מסכת בבא קמא דף מ׳ עמוד א׳
חזרה לאינדקסAlso cited as: Bava Kamma 40a, Chapter 4 Shor SheNagach Arba'ah VaChamishah
רש"י
אי לר"י - כלומר אי כר"י סבירא ליה דאמר לקמן תם לא סגי ליה בשמירה פחותה כגון דעבד ליה שמירה פחותה:
אי לר"א בן יעקב - דאמר תם סגי ליה בשמירה פחותה כגון דלא עבד ליה שמירה כלל ואיצטריך לר' יעקב לאשמועינן דמעמידין אפוטרופוס לתם ולהכי תנא ח"נ ולא תנא רבי יעקב מחייב סתמא דלא תימא במועד קמיירי וכולה נזקא קאמר אבל בתם אפילו פלגא נזקא נמי לא דאין מעמידין:
א"ל חדא דאית ביה תרתי טעמא - הואיל וס"ל לרבא דלא פליגי ר' יעקב ור"י בכולהו סבירא ליה הכי ולהכי אוקמה רבא במועד ובשמירה פחותה דתשמע מינה דאית ליה לר' יעקב כרבי יהודה דסגי ליה לצד מועדת בשמירה פחותה וצד תמות במקומה עומדת ולדידיה לא סגי ליה בשמירה פחותה ותשמע נמי דמעמידין אפוטרופוס לתם לגבות מגופו:
רשות משנה איכא בינייהו - בין רבי יעקב לר"י:
הרי הוא בחזקתו - שהועד בבית אפוטרופוס ומשלמים בעלים נ"ש החצי מגופו וחצי מעלייה ככל תמים שהועדו:
משלמין מן העלייה - נזק:
ואין משלמין כופר - היכא דהמית את האדם:
בדניזק שיימינן - בגופו של מת ובהכי מכפר מזיק:
נאמרה שיתה למעלה - לענין דמי ולדות כאשר ישית עליו בעל האשה:
ונאמרה שיתה למטה - במועד שהמית אם כופר יושת עליו:
כיצד משלמין כופר - דבשלמא נזקין האי פלגא משלם והאי פלגא משלם דאהזיקא דניזק קפיד רחמנא והאי מטי ליה נזק שלם אבל כופרא כפרה דמזיק הוא ותרוייהו כפרה בעו ובחצי כופר לא מיכפר:
ממשכנין אותו - גזבר הקדש דכיון דלאו לכפרה אתי משהי ליה:
חייבי חטאות אין ממשכנין אותן - דכיון לכפוריה חטאיה קבעי לה לא משהי ליה:
אסתגר בקמייתא - הוסגרתי ונאלמתי בראשונה:
ונמצא מועד - והזיק בבית שואל:
בעלים משלמין ח"נ ושואל חצי נזק - דנטירותא דתם מיהא מקבל עליה ובעלים הואיל ולא הודיעוהו משלמין החצי:
הועד בבית שואל - שהזיק בתוך ימי שאילתו ג' פעמים:
והחזירו לבעלים - ואח"כ הזיק בעלים משלמין חצי נזק לקמן מפרש טעמא דקסבר רשות משנה ופרכינן רישא לסיפא:
אריא לא שאילי - נטירותא דאריא לא קבילית עלי דאי תם הוה לא הוה נגח:
שהכיר בו שהוא נגחן - אבל לא ידע שנגח ג' נגיחות הלכך נטירותא [דתם] נגח קביל עליה והוה לי' לנטורי:
מגופו - ולא משלי:
1אי לר"י דעבד ליה שמירה פחותה, ולא עבד ליה שמירה מעולה. אי לר"א בן יעקב דלא עביד ליה שמירה כלל;׃
2דתניא, ר"א בן יעקב אומר: אחד תם ואחד מועד ששמרן שמירה פחותה פטורין. והא קמ"ל ר' יעקב דמעמידין להן אפוטרופין לתם, לגבות מגופו.
3א"ל הכי קאמר חדא דאית ביה תרתי טעמא.
4רבינא אמר: רשות משנה איכא בינייהו כגון דהוה מועד; ונתפקח החרש, ונשתפה השוטה, והגדיל הקטן. ר"י סבר: הרי הוא בחזקתו, ר' יעקב סבר: רשות משנה.
ברייתא
5ת"ר אפוטרופסים משלמין מן העלייה, ואין משלמין כופר.
6מאן תנא כופרא כפרה, ויתמי לאו בני כפרה נינהו?
7א"ר חסדא: ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה היא, דתניא: (שמות כא, ל) ״ונתן ״פדיון נפשו דמי, ניזק ר' ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר דמי מזיק׃
8מאי לאו בהא קמיפלגי דרבנן סברי כופרא ממונא הוא ור' ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה סבר כופרא כפרה׃
9א"ר פפא לא דכ"ע כופרא כפרה הוא והכא בהא קמיפלגי רבנן סברי בדניזק שיימינן ורבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה סבר בדמזיק שיימינן׃
10מ"ט דרבנן נאמרה שיתה למטה ונאמרה שיתה למעלה מה להלן בדניזק אף כאן בדניזק׃
11ור' ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה סבר ונתן פדיון נפשו כתיב׃
12ורבנן אין פדיון נפשו כתיב ״מיהו כי שיימינן בדניזק שיימינן״׃
13משבח ליה: רבא לר"נ בדרב אחא בר יעקב דאדם גדול הוא א"ל לכשיבא לידך הביאהו לידי׃
14כי אתא לגביה א"ל בעי מינאי מילתא בעא מיניה שור של שני שותפין כיצד משלמין כופר׃
15משלם האי כופר והאי כופר כופר אחד אמר רחמנא ולא שני כופרין האי חצי כופר והאי חצי כופר כופר שלם אמר רחמנא ולא חצי כופר׃
16אדיתיב וקא מעיין בה א"ל תנן חייבי ערכין ממשכנין אותן חייבי חטאות ואשמות אין ממשכנין אותן חייבי כופרין מאי׃
17כיון דכפרה הוא כחטאת ואשם דמי מחמר חמיר עילויה ולא בעי משכוניה או דלמא כיון דלחבריה הוא דבעי מיתבא ליה ממונא הוא ולא לגבוה הוא ולא חמיר עליה ובעי משכוניה׃
18אי נמי כיון דהוא לא חטא וממוניה הוא דאזיק לא חמיר מילתא עילויה ובעי משכוניה׃
19א"ל שבקן אסתגר בקמייתא:
ברייתא
20ת"ר שאלו בחזקת תם ונמצא מועד בעלים משלמין חצי נזק ושואל משלם חצי נזק׃
21הועד בבית שואל והחזירו לבעלים בעלים משלמין חצי נזק ושואל פטור מכלום׃
22אמר מר שאלו בחזקת תם ונמצא מועד בעלים משלמין חצי נזק ושואל חצי נזק ואמאי לימא ליה תורא שאילי אריא לא שאילי׃
23אמר רב הכא במאי עסקינן שהכיר בו שהוא נגחן׃
24ונימא ליה תם שאילי מועד לא שאילי׃
25משום דא"ל סוף סוף אי תם הוה פלגא נזקא בעית שלומי השתא נמי זיל שלים פלגא נזקא׃
26ונימא ליה אי תם הוה משתלם מגופו׃
27משום דא"ל סוף סוף את לאו תורא בעית שלומי לדידי׃
28ונימא ליה׃
תוספות
שור של ב' שותפין - בשני שוורים של שנים לא מצי למיבעי דלר"י בן בתירא דאמר (סנהדרין דף עח.) בהכוהו עשרה בני אדם בזה אחר זה האחרון חייב ה"נ האחרון חייב ואי בבת אחת כולן פטורין ממיתה דכמיתת בעלים כך מיתת השור וכיון דפטורין ממיתה פטורין מכופר למ"ד לקמן אין השור בסקילה אין הבעלים משלמין כופר:
כופר אחד אמר רחמנא ולא ב' - ואע"ג דלגבי חטאת אמר בפ' המצניע (שבת דף צב: ושם.) גבי המוציא ככר לרה"ר והוציאו שנים חייבין ומסתמא כל חד וחד חייב חטאת התם כיון דכל חד מיחייב אזדונו כרת מיחייב נמי אשגגתו חטאת ועוד חטאת דלגבוה אין להקפיד אי מביאין שתי חטאות אבל כופר דלחבירו למה ירויח זה במה שהשור לשנים:
כופר שלם אמר רחמנא ולא חצי כופר - דוקא לענין כופר דכפרה היא דמסתמא כפרה שלימה צריכא אבל לענין התשלומין אמר לקמן במרובה (בבא קמא דף עא:) ה' בקר ואפילו ה' חצאי בקר ושה אפילו מקצת שה דפ' אותו ואת בנו (חולין דף עט:) ודמו [אפילו] מקצת דמו דכיסוי הדם (שם דף פח.) וחצי מתנות דהזרוע (שם דף קלב.) ובכור ואפילו מקצת בכור דריש בכורות (דף ג. ושם.) לא שייך לאתויי הכא וההיא. דחומש ולא חצי חומש דפ' יש בכור (בכורות דף מח:) שייך טפי והא דמשלם תם חצי כופר לר' יוסי הגלילי היינו כופר שלם דידיה וכן המית מי שחציו עבד וחציו בן חורין דהשולח (גיטין דף מב:) דמשלם חצי כופר ליורשים היינו כופר שלם דידיה:
חייבי כופר מאי - ביורשי הניזק עצמו מבעיא ליה אם יכולין למשכנו:
ולימא ליה אי תם הוה משתלם מגופו - הך פרכא לית ליה לר"י דאמר צד תמות במקומה עומדת וכן ההיא פירכא דהוה מערקנא ליה לאגמא אבל ההיא פירכא דמודינא ומפטרי אתיא אף אליבא דר"י דכיון דאייעד לאו קנסא הוא:
לאו תורא בעית לשלומי - וא"ת אי הוה תם לא הוה משתלם אלא כמו שהשור שוה והשתא משלם כל חצי נזק מהעלייה אע"פ שאין השור שוה כל כך וי"ל דהשתא נמי לא משלם אלא בשויו של שור:
לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.
מפרשים נוספים
רשב"א
רבינא אמר רשות משנה איכא בינייהו דר' יעקב סבר רשות משנה - תימא לי דא"כ הו"ל למיתני ר' יעקב אומר אינו משלם אלא חצי נזק.
שור של שני שותפין כיצד משלמין את הכופר - כלומר למאן דאמר כופרא כפרה הוא דלמ"ד ממונא הרי הוא כשור של שני שותפין שמשלמין שניהם את הנזק בשתוף אבל למ"ד כופרא כפרה איבעיא ליה שלא מצינו כפרה לחצאין וא"ת מאי קא מיבעיא ליה כופר אחד אמר רחמנא והא אמרינן פרק המצניע גבי המוציא ככר לרה"ר דהוציאוהו שנים חייבין ומסתמא כל חד וחד מייתי חטאת י"ל דהתם דלגבוה אין לחלק אלא יביא זה כפרתו וזה כפרתו אבל כאן דתשלומי נזק שנותן לחברו אע"ג דמתכפר בו אינו בדין שיתנו שני כופרין ולמה ירויח כשהשור של שותפין ועוד דהתם שנים דכל חד חייב על זדונו כרת וכל שזדונו כרת מביא חטאת על שגגתו.
חייבי כופרים מאי - כתוב בתוס' דביורשי הניזק מבעיא ליה אם יכולים למשכנו ונראה מדבריהם דפשיטא דאלו לא רצה לשלם ב"ד מגבין וממשכנין כשאר ניזקין דעלמא.
מסכת בבא קמא דף מ׳ עמוד א׳
מסכת בבא קמא דף מ׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 28 קטעים ממוספרים, כ־431 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לדף הביאור המלאחיפוש מקורות חכם
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: בבא קמא דף מ׳ ע״א
פתיחה בקורא