בוני התלמוד

    מסכת בבא קמא דף ד׳ עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    ה"נ תני אדם שמירת גופו עליווהאי דקתני ושמירתן עליך אשארא:

    אימא מבעה זה המיםשאם שופך אדם מימיו לרה"ר ובא אחר ונטנפו כליו חייב השופכן:

    כקדוח אש המסיםכמו שהאש שורף דבר הנימס כגון זפת ושעוה וכל מיני רבב:

    מים תבעה אשוכמים שמבעבעים את האש כשנותנין מים על האש נעשים כמין אבעבועות הרתיחות וסיפא דקרא הכי הוא להודיע שמך לצריך כן תודיע שמך לצריך כשתאבדם מן העולם:

    מי כתיב מים נבעולשון רבים דליהוי משמע דמבעה אמים קאי שהן מבעבעין את האש:

    תבעה אש כתיבדמשמע שהאש מבעבע המים דתבעה לשון יחיד ולשון נקבה:

    פרושי קא מפרשהמבעה זה ההבער:

    דאית ביה תרתישן ורגל וקרן לא קחשיב דבתמין לא קמיירי:

    מאי לא זה וזהדקתני מתני' אשור ומבעה לא זה וזה שיש בהן רוח חיים ואי מבעה היינו אש מי אית בו רוח חיים:

    אבותקרי להנך דכתיבן בקרא:

    שומר חנםחייב בפשיעה והשואל חייב אפילו באונסין ושוכר ונושא שכר חייבים בגניבה ואבידה וכ"ש בפשיעה וכולהו כתיבי כדתני בפרק השואל בבבא מציעא (דף צד:) פרשה ראשונה נאמרה בשומר חנם שניה בשומר שכר שלישית בשואל הלכך אבות נינהו ולקמן בעי מאי נינהו תולדות:

    נזקהחובל בחבירו נותן לו מה שהוא שוה עכשיו פחות מבתחילה:

    צעראומדין כמה אדם העומד ידו ליקצץ ע"י חרב רוצה ליתן כדי שיתקצץ לו ע"י סם דלית ליה צער כולי האי:

    וריפוי ושבת ובושתכולהו יליף מקראי בפרק החובל (לקמן בבא קמא דף פה.) וכיון דכתיבי אבות נינהו כל הנך דר' אושעיא הוא עצמו מזיק דהנך ד' שומרים הן עצמם הזיקו הואיל ולא שמרו כראוי ובנזקין דאזיק גופו לא קמיירי מתני':

    אלא לרבדאמר מבעה זה אדם הואיל ומיירי תנא דמתני' ליתני הני:

    תנא אדםמבעה דמתני':

    תנא אדם דאזיק שורכלומר נזקי ממון דהא מבעה דומיא דבור קתני ובור לא מיירי בנזקי אדם דרחמנא פטריה לגמרי כדתניא לקמן (בבא קמא דף נג:) שור ולא אדם חמור ולא כלים ואדם דאזיק שור היכא כתיב דקרי ליה אב דכתיב ומכה נפש בהמה ישלמנה:

    בשלמא אדם דאזיק שור כו'וכיון דלא דמי חיובינהו להדדי תני להו בתרתי:

    אדם דאזיק אדםכגון ה' דברים דחובל בחבירו ולקמיה פריך הא ד' שומרין דר' אושעיא אדם דאזיק שור הוא:

    וקתנירבי אושעיא:

    אבות דמתני' הזיק דבידים ד' שומרין הזיק דממילא:

    תשלומי כפלאם המצא תמצא בידו הגנבה (שמות כב, ג):

    תשלומי ארבעה וחמשהבטובח ומוכר:

    וגנבשמשלם ע"פ עצמו ואינו משלם כפל אלא קרן בלבד וכגון שהודה מעצמו דמודה בקנס פטור כדאמרינן אשר ירשיעון אלהים ישלם שנים והיינו קנס ואמרינן בפ' מרובה (לקמן בבא קמא דף סד:) פרט למרשיע את עצמו:

    וגזלןנמי אב הוא דכתיב והשיב את הגזלה אשר גזל (ויקרא ה׳:כ״ג):

    אונס ומפתהכתיבי חמשים כסף כתיב באונס (דברים כ״ב:כ״ט) ובמפתה כתיב (שמות כ״ב:ט״ז) כסף ישקל כמוהר הבתולות כמוהר בתולים של אונס דהיינו חמשים כסף:

    מוציא שם רעכתיב וענשו אותו מאה כסף (דברים כ״ב:י״ט):

    מטמאתרומה:

    מדמעתרומה בחולין:

    ומנסךיין לע"ז ובמס' גיטין (דף נב:) מפרש אמאי לא קם ליה בדרבה מיניה. מטמא מדמע ומנסך לא כתיבי בהדיא ואפ"ה הוו אבות שבכלל נזק הן ונזק ממון כתיב בתורה (ויקרא כ״ד:י״ח) מכה נפש בהמה ישלמנה ומנסך את היין ליכא למימר שניסכו ביין נסך שזרק בו דלא קמחסריה ולא מידי דהא מזבין ליה בר מדמי יין נסך שבו:

    ומטמאשמגיע שרץ בתרומת כהן דאפסדה מיניה:

    גנבהמודה מעצמו וגזלן דלא משלמי אלא קרן ליתני:

    תנא ליה שומר חנם והשואלדהתם נמי שייך גניבה כגון שטען שנגנב הימנו והרי היא בידו ואמרינן בפרק מרובה (לקמן בבא קמא דף סג:) דטוען טענת גנב כגנב וטוען טענת גזלן כגזלן והא דנקט הכא והשואל לאו דוקא דהא לא משכחת ביה דנפטר לא בטוען טענת גנב ולא בטוען טענת גזלן שהרי הוא חייב בכולו:

    דאתא לידיה בהיתיראשומר חנם אע"ג דהשתא טוען טענת גנב שנגנב הימנו מיהו מעיקרא כי אתא לידיה בהיתירא אתא לידיה וגנב וגזלן ממונא אתא לידיה באיסורא:

    בבא קמא ד עמוד ב

    1הכא נמי, תני: אדם שמירת גופו עליו.

    2מתקיף לה רב מרי, ואימא ״מבעה״ זה המים, כדכתיב: ״(ישעיהו סד״, א) כקדוח אש המסים, מים תבעה אש״! מי כתיב ״מים נבעו״?! ״תבעה אש כתיב.

    3מתקיף לה רב זביד: ואימא ״מבעה״ זה האש, דכי כתיב ״תבעה״ באש הוא דכתיב״! אי הכי, מאי ״המבעה וההבער״? וכי תימא פרושי קמפרש; אי הכי, ארבעה?! שלשה״ הוו!

    4וכי תימא, תנא שור דאית ביה תרתי; אי הכי, ״לא זה וזה שיש בהן רוח חיים״ אש מאי רוח חיים אית ביה? ותו, מאי ״כהרי האש״?

    5תני רב אושעיא, שלשה עשר אבות נזיקין: שומר חנם, והשואל, נושא שכר, והשוכר; נזק, צער, וריפוי, שבת, ובושת; וארבעה דמתני' הא תליסר.

    6ותנא דידן מ"ט לא תני הני? בשלמא לשמואל בנזקי ממון קמיירי, בנזקי גופו לא קמיירי; אלא לרב, ליתני! תנא אדם וכל מילי דאדם.

    7ולר' אושעיא נמי, הא תני ליה אדם! תרי גווני אדם; תנא אדם דאזיק אדם, ותנא אדם דאזיק שור.

    8אי הכי, שור נמי, ליתני תרי גווני שור ליתני שור דאזיק שור, וליתני שור דאזיק אדם!

    9האי מאי? בשלמא אדם דאזיק שור נזק הוא דמשלם, אדם דאזיק אדם משלם ארבעה דברים; אלא שור, מה לי שור דאזיק שור, מה לי שור דאזיק אדם; אידי ואידי נזק הוא דמשלם.

    10והא שומר חנם והשואל נושא שכר והשוכר, דאדם דאזיק שור הוא, וקתני!

    11תני הזיקא דבידים, וקתני הזיקא דממילא.

    12תני ר' חייא, עשרים וארבעה אבות נזיקין: תשלומי כפל, ותשלומי ארבעה וחמשה, וגנב, וגזלן, ועדים זוממין,׃

    13והאונס, והמפתה, ומוציא שם רע, והמטמא, והמדמע, והמנסך; והני תליסר הא עשרים וארבעה.

    14ורבי אושעיא מאי טעמא לא תני הני? בממונא קמיירי, בקנסא לא קמיירי.

    15גנב וגזלן, דממונא הוא, ליתני! הא קתני ליה שומר חנם והשואל.

    16ורבי חייא נמי, הא תנא ליה שומר חנם והשואל! תני ממונא דאתא לידיה בהיתירא, וקתני ממונא דאתא לידיה באיסורא.

    תוספות

    ואימא מבעה זה המיםפי' כיון דקרא לא דייקי לא כמר ולא כמר וא"ת והיכן כתיב מים בתורה וי"ל מושלח וכן הוא אומר (איוב ה׳:י׳) ושולח מים על פני חוצות ואע"ג דשילח בעירה בבהמה איירי מ"מ מים נמי משתמעי מיניה מדאפקיה רחמנא בהמה בלשון ושלח ולעיל דבעי במאי מוקמינן לה לא מצי מוקמינן במים דכי נמי מוקמת במים אית לן לאוקומי במילי דשור מדכתיב בעירה וא"ת והני מים ה"ד אי דמשקיל עליה בדקא דמיא ובכח ראשון כחו הוא ואי בכח שני גרמא בעלמא הוא כדאמרינן בהנשרפין (סנהדרין דף עז:) וי"ל דמיירי בכח שני וקמ"ל דבכח שני נמי חייב א"נ בתר דנחו ולא דמי לבור כגון פותקין ביבותיהן דלקמן (בבא קמא דף ל.) ואע"ג דאתי במה הצד הוה אמינא דאיצטריך לכותבו לחייב כלים דמבור לא הוה שמעינן והוה מצי למיפרך מאי לא זה וזה שיש בהן רוח חיים אלא דבלאו הכי משני שפיר:

    מי כתיב מים נבעווא"ת כי כתיב נמי נבעו לא מיתוקמא מתניתי' במים דמי קתני נבעה כדדייק לעיל (בבא קמא דף ג:) גבי שן וי"ל דלא שייך לאקשויי אלא גבי שן דליתני נבעה שהשן עצמו נבעה דמבעה משמע מגלה [דבר אחר שהיה מכוסה] אבל במים שייך שפיר לישנא דמבעה שהמים רותחים קרויים מבעבעים:

    שלשה עשר אבות נזיקיןודיניהם י"ב דשוכר כשומר שכר הוי או כשומר חנם הוי:

    שומר חנם והשואלשומר חנם פטור מן הכל חוץ מן הפשיעה שואל חייב בכל חוץ ממתה מחמת מלאכה ונושא שכר חייב במקצת בגניבה ואבידה ופטור באונסין לכך נקט להו בזה הסדר ולא כסדר שנכתב בפרשה:

    תרי גווני אדםוא"ת כיון דתני תרי גווני אדם ליתני נמי ג' אבות בשור הקרן והשן והרגל וי"ל דניחא ליה לכלול כולם בשור כמו תנא דמתני':

    ועדים זוממיןפירש ריב"א דאפילו שילם על פי העדים זוממין חייבין דלא שייך בממון כאשר זמם ולא כאשר עשה דאפשר בחזרה ור"י מפרש דלא צריך להאי טעמא דגבי ממון מחייבינן להו בק"ו דגבי ממון עונשין מן הדין והא דאמרינן במכות (דף ה:) הרגו אין נהרגים היינו משום דהתם אין עונשין מן הדין:

    מנסךפליגי בה בהנזקין (גיטין נב: ושם) חד אמר מנסך ממש וחד אמר מערב:

    רישוי: CC-BY

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רבנו חננאל

    ואתקיף רב מרי ואימא מבעה זה מים כדכתיב מים תבעה אשודחי ליה מי כתיב מים נבעו תבעה אש [כתיב] כלומר תבעה מלאכת אש היא. ואקשי אי הכי אימא מבעה זה האש ונדחת ולא עמדה.

    תני רב הושעיא י"ג אבות נזיקין שומר חנם ושואל כו' בשלמא לשמואל דאמר מבעה זה השן אמר לך מתני' בנזקי ממונו מיירי בנזקי גופו לא מיירי אלא לרב דמפרש מבעה זה אדם הוה ליה למתני הני י"ג במתני'. ומפריק רב תנא מבעה שהוא אדם וכלל בו כל נזקי אדם ורב הושעיא תנא במתני' אדם דאזיק שור בידים דהוא משלם נזק והדר תנא אדם דאזיק אדם דמשלם ד' דברים והזיקה (דשור) [אדם דאזיק שור] דממילא.

    תני ר' חייא כ"ד אבות נזיקין תשלומי כפל ותשלומי ד' וה' וגנב וגזלן וכו' פי' המדמע מערב תרומה וכיוצא בה בחולין.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת בבא קמא דף ד׳ עמוד ב׳

    מסכת בבא קמא דף ד׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 16 קטעים ממוספרים, כ־286 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    ה"נ תני אדם שמירת גופו עליו והאי דקתני ושמירתן עליך אשארא:

    אימא מבעה זה המים שאם שופך אדם מימיו לרה"ר ובא אחר ונטנפו כליו חייב השופכן:

    כקדוח אש המסים כמו שהאש שורף דבר הנימס כגון זפת ושעוה וכל מיני רבב:

    מים תבעה אש וכמים שמבעבעים את האש כשנותנין מים על האש נעשים כמין אבעבועות הרתיחות וסיפא דקרא הכי הוא להודיע שמך לצריך כן תודיע שמך לצריך כשתאבדם מן העולם:

    מי כתיב מים נבעו לשון רבים דליהוי משמע דמבעה אמים קאי שהן מבעבעין את האש:

    תבעה אש כתיב דמשמע שהאש מבעבע המים דתבעה לשון יחיד ולשון נקבה:

    פרושי קא מפרש המבעה זה ההבער:

    דאית ביה תרתי שן ורגל וקרן לא קחשיב דבתמין לא קמיירי:

    ועוד 26 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Bava Kamma 4b · Sefaria

    תוספות

    ואימא מבעה זה המים פי' כיון דקרא לא דייקי לא כמר ולא כמר וא"ת והיכן כתיב מים בתורה וי"ל מושלח וכן הוא אומר (איוב ה׳:י׳) ושולח מים על פני חוצות ואע"ג דשילח בעירה בבהמה איירי מ"מ מים נמי משתמעי מיניה מדאפקיה רחמנא בהמה בלשון ושלח ולעיל דבעי במאי מוקמינן לה לא מצי מוקמינן במים דכי נמי מוקמת במים אית לן לאוקומי במילי דשור מדכתיב בעירה וא"ת והני מים ה"ד אי דמשקיל עליה בדקא דמיא ובכח ראשון כחו הוא ואי בכח שני גרמא בעלמא הוא כדאמרינן בהנשרפין (סנהדרין דף עז:) וי"ל דמיירי בכח שני וקמ"ל דבכח שני נמי חייב א"נ בתר דנחו ולא דמי לבור כגון פותקין ביבותיהן דלקמן (בבא קמא דף ל.) ואע"ג דאתי במה הצד הוה אמינא דאיצטריך לכותבו לחייב כלים דמבור לא הוה שמעינן והוה מצי למיפרך מאי לא זה וזה שיש בהן רוח חיים אלא דבלאו הכי משני שפיר:

    מי כתיב מים נבעו וא"ת כי כתיב נמי נבעו לא מיתוקמא מתניתי' במים דמי קתני נבעה כדדייק לעיל (בבא קמא דף ג:) גבי שן וי"ל דלא שייך לאקשויי אלא גבי שן דליתני נבעה שהשן עצמו נבעה דמבעה משמע מגלה [דבר אחר שהיה מכוסה] אבל במים שייך שפיר לישנא דמבעה שהמים רותחים קרויים מבעבעים:

    שלשה עשר אבות נזיקין ודיניהם י"ב דשוכר כשומר שכר הוי או כשומר חנם הוי:

    שומר חנם והשואל שומר חנם פטור מן הכל חוץ מן הפשיעה שואל חייב בכל חוץ ממתה מחמת מלאכה ונושא שכר חייב במקצת בגניבה ואבידה ופטור באונסין לכך נקט להו בזה הסדר ולא כסדר שנכתב בפרשה:

    תרי גווני אדם וא"ת כיון דתני תרי גווני אדם ליתני נמי ג' אבות בשור הקרן והשן והרגל וי"ל דניחא ליה לכלול כולם בשור כמו תנא דמתני':

    ועדים זוממין פירש ריב"א דאפילו שילם על פי העדים זוממין חייבין דלא שייך בממון כאשר זמם ולא כאשר עשה דאפשר בחזרה ור"י מפרש דלא צריך להאי טעמא דגבי ממון מחייבינן להו בק"ו דגבי ממון עונשין מן הדין והא דאמרינן במכות (דף ה:) הרגו אין נהרגים היינו משום דהתם אין עונשין מן הדין:

    מנסך פליגי בה בהנזקין (גיטין נב: ושם) חד אמר מנסך ממש וחד אמר מערב:

    Tosafot on Bava Kamma 4b · Sefaria · CC-BY

    רבנו חננאל

    ואתקיף רב מרי ואימא מבעה זה מים כדכתיב מים תבעה אש ודחי ליה מי כתיב מים נבעו תבעה אש [כתיב] כלומר תבעה מלאכת אש היא. ואקשי אי הכי אימא מבעה זה האש ונדחת ולא עמדה.

    תני רב הושעיא י"ג אבות נזיקין שומר חנם ושואל כו' בשלמא לשמואל דאמר מבעה זה השן אמר לך מתני' בנזקי ממונו מיירי בנזקי גופו לא מיירי אלא לרב דמפרש מבעה זה אדם הוה ליה למתני הני י"ג במתני'. ומפריק רב תנא מבעה שהוא אדם וכלל בו כל נזקי אדם ורב הושעיא תנא במתני' אדם דאזיק שור בידים דהוא משלם נזק והדר תנא אדם דאזיק אדם דמשלם ד' דברים והזיקה (דשור) [אדם דאזיק שור] דממילא.

    תני ר' חייא כ"ד אבות נזיקין תשלומי כפל ותשלומי ד' וה' וגנב וגזלן וכו' פי' המדמע מערב תרומה וכיוצא בה בחולין.

    Rabbeinu Chananel on Bava Kamma 4b · Sefaria

    רשב"א

    הא דאקשי אימא מבעה זה המים. לאו למימרא שיתחייב בנזקי המים דמים לא כתיבי בקרא וליכא למימר דנפקא ליה מושלח ונימא ושלח זה המים דכתיב ושולח מים על פני חוצות דקרא בנזקי בהמתן קמיירי דכתיב ושלח את בעירו ותדע לך דאי לא כי אקשינן לעיל ולכתוב רחמנא ושלח ולא בעי ובער דמשמע רגלו ומשמע שן וכו' דהי מינייהו מפקת לימא אי לא כתב ובער ה"א ושלח זה המים ועוד ה"ד אי דאשקיל עליה בדקא דמי' אי בכח ראשון כחו הוא ואי בכח שני גרמא בעלמא הוא אלא הכי קשיא ליה האי לישנא דתנא אינו ברור לא לאדם לשן דאף למים ולאש יש לספקו והיה לו לשנות לשון מבורר לשן או לאדם וי"א דבדוקא נקטי' ומים ושן ורגל כולהו נפקא להו לתנא מלשון ושלח דאי כתב רחמנא ושלח תלתיהון אתיין דהי מינייהו מפקת ליה והשתא נמי דכתיב ובער נימא דנפקי לה שן מובער ורגל ומים מושלח ואי משום דכח שני אינו אלא גרמא הו"א דקים ליה לתנא דגרמא כזו חייבה תורה ומ"מ כיון דאמינה דא"א דמבעה דמתני' זה המים שוב אין לנו לקיים דכח שני דגרמא הוא.

    והא דקאמר וכי תימא תנא שור דאית ביה תרתי. כלומר דהיינו רגל ושן אבל קרן שיירה וכשמואל דאמר דבמועדין מתחלתן קמיירי וע"כ נקיט לה כשמואל דאי כרב חמשה הוו.

    הא תליסר ודיניהן שנים עשר דהא שוכר היינו או כנושא שכר או כשומר חנם כדאיתא בפרק השואל (צג, א) ואמרי ד' שומרין ודיניהן ג'.

    גנב וגזלן דממונא הוא ליתני הא תנא ליה שומר חנם והשואל כלומר דשומר חנם שטוען טענת גנב א"נ טוען טענת גזלן ונמצא שהוא גנבה ושואל כדי נקטיה אלא משום גררא דשומר חנם דתני להו בהדדי ד' שומרים שומר חנם השואל וא"נ י"ל דלאו אשואל דקרא קאי אלא ש"ח ששלח בה יד ושואל שלא מדעת הוי גזלן.

    Rashba on Bava Kamma 4b · Sefaria

    מאירי

    הרבה אבות נזיקין הוזכרו באדם מלבד אדם שהזיק ממון על הדרך שהזכרנו במשנה שכלם דינם לשלם ממיטב והם ארבעה שומרים כמו שיתבאר ענינם וכן חמשה דברים שבחובל את חברו ותשלומי כפל בגנב שלא הודה ותשלומי ארבעה וחמשה בגנב שלא הודה גם כן וגנב שהודה שאין בו אלא חיוב קרן וכן גזלן ועדות מוזם ואונס ומפתה ומוציא שם רע ומטמא ומדמע ומנסך ומסור וכהן המפגל בשחיטתו קרבן הבעלים לשחטו שלא לשמו כגון שהוא עולה ושחטו לשם שלמים שאינו עולה לבעליו ויש מפרשים בו ששחטו במחשבת חוץ לזמנו שאע"פ שיש בו לאו ואין אדם לוקה ומשלם הרי אינו לוקה אלא על אכילתו אבל לא מצד המחשבה שהרי אין בו מעשה וכלם יתבאר ענינם איש על מקומו:

    Meiri on Bava Kamma 4b · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    תוספות בד"ה ואימא מבעה זה מים פי' כיון דקרא לא דייקי כו' עכ"ל אבל לענין מים דייק ליה לישנא דמבעה דמתני' כמ"ש התוספות לקמן ואי הוה דייקי קרא נמי כרב וכשמואל ודאי דלא הוה תיקשי ליה ואימא מבעה זה מים כיון דבקרא בעירה כתיב לא הוה מוקמינן ליה אלא אי בשן אי ברגל וכן מ"ש התוספות בד"ה מי כתיב מים נבעו וא"ת כי כתיב נמי נבעו לא מתוקמא מתני' במים דמי קתני נבעה כו' והוה מוקמינן ליה בשן אע"ג דלא קתני נבעה היינו מהאי טעמא כיון דבקרא בעירה כתיב ודו"ק:

    בפרש"י בד"ה ומנסך יין לעבודת כוכבים כו' ליכא למימר שנסכו בי"נ שזרק בו דלא קמחסריה כו' עכ"ל צ"ע לפירושו דהא איכא מאן דמפרש לה מערב ומ"ד נמי מנסך ממש היינו משום דאל"כ היינו מדמע ויש ליישב בדוחק דה"ק דלא קחסרי' ממש אלא דצריך למוכרו יותר בזול לעובד כוכבים וא"כ היינו מדמע ודו"ק:

    Chidushei Halachot on Bava Kamma 4b · Sefaria

    מהר"ם

    בגמרא תנא אדם וכל מילי דאדם וכו' תרי גווני אדם תנא אדם דאזיק שור ותנא אדם דאזיק אדם נראה דהשתא דקאמר תרי גווני אדם לא איצטריך תו לתירוצא דלעיל דמתני' תנא אדם וכל מילי דאדם אלא דמתני' לא איירי אלא בנזקי אדם בשור דילפינן ליה ממכה בהמה ישלמנה ולא בנזקי אדם באדם דהיינו חובל בחבירו דחייב בה' דברים ואע"ג דלא קתני נמי מתני' שומר חנם והשואל דאיהו נמי אדם דאזיק שור היינו משום דבהזיקא דממילא לא קא מיירי וא"כ לא נצטרך לומר דתנא תנא דמתני' אדם וכל מילי דאדם וק"ל (ועיין במה שאכתוב בדברי התוספות):

    ברש"י ד"ה ומנסך וכו' ומנסך את היין ליכא למימר שנסכו ביין נסך שזרק בו וכו'. (ועיין באלפסי בשלטי הגבורים):

    בתוס' ד"ה ואימא מבעה זה מים וכו' וי"ל דאיירי בכה שני וקמ"ל וכו'. ויש להקשות והא איתא בהדיא בפרק הנשרפין דכח שני גרמא בעלמא הוא ופטור ויש ליישב דההיא דהנשרפין אתיא לפי המסקנא דהכא דמבעה אינו אלא אדם או שן אבל מים אינו מאבות נזיקין ולא ילפינן ליה מקרא דושילח אלא שהמקשה דהכא הקשה מנ"ל זה דלמא אימא לך דמבעה זה מים והוי אב מקרא דושילח ואתא קרא לאשמועינן דחייב אפי' בכח שני ולאפוקי מההיה דפרק הנשרפין ומסיק דא"א לומר כן דמי כתיב מים נבעו וכו' וא"כ אתיא שפיר ההיא דהנשרפין וק"ל:

    ד"ה תרי גווני אדם וכו' ויש לומר דניחא ליה לכלול כולם בשור כמו תנא דמתני' יש להקשות א"כ באדם הוי ליה לכלול כולן כמו תנא דמתני' דתנא אדם וכל מילי דאדם ויש ליישב דבשלמא גבי אדם לא שינה כלל מלשון התנא דתנא שלשה עשר נזיקין וכו' וגם תנא ארבע דמתני' דהיינו שור ובור ומבעה והבער כלשון תנא דמתני' שור אבל אי הוה תני בהדיא מה שנכלל בשור היה צריך למיתני בהדיא קרן שן ורגל א"כ הוה משנה לגמרי לשון התנא וק"ל ולמה שכתבתי בגמרא דהשתא דמשני תרי גווני אדם לא איצטריך לתרוצי דתנא אדם וכל מילי דאדם אתי שפיר דתנא דמתני' לא כלל שום דבר בשור וק"ל:

    ד"ה ועדים זוממין פירש ריב"א וכו' נ"ל משום דהוה קשה ליה דמפני מה תנא ליה לעדים זוממין בהדי אבות דנזיקין הא לא דמי להו כלל דהא בעדים זוממין הוה איפכא מכולהו דכשלא עשה ההיזק עדיין הוא חייב ואם כבר נעשה ההיזק הוא פטור דכתיב כאשר זמם ולא כאשר עשה לכך פירש ריב"א דאפי' שילם ע"פ עדים זוממין חייבין וכו' וק"ל:

    Maharam on Bava Kamma 4b · Sefaria

    שיטה מקובצת

    ואימא מבעה זה מים י"מ דלאו למימר שיתחייב בנזקי המים אלא הכי קשיא ליה האי לישנא דתנא אינו ברור לא אדם ולא שן דאף למים ולאש יש לספקן והיה לו לשנות לשון מבורר לשן או לאדם. הרשב"א ז"ל. וכן כתב מהר"י כהן צדק ז"ל וז"ל ותימה לרב מרי ולרב זביד דאמר מבעה זה האש וכי לא ידע מתניתין דקאמר לא זה וזה שיש בהן רוח חיים ועוד אם כן חמשה אבות הוה דלא מצי לאוקמי ושלח אמים לחודיה דהא כתיב בעירו. וי"ל דהכי פריך מכדי קראי לא כמר דייקי ולא כמר דייקי אם כן למה תפס תנא דמתניתין אותו לשון דאיכא למיטעי דאימא מבעה זה מים ומשני ליכא למיטעי במים דמי כתיב ונבעו באש ותו ליכא למיטעי דתשובתו בצדו לא זה וזה שיש בהם רוח חיים. ע"כ.

    כתבו בתוספות הוי מצי לשנויי מאי לא זה וזה שיש בהן רוח חיים וכו'. ואף על גב דאשכחן מים חיים מכל מקום רוח חיים לא שייך בהו. תוספי הרא"ש ז"ל.

    מי כתיב מים נבעו וא"ת והלא לעיל בין לרב בין לשמואל קראי לא כמר דייקי ולא כמר דייקי ודרשינן. וי"ל לעיל אף על גב דלא דייקי קראי מכל מקום הדרשא משמע שפיר אבל הכא אפילו הדרשא לא משתמעא. רבינו פרץ ז"ל.

    וכי תימא תנא שור דאית ביה תרתי כלומר דהיינו רגל ושן אבל קרן שייריה וכדשמואל דאמר דבמועדין מתחילתן קא מיירי ועל כרחך הכי נקט לה דאי כרב חמשה הוו. הרשב"א ז"ל. ותלמיד רבינו פרץ ז"ל כתב וז"ל דאית ביה תרתי פירוש שן ורגל אבל לא קרן דלא מיירי אלא במועדין מתחילתן. ואף על גב דהשתא קיימי לרב דלית ליה הך סברא מכל מקום כיון שאנו באין לחלק שור למגין שני אבות ולומר דשייר חד כדי לקיים ארבעה אבות דמתניתין אם כן גם רב מורה שנשייר קרן ולא נשייר שן ורגל כדי להשוות שור לאינך אבות לענין מועדים מתחילתן. ע"כ. וא"ת למה הוצרך התלמוד לדחות מטעם אטו אש מי אית ביה רוח חיים נדחה מטעם אחר דאי מבעה היינו אש ושור היינו רגל ושן תרתי אם כן לא הרי לא היה מיושב בצד אחד דנהי דרגל שדרכו להזיק כל דבר היה לומד מאש שן שאין דרכו להזיק כל דבר לא היה לומד מאש ונמצא דלא הרי היה מיושב בצד אחד ולפיכך לא דחה מטעם זה. וא"ת במשנה למה לא אמר לא הרי האש שדרכו להזיק כל דבר. וי"ל דלשמואל דאמר תנא שור לרגלו לא היה מיושב אפילו על צד אחד דהיינו שן כי למה לא שנה שן בלשון שור ושנה אותו בלשון מבעה דבשלמא הכא דאמרינן תרתי שן ורגל בלשון שור איכא למימר דלא הרי מיושב על צד אחד אבל במתניתין אינו מיושב לא הרי אליבא דשמואל אפילו על צד אחד דמן הראוי יש לשנות כולם בלשון שור ולמה שינה שן בלשון מבעה ולפי שאינו מיושב לא אמרו. ולפי זה מיתרצה הקושיא שהקשינו לעיל דלימא רב יהודה אליבא דשמואל תנא שור לרגלו ולקרנו ואז לא יהיה רגל משוייר. די"ל דכיון ששונה רגל וקרן בלשון שור גם שן היה לו לשנות בלשון שור ולא בלשון מבעה אבל עכשיו ששונה קרן לבדו בלשון שור ושן לבדו בלשון מבעה אינו קשה שכל אחד חשוב בפני עצמו. וגם יש לתרץ כי המשנה עשתה לא הרי אחד מאחד וזה היה אחד משנים ולרב נמי דאמר מבעה זה אדם לא היה יכול לומר לא הרי האש שדרכו להזיק כל דבר כהרי אדם שהרי גם האדם דרכו להזיק כל דבר שהרי הוא מועד לעולם. ע"כ מגליון.

    תני רב אושעיא י"ג אבות נזיקין ודיניהם י"ב דשוכר דינו כנושא שכר כיון דתנא ליה בהדי נושא שכר כמו שפירשו ז"ל דתנא שומר חנם והשואל אף על פי שאין סדרן כך בפרשה. ומשום דשוכר ונושא שכר דומין בדיניהם על כן תני להו בהדי הדדי. ע"כ מהר"י כהן צדק ז"ל.

    נזק צער וכו' אף על גב דבחבלה אחת הן באין מכל מקום תנא להו בחמשה אבות לפי שיכול להיות כל אחד לבדו כדאמרינן בהחובל. תלמיד רבינו פרץ ז"ל.

    בנזקי גופו לא קא מיירי אין להקשות והא לשמואל דלא תני אדם ברישא משום דקתני בסיפא ואם כן בסיפא ליתני לכולהו דאיירי בנזקי גופו. די"ל דוקא ברישא פריך משום דתנא מניינא אבל בסיפא לא תני מניינא דהא דתנא מניינא בסיפא אתולדות דקרן קאי דהא בור ואש דאבות הן לא חזר לשנות בסיפא. עד כאן.

    אלא לרב ליתני הני וכו' וא"ת נימא דרב סבירא ליה דלא תנא תנא דמתניתין אלא הנך אבות דאית להו תולדות אבל הני דרב אושעיא לית להו תולדות. וי"ל דאם היתה כוונתו לשנות כל אותן אבות שיש להם תולדות אם כן למה לא שנה שן וקרן ורגל כל אחד בפני עצמו ולמה תנא שור וכל מילי דשור. ועוד י"ל דלא חשש לשנות אבות שיש להם תולדות שהרי שנה אדם שאין לו תולדה. וכי תימא תולדה דאדם היינו כיחו אם כן ישנה צער ריפוי שבת ובשת דכיחו הוא תולדה של כל אחד מאלו הארבעה אלא ודאי לא חשש לשנות אבות שיש להם תולדות. גליון. עוד תירצו בגליון אחר דלא משני הכא משום דלא משכחו בשומרי שכר תולדות כגון הלוהו על המשכון עם ההיא דכל האומנין שומרי שכר. עד כאן.

    ועוד 12 קטעי פירוש על דף זה.

    Shita Mekubetzet on Bava Kamma 4b · Sefaria

    פני יהושע

    בגמרא מתקיף לה רב זביד ואימא מבעה זה אש נראה לפ' בדוחק דאף שרב זביד ידע שפיר דנקט הבער במתני' קס"ד דהבער היינו כי תצא אש מעצמה ומבעה היינו מדליק בידים דכן משמע לשון מבעה במ"ם השימוש ומתרץ בגמרא אם כן מאי המבעה וההבער פי' אמאי נקטינהו בתרתי כיון שדין אחד לשניהם ומקרא א' לשניהם כדאיתא פ' הכונס פתח הכתוב בנזקי גופו וכו' משמע דדא ודא א' הוא ע"ז קאמר וכ"ת דבאמת אחד הם אלא בשור אית ביה תרתי וקאמר א"ה מאי לא הרי וק"ל:

    שם תרי גווני שור כתבו מהר"ם ות"ח נראה שחזר בו הש"ס ממאי דשני לעיל דתנא אדם וכל מילי דאדם אלא דמתניתין איירי רק באדם דאזיק שור ולא איירי באדם דאזיק אדם כלל דומיא דבור כדפירש רש"י דלא איירי בנזקי אדם ע"כ אבל לשון הגמרא לא משמע כן שחזר בו הש"ס ועוד דהמעיין היטב בסוגיא יראה שזה התירוץ אינו מספיק על הקושיא קמייתא דאף שאינו דומה לבור מ"מ תקשי וליתני שהרי נזקי אדם ג"כ אינו דומה לכל הנזקין שכולם נזקי ממונו וזה נזקו גופו ואפ"ה קתני להו לכ"נ דבחנם דחקו דלרב מתרץ שפיר תנא אדם וכל מילי דאדם פי' שהתנא לא חש לחלק מספר הנזקין אלא מספר המזיקין תנא וקאמר הש"ס לרב אושעיא נמי הא תני ליה אדם ומשני תרי גווני אדם פי' דאף דהמשנה לא חש למנין הניזקין מכל מקום משמע דחשיב מספר המזיקין בנזק השוה לכולם דכן לשון המשנה הצד השוה בהן וכו' כשהזיק חב המזיק ואם כן אכתי לא הוי שמעינן אדם דאזיק אדם לכך פירשו לרב אושעיא וע"ז פריך שפיר בגמ' א"ה ליתני תרי גווני שור פי' כיון דאמרת דר' אושעיא חלק ג"כ במנין הניזקין א"כ גם בשור יש לחלק כן וע"כ לא שמעינן לה ג"כ ממתניתין וע"ז משני האי מאי פי' דאף ר"א לא חש לחלק מספר הניזקין אלא אותן שיש ביניהם איזה חילוק הדין אבל כל שאין ביניהם חילוק הדין ודאי שכל הניזקין שווין ולא שייך למנותן בתרתי. ובזה נתיישב ג"כ דלא תקשי לשמואל דקאמר משנתינו לא תני שור וכל מילי דשור אלא מנה שן ורגל בתרתי אף שאין ביניהם חילוק הדין וא"כ קשה למה לא תני ג"כ שור דאזיק אדם. וא"ל דמתניתין לא איירי בנזקי אדם לפי שאינו דומה לבור שזהו דוחק כמ"ש לעיל. ועוד דעכ"פ תקשי לרב אושעיא דתני ג"כ שן ורגל בתרתי וקתני גם כן נזקי אדם וא"כ למה לא נקיט שור דאזיק אדם אבל לפמ"ש א"ש דודאי במנין המזיקין שייך לחלק אף שאין ביניהם חילוק הדין לכך תני שן ורגל בתרתי אבל במנין הניזקין לא חש המשנה לחלק כלל ואף רבי אושעיא לא חש לחלק במנין אלא היכא שיש חילוק הדין וזה ברור ולפ"ז א"ש שלא חזר בו הש"ס ממאי דקאמר תני אדם וכל מילי דאדם שהרי רב נקיט בהדיא לא הרי השור שאינו משלם כופר וע"כ שכיון ג"כ לשור דאזיק אדם וכן פרש"י ותוס' במשנה דנקט שור ברישא אפילו שנזכר בתורה תחילה וע"כ היינו שור דאזיק אדם ודוק ועמ"ש בסמוך בתוס':

    בתוספות בד"ה תרי גווני אדם וא"ת כיון דתני וכו' וי"ל דניחא ליה לכלול כולם בשור כמו תנא דמתניתין עכ"ל. והקשה מהר"ם דא"כ למה לא כלל ג"כ באדם כולם כא' כמו תנא דמתני' ונדחק שם בתירוצו וכתב ועי"ל שחזר בו הש"ס ממאי דקאמר תני אדם וכל מילי וכבר כתבתי שגם זה דוחק ולפמ"ש לק"מ וא"ש דודאי בקרן ושן ורגל כיון שהתנא נחית למנין המזיקין ואפ"ה חשיב לרב כל השלשה מיני מזיקין בשור כא' לכך נקט להו רבי אושעיא ג"כ בא' כמו התנא אבל בשור דאזיק אדם שלא חילק התנא כיון שלא נחית כלל למנין הניזקין וא"כ רבי אושעיא דנחית למנין הניזקין היכא שיש חילוק הדין נקיט להו שפיר בתרתי ודו”ק:

    בגמרא אי הכי שור נמי ליתני תרי גווני שור וכו' האי מאי בשלמא. אין להקשות שמואל דתני במתניתין וכן רבי אושעיא שן ורגל בתרתי א"כ למה לא נקט רבי אושעיא קרן בפני עצמו דיש לומר ג"כ בתמין ולבסוף מועדין לא קא מיירי ותם גופא לא קתני דס"ל שהוא קנס ובקנסא לא איירי אבל בסמוך לר' חייא דאיירי בקנסא וא"כ אי ס"ל כשמואל וחשיב שן ורגל בתרתי ולא נקט שור וכל מילי דשור אם כן קשה קרן אמאי שיירי' ולדידיה א"א לתרץ בתמין ולבסוף מועדין לא קא מיירי ומכ"ש דתקשי לחשוב תם ומועד בתרתי דהא איהו איירי בכל מיני ניזקין בעולם וא"כ לחשוב ג"כ נזק וחצי נזק וביותר קשה דלקמן דחיק בגמרא לפ' לרבי חייא מניינא למעוטי מאי ולא קאמר דשייר קרן. ויש ליישב דשמואל ס"ל דרב חייא מנה שפיר ג' מיני ניזקין שבשור אבל הני ט' דרבי אושעיא לא חשיב אלא ח' דנושא שכר ושוכר אחד הם וכו' כמ"ש התוספות לעיל די"ג דרבי אושעיא אינו אלא י"ב דהא דקאמר והנך תליסר אינו מדברי ר"ח אלא הש"ס מפרש הכי וק"ל. ועוד נ"ל דלשמואל בלא"ה בצר חדא ממניינא דר"ח דשמואל ס"ל במס' גיטין מנסך היינו מערב וא"כ היינו מדמע ואף שאמרו שם קנסא מקנסא לא ילפינן היינו לענין גוף הדין אבל לענין המנין אינו אלא א' וא"כ אפיק מנסך ועייל קרן לשמואל ותם ומועד כחדא חשיב. ועי"ל דהא דלא נקיט ר"ח קרן תם היינו משום דלא משלם אלא מגופו ולא שייך ביה מיטב. ואפשר שלזה כיוונו התוס' מנסך פליגי בה בהניזקין וכו' והיינו רב ושמואל וא"כ כל א' מפרש לדרבי חייא כוותיה מר כדאית ליה ומר כדאית ליה וק"ל:

    בתוספות בד"ה מנסך וברש"י בד"ה מנסך יין לעכו"ם ובמס' גיטין מפרש וכו' וליכא למימר ביי"נ שזרק בו דהא לא אפסדי' מידי שיכול למכרו חוץ מיי"נ שבו עכ"ל. פי' מהרש"א וא"כ שהוא הפסד מועט היינו מדמע ע"ש אבל מ"מ עדיין הקושיא במקומה עומדת דכיון דפליגי שם רב ושמואל ושמואל ס"ל בהדיא דמנסך היינו מערב ולא חשו לקושיא דהיינו מדמע וא"כ מה לו לרש"י להכניס בפלוגתא ולדחות בידים דברי שמואל אך המעיין שם בסוגיא יראה שדברי רש"י כנים ואמתיים דהתם אמרה שמואל אמתניתין מנסך ומטמא ומדמע בשוגג פטורים במזיד חייבים ומפרש שמואל מנסך היינו מערב ואקשו ליה היינו מדמע ומשני קנסא מקנסא לא ילפינן ופרש"י שם קנס משום דהיזק שאינו ניכר לאו שמיה היזק ע"כ ואלו הם דברי ר' יוחנן שאמר שם דבר תורה אפילו במזיד פטירי דהיזק שא"נ לאו שמיה היזק אלא מדרבנן חייבים במזיד וחזקיה פליג שם עליה דר"י ואמר אדרבא דבר תורה אפי' שוגג חייבים דהיזק שא"נ שמיה היזק וא"כ כאן מוכח דר"ח ס"ל כחזקיה ור"י שהרי תני ר"ח שהם אבות ומילי דרבנן לא שייך לקרותן אבות א"ו דס"ל כחזקיה דהיזק שא"נ שמיה היזק א"כ הוי דינא ולא קנסא וא"כ מוכח שפיר דמנסך לאו היינו מערב דא"כ כיון שהפסד מעט היינו מדמע ותרתי למה לי וליכא לשנויי קנסא מקנסא לא ילפינן דהא ממונא הוי ודו"ק ולפמ"ש נראה דשמואל לית ליה ברייתא דר"ח דלשמואל הנך לא הוי אבות כיון שהם מדרבנן וק"ל:

    בד"ה עדים זוממין פי' ריב"א וכו' כוונתו מבואר דאי הוי אמרינן דאין עדים זוממין משלמין אם שילם הנתבע על פיהם אלא דוקא כשלא שילם משלמין לא הוי ס"ד דמקשה בסמוך לומר עדים זוממין ממונא הוא דכיון שלא הזיקו ומשלמין הוי קנס לכך פי' דאף כששילם משלמין ומקשי שפיר ליתני הך דממונא הוא וק"ל:

    Penei Yehoshua on Bava Kamma 4b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת בבא קמא, דף ד׳, עמוד ב׳, בהיקף של כ־286 מילים ב־16 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 16 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 17 מילים

      נפתחת ב״הכא נמי, תני: אדם שמירת גופו עליו.…״

    2. קטע 225 מילים

      נפתחת ב״מתקיף לה רב מרי, ואימא ״מבעה״ זה…״

      חכמים: רב מרי.

    3. קטע 328 מילים

      נפתחת ב״מתקיף לה רב זביד: ואימא ״מבעה״ זה…״

      חכמים: רב זביד.

    4. קטע 426 מילים

      נפתחת ב״וכי תימא, תנא שור דאית ביה תרתי;…״

    5. קטע 522 מילים

      נפתחת ב״תני רב אושעיא, שלשה עשר אבות נזיקין:…״

      חכמים: רב אושעיא.

    6. קטע 623 מילים

      נפתחת ב״ותנא דידן מ"ט לא תני הני? בשלמא…״

      חכמים: שמואל.

    7. קטע 718 מילים

      נפתחת ב״ולר' אושעיא נמי, הא תני ליה אדם!…״

    8. קטע 816 מילים

      נפתחת ב״אי הכי, שור נמי, ליתני תרי גווני…״

    9. קטע 932 מילים

      נפתחת ב״האי מאי? בשלמא אדם דאזיק שור נזק…״

    10. קטע 1012 מילים

      נפתחת ב״והא שומר חנם והשואל נושא שכר והשוכר,…״

    11. קטע 116 מילים

      נפתחת ב״תני הזיקא דבידים, וקתני הזיקא דממילא.…״

    12. קטע 1216 מילים

      נפתחת ב״תני ר' חייא, עשרים וארבעה אבות נזיקין:…״

    13. קטע 1313 מילים

      נפתחת ב״והאונס, והמפתה, ומוציא שם רע, והמטמא, והמדמע,…״

    14. קטע 1412 מילים

      נפתחת ב״ורבי אושעיא מאי טעמא לא תני הני?…״

      חכמים: רבי אושעיא.

    15. קטע 1511 מילים

      נפתחת ב״גנב וגזלן, דממונא הוא, ליתני! הא קתני…״

    16. קטע 1619 מילים

      נפתחת ב״ורבי חייא נמי, הא תנא ליה שומר…״

      חכמים: רבי חייא.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: בבא קמא דף ד׳ ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026