דכפילא זוזא וחומשא זוזא - דחומש בתר קרנא שיימינן וקרן משלם כעין שגנב נמצא קרן ד' וחומשו מוסיף עליו מבחוץ זוזא וכפילא זוזא וכפל כשעת העמדה בדין והיינו כרב דאי לאו קרן כעין שגנב לא הוי זוזא חומש ואי כפל כעין שגנב הוי ד' אלא ש"מ כרב:

כעין שגנב - לקמן אותבינן לרב מהא דאמר תשלומי כפל ד' וה' כשעת העמדה בדין ולרבה דאמר תברה או שתייה משלם ד' [כדהשתא] ליכא לאותובי דיכול לשנויי דהך מתניתא כפל ד' וה' דוקא נקט אבל קרן היכא דאשכח כי השתא משלם:

כפילא ד' וחומשא זוזא - וכיון דאינן שוין לא חומש מקרי ולא סליק ליה:

ורבנן אמרי לך - אי לערבינהו קבעי לא ליכתוב לא וי"ו ולא את:

לאפסוקי בין ממון גבוה - אשם:

לממון הדיוט - חומש דלאו אורח ארעא לערובינהו להדיא:

נעשה שינוי בידו וקנאו - בשינוי להא מילתא דאם טבח ומכר שלו הוא טובח וכו' ופטור מד' וה' אבל קרן וכפל משלם קרן כי השתא וכפל כעין שגנב או כשעת העמדה בדין:

תורא גנבי מינך - בתמיה:

ונקנינהו בשינוי השם - נהי דשבח דגופיה לא הוי שינוי דממילא קשבח ואזל ומיהו בשמא ודאי אישתני:

מ"מ קשיא - לר' אילעא:

שינוי במקומו עומד - אע"ג דאישתני לא נפיק מרשות בעלים:

תני חדא אסור - לקרבן:

בבא קמא 65 עמוד ב

1וחכמים אומרים: (ויקרא ה, כד) בראשו וחמישיתו ממון המשתלם בראש מוסיף חומש, ממון שאין משתלם בראש אין מוסיף חומש. ר"ש בן יוחאי אומר: אין חומש ואשם משתלם במקום שיש כפל.

2קתני מיהת: חומשו עולה לו בכפילו, דברי רבי יעקב. ה"ד אילימא דמעיקרא שויא ד' ולבסוף שויא ארבעה, חומשו עולה לו בכפילו?!

3כפילא ארבעה, וחומשא זוזא! אלא לאו דמעיקרא שויא ארבעה, ולבסוף שויא זוזא, דכפילא זוזא וחומשיה זוזא?

4אלמא קרן כעין שגנב, תשלומי כפל ותשלומי ד' וה' כשעת העמדה בדין!

5אמר רבא: לעולם דמעיקרא שויא ארבעה והשתא נמי שויא ארבעה, ודקא קשיא: כפילא ד' וחומשיה זוזא, הב"ע כגון שנשבע וחזר ונשבע ארבע פעמים, והודה; והתורה אמרה וחמישיתיו׃

6התורה ריבתה חמישיות הרבה בקרן אחת.

7אמר מר, וחכמים אומרים: בראשו וחמישיתו ממון המשתלם בראש מוסיף חומש, ממון שאין משתלם בראש אין מוסיף חומש. אבל אשם מייתי,׃

8מאי שנא חומש דלא משלם דכתיב: ״בראשו וחמישיתו אשם נמי לא משלם דהא כתיב״: ״בראשו וחמישיתו ״ואת אשמו״!

9אמרי לך רבנן: ״את״ פסקיה קרא.

10ור"ש בן יוחאי ״ואת״ ערביה קרא. ורבנן אמרי לך: לא ליכתוב רחמנא לא וי"ו ולא ״את״.

11ור"ש בן יוחאי אמר לך: ״את״ לא סגיא דלא כתב לאפסוקי בין ממון גבוה לממון הדיוט; הלכך אתא וי"ו ערביה קרא.

12אמר רבי אילעא: גנב טלה ונעשה איל, עגל ונעשה שור נעשה שינוי בידו, וקנאו. טבח ומכר שלו הוא טובח, שלו הוא מוכר.

13איתיביה רבי חנינא לר' אילעא: גנב טלה ונעשה איל, עגל ונעשה שור משלם תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה, כעין שגנב. ואי ס"ד קנייה בשינוי, אמאי משלם? שלו הוא טובח, שלו הוא מוכר!

14אמר ליה: ואלא מאי, שינוי לא קני? אמאי משלם כעין שגנב? לשלם כי השתא!

15אמר ליה: כי השתא היינו טעמא דלא משלם משום דא"ל ״תורא גנבי ממך״ ״דיכרא גנבי ממך״ א"ל רחמנא ניצלן מהאי דעתא! אמר ליה: אדרבה, רחמנא ניצלן מדעתא דידך!

16מתקיף לה רבי זירא: וניקנינהו בשינוי השם!

17אמר רבא: שור בן יומו קרוי ״שור״, איל בן יומו קרוי ״איל״. שור בן יומו קרוי ״שור״ דכתיב: ״(ויקרא כב״, כז) ״שור או כשב או עז כי יולד״.

18איל בן יומו קרוי ״איל״ דכתיב: ״(בראשית לא לח) ואילי צאנך לא אכלתי״ אילים הוא דלא אכל, כבשים אכל?! אלא לאו ש"מ איל בן יומו ״קרוי איל?

19מ"מ קשיא! א"ר ששת: הא מני ב"ש היא, דאמרי: שינוי במקומו עומדת, ולא קני.

20דתניא: נתן לה באתננה חיטין ועשאן סולת, זיתים ועשאן שמן, ענבים ועשאן יין; תני חדא אסור, ותני חדא מותר. ואמר רב יוסף, תני גוריון דמאספורק: ב"ש אוסרין, ובית הלל מתירין.

21מאי טעמא דבית שמאי? דכתיב: ״גם״ לרבות שינוייהם. ובית הלל ״הם״ ולא שינוייהם.

22ובית שמאי ההוא׃

תוספות

כפילא ארבע וחומשא זוזא - לפי מה שפ"ה דחומשא עולה לו בכפילא שמשלם את הכפל ונפטר בכך מן החומש קשה קצת מה בכך אי כפילא ארבע וחומשא זוזא ומיהו בקונט' פי' דלית ליה כפרה בחומש כיון שאין ניכר ומובלע בתוך הכפל ואי הוה מפרש דחומשו עולה לו בכפילו שמשלם את החומש ועולה לו לכפל הוה ניחא דהוה פריך שפיר אבל לשון בכפילו לא משמע הכי ובתוספתא נמי גרסי' וחומשו עולה לו מתוך כפילו וריב"א מפרש דאלשון ברייתא קפריך דמשמע דחומשו עולה בכל כפילו:

אלמא קרן כעין שגנב - תימה אמאי לא דחי כגון דמעיקרא שויא זוזא ולבסוף שויא ד' וכפילא זוזא כעין שגנב דלא כרב וחומשא זוזא כשעת העמדה בדין כדאמר דתברה או שתייה משלם ד' וי"ל דליכא למימר הכי כלל דמהיכא תיתי דקרן יהא כשעת העמדה בדין וכפל ד' וה' יהי' כעין שגנב דאין לחלק בין כפל ד' וה' לקרן אם לא מכח הפסוק ובזה אין לנו שום פסוק ורב נמי דמחלק היינו משום דקרא קדריש ועוד דבלאו הכי דחי שפיר ונוח לו כפי האמת ובאותו ענין שהיה המסייע אומר שאין להעמידה:

ואי אמרת שינוי קונה - פירוש כי. האי דטלה ונעשה איל אבל הא פשיטא דשינוי קני כדאמר בסמוך דשינוי קונה לבע"ה:

איל בן יומו קרוי איל - מיהו ודאי לענין קרבן אמרינן דאיל בן שתי שנים מדכתיב במקום אחר כבש בן שנתו (ויקרא יב):

הא מני בית שמאי היא - האי שנויא ליתא לרבא דאית ליה בריש הגוזל קמא (לקמן בבא קמא דף צד.) דוקא לגבוה אסרי ב"ש משום דאמאיס וא"ת היכי מדמה ליה דמה ענין אתנן אצל שינוי וי"ל דקסבר דאי שינוי קונה א"כ ראוי הוא להתיר שינוי באתנן דחשיב כאחר ואין זה אותו שבא לידה בתורת אתנן וממאיס נמי לא מאיס:

הן ולא שינוייהם - תימה דבסמוך נפקא ליה לרבה דשינוי קונה מקרא אחרינא דכתיב אשר גזל כעין שגזל יחזיר ועוד קשה דרב חסדא קאמר דשינוי אין קונה דדריש אשר גזל מ"מ ובהגוזל קמא (צד:) קאמר רבי יוחנן דבר תורה גזילה המשתנית חוזרת בעיניה מדכתיב והשיב את הגזילה מ"מ וכי פליגי אבית הלל ונרא' לר"י דלקמן מיירי בשינוי החוזר לברייתו ואהכי מייתי בריש הגוזל קמא מלתיה דר' יוחנן ורבה דבסמוך סבר דאפי' שינוי החוזר לברייתו נמי קני וצריכי תרי קראי דאי לאו אלא חד קרא הוה מוקמינן ליה בשינוי שאין חוזר והא דמייתי רבה סיוע לדבריו ממתניתין דהגוזל עצים (לקמן בבא קמא ד' צג:) משום דמיירי בשינוי חוזר לברייתו כדמוקי לי' התם בריש פרקין (שם) בעצים משופים וצמר טווי וההיא דלא הספיק ליתן לו עד שצבעו נראה לרבה דאיירי נמי בשינוי החוזר שיכול להעבירו ע"י צפון כדאמר בריש הגוזל (שם) ואע"פ דלר' יוחנן מיירי בשינוי שאינו חוזר ומוקי לה בקלא אילן דלא עבר לה לרבה נראה לו דוחק להעמידה בקלא אילן (דלא עבר) ולהכי מייתי מיניה סייעתא:

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

רשב"א

כגון שנשבע וחזר ונשבע ארבע פעמים - כלומר שכפר והודה בבית דין וכפר בבית דין ונשבע וכן ארבע פעמים שאם בבית דין אחד כיון שהוחזק לכופר ולישבע לשקר שני פעמים אף על פי שלא הוחזק כפרן בעדים היאך מוסרין לו שבועה והלא ראינו שלאחר הודאה ונראה שעשה תשובה חזק לקלקולו שניה ושלישית, וקרוב בעיני לומר שהוחזק כפרן לאותו ממון (עי' ב"מ יז, א) ומחייבים אותו ליתן, אלא שכפר ונשבע בבית דין אחר.

והתורה אמרה וחמישיתיו יוסף עליו התורה רבתה חמישיות הרבה לקרן אחד - וקשיא דהא חמישית אצטריך להוסיף חומש על חומש דגרסינן בפרק הזהב (ב"מ נד, ב) אמר (רבה) [רבא] גבי גזל כתיב וחמישיתו ותנן נתן לו את הקרן ונשבע לו על החומש הרי זה מוסיף חומש על החומש עד שיתמעט את הקרן משוה פרוטה גבי תרומה כתיב ואי כי יאכל קודש בשגגה ויסף חמישיתו עליו ותנן האוכל תרומה בשוגג משלם קרן וחומש אחד אלמא חמישיתו להכי הוא דאצטריך ולא לרבות חמישיות הרבה לקרן אחד, ואפשר לומר דמינה שמעת לה נמי שאם כשנתן את הקרן ונשבע על החומש חייב כשחזר וכפר ונשבע בין על הקרן בין על החומש לכ"ש. ואי אפשר לפרש השתא דהא נמי (הוא) דקאמר הכא כשנשבע וחזר ונשבע על החומש ועל חומש החומש קאמר דהא ארבעה פעמים קאמר ואם על החומשין נשבע לא יעלו בין כולן בארבעה פעמים לשיעור הכפל שהיא ארבעה זוזין ועוד דקאמר לקרן אחד ואין זה חמישיות הרבה.

גנב עגל ונעשה שור טלה ונעשה איל - לר' חנינא דסבירא ליה דשנוי כזה אינו קונה בשטבחן משלם קרן כדהשתא השתא הוא דקא גזיל להו מיניה (ב"מ מג, א) דהא אי איתנהו בעינייהו הוו הדרי וכענין שאמר רבא בחביתא דחמרא מעיקרא שוייא זוזא והשתא שוייא ארבעה או שתיא משלם ארבעה, אבל תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה דקנס נינהו לא משלם אלא כעין שגנב דאמר ליה תורא מינך דכא גנבי מינך.

איתיביה ר' חנינא לר' אילעא גנב טלה ונעשה איל וכו' - ור' חנינא לית ליה הא דאמרינן בפרק הגוזל (בבא קמא צו, ב) כל הגזלנין משלמין כשעת הגזלה כל לאתויי הא דר' אילעא.

איל בן יומו קרוי איל שור בן יומו קרוי שור - ומכל מקום לענין קרבן ודאי היכא דכתיב איל סתם הוא בן שתי שנים (פרה פ"א מ"ג) משום דכתיב במקום אחר כבש בן שנתו, ואו לאיל להביא אל הפלגס (חולין כג, א).

מכל מקום קשיא - כלומר לר' אילעא קשיא לי ומאי קא מקשא מינה לר' אילעא דהא לדידיה משבשתא היא וכדאמר ליה [ל]ר' חנינא אלא מאי לא קנה אי הכי לשלם כהשתא כלומר דמשבשתא היא, ונראה לי דאנן דקיימא לן כר' אילעא מדקתני כל הגזלנין (צו, ב) הוא דאמרינן כלומר אנן דקיימא לן כרבי אילעא קשיא ברייתא דלא משבשינן לה ואוקימנא כבית שמאי דאמרי שנוי במקומו עומד.

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת בבא קמא דף ס״ה עמוד ב׳

מסכת בבא קמא דף ס״ה עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 22 קטעים ממוספרים, כ־412 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–119)עמוד

היעד שנמצא: בבא קמא דף ס״ה ע״ב

פתיחה בקורא