מסכת בבא קמא דף צ״ב עמוד א׳

1יכול אפילו מעולה בדמים? ת"ל ״רק״.

2שמואל אייתי ליה אריסיה תמרי. אכיל, טעים בהו טעמא דחמרא. א"ל מאי האי א"ל ביני גופני קיימי אמר מכחשי בחמרא כולי האי למחר אייתי לי מקורייהו:

3רב חסדא חזא תאלי בי גופני אמר ליה לאריסיה עקרינהו גופני קני דקלי דקלי לא קני גופני:

מתני׳ · משנה

4אע"פ שהוא נותן לו אין נמחל לו עד שיבקש ממנו שנאמר ״(בראשית כ״, ז) ועתה השב אשת וגו' ומנין שאם לא מחל לו שהוא אכזרי שנאמר ״(בראשית כ״, יז) ויתפלל אברהם אל האלהים וירפא אלהים את אבימלך וגו'׃

5האומר סמא את עיני קטע את ידי שבר את רגלי חייב ע"מ לפטור חייב׃

6קרע את כסותי שבר את כדי חייב ע"מ לפטור פטור עשה כן לאיש פלוני על מנת לפטור חייב בין בגופו בין בממונו:

גמ׳ · גמרא

7ת"ר כל אלו שאמרו דמי בושתו אבל צערו אפי' הביא כל אילי נביות שבעולם אין נמחל לו עד שיבקש ממנו שנאמר ״(בראשית כ״, ז) השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך׃

8דאשת נביא בעי אהדורי אשת אחר לא בעי אהדורי׃

9אמר רבי שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן השב אשת האיש מכל מקום ודקא אמרת (בראשית כ, ד) הגוי גם צדיק תהרוג הלא הוא אמר לי אחותי היא והיא גם היא אמרה אחי הוא נביא הוא וכבר לימד אכסנאי שבא לעיר על עסקי אכילה ושתיה שואלין אותו או על עסקי אשתו שואלין אותו אשתך היא אחותך היא׃

10מכאן לבן נח שנהרג שהיה לו ללמוד ולא למד:

11(בראשית כ, יח) כי עצר עצר ה' אמר ר' אלעזר שתי עצירות הללו למה אחת באיש שכבת זרע שתים באשה שכבת זרע ולידה׃

12במתניתא תנא שתים באיש שכבת זרע וקטנים שלשה באשה שכבת זרע וקטנים ולידה׃

13רבינא אמר שלש באיש שכבת זרע וקטנים ופי טבעת ארבעה באשה שכבת זרע ולידה וקטנים ופי טבעת:

14(בראשית כ, יח) בעד כל רחם אמרי דבי ר' ינאי אפילו תרנגולת של בית אבימלך לא הטילה ביצתה׃

15א"ל רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמור רבנן כל המבקש רחמים על חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחילה א"ל דכתיב ״(איוב מב״, י) וה' שב את שבות איוב בהתפללו בעד רעהו׃

16אמר ליה את אמרת מהתם, ואנא אמינא מהכא: (בראשית כ, יז) ויתפלל אברהם אל האלהים וירפא אלהים את אבימלך ואת אשתו ואמהותיו [וגו'] וכתיב ״(בראשית כא״, א) וה' פקד את שרה כאשר אמר וגו' כאשר אמר אברהם אל אבימלך׃

17אמר ליה רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמרי אינשי בהדי הוצא לקי כרבא א"ל דכתיב ״(ירמיהו ב״, כט) למה תריבו אלי כלכם פשעתם בי נאם ה'׃

18אמר ליה את אמרת מהתם ואנא אמינא מהכא (שמות טז, כח) עד אנה מאנתם לשמור מצותי ותורותי׃

19אמר ליה רבא לרבה בר מרי כתיב ״(בראשית מז״, ב) ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים מאן נינהו חמשה א"ל הכי א"ר יוחנן אותן שהוכפלו בשמות׃

20יהודה נמי איכפולי מיכפל׃

21אמר ליה למילתיה הוא דאיכפל דאמר ר' שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן מאי דכתיב ״(דברים לג״, ו) יחי ראובן ואל ימות ויהי מתיו מספר וזאת ליהודה׃

22כל אותן ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר היו עצמותיו של יהודה מגולגלין בארון עד שבא משה ובקש רחמים אמר לפניו רבונו של עולם מי גרם לראובן שיודה יהודה׃

23מיד שמע ה' קול יהודה על איבריה לשפא לא הוו קא מסקי למתיבתא דרקיעא (דברים לג, ז) ואל עמו תביאנו לא הוה ידע מאי קאמרי רבנן ולמשקל ומיטרח בהדי רבנן (דברים לג, ז) ידיו רב לו לא הוה סליק ליה שמעתתא אליבא דהלכתא (דברים לג, ז) ועזר מצריו תהיה׃

24אמר ליה רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמרי אינשי בתר עניא אזלא עניותא אמר ליה דתנן עשירים מביאין בכורים בקלתות של זהב ושל כסף ועניים בסלי נצרים של ערבה קלופה הסלים והבכורים נותנים לכהנים אמר ליה את אמרת מהתם ואנא אמינא מהכא׃