ולא ממקום הרואה את החמה — סביבות צדדין מבחוץ מפני שהוא עיקר האילן שהחמה מבשלת שם את הפרי וממתיקו:
מלא חבל חרם — מלא חבל של מצודה היה לו בדרומה מן היבשה למשוך רשתו חרם כמו מצודים וחרמים (קהלת ז):
בחזקת כל השבטים — כל מי שירצה יטול דהא כמטלטלי ושאר השלל והמלקוח היו:
וכן אתה מוצא בכנעני — אע"פ שכתוב כאן הר האמורי אף כנעני ופריזי כך היו להם וישראל שירשו היה להם לכל אחד הר ושפלה ונגב ועמק ארץ שדות ובקעות שקורין כנפיינ"ה לכן נקראת נגב שכל שעה היא נגובה שאין שם צל אילנות וחמה זורחת ומנגבתה:
אמר ליה לשמעיה — בחול:
שרקיה — טחיהו בטיט וחברהו יפה:
והא — קרקע דידן:
אפילו טל — ירד עליה בלילה קשה לה דריסת הרגל ממחרתו:
אפילו בחוצה לארץ — וכ"ש בבבל שמצויין שם שיירות ועוברין ושבים והוצרך להתנות:
מפסע ואזיל — מיתד ליתד פסיעות גסות ולא היה רוצה להסתלק אל מצר השדה:
גדולתו — שהוא מראה לנו שהוא ירא שמים מאד ואינו חושש לתנאי שהתנה יהושע ומחזי כיוהרא:
בגיזרא דפרזלא — כלומר נדוי:
מאי וכן — פשיטא מאי שנא איהו מחבריה:
והשבותו — את גופו משמע שאם טעה חבירך אתה צריך להעלותו לדרך:
דאורייתא בי מצרי — יקיף סביבות מצרי הכרמים ולא יעבור בתוכם ויפסידם:
איסרטיא — רה"ר ט"ז אמה:
שדה בור מכאן לאיסרטיא ושדה ניר מכאן מפנהו לשדה בור:
ניר חרוש ולא זרוע:
מפנהו — אלמא לא קנה מקומו דאי קנה מקומו מצי בעל השדה של ימין ושל שמאל לעכוביה:
על המיצר — מוטל ברוחב הדרך ועוברין ומאהילין עליו עושי טהרות ומטמאות:
כל שלשים יום — שלשים יום רשאי להניחו שם:
דר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה — בפרק הגוזל בתרא:
נחיל — של דבורים שהלכו לשדה חבירו ונתיישבו על שוכתה של אילן ואם יטול אחד אחד הן פורחות ואובדות מאחר שנתנו עיניהן באותה שוכה לפיכך קוצצה ונותן לו דמים:
ומציל דובשנו — זה בא בכדו של יין וזה בא בכדו של דבש ונסדקה חבית של דבש וכן זה בא בחבילת פשתן על חמורו וזה בא בחבילת עצים ומת חמורו של בעל פשתן יפרק זה את עציו וטוענו:
דר' יהודה — ודרבי ישמעאל יחידאי נינהו וברייתא דעשרה תנאים סתמא היא:
