רש"י
מואבים עצמן שהתחילו בקלקול ושכרו את בלעם:
פרידות גוזלות:
בתו של רבי אם ראויה לזרע כשר על אחת כמה וכמה שתחיה:
דקאמרה מואב לשון פריצות שהוא מאביה:
אנגריא להשתעבד בהן להביא להם מים ומזון:
שור של ישראל שנגח לשל כותי פטור לקמן מוקי טעמא דקנס הוא שקנסו שלא יטמעו ישראל בבנותיהם ודיין בקנס זה אבל כולי האי לא קנסינן שיהא הם משלמים על התם נ"ש ור"מ חשיב כותי כנכרי:
גרי אריות הן בספר מלכים (ב יז) מפורש וישלח ה' בהם את האריות וכותים כתיבי התם ויבא מלך אשור (אנשים) מכותה וקא חשיב שאר מקומות:
מרקם טהורים עיר שרובה נכרים היא ודם נכרי' טהור מדאורייתא דכתיב (ויקרא י״ב:ב׳) דבר אל בני ישראל אשה כי תזריע וילדה בת ישראל מטמאה בלידה ובנדה ולא נכרית ואע"ג דרבנן גזרו עליהם שיהו כזבין על כתמיהן לא גזרו דהא כתמין דישראל גופייהו מדרבנן נינהו דמדאורייתא דם יהיה זובה בבשרה כתיב (שם טו) שתראהו מגופה ולא שתמצאהו בבגדה ואפילו ראתה מגופה אמרינן במס' נדה (דף לד.) שלא גזרו על דם נכרית טומאה אלא בעודו לח דתנן דם הנכרית ב"ש מטהרין וב"ה אומרים כרוקה וכמימי רגליה מטמאין לח ואינן מטמאין יבש:
ועוד 3 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Bava Kamma 38b · Sefaria · CC0