מתני' הכונס פטור — דהא נטרה ומאי הוי ליה למעבד:
הניחה בחמה — מצערא לה שמשא ולא סגי ליה בנעילה כראוי דמוקמינן בגמרא דהיינו דלת שיכולה לעמוד ברוח מצויה:
נכנס הרועה תחתיו — להתחייב בנזקין:
נפלה לגינה — באונס מגג בעלה הסמוך לגינת חבירו או שהיתה רה"ר גבוה מן הגינה ונפלה:
מה שנהנית — לפי הנאתה ולא לפי הזיקה:
שמין בית סאה באותה שדה — אין שמין את הערוגה לבדה מפני שמפסיד מזיק ששמין אותה בכל שווייה ורחמנא אמר ובער בשדה אחר ודרשינן בגמ' מלמד ששמין אותו על גב שדה אחרת אלא שמין בית סאה באותה שדה כמה היתה יפה קודם שנאכלה ממנה הערוגה הזאת וכמה היא יפה עכשיו והשתא לא משלם כולהו דמיה דמי שלוקח בית סאה כשהיא בתבואתה אינו מזלזל בה בשביל הפסד ערוגה אחת כי אם דבר מועט:
ר"ש אומר אכלה פירות גמורין — שכבר בישלו כל צרכן:
משלמת — כל ההיזק והיכא שיימינן אגב שדה היכא דעדיין לא נגמרו:
גמ' מאן תנא מועד בשמירה פחותה סגי ליה — מני מתני' דאמר צאן שהזיקה בשן ורגל הוא דהיינו מועד בתחילתו סגי לה בנעילה כראוי דהיינו שמירה פחותה כדאוקימנא שיכולה לעמוד ברוח מצויה ואי אתי רוח שאין מצויה לא קאי:
קשרו בעליו — לשור: ונעל בפניו כראוי גרסי':
תם חייב — דלא סגי ליה בפחותה וטעמא דר' יהודה בפרק שור שנגח ד' וה' (לעיל בבא קמא דף מה:):
ר"א — פליג אתרוייהו דאילו ר"מ מיהו בשמירה מעולה סגי ליה ור"א סבר לית ליה נטירותא למועד:
הא כסהו — אפי' פורתא ולא בעי עד דטאים ליה בעפרא:
כעין מבעיר — בפשיעה:
כעין ובער — כעין שיאכילנה לבהמתו בידים כלומר בפשיעה:
מתני' נמי דיקא — דטעמא משום דהתורה מיעטה אבל בקרן מועדת לאו כר"י ס"ל:
מדקתני צאן — דאין הזיקה אלא בשן ורגל:
עסקינן ואתי — כולהו פירקי עד השתא:
פטור מדיני אדם — קסבר גרמא בנזקין פטור:
הפורץ גדר — ויצאתה הבהמה וברחה:
הכופף קמתו — לצד הדליקה כדי שתבער בה האש:
אי בכותל בריא בדיני אדם נמי ניחייב — מיהא אכותל דהא בידים עבד ואבהמה ליכא למימר דמחייב דהא תנן פרצוה לסטים פטור:
