מתני' הגוזל ומאכיל — והניח לפניהם. או שהניח לפניהם הגזילה קיימת:
פטורים מלשלם — בגמרא מפרש טעמא:
אם היה דבר כו' — בגמ' מפרשי לה מר הכי ומר הכי:
גמ' ברשותיה דמריה קאי — וזה שאכלו נעשה כגוזלו מבעליו:
זאת אומרת — דקתני והניח לפניהם פטורין:
רשות יורש כרשות לוקח דמי — והויא לה כרשות אחרת וכיון דאוקימנא למתניתין לאחר יאוש קני להו יתמי ביאוש ושינוי רשות דאי ביאוש כדי לא קני מדלא קתני פטורא באבוהון:
כשאכלום — לאחר מיתת אביהן ונגזל אין יכול לתובען שהרי לא גזלוהו:
והא מדקתני סיפא אם היה דבר שיש בו אחריות — כגון דבר הניכר לרבים ונראה כל שעה כעין קרקע או כגון טלית וכסות:
חייבים להחזירה — מפני כבוד אביהן שהבריות אומרות זו טלית שגזל פלוני:
מכלל דבגזילה קיימת עסקינן — ואפ"ה היכא דלאו משום כבוד פטר להו ברישא במתני':
הכי קאמר אם הניח להן אביהן — קרקעות משלו אפילו אכלו את הגזילה חייבין דאשתעביד נכסים דאבוהון מחיים:
לא דבר שיש בו אחריות ממש — לא שגזל קרקע והניחה לפניהן:
אלא אפילו גזל פרה וחרש בה או חמור ומחמר אחריו — והכל מעידין שהיה דנגזל חייבין אלמא בגזילה קיימת עסקינן:
אמר רבא כי שכיבנא רבי אושעיא נפק לוותי — יצא לקראתי:
דמתריצנא למתניתין כוותיה — באחריות ממש ובשאין גזילה קיימת וחסורי מיחסרא ולא מוקי לה בדבר המסויים ובגזילה קיימת כרבי [דכיון דאשכחן הכי מתריצנא לה מתניתין כברייתא ולא חיישינן למאי דמתני רבי לר' שמעון בריה דברייתא קיימא כוותיה]:
גזילה קיימת — שלא אכלוה אחרי מותו ותבען הנגזל:
חייבין — דרשות יורש לאו כרשות לוקח דמי ויאוש כדי לא קני:
אין גזילה קיימת — שאכלוה אחרי מותו:
חייבין לשלם — דאשתעבוד נכסיה:
דרב חסדא — דאמר לעיל רצה מזה גובה:
לאחר יאוש — ואכלוה:
תיהוי תיובתא דרמי בר חמא — כיון דלאחר יאוש אוקימתה:
