ושמואל אמר עד שתשלש בדילוג - אין לה וסת קבוע עד שתראה ראייה רביעית בי"ח דראייה קמייתא לאו ממניינא דלאו בדילוג חזית והכא נמי לרב בג' נגיחות נעשה מועד לדילוג ומשלם נזק שלם בשלישית ולשמואל עד שיגח רביעית בי"ח בחדש רביעי דקמייתא לאו ממניינא ונראה דהך ברייתא נמי דאייתינן לעיל [ראה] שור ונגח שור ולא נגח כו' לרב נעשה מועד דקתני אשלישית [קאי] ולשמואל ה"ק נעשה מועד לסירוגין דכי הדר נגח משלם נזק שלם אבל בהך שלישית תם הוא:

סיוטא - ביעותא שנבעת מקול השופר:

כי נגח דהקדש ליפטר - לגמרי:

הכל היו בכלל נזק שלם - האמור במועד דכתיב במועד שלם ישלם שור ובמועד לא נאמר רעהו הלכך כולם במשמע הרי לך הדיוט חייב בהקדש הלכך כשפרט לך הכתוב רעהו בתם לא לפטור הדיוט בנזק הקדש בא אלא להחמיר עליו בא לשלם נזק שלם בהקדש לימדך שלא להוציא תם מכלל נזק שלם אלא גבי רעהו:

בבא קמא 37 עמוד ב

1שור, שור ושור, חמור וגמל, מהו?

2האי שור בתרא בתר שוורים שדינן ליה, ואכתי לשוורים הוא דאייעד למידי אחרינא לא אייעד; או דילמא, האי שור בתרא בתר חמור וגמל שדינן ליה, ואייעד ליה לכולהו מיני?

3חמור וגמל, שור, שור ושור, מהו? האי שור קמא בתר חמור וגמל שדינן ליה, ואייעד ליה לכולהו מיני; או דילמא בתר שוורים שדינן ליה, ואכתי לשוורים הוא דאייעד למינא אחרינא לא אייעד?

4שבת, שבת ושבת, אחד בשבת ושני בשבת, מהו? הא שבת בתרייתא בתר שבת הוא דשדינן ליה, ואכתי לשבת הוא דאייעד לימות החול לא אייעד; או דילמא בתר אחד בשבת ושני בשבת שדינן ליה, ואייעד ליה לכולי יומא?

5ה' בשבת וערב שבת ושבת, שבת ושבת, מהו? הא שבת קמייתא בתר ה' בשבת וע"ש שדינן ליה, ואייעד לכולהו יומי; או דילמא הא שבת קמייתא בתר שבתות הוא דשדינן ליה, ולשבתות הוא דאייעד?

6תיקו.

7נגח שור יום ט"ו בחודש זה, ויום ט"ז בחודש זה, ויום י"ז בחודש זה פלוגתא דרב ושמואל,׃

8דאתמר: ראתה יום ט"ו בחדש זה, ויום ט"ז בחדש זה, ויום י"ז בחדש זה רב אמר: קבעה לה וסת, ושמואל אמר: עד שתשלש בדילוג.

9אמר רבא: שמע קול שופר ונגח, קול שופר ונגח, קול שופר ונגח נעשה מועד לשופרות.

10פשיטא! מהו דתימא: הך שופר קמא סיוטא בעלמא הוא דנקטיה; קמ"ל:

מתני׳ · משנה

11שור של ישראל שנגח שור של הקדש, ושל הקדש שנגח לשור של הדיוט פטור, שנאמר: ״(שמות כא״, לה) ״שור רעהו״ ולא שור של הקדש.

12שור של ישראל שנגח לשור של כנעני פטור. ושל כנעני שנגח לשור של ישראל בין תם בין מועד, משלם נזק שלם.

גמ׳ · גמרא

13מתניתין דלא כר"ש בן מנסיא, דתניא: שור של הדיוט שנגח שור של הקדש, ושל הקדש שנגח שור של הדיוט פטור, שנאמר: ״שור רעהו״ ולא שור של הקדש. ר"ש בן מנסיא אומר: שור של הקדש שנגח שור של הדיוט פטור; ושל הדיוט שנגח שור של הקדש בין תם בין מועד, משלם נזק שלם.

14אמרי: מאי קא סבר ר"ש אי ״רעהו״ דוקא אפילו של הדיוט שנגח של הקדש ליפטר! ואי ״רעהו״ לאו דוקא אפילו דהקדש נמי, כי נגח דהדיוט ליחייב!

15וכי תימא: לעולם קסבר ״רעהו״ דוקא, ומיהו דהדיוט כי נגח דהקדש היינו טעמא דמיחייב משום דקא מייתי ליה מקל וחומר דהדיוט: ומה הדיוט שנגח של הדיוט חייב, כי נגח דהקדש לא כל שכן דמיחייב?

16דיו לבא מן הדין להיות כנדון! מה להלן תם חצי נזק, הכא נמי חצי נזק!

17אלא אמר ריש לקיש: הכל היו בכלל נזק שלם; כשפרט לך הכתוב: ״רעהו״ גבי תם רעהו הוא דתם משלם חצי נזק; מכלל דהקדש בין תם בין מועד משלם נזק שלם;׃

תוספות

שור שור ושור חמור וגמל - וכגון שבין שוורים ראשונים ראה בהמות אחרות ולא נגח ובבעיא שנייה בין שוורים אחרונים ואתי שפיר כולה סוגיא כרב זביד ולא כרב אלפס שפירש סוגיא דשמעתין כרב פפא ונראה לר"י דהני תרי בעיות באם תמצא לומר דשור בתר שוורים שדינן ליה דאיכא תרי טעמי דסברא למשדייה בתר קמאי ובתר שוורים שהן מינו חמור וגמל שור שור ושור מהו משדינן ליה בתר קמאי או בתר שוורים שהן מינו:

יום ט"ו בחדש זה כו' - נראה דג' פעמים בט"ו בחדש לכ"ע הוי מועד ובנדה נמי קובעת וסתה אע"ג דליכא אלא שתי פעמים סוף ל' יום דלאו סוף ל' יום גרים אלא ט"ו בחדש גרים כמו ריש ירחא וריש ירחא וריש ירחא דקבע וסתה בג' ראיות הללו כדמשמע בשילהי בנות כותים (נדה ד' לט:) וכמו שבת שבת ושבת דסגי בשלש פעמים דלאו סוף ז' גרים אלא יום שבת והיכא דאין שם היום גורם ולא שם מנין החדש כגון אם ראתה היום ולסוף עשרים לראייתה זו ראתה וחזרה וראתה לסוף עשרים לכ"ע אין הראשונות מן המנין דהא סוף עשרים גרים וכן משמע בנדה בפ' האשה (ד' סג:) דתנן היתה למודה לראות ליום ט"ו ושינתה ליום עשרים זה וזה אסורים שינתה ג"פ ליום עשרים הותר יום ט"ו ונאסר יום כ' שאין האשה קובעת כו' אלמא בעי' ג"פ ליום כ' ואין הראשונים של ט"ו יום מן המנין ואין נראה לחלק משום דהתם למודה לראות ועוד מדקתני שאין האשה קובעת כו' משמע דפסיקא ליה הכי בכל הנשים ולפ"ז אם נגח יום א' ויום ב' לא נגח יום ג' נגח ויום ד' לא נגח יום ה' נגח ויום ו' לא נגח אין נעשה מועד לכ"ע עד שישלש בדלוג ואין הראשונים מן המנין ותימה דגבי ראה שור ונגח וראה שור ולא נגח הוי ראשון מן המנין וצריך לחלק בין סירוגים של ימים לסירוגים של שוורים:

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

רבנו חננאל

איבעיא להו נגח שור שור שור חמור וגמל מהו האי שור בתרא בתר שוורים שדינן ליה ואכתי לשוורים הוא דאייעד.

למינא אחרינא לא אייעד ועלתה בתיקו - ותיקו דממונא לקולא. ובעיא זו אליבא דרב פפא הוא ש"מ איתא לדרב פפא.

פי' רב אמר קבעה לה ווסת לדילוג - נגח ט"ו בניסן ט"ז באייר י"ז בסיון וחזר ונגח ט"ו בתמוז ויום י"ו באב ויום י"ז באלול וחזר ונגח יום ט"ו בתשרי ויום י"ו במרחשון ויום י"ז בכסלו זהו שילוש בדילוג. ובענין הזה גבי נדה כי האי גוונא ראתה בט"ו בתמוז ועוד ראתה בי"ו באב ועוד ראתה בי"ז באלול וחזרה וראתה ט"ו בתשרי וי"ו במרחשון וי"ז בכסלו. ושמואל אמר עד שתשלש בדילוג פי' הראייה הראשונה שראתה בט"ו בניסן אינה מן החשבון אלא צריכה לראות י"ו באייר י"ז בסיון י"ח בתמוז י"ט באב וכן לכל חודש:

[מכאן ואילך לא נמצא פי' ר"ח בכ"י וחבל על דאבדן].

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת בבא קמא דף ל״ז עמוד ב׳

מסכת בבא קמא דף ל״ז עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 17 קטעים ממוספרים, כ־409 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–119)עמוד

היעד שנמצא: בבא קמא דף ל״ז ע״ב

פתיחה בקורא