בוני התלמוד

    מסכת בבא קמא דף קי״א עמוד א׳

    פרק ט׳ - הגוזל עצים

    Also cited as: Bava Kamma 111a, Chapter 9 HaGozel Etzim

    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    דמינח ניחא לה - להתקדש לראשון שהוא שלם על ספק זה שאם ימות תזקק לאחיו:

    טן דו - גוף שנים כלומר אשה בכל דהו ניחא לה:

    זה זכה בשלו וזה זכה בשלו - ונהי נמי לרבנן דקנסו ליהויריב דקבול אשם מקמי כסף אלא לרבי יהודה מ"ט דקניס לידעיה:

    לדברי רבי יהודה - ואע"ג דקניס ליה לידעיה ה"מ היכא דאשם ראשון קיים דיכולין בני יהויריב להקריבו בעוד משמרתן קיימת ובהכשר אבל אם קדמו והקריבוהו בפסול דאשם הבא קודם הקרן פסול הוא כדמפורש לקמן ינתן אשם השני לידעיה:

    למאי חזי - דקתני זכו:

    כגון דנפק משמרתם - דהני ודהני ולא תבעו בני יהויריב את הכסף במשמרתם ולא בני ידעיה את האשם במשמרתם ואיצטריך לאשמועינן דלא תימא טעמא דרבי יהודה בדתבעו בני יהויריב שיחזור בעוד משמרתן קיימת אבל היכא דלא תבעו מחלו לבני ידעיה:

    קמ"ל - דכיון דבני ידעיה נמי לא תבעו לאשם במשמרתן יחזור כסף אצל אשם ויקריבוהו בני יהויריב כשיחזיר שבת משמרתם:

    האשם המושב [לה'] לכהן מלבד איל הכפורים אשר יכפר בו - כלומר לא קרב האיל עדיין:

    אנא מאשר יכפר קאמינא - דכתיב בלשון עתיד מדלא כתיב אשר כיפר ומשמע דכשהשיב לכהן את האשם דהיינו קרן הכסף עדיין לא כיפר:

    מנין שאם הביא מעילתו - גבי נהנה מן ההקדש קאמר:

    מעילתו - קרן דהקדש שמעל בו:

    באיל האשם ונסלח - משמע אין סליחה אלא בשניהם איל כמשמעו האשם קרן כדיליף לקמיה הקדש מהדיוט מה האשם דכתיב בגזל הגר קרן הוא כדאמר לעיל (בבא קמא דף קי.) אף אשם דכתיב בהקדש קרן הוא:

    באיל האשם - משמע באיל שהוא בא חובה לאשם שהוא קרן אלמא קרן ברישא מייתי:

    אין החומש מעכב - את הכפרה:

    בבא קמא 111 עמוד א

    1דמינח ניחא לה בכל דהו כריש לקיש, דאמר ר"ל טב למיתב טן דו, מלמיתב ארמלו.

    2נתן את הכסף ליהויריב וכו'. תנו רבנן: נתן אשם ליהויריב וכסף לידעיה יחזיר כסף אצל אשם, דברי רבי יהודה. וחכמים אומרים: יחזיר אשם אצל כסף.

    3היכי דמי? אילימא דיהיב ליה אשם ליהויריב במשמרתו דיהויריב, וכסף לידעיה במשמרתו דידעיה זה זכה בשלו וזה זכה בשלו!

    4אמר רבא: הכא במאי עסקינן דיהיב אשם ליהויריב במשמרתו דיהויריב, וכסף לידעיה במשמרתו דיהויריב. ר' יהודה סבר: כיון דלאו משמרת דידעיה היא לידעיה קנסינן ליה, הלכך יחזיר כסף אצל אשם; ורבנן סברי: שלא כדין הוא עבוד בני יהויריב דקיבלו אשם מקמי כסף, הלכך לדידהו קנסינן להו, ויחזור אשם אצל כסף.

    ברייתא

    5תניא, אמר רבי: לדברי רבי יהודה, אם קדמו בני יהויריב והקריבו את האשם יחזור ויביא אשם אחר ויקריבוהו בני ידעיה, וזכו הללו במה שבידן.

    6אמרי: למאי חזי? אשם פסול הוא! אמר רבא: לעורו.

    ברייתא

    7תניא, אמר רבי: לדברי רבי יהודה, אם קיים אשם יחזיר אשם אצל כסף.

    8והא רבי יהודה יחזיר כסף אצל אשם אית ליה! הכא במאי עסקינן כגון דנפק משמרתו דיהויריב, ולא תבעו. והא קמ"ל דאחולי אחילו גבייהו.

    ברייתא

    9תניא אידך, אמר רבי: לדברי רבי יהודה, אם קיים אשם יחזור כסף אצל אשם. פשיטא הכי אית ליה!

    10הכא במאי עסקינן כגון דנפיק משמרתם דהני ודהני, ולא תבעו. מהו דתימא אחולי גבי הדדי, קמ"ל דאמרינן: כיון דלא תבעי, להדרו ברישא.

    11שהמביא גזילו עד שלא הביא אשמו [וכו']. מנהני מילי? אמר רבא, דאמר קרא: ״(במדבר ה״, ח) ״האשם המושב לה' לכהן, מלבד איל הכפורים אשר יכפר בו״ מכלל דכסף ברישא.

    12אמר ההוא מרבנן לרבא: אלא מעתה, (במדבר כח, כג) ״מלבד עולת הבקר״ הכי נמי מכלל דמוספין ברישא?

    13והתניא: מנין שלא יהא דבר קודם לתמיד של שחר? תלמוד לומר: (ויקרא ו, ה) ״וערך עליה ״העולה ואמר רבא העולה עולה ראשונה!

    14אמר ליה: אנא (במדבר ה, ח) מאשר יכפר בו נפקא ליה, ועדיין לא כיפר.

    15נתן לו את הקרן וכו'. ת"ר מנין שאם הביא מעילתו ולא הביא אשמו; אשמו ולא הביא מעילתו שלא יצא?

    16תלמוד לומר: (ויקרא ה, טז) ״באיל האשם ונסלח לו״.

    17ומנין שאם הביא אשמו עד שלא הביא מעילתו, שלא יצא? תלמוד לומר: ״באיל האשם״ האשם בכבר.

    18יכול כשם שאיל ואשם מעכבים, כך חומש מעכב? תלמוד לומר: ״באיל האשם ונסלח לו״ איל ואשם מעכבים בהקדש, ואין חומש מעכב.

    19וילמד הקדש מהדיוט, והדיוט מהקדש.

    20הקדש מהדיוט מה ״אשם״ דהתם קרן, אף ״אשם״ דהכא קרן. והדיוט מהקדש מה הקדש אין חומש מעכב, אף הדיוט נמי אין חומש מעכב.

    21הדרן עלך הגוזל עצים.

    תוספות

    אמר רבא לעורו - תימה דהכא משמע אפילו בפסול קודם זריקה וגם כשהעור מחובר עדיין בבשר ונעשה בו פסול קודם שחיטה שהביא קודם הכסף שרי בהנאה ובזבחים בפרק טבול יום (זבחים דף קד. ושם) אמר רבי דם מרצה על העור בפני עצמו פי' כשהוא מופשט ואירע פסול בבשר הדם מרצה על העור וכשהוא עם הבשר ונולד בו פסול קודם זריקה הרי הוא כיוצא בו אחר זריקה הורצה בשר שעה אחת יפשיטנו ועורו לכהנים אלמא כשהוא עם הבשר ונפסל קודם זריקה יוצא לשריפה והכא אירע בו פסול קודם שחיטה שהובא קודם הכסף ואמאי לא יצא העור לשריפה:

    ת"ל העולה עולה ראשונה - פי' ראשונה שבפרשת פנחס וכי היכי דמלבד עולת הבקר גלי לך בהדיא דמלבד דבר הקודם לו קאמר הכי נמי מלבד איל הכפורים דבר הקודם לו קאמר ותימה דיליף הכא מהעולה ובפרק כל התדיר (זבחים דף פט. ושם.) יליף ממלבד עולת הבקר לחודיה וי"ל דהתם נמי אהעולה קסמיך ועוד יש תירוץ אחר ואין להאריך כאן:

    וילמד הקדש מהדיוט והדיוט מהקדש - תימה אמאי איצטריך קרא לעיל גבי הדיוט שאם הביא אשמו עד שלא הביא גזילו לא יצא נילף מהקדש ויש לומר דאי לאו דאשכחן שהשוה הכתוב הדיוט להקדש להך מילתא לא הוה ילפינן האי מהאי לענין שאר דברים אבל השתא דאשכחן שהשוה אותן דבתרוייהו אם הביא אשמו תחילה לא יצא כמו כן יש להשוותם לענין שאר דברים:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רשב"א

    והא אשם פסול - כלומר דמחוסר זמן הוא שאינו ראוי עד שיקדים ויביא את הגזלה, ופרקה רבא לעורן, ולדעת חכמים כיון דקדימה דידהו לאו כלום הוא אם קדמו והקריבוהו נמי לא זכו בעורו. והקשה הראב"ד ז"ל כין דבשרו אינו ראוי עורו מי הוי לכהן והתנן (זבחים קג, ב) כל הקדשים שאירע בהן פסול קודם להפשטן אין עורותיהן לכהנים לאחר הפשטן עורותיהן לכהנים והא נמי שאירע בו פסול קודם להפשטן דמי דהא כמחוסר זמן הוא, ותירץ דאפשר דרבי סבר לה כרבי חנינא סגן הכהנים דאמר מימי לא ראיתי עור יוצא לבית השריפה ורבי עקיבא נמי כותיה סבירא ליה בפרק טבול יום בזבחים (שם).

    והקדש מהדיוט מה אשם דהתם קרן - ואם תאמר למה ליה ללמוד הקדש מהדיוט, דבהקדש בהדיא כתיב ביה באיל האשם ומדכתיב בהדיא באיל שמע מינה דאשם זה קרן. לא היא, דאילו לא למדה הקדש מהדיוט הוה אמינא באיל האשם חדא מילתא היא.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת בבא קמא דף קי״א עמוד א׳

    מסכת בבא קמא דף קי״א עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 21 קטעים ממוספרים, כ־397 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: בבא קמא דף קי״א ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026