אבל הכא מי מצי א"ל — על הבשר נמצא הנזק יותר מן האימורין הלכך שוה חצי האימורין יפסיד: לשון אחר לא צריכא לגבות מבשרן כנגד אימוריהן - דודאי גובה מבשרן כנגד אימוריהן דהאי גובה מבשרן דקאמר רבי אבא אפי' חלק האימורין קאמר וקא פריך אי אליבא דרבנן אמאי הא אמרינן כו' אי אליבא דר' נתן פשיטא ולא שמעתיה וראשון עיקר דמסתברא דהאי דאותביה קא משני ליה דהא גמרא מסיפא דמילתיה דקאמר אינו גובה מאימוריהן פריך פשיטא אימורין לגבוה סלקי ועלה בעי לשנויי מה אינו גובה מאימוריהן דקאמר אינו גובה מבשרן כנגד אימוריהן:
לחם פשיטא — הא לא אזיק:
ניזק אוכל בשר — לאחר הקרבת אימורין:
למעוטי זה אומר שורך היזק — שאינו יודע שור של מי הזיקו שהיו עמו שוורים של אנשים הרבה ומיוחדין דמתניתין הכי משמע שיהו כל נכסים שהזיקו מיוחדים לאדם אחד שאין בהם ספק:
שנים שהיו רודפין — שני שוורים של שני בני אדם שהיו רודפין אחר שור של אדם אחד:
בשקדם וזכה בו אחר — לאחר שהזיק:
למעוטי נגח ואח"כ הקדיש — דהכי משמע שיהיו מיוחדים לאדם אחד לעולם משעת נגיחה עד שעת העמדה בדין:
והועד בבעליו והמית איש השור יסקל וגם בעליו יומת — דמשמע שיהא לו בעל אחד משעת העדאה ועד שעת העמדה בדין:
שוין כאחד — בבעל אחד:
חוץ מרשות המיוחדת למזיק — שאם נכנס שור ניזק בחצר המזיק והזיקו שור המזיק פטור:
חצר השותפין חייב בה — הכתוב על השן ועל הרגל אם אכלה בהמתו של זה פירותיו של זה או דרסה על כליו חייב דבשדה אחר קרינן ביה ולא הוי כרשות הרבים וכ"ש על הקרן ותולדותיו דהא אפי' ברה"ר נמי חייב ודקתני מתניתין רשות הניזק והמזיק אדלבתריה קאי וה"ק רשות הניזק והמזיק כגון חצר השותפין כשהזיק חב המזיק ובשן וברגל קאמר דבקרן לא אצטריך למימר דהא ברה"ר דיש לשניהם רשות בה נמי חייב אלא בשן ורגל קאמר וקמ"ל דלאו כרה"ר דמיא:
ורשות הניזק והמזיק נמי פטור — בשן וברגל קאמר דבעינן ובער בשדה אחר אבל קרן חייב דלא גרע מרה"ר:
כשהזיק חב המזיק לאתויי קרן — לר' אלעזר דאי משום מיטב הא תנא ליה רישא אלא לאתויי קרן דחייב עליו דלא תנייה לעיל בהדי ארבעה אבות:
הניחא לשמואל — דאמר בריש פירקין מבעה זה השן ותנא שור לרגלו ומבעה לשינו אצטריך הא לאתויי קרן:
אלא לרב דאמר — מבעה זה אדם ושור דתנא בהדי ארבעה אבות לכל מילי תנייה לאתויי מאי:
תם משלם חצי נזק ומועד נזק שלם — מפרש לקמיה:
נפרצה — כותל בלילה מאיליה ובכותל שאינו רעוע קאמר דהוה ליה אונס:
לימא ליה — משאיל לשואל:
אילו אזיק — שורו שור של אדם אחר:
בעית לשלומי ליה — שהרי שמירתו עליך השתא כו':
אלא דאזקיה תורא דשואל לתורא דמשאיל — וקתני חצי נזק:
לימא ליה — בעלים:
אילו איתזק מעלמא — אם הזיקו שור של אדם אחר:
בעית לשלומי לי כולא ניזקא — דהא שואל חייב באונסין השתא דאזקיה כו':
לעולם דאזקיה תורא דמשאיל לתורא דשואל — וקאמר חייב משאיל לשלם ודקשיא לך הרי השואל מוטל לשומרו שלא יזיק:
כשקבל עליו — השואל:
שמירת גופו — שלא יזיקנו אחר:
