בוני התלמוד

    מסכת בבא קמא דף ט״ו עמוד ב׳

    פרק א׳ - ארבעה אבות

    Also cited as: Bava Kamma 15b, Chapter 1 Arba'ah Avot

    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    המית שורי כו' מאי לאו בתם - וה"ק המית שורי את פלוני משלם חצי כופר ע"פ עצמו ורבי יוסי הגלילי היא או שורו של פלוני המית משלם ע"פ עצמו חצי נזק אלמא ממונא הוא:

    עבדו של פלוני - הא קנסא הוא דמשלם ל' סלעים ואפילו אינו שוה אלא דינר:

    לפלוג וליתני בדידיה - בקמייתא גופיה דהמית שורי שורו של פלוני מצי לפלוגי:

    כולה במועד קמיירי - וחילוקים דמועד בעי לאשמועינן:

    יותר על מה שהזיק - כגון ל' של עבד:

    הא פחות - כגון חצי נזק דתם משלם ע"פ עצמו:

    כמה שהזיק - נזק שלם דמועד:

    משום דלא קתני כמה שהזיק - הא לאו תיובתא היא דלא פסיקא ליה למיתני כמה שהזיק דליהוי משמע דפחות אינו משלם ע"פ עצמו כיון דאיכא חצי נזק צרורות דאינו משלם כמה שהזיק ואפילו הכי משלם ע"פ עצמו דהלכתא גמירי לה דממונא הוא:

    אימרי - כבשים:

    משונה הוא - דאין דרכן בכך והוי תולדה דקרן לשלם חצי נזק:

    ולא מגבינן לה בבבל - דאין דנין דיני קנסות אלא בסמוכין ובבבל אין סמיכה:

    ברברבי - תרנגולים וכבשים גדולים דאין דרך כלב וחתול להורגן:

    ואי תפיס - ניזק בבבל לא מפקינן מיניה: ואי לא תפיס ניזק ואמר קבעו לי זמן דליתי בהדי לארעא דישראל קבעינן ליה:

    ובין כך ובין כך משמתינן ליה - להרוג את הכלב ואת החתול:

    עד דמסלק הזיקא - שיהרגם:

    מתני' לא ליגח - בקרן:

    ולא ליגוף - דחיפת גוף וכולהו הוי תולדה דקרן ומשלמין חצי נזק הרי חמשה תמין:

    ושור המועד - ג' פעמים ליגח או לגוף או לרבוץ או לבעוט או לשוך הרי הן חמשה מועדין לשלם נזק שלם ולגבי מועד חשיב להו חד דע"י העדאה דעדים אתי בהו חיוב נ"ש הלכך חדא מילתא הוא:

    ושור המזיק ברשות הניזק - ואפי' קרן תמה הוי כמועד לשלם נזק שלם:

    והאדם - הרי חמשה ובבעלי חיים קמיירי להכי לא חשיב בור ואש ולקמן פריך אמאי לא חשיב הארי והדוב כו':

    הרי אלו מועדים - אפילו בנשיכה ובכל. נזקין ומשלמין בעלים שלהן נזק שלם:

    שהן בני תרבות - שגידלן אדם בביתו:

    גמ' וקתני הבהמה אינה מועדת - לא ליגח ולא לגוף אלמא קרן בחצר הניזק חצי נזק הוא דמשלם:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    בבא קמא 15 עמוד ב

    1״המית שורי את פלוני״ או ״שורו של פלוני״ הרי זה משלם על פי עצמו.

    2מאי, לאו בתם?

    3לא, במועד. אבל תם מאי הכי נמי דאין משלם על פי עצמו? אי הכי, אדתני סיפא ״המית שורי את עבדו של פלוני״ אין משלם על פי עצמו, לפלוג וליתני בדידיה:

    4בד"א במועד, אבל בתם אינו משלם על פי עצמו!

    5כולה במועד קמיירי.

    6תא שמע: זה הכלל, כל המשלם יותר על מה שהזיק אינו משלם על פי עצמו. מאי, לאו הא פחות ממה שהזיק משלם?

    7לא, הא כמה שהזיק משלם.

    8אבל פחות מאי הכי נמי דלא משלם? אי הכי, אדתני: זה הכלל, כל המשלם יותר על מה שהזיק אינו משלם על פי עצמו; ליתני: זה הכלל, כל שאינו משלם כמה שהזיק דמשמע פחות, ומשמע יותר! תיובתא.

    9והלכתא: פלגא נזקא קנסא.

    10תיובתא והלכתא?!

    11אין, טעמא מאי הויא תיובתא משום דלא קתני כמו שהזיק;׃

    12לא פסיקא ליה. כיון דאיכא חצי נזק צרורות, דהלכתא גמירא לה דממונא הוא; משום הכי לא קתני.

    13והשתא דאמרת פלגא נזקא קנסא, האי כלבא דאכל אימרי, ושונרא דאכלה תרנגולא משונה הוא, ולא מגבינן בבבל.

    14והני מילי ברברבי, אבל בזוטרי אורחיה הוא.

    15ואי תפס לא מפקינן מיניה.

    16ואי אמר: קבעו לי זימנא, דאזלינא לארעא דישראל קבעינן ליה. ואי לא אזיל משמתינן ליה.

    17ובין כך ובין כך, משמתינן ליה עד דמסלק הזיקא׃

    18מדרבי נתן. דתניא, רבי נתן אומר: מניין שלא יגדל אדם כלב רע בתוך ביתו, ואל יעמיד סולם רעוע בתוך ביתו? ת"ל (דברים כב, ח) ״לא תשים דמים בביתך״.

    מתני׳ · משנה

    19חמשה תמין וחמשה מועדין׃

    20הבהמה אינה מועדת לא ליגח, ולא ליגוף, ולא לשוך, ולא לרבוץ, ולא לבעוט.

    21השן מועדת לאכול את הראוי לה; הרגל מועדת לשבור בדרך הילוכה; ושור המועד; ושור המזיק ברשות הניזק; והאדם.

    22הזאב והארי והדוב והנמר והברדלס והנחש הרי אלו מועדין. רבי אלעזר אומר: בזמן שהן בני תרבות אינן מועדין. והנחש מועד לעולם.

    גמ׳ · גמרא

    23מדקתני השן מועדת לאכול מכלל דבחצר הניזק עסקינן; וקתני בהמה אינה מועדת לשלם כוליה אבל חצי נזק משלמת,׃

    24מני רבנן היא, דאמרי: משונה קרן בחצר הניזק, חצי נזק הוא דמשלם.

    25אימא סיפא: שור המועד, ושור המזיק ברשות הניזק, והאדם אתאן לרבי טרפון, דאמר: משונה קרן בחצר הניזק, נזק שלם הוא דמשלם!

    26רישא רבנן, וסיפא רבי טרפון?!

    27אין, דהאמר ליה שמואל לרב יהודה: שיננא, שבוק מתני' ותא אבתראי רישא רבנן וסיפא רבי טרפון.

    28רבי אלעזר משמיה דרב אמר:

    תוספות

    לפלוג וליתני בדידיה בד"א במועד אבל בתם כו' - תימה היכי הוה מצי למימר הכי אבל בתם אין משלם ע"פ עצמו דמשמע דע"פ עדים משלם כשהמית שורו את פלוני. דלמא לא סבר כרבי יוסי הגלילי דאמר תם משלם חצי כופר:

    והשתא דאמרת פלגא נזקא קנסא - נראה דדוקא למ"ד פלגא דנזקא קנסא אבל למ"ד פלגא דנזקא ממונא לא מיחייב כלל דמהי תיתי דמקרן לא אתיא דקרן אורחיה הוא דסתם שוורים לאו בחזקת שימור קיימי והאי משונה הוא דלאו אורחיה דכלבא למיכל אימרי רברבי אבל למ"ד פלגא נזקא קנסא הוי תולדה דקרן דתרוייהו משונים הם אע"ג דקרן כוונתו להזיק:

    ואי תפס לא מפקינן מיניה - אור"ת דוקא אי תפס [המזיק עצמו כגון] כלב או השונרא קאמר דלא מפקינן דבמזיק הקילו חכמים שיוכל להחזיק בו אם לקחו בשעת ההיזק אבל מידי אחרינא לא דאי בכל דבר שיתפוס לא מפקינן יבא לידי תקלה דהיום או למחר יגזול כל אשר לו ולא נוציא ממנו דאין אנו דנין דיני קנסות וזה יפסיד יותר ממה שהזיק והא דאמר בכיצד הרגל (לקמן בבא קמא דף יט:) ההוא חמרא דאכל נהמא ופלסיה לסלא וחייביה רב יהודה אנהמא נזק שלם ואסלא חצי נזק מיירי בתפס או היה דוחקו ע"י שמתא דקבעיה זימנא לא"י:

    והנחש הרי אלו מועדים - לאו בכל עניני היזק חשיבי מועדים אלא כל אחד במידי דאורחיה כגון שבא זאב וטרף ארי ודרס או טרף להניח אבל במידי דלאו אורחיה כגון ארי שטרף ואכל וכן שאר הזיקות דלאו אורחייהו לא הוו מועדים אלא משלמי' ח"נ ובמידי דאורחייהו דמשלם נ"ש היינו דוקא בחצר הניזק אבל ברה"ר פטור דהוי שן ברה"ר כדאמר שמואל בגמ' ארי ברה"ר דרס ואכל פטור ואפי' נחש שאין נהנה מנשיכתו כדאמרינן בפ"ק דתענית (דף ח.) שנתקבצו כל החיות אצל הנחש ואומרות לו מה הנאה יש לך מ"מ כיון דאורחיה בהכי הוי כמו רגל ופטור ברה"ר ולא הוי כמו קרן בתר דאייעד אע"פ דמתכוין להזיק מדחשיב ליה גבי אחריני:

    רבי אלעזר אומר בזמן שהן בני תרבות אינן מועדים - תימה דבריש פ"ק דסנהדרין (דף ב. ושם) תנן הארי והזאב והדוב כו' ר"א אומר כל הקודם להורגו זכה ומפרש ר' יוחנן בגמ' (שם טו:) אע"פ שלא המיתו דאין להם תרבות ואין להם בעלים ואור"י דהכא גרסינן ר' אלעזר שהוא אחר ר' מאיר והתם גרסינן ר' אליעזר שהוא קודם ר' עקיבא דקתני בתריה ר' עקיבא אומר מיהו אכתי קשה דהתנן והנחש מועד לעולם אליבא דכ"ע והתם מפרש ריש לקיש והוא שהמיתו אבל לא המיתו לא קסבר יש להם תרבות ויש להם בעלים אפי' אנחש ואומר ר"ת דהתם בקשורים בשלשלאות כגון ארי בגוהרקי שלו דבענין זה יש להם תרבות [ואין להם להרגם אא"כ המיתו ותרבות דהכא היינו שגידלם בביתו] ועוד יש לחלק דוקא לענין זה יש להם תרבות שאין להם להרגם כל הקודם אא"כ המיתו אבל לענין אם הזיקו לשלם נזק שלם או לא בהא לא איירי מידי אם חשיב תרבות שלהם תרבות:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רבנו חננאל

    ת"ש זה הכלל כל המשלם יותר על מה שהזיק אין משלם על פי עצמו. פי' כגון תשלומי כפל ותשלומי ד' וה' שהן קנס אינו משלם על פי עצמו מאי לאו הא פחות ממה שהזיק משלם מפי עצמו וש"מ חצי נזק ממון הוא.

    ופריק לא כמה שהזיק כגון המועד שמשלם נזק שלם ודאי זה ממון הוא ומשלם על פי עצמו אבל פחות לא.

    ואקשי' אי הכי היה לו לתנא לשנות כל שאינו משלם כמה שהזיק אינו משלם על פי עצמו דמשמע יתר כעין כפל וכיוצא בו ומשמע פחות והוא חצי נזק וכיון דלא קתני הכי שמעינן מינה דפחות ממה שהזיק ממונא הוא ומשלם על פי עצמו. ועלתה בתיובתא לרב הונא והלכתא פלגי נזקא קנסא.

    ומתמהינן תיובתא והלכתא כלומר מאן דאיתותב הלכתא כוותיה - ופרק בלא עיונא הוא דכיון דאיכא חצי נזק צרורות דהלכתא גמירי לה דממונא הוא ומשלם על פי עצמו לפיכך לא מיתני בה כמה שהזיק. השתא דאמר פלגי נזקא קנסא כלבא דאכל אימרא ושונרא דאכל תרנגולא משונה היא ולא מגבינן בבבל דקיימא לן אין גובין קנס בבבל ואם תפס ניזק לא מפקינן ואם אמר אזמנוה לדינא בארעא דישראל מזמנין ליה ואי לא אזיל משמתינן ליה ובין כך ובין כך משמתינן ליה לסלוקי הזיקא מדר' נתן דתניא ר' נתן אומר מנין שלא יגדל אדם כלב בתוך ביתו וכו':

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת בבא קמא דף ט״ו עמוד ב׳

    מסכת בבא קמא דף ט״ו עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 28 קטעים ממוספרים, כ־371 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: בבא קמא דף ט״ו ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026