשין משמע דאהנו מעשיו:
חיובא לאחר יאוש הוא דאהנו מעשיו — משקנאו לוקח ותלתא אמוראי נינהו רב סבר יאוש קני הלכך לא מיחייב אלא בלפני יאוש דאי לאחר יאוש שלו הוא טובח ומוכר ורב נחמן ורב ששת סברי יאוש גרידא לא קני ומשום הכי לאחר יאוש מיחייב ומיהו בהא פליגי דרב נחמן לא בעי אהנו מעשיו הלכך אפילו לפני יאוש גרידא נמי חייב ורב ששת בעי מכירה גמורה:
פרט לשהקנה לו לשלשים יום — כלומר לעולם לפני יאוש והאי אינה חוזרת דקתני לא למעוטי היכא דלא אהנו מעשיו דאע"ג דלא אהנו חייביה רחמנא הואיל ושנה בחטא אלא למעוטי היכא דלא מכר גנב ללוקח אלא לעשות בה מלאכה שלשים יום דהוא כשכירות בעלמא:
