בוני התלמוד

    מסכת בבא קמא דף פ״ב עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    חפיפהבמסרק להרחקה דמילתא:

    לדברי תורהשלא ישנה עד שיטבול:

    אין הבית חלוט בהכדין בתי ערי חומה אלא גאולה תהיה לו אם ירצה לגאול ואם יגיע יובל יוצא ביובל כבתי ערי חצרים:

    זיזיןקורות יוצאין מן הכתלים:

    גזוזטראותאולדליו"ר בלע"ז על פני העלייה מבחוץ:

    כבשונותמשרפות סיד לקדירות:

    גינת ורדיןכך שמה והיא היתה צריכה לקטורת והיינו כיפת הירדן כריתות (דף ו.) על שם שדרך הורד לגדל על שפת הירדן:

    אין מלינין בה את המתמת בה אדם באותו היום קוברים אותו מיד:

    עריךמשמע שאתה יודע למי מיוחדת היא:

    אהל הטומאהשמא יהא כזית מן המת מוטל בארץ והגזוזטראות מאהילות עליו ועל אנשים הרבה ונמצאת מרבה את הטומאה:

    משום שרציםדרכן ליגדל באשפה ומרבים טומאה לפי שמתים שם ומטמאים הקדשים שבירושלים:

    קוטראעשן שמשחיר את החומה וגנאי הוא:

    סרחוןעשבים רעים הגדילים שם וזורקין בחוץ ועוד דרך גנות לזבלן ויש סרחון:

    משום קדשיםשתרנגולין מנקרין באשפה ומביאים בשר שרצים בפיהם ומטמאין את הקדשים:

    גמראמסורת היא בידינו ואין טעם לדבר:

    הורקנוס ואריסטובלוסאחים היו ומריבין על דבר המלוכה:

    היו משלשיןאותם שבפנים מורידין מעל החומה דינרין מתרומת הלשכה בקופה לאותן שבחוץ לקנות תמידין:

    נעץ צפרניותקע שכן דרך חזיר כשגוררין אותו:

    ועל אותה שעה שנינובמנחות (דף סד:) מעשה שבא העומר שהיה רגיל לבא מן הקרוב לירושלים אותה שעה בא מגנות צריפין רחוק מירושלים לפי שהחריבו בני המצור את תבואות השדה:

    מבקעת עין סוכרשם מקום:

    בבא קמא 82 עמוד ב

    1ואתא איהו תיקן חפיפה.

    2ושיהו רוכלין מחזרין בעיירות משום תכשיטי נשים, כדי שלא יתגנו על בעליהם.

    3ותיקן טבילה לבעלי קריין דאורייתא הוא! דכתיב: ״(ויקרא טו״, טז) ״ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע, ורחץ את בשרו במים״! דאורייתא הוא לתרומה וקדשים; אתא הוא, תיקן אפילו לדברי תורה.

    4עשרה דברים נאמרו בירושלים: אין הבית חלוט בה; ואינה מביאה עגלה ערופה; ואינה נעשית עיר הנדחת;׃

    5ואינה מטמאה בנגעים; ואין מוציאין בה זיזין וגזוזטראות; ואין עושין בה אשפתות; ואין עושין בה כבשונות; ואין עושין בה גנות ופרדסות חוץ מגנות וורדין שהיו מימות נביאים הראשונים; ואין מגדלים בה תרנגולין; ואין מלינין בה את המת.

    6אין הבית חלוט בה דכתיב: ״(ויקרא כה״, ל) וקם הבית אשר לו חומה לצמיתות לקונה אותו לדורותיו וקסבר לא נתחלקה ירושלים לשבטים.

    7ואינה מביאה עגלה ערופה דכתיב: ״(דברים כא״, א) ״כי ימצא חלל באדמה אשר ה' אלהיך נותן לך לרשתה״, וירושלים לא נתחלקה לשבטים.

    8ואינה נעשית עיר הנדחת דכתיב: ״(דברים יג״, יג) ״עריך״, וירושלים לא נתחלקה לשבטים.

    9ואינה מטמאה בנגעים דכתיב: ״(ויקרא יד״, לד) ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם וירושלים לא נתחלקה לשבטים.

    10ואין מוציאין בה זיזין וגזוזטראות מפני אהל הטומאה, ומשום דלא ליתזקו עולי רגלים.

    11ואין עושין בה אשפתות משום שקצים.

    12ואין עושין בה כבשונות משום קוטרא.

    13ואין עושין בה גנות ופרדסין משום סירחא.

    14ואין מגדלין בה תרנגולין משום קדשים.

    15ואין מלינין בה את המת גמרא.

    16אין מגדלין חזירים בכל מקום. תנו רבנן: כשצרו בית חשמונאי זה על זה, היה הורקנוס מבפנים ואריסטובלוס מבחוץ. ובכל יום היו משלשים להם בקופה דינרין, והיו מעלין להם תמידים.

    17היה שם זקן אחד שהיה מכיר בחכמת יוונית, אמר להם: כל זמן שעוסקין בעבודה אין נמסרים בידכם. למחר שילשלו דינרין בקופה, והעלו להם חזיר. כיון שהגיע לחצי החומה, נעץ צפרניו בחומה, ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה.

    18באותה שעה אמרו: ארור האיש שיגדל חזירים, וארור האדם שילמד את בנו חכמת יוונית. ועל אותה שעה שנינו: מעשה שבא עומר מגנות הצריפין, ושתי הלחם מבקעת עין סוכר.

    19וחכמת יוונית מי אסירא?! והתניא: אמר רבי: בארץ ישראל׃

    תוספות

    אתא איהו ותיקן אפילו לדברי תורהלא קיימא לן הכי אלא כר' יהודה בן בתירא דאמר דברי תורה אין מקבלין טומאה כדאמר בראשית הגז (חולין דף קלו: ושם) ובמי שמתו (ברכות דף כב.) האידנא נהוג עלמא כתלתא סבי וא"ת דהיכי אלים ר' יהודה לבטל תקנת עזרא וי"ל דדלמא סבר דלא תיקן עזרא דבר זה אי נמי התנה שכל מי שרוצה לבטל יבטל דבכי האי גוונא מותר כדאמר בריש מועד קטן (דף ג:) אי נמי לא פשט איסורו ברוב ישראל כדאמרינן גבי שמן בפ' אין מעמידין (ע"ז דף לו.) ואע"ג דמשמע התם דאי דניאל גזר עליו לא היה ר' יהודה נשיאה יכול לבטלו אע"פ שלא פשט היינו במילתא דכתיב בקרא אבל תקנת עזרא לא כתיב בקרא והא דדריש במי שמתו (ברכות דף כא:) מדכתיב והודעת לבניך וסמיך ליה יום אשר עמדת מה להלן בעלי קריין אסורין כו' אסמכתא היא דהא עזרא תיקן והא דאמר במי שמתו (שם דף יח:) גבי בניהו דתבר גזיזא דברדא ונחת וטבל לא לדברי תורה דאכתי עזרא לא הוה אלא לאכול חולין בטהרה:

    ואינה מביאה עגלה ערופהוא"ת מאי אריא משום דלא נתחלקה תיפוק ליה משום דאית לן למיזל בתר רובא דעלמא כדאמר בלא יחפור (ב"ב דף כג:) ואע"ג דאמר התם דביושבת בין ההרים לא אזלינן בתר רובא וירושלים הרים סביב לה מכל מקום היו ישראל נכנסין ויוצאין לה לעלות לרגל ובשאר ימות השנה נמי לשלם נדרים ונדבות וגם אומות העולם היו באין לה לסחורה שקרויה רוכלת עמים וי"ל דמ"מ היו שם מקומות שלא היו מצויים כי אם יושבי ירושלים לבדם אי נמי בימי חזקיה שכל ישראל היו בירושלים ולא היו באין לסחורה:

    ואין מטמא בנגעים דכתיב אחוזתכם וירושלים לא נתחלקה לשבטיםאין לפרש שנתחלקה אלא שנתנו דושנה של יריחו תחתיה ולפיכך אין מטמא דבפ"ק דיומא (דף יב.) משמע דלמ"ד לא נתחלקה לא נתחלקה ממש וא"ת מנליה דלא נתחלקה ממש דלמא סבר נתחלקה אלא שנתנו דושנה של יריחו תחתיה כמו לר' יהודה דאמר נתחלקה ומטמא ובית המקדש עצמו אין מטמא אע"ג דנתחלק אלא משום שנתנו דושנה של יריחו תחתיו כדאמר התם וי"ל דבית המקדש סברא הוא אע"ג דנתחלק דחזרו וקנו אותו כדי שיהא לכל ישראל חלק בו אבל ירושלים אם מתחילה נתחלקה למה היו חוזרין וקונין אותה:

    לא יגדל אדם חזיריןוא"ת ת"ל דאסור לעשות סחורה בכל דברים טמאים כדתנן במסכת שביעית (פ"ז מ"ג) אין עושין סחורה בנבילות וטריפות ובפ' כל שעה (פסחים דף כג. ושם) נמי אומר ציידי חיה ועוף שנזדמנו להם מינים טמאים דוקא נזדמנו אבל לכתחילה לא כדדריש התם יהיו בהוייתן יהא ובת"כ נמי דרשינן שקץ הוא לכם שלא לעשות סחורה בהן ותירץ ר"ת דהיינו דוקא בדבר העומד לאכילה אבל אם מגדלן למשוח עורות בשומנן או למוכרן לישראל שימשח בהן שרי וכל חלב מותר למכור היכא דלא קאי לאכילה ובירושלמי נמי מפרש בהאי פירקא דסוסים וחמורים שרי לעשות בהן סחורה משום דסתמן למלאכה:

    ואסור לאדם שילמד בנו חכמת יווניתוא"ת והלא בפולמוס של טיטוס גזרו כדאמרינן בפרק בתרא דסוטה (דף מט.) וטיטוס היה בשעת חורבן כדאמרינן בהניזקין (גיטין דף נו:) ומלכות בית חשמונאי קדמי טובא כדאמרינן בפ"ק דע"ז (דף ט.) וי"ל דמעיקרא גזרו ולא קבלו מינייהו א"נ אי הוה בעי למיקם בארור לא היה מיקרי עבריין אבל לבסוף איכא גזירה דרבנן ונראה דלא יגדל דמתני' היא היתה גזירה דפולמוס של טיטוס:

    ועל אותה שעה שנינו מעשה שבא(כולה) משנה היא במנחות בפ' ר' ישמעאל (מנחות דף סד: ושם) וא"ת והא בימי מרדכי הוה המעשה כדאמר התם בגמ' דאתא חרשא אותיב ידיה אגנה כו' אמר להן מרדכי ותימה גדולה היא אם חיה מרדכי כל כך דבית חשמונאי לא היה כי אם ר"ס שנים קודם החורבן כדאמר בפ"ק דע"ז (דף ט.) ונראה לר"י דכל אותן שהיו בקיאים ברמזים ובלשונות היו נקראים על שם מרדכי לפי שהוא היה ראש וחכם להכיר ואותו מעשה דג' נשים דמייתי התם נראה שהיה מרדכי ממש דקאמר והיינו דתנן (שקלים פרק ה' משנה א') פתחיה על הקנין:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רשב"א

    ותיקן טבילה לבעלי קרייןוהאידנא נהוג כרבי יהודה דאמר אין דברי תורה מקבלין טומאה. ואם תאמר היאך בטל רבי יהודה מה שתיקן עזרא ואין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חברו אלא אם כן גדול ממנו בחכמה ובמנין (מגילה ג, א). וי"ל דשמא סבור דמעולם לא תיקן עזרא בכך. אי נמי שהתנה עזרא שהרוצה לבטל יבטל וכדאמר בריש פרק קמא דמועד קטן (ג, ב) שמותר לבטל.

    לא יגדל (יהודים) [אדם] חזיריםואם תאמר תיפוק ליה דאסור לעשות סחורה בדברים האסורים כדתנן במסכת (שבועות) [שביעית] (פ"ז מ"ג) אין עושין סחורות בנבלות וטרפות, ובפרק כל שעה (פסחים כג, א) אמרינן ציידי חיה ועוף יהודים אסור לצוד חיה ועופות הטמאים אלא אם נזדמנו להם מותר, ושם אמרו שאסור דבר תורה דכתיב ושקץ יהיו לכם בהוייתן יהו. וי"ל דהכא אפילו נזדמנו לו שנפלו לו בירושה קאמר דאסור לגדלם וכדתניא לעיל (בבא קמא פ, א) מי שנפלו לו כלבים וחזירין בירושה אין מחייבין אותו למכור מיד אבל מוכר הוא על יד על יד.

    ירושלמיכתיב טמאים הם לכם וכתיב טמאים יהיו לכם אלא אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה. כל דבר שאיסורו דברי תורה אסור לעשות בו סחורה וכל דבר שאיסורו מדבריהם מותר לעשות בו סחורה. הרי חמור למלאכתו הוא גדל הרי גמל למלאכתו הוא גדל.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת בבא קמא דף פ״ב עמוד ב׳

    מסכת בבא קמא דף פ״ב עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 19 קטעים ממוספרים, כ־324 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    חפיפה במסרק להרחקה דמילתא:

    לדברי תורה שלא ישנה עד שיטבול:

    אין הבית חלוט בה כדין בתי ערי חומה אלא גאולה תהיה לו אם ירצה לגאול ואם יגיע יובל יוצא ביובל כבתי ערי חצרים:

    זיזין קורות יוצאין מן הכתלים:

    גזוזטראות אולדליו"ר בלע"ז על פני העלייה מבחוץ:

    כבשונות משרפות סיד לקדירות:

    גינת ורדין כך שמה והיא היתה צריכה לקטורת והיינו כיפת הירדן כריתות (דף ו.) על שם שדרך הורד לגדל על שפת הירדן:

    אין מלינין בה את המת מת בה אדם באותו היום קוברים אותו מיד:

    ועוד 12 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Bava Kamma 82b · Sefaria

    תוספות

    אתא איהו ותיקן אפילו לדברי תורה לא קיימא לן הכי אלא כר' יהודה בן בתירא דאמר דברי תורה אין מקבלין טומאה כדאמר בראשית הגז (חולין דף קלו: ושם) ובמי שמתו (ברכות דף כב.) האידנא נהוג עלמא כתלתא סבי וא"ת דהיכי אלים ר' יהודה לבטל תקנת עזרא וי"ל דדלמא סבר דלא תיקן עזרא דבר זה אי נמי התנה שכל מי שרוצה לבטל יבטל דבכי האי גוונא מותר כדאמר בריש מועד קטן (דף ג:) אי נמי לא פשט איסורו ברוב ישראל כדאמרינן גבי שמן בפ' אין מעמידין (ע"ז דף לו.) ואע"ג דמשמע התם דאי דניאל גזר עליו לא היה ר' יהודה נשיאה יכול לבטלו אע"פ שלא פשט היינו במילתא דכתיב בקרא אבל תקנת עזרא לא כתיב בקרא והא דדריש במי שמתו (ברכות דף כא:) מדכתיב והודעת לבניך וסמיך ליה יום אשר עמדת מה להלן בעלי קריין אסורין כו' אסמכתא היא דהא עזרא תיקן והא דאמר במי שמתו (שם דף יח:) גבי בניהו דתבר גזיזא דברדא ונחת וטבל לא לדברי תורה דאכתי עזרא לא הוה אלא לאכול חולין בטהרה:

    ואינה מביאה עגלה ערופה וא"ת מאי אריא משום דלא נתחלקה תיפוק ליה משום דאית לן למיזל בתר רובא דעלמא כדאמר בלא יחפור (ב"ב דף כג:) ואע"ג דאמר התם דביושבת בין ההרים לא אזלינן בתר רובא וירושלים הרים סביב לה מכל מקום היו ישראל נכנסין ויוצאין לה לעלות לרגל ובשאר ימות השנה נמי לשלם נדרים ונדבות וגם אומות העולם היו באין לה לסחורה שקרויה רוכלת עמים וי"ל דמ"מ היו שם מקומות שלא היו מצויים כי אם יושבי ירושלים לבדם אי נמי בימי חזקיה שכל ישראל היו בירושלים ולא היו באין לסחורה:

    ואין מטמא בנגעים דכתיב אחוזתכם וירושלים לא נתחלקה לשבטים אין לפרש שנתחלקה אלא שנתנו דושנה של יריחו תחתיה ולפיכך אין מטמא דבפ"ק דיומא (דף יב.) משמע דלמ"ד לא נתחלקה לא נתחלקה ממש וא"ת מנליה דלא נתחלקה ממש דלמא סבר נתחלקה אלא שנתנו דושנה של יריחו תחתיה כמו לר' יהודה דאמר נתחלקה ומטמא ובית המקדש עצמו אין מטמא אע"ג דנתחלק אלא משום שנתנו דושנה של יריחו תחתיו כדאמר התם וי"ל דבית המקדש סברא הוא אע"ג דנתחלק דחזרו וקנו אותו כדי שיהא לכל ישראל חלק בו אבל ירושלים אם מתחילה נתחלקה למה היו חוזרין וקונין אותה:

    לא יגדל אדם חזירין וא"ת ת"ל דאסור לעשות סחורה בכל דברים טמאים כדתנן במסכת שביעית (פ"ז מ"ג) אין עושין סחורה בנבילות וטריפות ובפ' כל שעה (פסחים דף כג. ושם) נמי אומר ציידי חיה ועוף שנזדמנו להם מינים טמאים דוקא נזדמנו אבל לכתחילה לא כדדריש התם יהיו בהוייתן יהא ובת"כ נמי דרשינן שקץ הוא לכם שלא לעשות סחורה בהן ותירץ ר"ת דהיינו דוקא בדבר העומד לאכילה אבל אם מגדלן למשוח עורות בשומנן או למוכרן לישראל שימשח בהן שרי וכל חלב מותר למכור היכא דלא קאי לאכילה ובירושלמי נמי מפרש בהאי פירקא דסוסים וחמורים שרי לעשות בהן סחורה משום דסתמן למלאכה:

    ואסור לאדם שילמד בנו חכמת יוונית וא"ת והלא בפולמוס של טיטוס גזרו כדאמרינן בפרק בתרא דסוטה (דף מט.) וטיטוס היה בשעת חורבן כדאמרינן בהניזקין (גיטין דף נו:) ומלכות בית חשמונאי קדמי טובא כדאמרינן בפ"ק דע"ז (דף ט.) וי"ל דמעיקרא גזרו ולא קבלו מינייהו א"נ אי הוה בעי למיקם בארור לא היה מיקרי עבריין אבל לבסוף איכא גזירה דרבנן ונראה דלא יגדל דמתני' היא היתה גזירה דפולמוס של טיטוס:

    ועל אותה שעה שנינו מעשה שבא (כולה) משנה היא במנחות בפ' ר' ישמעאל (מנחות דף סד: ושם) וא"ת והא בימי מרדכי הוה המעשה כדאמר התם בגמ' דאתא חרשא אותיב ידיה אגנה כו' אמר להן מרדכי ותימה גדולה היא אם חיה מרדכי כל כך דבית חשמונאי לא היה כי אם ר"ס שנים קודם החורבן כדאמר בפ"ק דע"ז (דף ט.) ונראה לר"י דכל אותן שהיו בקיאים ברמזים ובלשונות היו נקראים על שם מרדכי לפי שהוא היה ראש וחכם להכיר ואותו מעשה דג' נשים דמייתי התם נראה שהיה מרדכי ממש דקאמר והיינו דתנן (שקלים פרק ה' משנה א') פתחיה על הקנין:

    Tosafot on Bava Kamma 82b · Sefaria

    רשב"א

    ותיקן טבילה לבעלי קריין והאידנא נהוג כרבי יהודה דאמר אין דברי תורה מקבלין טומאה. ואם תאמר היאך בטל רבי יהודה מה שתיקן עזרא ואין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חברו אלא אם כן גדול ממנו בחכמה ובמנין (מגילה ג, א). וי"ל דשמא סבור דמעולם לא תיקן עזרא בכך. אי נמי שהתנה עזרא שהרוצה לבטל יבטל וכדאמר בריש פרק קמא דמועד קטן (ג, ב) שמותר לבטל.

    לא יגדל (יהודים) [אדם] חזירים ואם תאמר תיפוק ליה דאסור לעשות סחורה בדברים האסורים כדתנן במסכת (שבועות) [שביעית] (פ"ז מ"ג) אין עושין סחורות בנבלות וטרפות, ובפרק כל שעה (פסחים כג, א) אמרינן ציידי חיה ועוף יהודים אסור לצוד חיה ועופות הטמאים אלא אם נזדמנו להם מותר, ושם אמרו שאסור דבר תורה דכתיב ושקץ יהיו לכם בהוייתן יהו. וי"ל דהכא אפילו נזדמנו לו שנפלו לו בירושה קאמר דאסור לגדלם וכדתניא לעיל (בבא קמא פ, א) מי שנפלו לו כלבים וחזירין בירושה אין מחייבין אותו למכור מיד אבל מוכר הוא על יד על יד.

    ירושלמי כתיב טמאים הם לכם וכתיב טמאים יהיו לכם אלא אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה. כל דבר שאיסורו דברי תורה אסור לעשות בו סחורה וכל דבר שאיסורו מדבריהם מותר לעשות בו סחורה. הרי חמור למלאכתו הוא גדל הרי גמל למלאכתו הוא גדל.

    Rashba on Bava Kamma 82b · Sefaria

    מאירי

    התשיעית שיהו רוכלים והם המביאים קשוטי נשים רשאים לחזר בעיירות ולא יוכלו בני העיירות לעכב כדי שיזדמן להם מה שצריך להם ולא יתגנו על בעליהן:

    העשירית שתקן טבילה לבעלי קריין ר"ל שלא יעסקו בתורה עד שיטבלו שמן התורה אין טומאת קרי אלא לתרומה וקדשים ובא הוא ותקנה אף לדברי תורה וכבר נתבטלה תקנה זו כמו שבארנו עניניה במסכת ברכות:

    עשרה דברים נאמרו בירושלים הראשונה אין הבית חלוט בה ר"ל שכל המוכר בית בתוך עיר המוקפת חומה אם לא גאלה לשנים עשר חדש נחלט ביד הלוקח אבל ירושלם אע"פ שהיא מערי חומה אין הבית חלוט בה לעולם:

    השנית במה שכבר ידעת בחלל שנמצא באדמה שמודדין העיר הקרובה ומביאין משם עגלה ועורפין אותה כמו שהתבאר במקומו אין ירושלם בכלל מדידה זו ואין מודדין לה מפני שאין מביאה עגלה ערופה אלא אם נמצא קרוב לירושלם מניחין אותה ומודדין לשאר עיירות:

    השלישית שאינה נעשית עיר הנדחת:

    הרביעית שאינה מיטמאה בנגעים:

    החמישית שאין מוציאין בה זיזין וגזוזטראות משום חשש טומאת אהל וכן מחשש שלא יזוקו שם עולי רגלים:

    הששית שאין עושין בה אשפות מפני שגדלין בהם שרצים וכל שהשרצים מצויין לשם טומאה מצוייה לשם:

    ועוד 6 קטעי פירוש על דף זה.

    Meiri on Bava Kamma 82b · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    בד"ה ואין מטמא בנגעים כו' ובהמ"ק עצמו כו' שנתנו דושנה של יריחו תחתיו כדאמר התם כו' עכ"ל לא מצאתיו שם גם רש"י פירש שם דבהמ"ק עצמו לא נתחלק דכשקנה דוד את גורן מארונה גבה כסף מכל שבט ושבט כדאמרינן בספרי ובשחיטת קדשים עכ"ל ע"ש:

    בד"ה ואסור לאדם כו' ונראה דלא יגדל דמתני' היא היתה גזירה דפולמוס של טיטוס עכ"ל דכיון דמתניתין דינא קתני אין מגדלין חזירים משמע דגזור וקבלו והעובר נקרא עבריין ואע"ג דלא הוזכר התם במתני' בסוף סוטה גזירה דלא יגדל בפולמוס של טיטוס איכא למימר כיון דהוזכר שם גזירה דלא ילמוד בנו יונית מה"ט גזרו נמי דלא יגדל חזירים דחדא טעמא אית בהו משום הך עובדא דאחים דהתם אפולמוס של טיטוס מייתינן ליה נמי האי עובדא דמה שגזרו כבר בהך עובדא דאחים בפולמוס של טיטוס קיימו להיות גזירה דרבנן וק"ל:

    Chidushei Halachot on Bava Kamma 82b · Sefaria

    שיטה מקובצת

    אתא הוא ותקן חפיפה אומר רבינו תם דאין חפיפה אלא בראש וכו' וניחא הא דאמרינן בפרק בתרא דנדה טבלה ועלתה ונמצא עליה דבר חוצץ אם סמוך לחפיפה טבלה אינה צריכה לחזור ולטבול וכו'. ובפרק קמא דחולין אמרינן טבל ועלה ונמצא עליו דבר חוצץ אפילו נתעסק באותו המין כל היום כולו לא עלתה לו טבילה ולא מפליג בסמוך לחפיפה טבל. ויש לומר דההיא מיירי בגוף דליכא חפיפה והא דרבא מיירי בראש. ויש מתרצין דהאי דחולין מיירי בכהנות דאמרינן דאין צריכות חפיפה מפני שרגילות בכל יום לטבול לטהרות ודוחק. ה"ר ישעיה ז"ל.

    אין הבית חלוט בה אינו נמכר לצמיתות שלא נתחלקה לשבטים ולא מצי לאקנויי לדירה. וזה לשון הרמ"ה ז"ל בפרטיו אין הבית חלוט בה דכתיב לצמיתות לקונה אותו לדורותיו וקסבר ירושלים אינה מתחלקת לשבטים מאן מקנה ליה. ואין מביאה עגלה ערופה דגבי עגלה ערופה לרשתה אמר רחמנא וקסבר ירושלים אינה מתחלקת לשבטים. ע"כ.

    ואין מביאין עגלה ערופה תימה למאן דאמר רוב וקרוב הלך אחר הרוב וסבר דאין מביאין אלא בעיר היושבת בין ההרים תיפוק ליה הכא דאינה מביאה משום דאזלינן בתר רובא דעלמא וכו'. וצריך לומר דיש צד אחד לירושלים שאין רגילין לבא לדרך אותו צד. ונראה שלצד צפון היה שירושלים היתה לדרום הר הבית והיתה קרובה לצד מזרח ומערב ורחוקה מן הצפון ועל כל השערים קתני במדות שהיו משמשין כניסה ויציאה חוץ משער טדי בצפון דלא קתני משמשת כניסה ויציאה. ה"ר ישעיה ז"ל.

    משום קוטרא שהכבשונות כיון שעשנם מרובה משחיר כותלי החומה וכן שלא יתערב עם עשן המערכה. הרב המאירי ז"ל. וגאון ז"ל פירש משום קוטרא שלא ישחיר העשן כותלי בית המקדש. כבשונות חפירות ששורפין בהן סיד. משום סירחא דכי מזבני להו הוי היזקא לעולי רגלים. ע"כ לשון גאון ז"ל.

    אף על פי שאין מגדלין גנות ופרדסין בירושלים גנת ורדים היתה שם מימות נביאים הראשונים שלא עקרוה. ופירשו בה חכמי הצרפתים מפני שהיא היתה צריכה לקטורת ופירשו עניינה כענין כפת הירדן האמור בפיטום הקטורת. ואין הדברים נראין כמו שיתבאר במקומו. הרב המאירי ז"ל.

    ואין מלינין בה את המת קשה לי מאי איריא ירושלים והרי הלכה רווחת שאסור להלין את המת והמלין את מתו עובר בלאו שנאמר וכו' כדאיתא בפרק אלו מגלחין ועוד מאי קאמר ואין מלינין בה את המת גמרא ופירש רש"י מסורת בידינו ואין טעם לדבר ומאי גמרא דקאמר הא קרא הוא וכדאמרינן. ושמא יש לומר דבירושלים אין מלינין ואפילו לכבודו דאלו בעלמא לכבודו מותר. שיטה. באבות של רבי נתן שנינו שאין מעבירין עצמות המת בירושלים ואין נותנין בה מקום לגר תושב ואין מקיימין בה בית הקברות חוץ מקברי בית דוד וקבר חולדה הנביאה שהיה שם מימות נביאים הראשונים. ויש מי שאמר שם שאין דין בן סורר ומורה בירושלים וכן שאין ממזר נכנס בירושלים. הרב המאירי ז"ל. באותה שעה אמרו ארור האיש שיגדל חזירים ואף על פי שבכל מקום כבר היה אסור שאין עושין סחורה בנבלות וטרפות הוסיפו על זה עונש החרם. הרב המאירי ז"ל. והרשב"א ז"ל תירץ דהכא אפילו אם נזדמנו או נפלו לו בירושה קאמר שאסור לגדלם וכדתניא לעיל מי שנפלו לו כלבים וחזירים בירושה אין מחייבין אותו למכור מיד אבל מוכר הוא על יד. ירושלמי. כתיב טמאים הם לכם וכתיב טמאים יהיו לכם אלא אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה כל דבר שאיסורו דבר תורה אסור לעשות בו סחורה וכל דבר שאיסורו מדבריהם מותר לעשות בו סחורה הרי חמור למלאכתו הא גדל והרי גמל למלאכתו הוא גדל. ע"כ לשון הרשב"א ז"ל.

    ארור שילמד בנו חכמת יונית וא"ת והלא בפולמוס של טיטוס וכו'. ויש לומר דמעיקרא וכו' ככתוב בתוספות. אי נמי מעיקרא קיימי בארור ותו לא והשתא גזור לנדות ולרדות על כך. הרב רבי ישעיה ז"ל.

    Shita Mekubetzet on Bava Kamma 82b · Sefaria

    פני יהושע

    בתוספות בד"ה אתא איהו ותיקן וכו' והא דדריש וכו' מה להלן בעלי קריין אסורים אסמכתא היא עכ"ל. וליכא למימר דמדאורייתא אסור בבעל קרי מחמת תשמיש דומיא שנאסר להם בחורב אל תגשו אל אשה ואתא עזרא וגזר אף בבעל קרי לאונסו דבברכות משמע להדיא דאפילו בריא המרגיל מחמת תשמיש נמי מתקנת עזרא היתה וק"ל:

    בד"ה ואין מטמא וכו' וא"ת מנ"ל דלא נתחלקה כו' אלא משום שנתנו דושנה של יריחו תחתיו כדאמר התם עכ"ל. והתמיה מהרש"א דהאי מלתא לא מצינו התם וכו' ויש ליישב דהאי כדאמר התם אדלעיל קאי על מ"ש אף על גב דנתחלקה דמשמע מזה דר"י ס"ל דמקום מקדש נמי נתחלק ואפ"ה לא מיטמא ולא אמרינן נהי דלר"י ירושלים נתחלקה מקום מקדש מיהא לא נתחלק וע"ז הביאו ראיה כדאמר התם והיינו דאמרינן שם בפלוגתא דהני תנאי מה היה בחלקו של יהודה הר הבית וכו' נמצא משמע להדיא דמאן דס"ל ירושלים נתחלקה ה"ה למקום מקדש וא"כ קשה מ"ט דר"י דמקום מקדש אינו מטמא אע"כ משום שנתנו תחתיו דושנה של יריחו כנ"ל וכן נראה מסברא דא"א לומר דמקום מקדש לחוד לא נתחלק שהרי לא היו יודעין מקומו דאפילו בימי דוד סבור למבני בעין עיטם אבל אי אמרינן דירושלים כולה לא נתחלקה א"ש ודו"ק:

    Penei Yehoshua on Bava Kamma 82b · Sefaria

    גליון הש"ס

    גמ' הורקנוס מבפנים במנחות דף סד ע"ב ובסוטה דף מט ע"ב איתא בהיפך הורקנוס מבחוץ ואריסטובלוס מבפנים:

    Gilyon HaShas on Bava Kamma 82b · Sefaria

    בן יהוידע

    לְמָחָר שִׁלְשְׁלוּ דִּינָרִין בְּקֻפָּה וְהֶעֱלוּ לָהֶם חֲזִיר יש להבין למה העלו חזיר ולא בהמה אחרת שאינה בת הקרבה והלא אותם הפרים בעליהם ישראלים היו ואינם עכו"ם אשר אוהבים החזיר? ועוד יש להבין והלא החומה היתה חומת ירושלים ולמה נזדעזעה ארץ ישראל שהיא חוצה לירושלים תזדעזע ירושלים בלבד? ונראה לי בס"ד דידוע החזיר הוא קליפה גדולה ולכן תוך 'חֲ זִי ר' יש י"ז מספר טוֹב [17] שבלוע בקליפתו חלק טוב אשר על ידי כך תהיה קליפתו קשה וכתב מהר"ן [רבי נתן נטע שפירא] ז"ל דקליפת חזיר היא 'רע עין' ולכן החזיר התחתון אם יסמו את עיניו ימות וכתב דעשו דבוק בקליפת חזיר לכן היה רע עין ולכן אדום יש להם עין רעה וכנזכר בספרו מגלה עמוקות עיין שם. ובזה פרשתי הטעם מה שנאמר וְהִנֵּה עֵשָׂו בָּא וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ (בראשית לג, א) שהביא ארבע מאות איש כמנין 'רע עין' [400] ועיין בספר ראשית חכמה (בשער התשובה פרק ג' דף קלא) שכתב בשם המקובלים ז"ל שיש ארבע מאות כחות של סטרא אחרא כסוד וְהִנֵּה עֵשָׂו בָּא וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ עיין שם ואפשר דהם כוונו לדבר זה גם כן ולכן אדום אוהבים את החזיר ולכן 'יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר' נו"ן רבתי (תהלים פ, יד). ובזה מובן היטב הטעם שהעלו להם חזיר לומר להם על מה אתם תופסים המקום הזה וסגרתם פתח החומה כנגדינו הלא עתיד לעלות למקום הזה חזיר שהוא אדום שכבר התנבא על זאת דוד המלך ע"ה במזמור 'עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל' באומרו זְכֹר הֳ' לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָ‍ִם הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ (תהלים קלז, ז) וכן היה אחר כך שעלה טיטוס ופרץ החומה והחריב בית המקדש ולרמוז להם על זאת לכך העלו להם חזיר על החומה. ובזה מובן הטעם שנזדעזעה כל ארץ ישראל שהיא ארבע מאות פרסה כמנין 'רע עין' דקליפת חזיר שהגבירו אותה בכך באותה שעה.

    בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ אָרוּר הָאִישׁ שֶׁיְּגַדֵּל חֲזִירִים, וְאָרוּר הָאָדָם שֶׁיְלַּמֵּד אֶת בְּנוֹ חָכְמַת יְוָנִית. קשא דעליית החזיר באה ונהייתה מחמת לימוד חכמת יונית ועל ידי כך פסק התמיד והיה צריך לקלל את המלמד חכמת יונית קודם? ונראה לי בס"ד כי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לא ידעו ולא הרגישו דעליית החזיר היתה מכח אותו זקן שסיפר עמהם בחכמה יונית לכן תכף כשראו שהעלו להם חזיר ונזדעזעה החומה קללו להמגדל חזירים ואחר שידעו שזה הדבר נעשה מכח אותו זקן שספר יונית אז קללו את המלמד לבנו חכמה יונית ולכן דקדק בעל המאמר למנקט בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ אָרוּר הָאִישׁ שֶׁיְּגַדֵּל חֲזִירִים 'באותה שעה' דייקא. והא דנקטי במגדל חזירים אִישׁ ובלימוד חכמה יונית אָדָם נראה לי בס"ד תואר אדם יאמר על חכם וחשוב אבל איש יאמר על כל המון העם ולימוד החכמה ימצא אצל החשובים ולגדל בהמות וחיות ימצא אצל סתם אנשים דעלמא. והא דְנִזְדַּעְזְעָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּנְעִיצַת צִפָּרְנָיו נראה לי בס"ד כי החזיר יש לו סימן טהרה בעקביו דפרסותיו סדוקות אך סימן טומאה בפיו דאינו מעלה גרה כמו שנאמר וְאֶת הַחֲזִיר כִּי מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא וְלֹא גֵרָה טָמֵא הוּא לָכֶם (דברים יד, ח) נמצא סימן טהרה מראה בעקביו אבל הוא בראשו נגעו כי פיו הוא בראשו ולכן נעץ צפרניו בחומה להראות סימן טהרה שיש בו כי אותו החזיר שהעלו הגם דאין בו דעת הנה הקליפה נתלבשה בו והניחתו לנעוץ צפרניו להראות שראוי הוא לקרבן מצד סימן זה של טהרה שיש בו, ולכן נזדעזעה ארץ ישראל בעת שהראה סימן טהרה זה שלו דכפי האמת טמא הוא מכח סימן טומאה אשר בפיו ולכן קללו את המגדל חזירים בקללה של ארור כי 'עקבי חזיר' גימטריא ארור [407] ולזה אמרו ' אָרוּר ' הַמְּגַדֵּל חֲזִירִים שסמך והסתכל רק בעקבי חזיר שיש ברגליו סימן טהרה ולכך גדלו על כן ארור יהיה כמנין 'עקבי חזיר' שהסתכל בהם ולא נסתכל בראש החזיר ששם סימן טומאה.

    Ben Yehoyada on Bava Kamma 82b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת בבא קמא, דף פ״ב, עמוד ב׳, בהיקף של כ־324 מילים ב־19 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 19 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 14 מילים

      נפתחת ב״ואתא איהו תיקן חפיפה.…״

    2. קטע 212 מילים

      נפתחת ב״ושיהו רוכלין מחזרין בעיירות משום תכשיטי נשים,…״

    3. קטע 330 מילים

      נפתחת ב״ותיקן טבילה לבעלי קריין דאורייתא הוא! דכתיב:…״

    4. קטע 416 מילים

      נפתחת ב״עשרה דברים נאמרו בירושלים: אין הבית חלוט…״

    5. קטע 537 מילים

      נפתחת ב״ואינה מטמאה בנגעים; ואין מוציאין בה זיזין…״

    6. קטע 622 מילים

      נפתחת ב״אין הבית חלוט בה דכתיב: (ויקרא כה,…״

    7. קטע 722 מילים

      נפתחת ב״ואינה מביאה עגלה ערופה דכתיב: (דברים כא,…״

    8. קטע 813 מילים

      נפתחת ב״ואינה נעשית עיר הנדחת דכתיב: (דברים יג,…״

    9. קטע 917 מילים

      נפתחת ב״ואינה מטמאה בנגעים דכתיב: (ויקרא יד, לד)…״

    10. קטע 1013 מילים

      נפתחת ב״ואין מוציאין בה זיזין וגזוזטראות מפני אהל…״

    11. קטע 116 מילים

      נפתחת ב״ואין עושין בה אשפתות משום שקצים.…״

    12. קטע 126 מילים

      נפתחת ב״ואין עושין בה כבשונות משום קוטרא.…״

    13. קטע 137 מילים

      נפתחת ב״ואין עושין בה גנות ופרדסין משום סירחא.…״

    14. קטע 146 מילים

      נפתחת ב״ואין מגדלין בה תרנגולין משום קדשים.…״

    15. קטע 156 מילים

      נפתחת ב״ואין מלינין בה את המת גמרא.…״

    16. קטע 1629 מילים

      נפתחת ב״אין מגדלין חזירים בכל מקום. תנו רבנן:…״

    17. קטע 1741 מילים

      נפתחת ב״היה שם זקן אחד שהיה מכיר בחכמת…״

    18. קטע 1828 מילים

      נפתחת ב״באותה שעה אמרו: ארור האיש שיגדל חזירים,…״

    19. קטע 199 מילים

      נפתחת ב״וחכמת יוונית מי אסירא?! והתניא: אמר רבי:…״

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: בבא קמא דף פ״ב ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026