בוני התלמוד

    מסכת בבא קמא דף ט״ז עמוד ב׳

    פרק א׳ - ארבעה אבות

    Also cited as: Bava Kamma 16b, Chapter 1 Arba'ah Avot

    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    אף הנחש - מדקתני אף מכלל דלר' אלעזר הוו אינך מועדין:

    והא אנן תנן ר' אלעזר אומר - נחש הוא מועד אבל הני לא:

    דרס - שלא הרגה אלא מחיים אכלה פטור דאורחיה הוא ושן ברה"ר פטור:

    טרף - שהרגה ואכלה:

    חייב - דלאו אורחיה היא ותולדה דקרן הוא ומשלם חצי נזק ברה"ר:

    בדי גורותיו - די מאכל גורותיו ילדיו אלמא טורף הוא:

    ומשני בשביל גורותיו - אורחיה להרוג ולהביא ולהצניע אבל לטרוף ולאכול הוא עצמו כי האי לאו אורחיה:

    וקפריך והכתיב ומחנק ללבאותיו - אלמא אורחיה להרוג ומשני בשביל לבאותיו:

    והכתיב וימלא טרף חוריו ומשני בשביל חוריו - אורחיה להרוג ולהביא לחוריו ולהצניע אבל לאכול מיד לאחר הריגה כי הא דשמואל לאו אורחיה הוא:

    טרפה בהמה - והרגתה ואכלה הבשר:

    משלם נזק שלם - מדמשלמת בחצר הניזק נזק שלם מכלל דאורחיה הוא ותולדה דשן היא וברה"ר ליפטר:

    ועוד דשמואל נמי - דאמר טרף ואכל חייב אמאי חייב דלמא הכי הוא דטרף על מנת להצניע ונמלך ואכל וליפטר:

    ה"ג אמר רב נחמן לצדדין קתני טרפה והניחה או דרסה ואכלה משלמת נזק שלם. כלומר הא דקתני ברייתא טרפה בהמה ואכלה בשר תרי מילי נינהו טרפה בהמה והניחה או אכלה בשר על ידי דריסה משלם נזק שלם:

    להניח - להצניע אורחיה להרוג:

    רבינא אמר - לעולם אורחיה הוא לטרוף ולאכול ושמואל דמחייב ליה ברה"ר בארי תרבות כו' ואליבא דר' אלעזר:

    אי הכי - אפי' דרס נמי לחייב אלא ודאי דרבינא לא אדשמואל אתמר אלא אי איכא לאוקמא לדרבינא אמתניתא הוא דמוקמת ליה והכי קאמר רבינא הא דקתני מתניתא נזק שלם לאו משום דאורחיה לטרוף דאפי' בארי תרבות נמי מתוקמה: ופרכינן מתניתא נמי היכי איתא לדרבינא חצי נזק בעי לשלומי:

    אי הכי - דתולדה דקרן היא אדתני להא מתניתא (לקמן בבא קמא דף יט:) גבי תולדה דשן גבי תולדה דקרן ליתני:

    מתני' מן העלייה - ואפי' אין הנוגח שוה שיעור הנזק דבמועד כתיב ישלם שור תחת השור ולא כתיב ביה דמגוף הנוגח יפרע:

    גמ' ויקברוהו במעלה וגו' - בחזקיה כתיב בספר דברי הימים:

    וישכיבוהו במשכב - באסא מלך יהודה:

    זני זני - מיני מיני בשמים הרבה כדמתרגמינן למינהו לזנוהי (בראשית א):

    כי כרו שוחה ללכדני - בירמיה הנביא כתיב:

    עצתם עלי למות - דאשת איש אית ביה חיוב מיתה אבל בזונה פנויה ליכא מיתה:

    וכבוד עשו לו במותו - בחזקיה כתיב:

    ישיבה - תלמידים לעסוק שם בתורה:

    שלשה - ימים הושיבו שם ישיבה:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    בבא קמא 16 עמוד ב

    1רבי אלעזר אומר: אף הנחש. והא אנן תנן, ר' אלעזר אומר: בזמן שהן בני תרבות אינן מועדים; והנחש מועד לעולם!

    2תני: נחש.

    3אמר שמואל: ארי ברה"ר דרס ואכל פטור. טרף ואכל חייב.

    4דרס ואכל פטור כיון דאורחיה למידרס, הוה ליה כמו שאכלה פירות וירקות, דהוה ליה שן ברשות הרבים, ופטור. טרף לאו אורחיה הוא.

    5למימרא דטריפה לאו אורחיה הוא? והכתיב ״(נחום ב״, יג) אריה טורף בדי גורותיו. בשביל גורותיו ומחנק ללבאותיו בשביל לבאותיו וימלא טרף חוריו. בשביל חוריו ומעונותיו טריפה בשביל מעונותיו.

    6והתניא: וכן חיה שנכנסה לחצר הניזק, טרפה בהמה ואכלה בשר משלם נזק שלם!

    7הכא במאי עסקינן שטרפה להניח. הא ״אכלה״ קתני! בשנמלכה ואכלה.

    8מנא ידעינן? ועוד, דשמואל נמי דלמא הכי הוא?

    9אמר רב נחמן בר יצחק, לצדדין קתני: שטרפה להניח, או דרסה ואכלה משלמת נזק שלם.

    10רבינא אמר: כי קאמר שמואל בארי תרבות, ואליבא דרבי אלעזר דאמר: לאו אורחיה.

    11אי הכי, אפי' דרסה נמי ליחייב!

    12אלא דרבינא לאו אשמואל אתמר, אלא אמתניתא; כי תני מתניתא בארי תרבות, ואליבא דר' אלעזר דאמר: לאו אורחיה.

    13א"ה ח"נ בעי לשלומי! דאייעד.

    14א"ה מאי האי דקתני לה גבי תולדה דשן? גבי תולדה דקרן בעי למיתנייה! קשיא.

    מתני׳ · משנה

    15מה בין תם למועד?

    16אלא שהתם משלם חצי נזק מגופו, ומועד משלם נזק שלם מן העלייה.

    גמ׳ · גמרא

    17מאי ״עלייה״? אמר רבי אלעזר: במעולה שבנכסיו.

    18וכן הוא אומר: (דברי הימים ב לב, לג) וישכב חזקיהו עם אבותיו ויקברוהו במעלה קברי בני דוד ואמר ר' אלעזר במעלה אצל מעולים שבמשפחה ומאן נינהו דוד ושלמה׃

    19(דברי הימים ב טז, יד) ויקברוהו בקברותיו אשר כרה לו בעיר דוד וישכיבוהו במשכב אשר מלא בשמים וזנים מאי בשמים וזנים רבי אלעזר אמר זיני זיני ר' שמואל בר נחמני אמר בשמים שכל המריח בהן בא לידי זימה׃

    20(ירמיהו יח, כב) כי כרו שוחה ללכדני ופחים טמנו לרגלי רבי אלעזר אמר שחשדוהו מזונה ר' שמואל בר נחמני אמר שחשדוהו מאשת איש׃

    21בשלמא למ"ד שחשדוהו מזונה היינו דכתיב ״(משלי כג״, כז) כי שוחה עמוקה זונה אלא למ"ד שחשדוהו מאשת איש מאי שוחה אטו אשת איש מי נפקא מכלל זונה׃

    22בשלמא למ"ד שחשדוהו מאשת איש היינו דכתיב ״(ירמיהו יח״, כג) ואתה ה' ידעת את כל עצתם עלי למות אלא למאן דאמר שחשדוהו מזונה מאי למות שהשליכוהו לבאר טיט׃

    23דרש רבא מאי דכתיב ״(ירמיהו יח״, כג) יהיו מוכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם אמר ירמיה לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם אפילו בשעה שעושין צדקה הכשילם בבני אדם שאינן מהוגנים כדי שלא יקבלו עליהן שכר׃

    24(דברי הימים ב לב, לג) וכבוד עשו לו במותו מלמד שהושיבו ישיבה על קברו׃

    25פליגי בה ר' נתן ורבנן חד אמר שלשה,׃

    תוספות

    דרס ואכל - פירוש שאוכל מחיים כדאמרינן בפרק אלו עוברין (פסחים דף מט: ושם) מה ארי דורס ואוכל ואינו ממתין עד שימות אף עם הארץ כו':

    והתניא וכן חיה - תימה ולוקמה בזאב דאורחיה לטרוף וי"ל דחיה סתם קתני בין בארי בין בזאב ולא הוה מצי לשנויי דכרבי טרפון אתיא דאמר (לעיל בבא קמא יד.) משונה קרן בחצר הניזק נזק שלם משלם מדקתני לה גבי תולדה דשן כדמסיק:

    כי תניא מתניתא בארי תרבות ואליבא דר' אלעזר - לא נקט ר'. אלעזר לאפוקי רבנן אלא לרבותא נקטיה וה"ק דלא תימא משום דאורחיה לטרוף משלמת נ"ש דאפילו בארי תרבות אליבא דר' אלעזר דודאי לאו אורחיה הוא איכא לאוקמי דהיינו בדאייעד כדמפרש ואזיל ומאותו הטעם שיתחייב לר' אלעזר יתחייב לרבנן ועוד י"ל דדוקא מוקי לה כרבי אלעזר משום דחיה סתם קתני בין בארי בין בזאב ולר' אלעזר כיון דהוו בני תרבות לאו אורחייהו לטרוף ומיירי תרוייהו בדאייעד אבל לרבנן דלאו בני תרבות נינהו ואורחיה דזאב לטרוף כי לא אייעד נמי משלם נ"ש וזהו דוחק להעמיד הברייתא לצדדים זאב בלא אייעד וארי באייעד וא"ת ולמאי דס"ד השתא דהוי תולדה דקרן אמאי נקט בברייתא שנכנסו בחצר הניזק וי"ל משום זאב נקט דכיון דאייעד חוזר לקדמותו והוי שן דפטור ברה"ר:

    שחשדוהו בזונה - דירמיה כהן הוה וזונה אסורה לכהן:

    אפילו בשעה שעושין צדקה - ול"ג ישראל דאאנשי ענתות קאי:

    לפניך זו צדקה - שנאמר והלך לפניך צדקך (ישעיהו נ״ח:ח׳):

    שהושיבו ישיבה על קברו - לפי שהרבה תורה בישראל כדאמרינן בחלק (סנהדרין דף צד: ע"ש) שבדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו איש ואשה תינוק ותינוקת שלא היו בקיאים בטומאה וטהרה ולא על קברו ממש אלא ברחוק ארבע אמות דליכא לועג לרש:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רבנו חננאל

    אמר מר רבי אלעזר אומר אף הנחש ומקשי' קיימא לן דלא קתני אף אלא דהוא מודה על קמייתא. והתנן ר' אלעזר אומר בזמן שהן תרבות אין מועדין הא אם אינן תרבות מועדין הן. ופרקי' תני הנחש כדתנן והנחש מועד לעולם.

    אמר שמואל ארי ברשות הרבים דרס ואכל פטור - טרף ואכל חייב. פי' אם הכה זה הארי הבהמה בידיו ומתה באירוס שלו אכלה פטור שכן דרכו בעת שרוצה לאכול וקיימא לן שן ברשות הרבים פטור. אבל אם טרף בפיו ובשיניו והמית הבהמה חייב ואע"פ שאחרי כן אוכל ויושב ששינה ודינו כדין הקרן ברשות הרבים דבהדיא תנינן דרך הארי לדרוס ודרך הזאב לטרוף. דתניא (בבא מציעא צג ע"ב) רועה שהניח עדרו ובא זאב וטרף ארי ודרס כו' ואקשינן על שמואל והכתי' אריה טורף בדי גורותיו ופירק בשביל גורותיו כלומר אין רצונו לאכול אלא להמית ולהאכיל לבניו. וכן שאר הפסוק.

    והתניא וכן חיה שנכנסה לחצר הניזק וטרפה ואכלה משלם נזק שלם.

    ופירק ר' נחמן בר יצחק טרפה והניחה ונמלכה ודרסה ואכלה משלם נזק שלם.

    רבינא אמר כי אמר שמואל בארי תרבות ונדחת ואמר אלא מתניתא בארי תרבות ואליבא דר' אלעזר דאמר לאו אורחיה הוא ומשונה הוא. ואקשינן והא קיימא לן משונה בחצר הניזק לרבנן חצי נזק. ופריק דאייעד. ותוב אקשינן עליה אי הכי הא דקתני לה גבי תולדה דשן ותנינן בכיצד השן מועדת ת"ר כיצד השן מועדת לאכול את הראוי לה כו' גבי תולדה דקרן בעי למיתניה קשיא.

    (פיס') [מתני'] מה בין תם למועד שהתם משלם חצי נזק מגופו ומועד משלם נזק שלם ומן העלייה. מה עלייה אמר רבי אלעזר מעולה שבנכסיו.

    במעלה קברי בית דוד אמר ר' אלעזר אצל המעולין שבמשפחה ומאי נינהו דוד ושלמה.

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת בבא קמא דף ט״ז עמוד ב׳

    מסכת בבא קמא דף ט״ז עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 25 קטעים ממוספרים, כ־412 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: בבא קמא דף ט״ז ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026