מסכת בבא קמא דף ע״ח עמוד ב׳
חזרה לאינדקסAlso cited as: Bava Kamma 78b, Chapter 7 Merubbeh
רש"י
דאיעבר מקלוט כרבי שמעון - קלוט פרסותיו קלוטות ונולד מן הטהור ורבי שמעון קרי ליה טמא דתניא בכורות (דף ו:) רבי שמעון אומר גמל גמל שני פעמים אחד גמל הנולד מן הגמלה ואחד גמל הנולד מן הפרה ואפילו עברתו מן הטהור משור גמור קאסר ליה ר"ש ופליג עליה רבי יהושע היכא דעברתו מן הטהור משור שאינו קלוט ומתירו בסימן אחד של טהרה או מעלה גרה או מפריס פרסה ודורש את זה לא תאכלו את הגמל זה אי אתה אוכל בסימן אחד אבל יש אחר שאתה אוכל בסימן אחד ואי זה זה טמא הנולד מן הטהור ועיבורו מן הטהור יכול אף עיבורו מן הטמא כלומר יכול כשם שאני מכשיר בו כך אני מכשיר בבנו אם נתעברה פרה הימנו ת"ל שה כשבים ושה עזים עד שיהא נולד משני כבשים שיהו אביו ואמו כבשים וההיא פסולא דבנו דנפקא ליה לר' יהושע מכבשים משמע ליה לרבא משה:
מי פטר גנב נפשיה - גבי בעלים:
בכבש - דאמר ליה עולה קא מחייבת ועולה משלימנא לך ולא אפסדתך תו מידי דהא יוצא בה אתה ידי נדרך:
גנב פטר עצמו - דאתשלומין דבעלים מחייב והרי הוציאו ידי נדרו ואפסידא דהקדש מיפטר דמבית האיש כתיב ולא הקדש ואליבא דר' שמעון נקט לה דאמר קדשים שחייב באחריותן חייב פלוגתייהו דרבנן ור"א וטעמייהו בפרק בתרא דמנחות:
מתני' או שהיתה לו בו שותפות - קודם שגנבו לא קרינן ביה ומכרו כולו באיסורא:
הנוחר - קורעו מנחיריו עד לבו:
והמעקר - עוקר סימנין:
פטור - ואפי' לרבנן דהא לאו שחיטה היא כלל:
גמ' מאי חוץ מאחד ממאה - כלומר ממאי קאמרינן דאי שייריה הוי שיורא:
הניתר עמו - כגון מבשרו אבל שיורת עורה וקרניה וגיזותיה לא הוי שיור:
ולוי אמר - אפילו גיזותיה הוי שיור:
המעכב בשחיטה - דבר שאם ניטל הימנה נעשית בו נבילה מחיים כגון וושט או קנה או הירך וחלל שלה או כבד או אחד מבני מעיים דלא מתיר לה שחיטה אבל ידה ורגלה מן הארכובה ולמטה לא וטעמא דכולהו מפרש לקמן:
אלא לרב דאמר כמאן - אי כת"ק אפי' חוץ מגיזותיה אי כרבי אפילו ידה נמי לא:
מידי דהוי בטביחה - הוי שיור במכירה:
ור"ש בן אלעזר - לא דריש דומיא דטביחה ומיהו גיזותיה לא הוי שיור דלמיגז קיימי:
את הקיטעת - אע"ג דליכא כולה חייב דמאי דגנב הא זבין כוליה:
שותף שגנב מחבירו - פטור מארבעה וחמשה אפי' מחלק חבירו דליכא וטבחו כולו באיסורא:
שותף שגנב מחבירו - פטור מארבעה וחמשה אפי' מחלק חבירו דליכא וטבחו כולו באיסורא:
שותף שטבח לדעת חבירו - משלמין בין שניהם דאיכא וטבחו כולה בחיובא דהטובח חייב על חלקו וחבירו נמי עשאו שליח והא רבינן לעיל (בבא קמא דף עא.) דיש שליח לדבר עבירה הכא דאמרינן תחת לרבות את השליח:
שותף שטבח שלא לדעת חבירו - פטור דליכא וטבחו כולו בחיובא דבההוא פלגא דחבריה לא נעשה שליח והוה ליה כטובח ומוכר אחר הגנב דפטור ועל חלקו נמי פטור הואיל וליכא וטבחו כולו בחיובא ואף על גב דאמרן לעיל חמשה בקר ואפי' חמשה חצאי בקר הני מילי היכא שגנב בהמת השותפין וטבחו ואחר כך הודה לאחד מהם על חלקו דבשעת טביחה הואי כוליה בחיובא והכי אמרינן בהגוזל (לקמן בבא קמא דף קו:) דשותף שטבח שלא לדעת חבירו פטור:
חוץ משלשים יום - אעשה בה מלאכתי:
חוץ ממלאכתה - אם תרצה לשוחטה שחוט מיד ואם תעשה בה מלאכה המלאכה היא שלי מי הוי שיור או לא:
עובר ירך אמו הוא - פלוגתא בתמורה (ל: לא.):
גנב ונתן לאחר וטבח - לא נתן במתנה דא"כ אפילו לא טבח מחייב אנתינה משום מכירה כדקתני סיפא אלא עשאו שליח לטביחה או למכירה:
1דאיעבר מקלוט, כר' שמעון.
2בעי רבא: ״הרי עלי עולה״, והפריש שור, ובא אחר וגנב; מי פטר גנב נפשיה בכבש לרבנן, בעולת העוף לר' אלעזר בן עזריה? דתנן: ״הרי עלי עולה״ יביא כבש. ר"א בן עזריה אומר: יביא תור או בן יונה.
3מאי? מי אמרינן: שם עולה קביל עילויה; או דלמא, מצי א"ל אנא מצוה מן המובחר בעינא למיעבד?
4בתר דאיבעיא, הדר פשט גנב פטר עצמו בכבש לרבנן, בעולת העוף לר' אלעזר בן עזריה.
5רב אחא בריה דרב איקא מתני לה בהדיא אמר רבא: ״הרי עלי עולה״ והפריש שור, ובא אחר וגנבו פטר עצמו בכבש לרבנן, ובעולת העוף לר' אלעזר בן עזריה.
מתני׳ · משנה
6מכרו חוץ מאחד ממאה שבו, או שהיתה לו בו שותפות; השוחט ונתנבלה בידו, הנוחר, והמעקר משלם תשלומי כפל, ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה.
גמ׳ · גמרא
7מאי ״חוץ מאחד ממאה שבו״? אמר רב: חוץ מדבר הניתר עמו בשחיטה. ולוי אמר: חוץ מגיזותיה. וכן תניא במתניתא: חוץ מגיזותיה.
8מיתיבי: מכרה חוץ מידה, חוץ מרגלה, חוץ מקרנה, חוץ מגיזותיה אינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה. רבי אומר: דבר המעכב בשחיטה אינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה,׃
9ושאינו מעכב בשחיטה משלם תשלומי ארבעה וחמשה.
10ר"ש בן אלעזר אומר: חוץ מקרנה אינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה, חוץ מגיזותיה משלם תשלומי ארבעה וחמשה.
11בשלמא ללוי כתנא קמא; אלא לרב כמאן?
12אמרי: רב דאמר כי האי תנא, דתניא, ר"ש בן אלעזר אומר: מכרה חוץ מידה וחוץ מרגלה אינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה. חוץ מקרנה, חוץ מגיזותיה משלם תשלומי ארבעה וחמשה.
13במאי קמיפלגי? תנא קמא סבר: (שמות כא, לז) ״וטבחו״ כולו בעינן, ״ומכרו״ כולו בעינן.
14ורבי סבר: ״וטבחו״ מידי דהוי בטביחה, לאפוקי מידי דלא הויא בטביחה; ״ומכרו״ דומיא דטביחה.
15ור' שמעון בן אלעזר סבר: קרנא, דלא למגזא קיימא הוי שיור, ואינו משלם תשלום ארבעה וחמשה; גיזותיה, דלמיגז קיימי לא הוי שיור, ומשלם תשלום ארבעה וחמשה.
16ואידך תנא דבי ר' שמעון בן אלעזר סבר: ידיו ורגליו, דצריכי טביחה הוי שיור, ולא משלם תשלומי ארבעה וחמשה; קרניה וגיזותיה, דלא צריכי טביחה לא הוי שיור.
17קשיא דר' שמעון בן אלעזר אדר' שמעון בן אלעזר! תרי תנאי ואליבא דר"ש בן אלעזר.
ברייתא
18ת"ר הגונב הקיטעת ואת החיגרת ואת הסומא, וכן הגונב בהמת השותפין חייב. ושותפים שגנבו פטורים. והתניא: שותפין שגנבו חייבין!
19אמר רב נחמן: לא קשיא; כאן בשותף שגנב מחבירו, כאן בשותף שגנב מעלמא.
20איתיביה רבא לרב נחמן: יכול שותף שגנב מחבירו, ושותפין שגנבו, יהו חייבין; תלמוד לומר: ״וטבחו״ כולו בעינן וליכא!
21אלא אמר רב נחמן: לא קשיא; כאן בשותף שטבח לדעת חבירו, כאן בשותף שטבח שלא לדעת חבירו.
22בעי רבי ירמיה: מכרה חוץ משלשים יום; חוץ ממלאכתה; חוץ מעוברה; מהו?
23אליבא דמאן דאמר עובר ירך אמו הוא לא תבעי לך, דהא שייר בה; כי תבעי לך אליבא דמאן דאמר דעובר לאו ירך אמו; מאי? מימר אמרינן: כיון דמחובר בה הוי שיור; או דלמא, כיון דלמפרש מינה קאי, לא הוי שיור?
24איכא דאמרי: כיון דלאו ירך אמו הוא לא הוי שיור; או דלמא, כיון דצריך לאישתרויי בהדה בשחיטה כמאן דשייר בגופה דמי? תיקו.
25בעי רב פפא: גנבה, קטעה ומכרה, מהו? מי אמרינן: מאי דגנב הא לא זבין; או דלמא, מה דזבין הא לא שייר? תיקו.
ברייתא
26תנו רבנן: גנב, ונתן לאחר וטבח; גנב, ונתן לאחר ומכר;׃
תוספות
מי פטר נפשיה כו' - אבל הנודר עצמו פשיטא דמצי פטר נפשיה אי לא בעי למיעבד מצוה מן המובחר:
לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.
מפרשים נוספים
רשב"א
מי פטר נפשיה גנב בכבש לרבנן ובן יונה או תור לרבי אליעזר בן עזריה. ואסיקנא דפטר עצמו בכך, וכתב הראב"ד ז"ל דנראה דוקא בשאבד ממנו שלא יהא אחריות הגונב חמור משל נודר אבל אם אכלו הרי נהנה מן ההקדש שור וקרן מיהא משלם להקדש וכל שכן אם ישנו בעין שמחזירו להקדש. עוד כתב דלדעת רבי שמעון קא מבעי ליה ולתשלום כפל לבעלים לענין הקדש ודאי שור הוא משלם שהרי הזיק שור אבל הכפל שהוא משלם לבעלים שהרי מבית האיש קרינן ביה הואיל וחייב באחריותו לדעת רבי שמעון מאי משלם כבש שהרי לא הזיקו אלא כבש שהוא פוטר אצמו בכבש או דלמא מצי אמר ליה בקרבן גדול בעינא. עד כאן.
רבי אומר דבר המעכב בשחיטה - פירשו המפרשים כל שעושה את הטריפה שהוא מעכב בשחיטה שאין הבהמה ניתרת בשחיטה דטריפה היא. ומסתברא לי שכל שאין עושה אותה נבלה אלא טריפה אינו קרוי מעכב בשחיטה, דמעכב באכילה הוא אבל לא בשחיטה שהטריפה שחיטתה מטהרתה מידי נבלה (חולין עב, ב) אלא בשמכורה חוץ מדבר שעושה אותה נבלה (ביריכה) [כיריכה] שנטל הירך וחלל שלה נבלה (שם כא, א), וכן נמי מוכח מדאמרינן טעמא דרבי דכתיב וטבחו מידי דהוי בטביחה ונבילה הוא דלא הוה בטביחה כלומר בתורת טביחה ששחיטתה כנחירתה אבל טריפה בשחיטה הוי שהרי מטהרתה מידי נבלה כנ"ל. אבל בתוספתא משמע כל שעושה אותה טריפה דתניא בתוספתא (פ"ז ה"ו) רבי אומר חוץ מדבר שהנשמה תלויה בו משלם תשלומי ארבעה וחמשה חוץ מדבר שאין הנשמה תלוי בו משלם תשלומי כפל ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה עד כאן, ושהנשמה תחלוי בו משמה שעושה אותה טריפה דטריפה אינה חיה (חולין מב, א). ומכל מקום נראה שהגירסא משובשת ואיפכא תניא והכין הוא חוץ מדבר שהנשמה תלויה בו ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה, אלא שבירושלמי (ה"ה) מצאתי כמו ששנויה בתוספתא ולפי אותה גירסא איני יודע להולמה.
הא ד בעי ר' ירמיה חוץ מעוברה מהו - ומסתברא דאליבא דרב קמבעיא ליה דאיהו הוא דאמר דדבר הניתר עמה בשחיטה הוי שיור ועובר ניתר בשחיטת האם ולולי שניתר בשחיטת האם אינו ניתר ומשכחת לה בבן שמונה חי אי נמי בבן תשעה מת (חולין מב, א).
גנב ונתן לאחר וכו' משלם ארבעה וחמשה - תימה מהיתי תיתי שתהא מתנה בכלל מכירה כאן מה שאין כן בכל מקום לעני בתי ערי חומה ולענין גנבת נפש והראב"ד ז"ל כתב דאיכא למימר דמכל מקום נשתרש בחטא כטביחה ומכירה דומיא דטביחה כל שנשתרש בחטא (לעיל בבא קמא סז, ב).
הניתן במתנה שנאמר וכו', ובגליון הש"ס שם הרגיש בדברי רבינו, ובדוחק שכונתו מדאיצטריך התם לרבויי מקרא משא"כ הכא. ומש"כ ולענין גניבת נפש צ"ל דהיינו שלא מצינו התם שתהא המתנה בכלל המכר ועיין מנ"ח מצוה ל"ו.
מסכת בבא קמא דף ע״ח עמוד ב׳
מסכת בבא קמא דף ע״ח עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 26 קטעים ממוספרים, כ־501 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לדף הביאור המלאחיפוש מקורות חכם
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: בבא קמא דף ע״ח ע״ב
פתיחה בקורא