בחייו ובמותו — אם מת לא ירשנו:
ואם אין לו — מה יאכל לוה ואוכל ובעלי חוב באין ונפרעין מן הירושה את חלקו:
גמ' ואפי' לארנקי של צדקה — אם אינו מוצא יורש לאביו למי ישיב יתן אותה לארנקי של צדקה ולא יעכבנו בידו:
וצריך שיאמר — כשהוא משיב לארנקי של צדקה זה גזל אבא:
ונמחליה לנפשיה — היכא דאין יורש אלא הוא וכולה שלו:
מי לא תנן מחל לו על הקרן — ולא מקיימא מצות השבה אלמא למיפק ידי גזילה בעינן והא נפקא ליה במחילה הכא נמי כיון דירושה קמיה נפלה נפק ליה מידי גזילה:
להשיב האשם — זה קרן של גזילה כדתניא לקמן בפרקין (בבא קמא דף קי.):
גואל — יורש:
וכי יש לך אדם בישראל שאין לו גואלים — אם אין לו בן או בת או אח יש לו קרוב עד יעקב אבינו הקרוב קרוב יורש:
אלא בגזל הגר — ונשבע לשקר דכתיב למעול מעל בה':
והיה מעלה כספו ואשמו לירושלים — לכהנים כדכתיב האשם המושב לה' לכהן ואמרינן לקמן בשמעתין אשם זה קרן:
וזקפו עליו — גר במלוה נפק ליה מתורת גזילה ולכי מיית גר הוה ליה האי מוחזק וזכה מן ההפקר:
לא שנא לנפשיה — כגון הכא דמחיל ליה האי גברא גזל הגר לנפשיה וה"ה גוזל את אביו ונשבע לו ומת אביו דמחיל לנפשיה:
ול"ש לאחרים — נגזל לגוזל מצי מחיל ומתני' דקתני מחל לו על הקרן רבי יוסי הגלילי היא ואשמעינן לאחרים וה"ה לנפשיה היכא דנפק מידי גזילה כגון יורש או גזל הגר וקס"ד האי זקפו לאו דוקא כדמפרש ואזיל:
לר' עקיבא לא שנא כו' — ומתני' דקתני משלם קרן וחומש לבניו או לאחיו ר' עקיבא היא ולאשמועינן לנפשיה דלא מצי מחיל וה"ה לאחרים דאפילו מחיל ליה נגזל גופיה לאו מחילה היא:
ה"ה אפי' לא זקפן — הלכך יורש את אביו נמי אע"ג דלא זקפו עליו במלוה ולא יצא מתורת גזילה בחיי אביו כיון דמת אביו ונפלו נכסים לפניו מחיל לנפשיה ולקמן (בבא קמא קט ע"ב) פריך א"כ גזל הגר דנפיק לכהנים היכי משכחת לה:
הא והא ר' יוסי — הא דאמר בזקפו במלוה דכיון דאפקה גר גופיה דהוה נגזל מתורת גזילה דהוי כמוחל לאחרים הוי מחילה ולכי מיית קנייה האי הלכך מחל לו על הקרן דמתני' ר' יוסי היא דאי לרבי עקיבא בעי השבה משלו כדקתני אין לו תקנה עד שיוציא גזילה וסיפא נמי רבי יוסי היא דמודי רבי יוסי לנפשיה דלא מצי מחיל כיון דלא אפקיה נגזל מתורת גזילה:
רבא אמר הא והא רבי עקיבא — דלרבי יוסי לנפשיה נמי מצי מחיל דזקפו לאו דוקא וכי אמר רבי עקיבא דלא מצי מחיל לנפשיה הוא דקאמר דאע"ג דגר זקפו כיון דלא מחיל מחילה גמורה לא נפקא ליה מתורת גזילה אבל נגזל לגזלן מודה ר' עקיבא דמחיל:
