מסכת בבא קמא דף פ״ג עמוד ב׳

מתני׳ · משנה

1החובל בחבירו, חייב עליו משום חמשה דברים: בנזק, בצער, בריפוי, בשבת ובושת.

2בנזק כיצד? סימא את עינו; קטע את ידו; שיבר את רגלו רואין אותו כאילו הוא עבד נמכר בשוק, ושמין כמה היה יפה וכמה הוא יפה.

3צער כואו (או) בשפוד או במסמר, ואפילו על ציפורנו מקום שאינו עושה חבורה אומדין כמה אדם כיוצא בזה רוצה ליטול, להיות מצטער כך.

4ריפוי הכהו, חייב לרפאותו. עלה בו צמחים, אם מחמת המכה חייב, שלא מחמת המכה פטור. חייתה ונסתרה חייתה ונסתרה חייב לרפאותו. חייתה כל צורכה אינו חייב לרפאותו.

5שבת רואין אותו כאילו הוא שומר קישואין, שכבר נתן לו דמי ידו ודמי רגלו.

6בושת הכל לפי המבייש והמתבייש.

גמ׳ · גמרא

7אמאי? (שמות כא, כד) ״עין תחת עין״ אמר רחמנא אימא עין ממש!

8לא סלקא דעתך; דתניא: יכול סימא את עינו מסמא את עינו, קטע את ידו מקטע את ידו, שיבר את רגלו משבר את רגלו? ת"ל (ויקרא כד, כא) ״מכה אדם״ ומכה בהמה; מה מכה בהמה לתשלומין, אף מכה אדם לתשלומין.

9ואם נפשך לומר, הרי הוא אומר: (במדבר לה, לא) לא תקחו כופר, לנפש רוצח אשר הוא רשע למות לנפש רוצח אי אתה לוקח כופר, אבל אתה לוקח כופר לראשי אברים שאין חוזרין.

10הי מכה אילימא (ויקרא כד, כא) מכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת ההוא בקטלא כתיב׃

11אלא מהכא (ויקרא כד, יח) מכה נפש בהמה ישלמנה נפש תחת נפש וסמיך ליה (ויקרא כד, יט) ואיש כי יתן מום בעמיתו כאשר עשה כן יעשה לו האי לאו מכה הוא הכאה הכאה קאמרינן מה הכאה האמורה בבהמה לתשלומין אף הכאה האמורה באדם לתשלומין׃

12והא כתיב ״(ויקרא כד״, יז) ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת בממון ממאי דבממון אימא במיתה ממש׃

13לא סלקא דעתך חדא דהא איתקש למכה בהמה ישלמנה ועוד כתיב ״בתריה כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו ושמע מינה ממון״׃

14ומאי אם נפשך לומר תו קא קשיא לתנא מאי חזית דילפת ממכה בהמה לילף ממכה אדם׃

15אמרי דנין ניזקין מניזקין ואין דנין ניזקין ממיתה אדרבה דנין אדם מאדם ואין דנין אדם מבהמה׃

16היינו דקתני אם נפשך לומר הרי הוא אומר לא תקחו כופר לנפש רוצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת לנפש רוצח אי אתה לוקח כופר אבל אתה לוקח כופר לראשי אברים שאינן חוזרין׃

17והאי לא תקחו כופר לנפש רוצח למעוטי ראשי אברים הוא דאתא האי מבעי ליה דאמר רחמנא לא תעביד ביה תרתי לא תשקול מיניה ממון ותקטליה האי (דברים כה, ב) מכדי רשעתו נפקא רשעה אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו שתי רשעיות׃

18ואכתי מבעי ליה דקאמר רחמנא לא תשקול ממון ותפטריה א"כ לכתוב רחמנא לא תקחו כופר לאשר הוא רשע למות לנפש רוצח למה לי ש"מ לנפש רוצח אי אתה לוקח כופר אבל אתה לוקח כופר לראשי אברים שאינן חוזרין׃

19וכי מאחר דכתיב ״לא תקחו כופר מכה מכה למה לי אמרי אי מהאי הוה אמינא אי בעי עינו ניתיב ואי בעי דמי עינו ניתיב קמ״ל מבהמה מה מכה בהמה לתשלומין אף מכה אדם לתשלומין:

ברייתא

20תניא ר' דוסתאי בן יהודה אומר עין תחת עין ממון אתה אומר ממון או אינו אלא עין ממש אמרת הרי שהיתה עינו של זה גדולה ועינו של זה קטנה היאך אני קורא ביה עין תחת עין׃

21וכי תימא כל כי האי שקיל מיניה ממונא התורה אמרה (ויקרא כד, כב) משפט אחד יהיה לכם משפט השוה לכולכם׃

22אמרי מאי קושיא דלמא נהורא שקיל מיניה נהורא אמר רחמנא נישקול מיניה דאי לא תימא הכי,׃