בוני התלמוד

    מסכת יומא דף פ״ז עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    בצבו נפשיהברצון עצמו:

    לקטלא אזיללישא עונש חטא שמא ישגה בדין ועל עצמו אמר כן:

    וצבו ביתיה לית הוא עבידבכל זה לא יעשה צורכי ביתו ולא ישתכר כלום בדבר:

    ולואי שתהא ביאהשישוב ויכנס לביתו בלא חטא כיציאה:

    אמבוהאגדודי בני אדם הולכין אחריו לכבודו:

    אם יעלה לשמים שיאו וגו' סופו כגללו לנצח יאבדוכל זה אמר שלא תזוח דעתו:

    מכתפי ליהזקן היה ונושאין אותו באלנקי בכתפיהם בבית המדרש שלא להטריח את הציבור לקום מפניו:

    שנאמר הנותריםאלמא אף הן היו ראויין לישרף ונותרו:

    אין חטא בא על ידוהקב"ה מדחה מפניו את העבירה שלא תבא לידו:

    כי לא תעזוב נפשילמדנו שהקב"ה מונע את החטא מלהכשילו:

    עשוק בדם נפשמחויב בנפש שאבדה על ידו:

    אל יתמכו בושלא יפול אלא מניחין אותו ויפול בבור בגיהנם:

    כדרב הונאדכיון דחטא תרי זימני שוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה לפי שהעבירה דומה עליו היתר:

    לימא דלא כרבידאמר לעיל אפי' לא עשה תשובה מכפר:

    אגב שאנימאחר שעליו הוא סומך לחטוא אינו מכפר:

    והכתיב ופללו אלהיםוקא סלקא דעתך ופללו לשון תפלה ופיוס הוא שהקב"ה מפללו ומפייסו ומכפר לו:

    מאן אלהים דייןוהאי ופללו לשון ונתן בפלילים (שמות כא) הדיין ישפוט ביניהם:

    אי הכידפללו דקרא לשון משפט נינהו אימא סיפא מי יתפלל לו מי ישפטנו בשביל המקום וכי אין שלוחין הרבה למקום ליפרע הימנו:

    הכי קאמרהכי נמי דפילול דקרא לשון פיוס הוא והכי קאמר אם יחטא איש לאיש ופללו לחבירו וריצהו האלהים ימחול לו:

    ואם לה' יחטא איש מי יתפלל בעדואם אינו שב מעבירות שבידו כך היה עלי הכהן מוכיח את בניו שישובו מרעתם:

    בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיךבשביל זר לערבו בממון או אם נוקשת באמרי פיך שהקנטתו בדברים עשה זאת והנצל כי באת בכף רעך על עסקי ממון:

    לך התרפסיד ופרע לו ועל מוקש אמרי פיך אם הקנטתו רהב רעיך הרבה רעים לבקש הימנו מחילה. רעיך בתרא דקרא מלא כתיב לפי שהוא לשון רבים:

    בשלש שורותשלש פעמים יפייסוהו בשלשה אנשים בכל פעם שנאמר ישור לשון שורה ואין שורה פחותה משלשה בני אדם:

    חטאתיהרי פעם אחת וישר העויתי הרי שתים ולא שוה לי הרי שלשה:

    אנא שא נא ועתה שא נאאין נא אלא לשון בקשה:

    הוה ליה מילתא לר' אבא בהדיהר' אבא היה לו להתרעם על ר' ירמיה שחטא לו אזל ר' ירמיה איתיב אדשא דר' אבא:

    זרזיפי דמיאהתזת טיפי שופכין שהיתה השפחה שופכת וזרזיפי טיפין ודומה לו כרביבים זרזיף ארץ בספר תהלים (עב):

    ממציא נפשיהלפני מי שחטא לו אולי יבקש ממנו מחילה וימחול לו:

    חליף ותניעובר ושונה ומשלש פעמים רבות:

    בהדי טבחאהטבח חטא לו:

    קאזיל אבארביה:

    למקטל נפשיהעכשיו הוא מענישו למות:

    תבר רישאמשבר עצמות ראש של בהמה:

    בקועיהבגרגרתו:

    סידראפרשת מקרא של נביאים או של כתובים:

    יומא 87 עמוד א

    1בצבו נפשיה לקטלא נפיק, וצבו ביתיה לית הוא עביד, וריקן לביתיה אזיל, ולואי שתהא ביאה כיציאה. וכי הוי חזי אמבוהא אבתריה, אמר: (איוב כ, ו) ״אם יעלה לשמים שיאו וראשו לעב יגיע. כגללו לנצח יאבד רואיו יאמרו איו״. רב זוטרא, כי הוו מכתפי ליה בשבתא דריגלא, הוה אמר: (משלי כז, כד) ״כי לא לעולם חסן ואם נזר לדור ודור״.

    2(משלי יח, ה) ״שאת פני רשע לא טוב״ לא טוב להם לרשעים שנושאין להם פנים בעולם הזה. לא טוב לו לאחאב שנשאו לו פנים בעוה"ז שנאמר: ״(מלכים א כא״, כט) ״יען כי נכנע (אחאב מלפני) לא אביא הרעה בימיו״.

    3(משלי יח, ה) ״להטות צדיק במשפט״ טוב להם לצדיקים שאין נושאין להם פנים בעוה"ז טוב לו למשה שלא נשאו לו פנים בעוה"ז שנאמר: ״(במדבר כ״, יב) ״יען לא האמנתם בי להקדישני״, הא אילו האמנתם בי עדיין לא הגיע זמנם ליפטר מן העולם.

    4אשריהם לצדיקים, לא דיין שהן זוכין, אלא שמזכין לבניהם ולבני בניהם עד סוף כל הדורות. שכמה בנים היו לו לאהרן שראויין לישרף כנדב ואביהוא, שנאמר: ״(ויקרא י״, יב) ״הנותרים״, אלא שעמד להם זכות אביהם.

    5אוי להם לרשעים, לא דיין שמחייבין עצמן, אלא שמחייבין לבניהם ולבני בניהם עד סוף כל הדורות. הרבה בנים היו לו לכנען שראויין ליסמך כטבי עבדו של רבן גמליאל, אלא שחובת אביהם גרמה להן.

    6כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו, וכל המחטיא את הרבים כמעט אין מספיקין בידו לעשות תשובה. כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו, מ"ט כדי שלא יהא הוא בגיהנם ותלמידיו בגן עדן, שנאמר: ״(תהלים טז״, י) ״כי לא תעזוב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת״. וכל המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה, שלא יהא הוא בגן עדן ותלמידיו בגיהנם, שנאמר: ״(משלי כח״, יז) ״אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס אל יתמכו בו״.

    7האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב. למה לי למימר ״אחטא ואשוב, אחטא ואשוב״ תרי זימני? כדרב הונא אמר רב. דאמר רב הונא אמר רב: כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה הותרה לו. הותרה לו סלקא דעתך?! אלא: נעשית לו כהיתר.

    8אחטא ויום הכפורים מכפר אין יום הכפורים מכפר. לימא מתני' דלא כרבי. דתניא, רבי אומר: על כל עבירות שבתורה, בין עשה תשובה בין לא עשה תשובה יוה"כ מכפר! אפילו תימא רבי, אגב שאני.

    9עבירות שבין אדם למקום וכו'. רמי ליה רב יוסף בר חבו לרבי אבהו: עבירות שבין אדם לחבירו אין יוה"כ מכפר? והא כתיב: ״(שמואל א ב״, כה) ״אם יחטא איש לאיש ופללו אלהים״! מאן אלהים דיינא.

    10אי הכי, אימא סיפא: ״ואם לה' יחטא איש מי יתפלל לו״! הכי קאמר: ״אם יחטא איש לאיש ופללו אלהים״ ימחול לו. ״ואם לה' יחטא איש מי יתפלל בעדו״ תשובה ומעשים טובים.

    11אמר ר' יצחק: כל המקניט את חבירו, אפילו בדברים צריך לפייסו, שנאמר: ״(משלי ו״, א) ״בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך נוקשת באמרי פיך עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף רעך לך התרפס ורהב רעיך״. אם ממון יש בידך התר לו פסת יד, ואם לאו הרבה עליו ריעים.

    12(ואמר) רב חסדא: וצריך לפייסו בשלש שורות של שלשה בני אדם, שנאמר: ״(איוב לג״, כז) ״ישור על אנשים ויאמר חטאתי וישר העויתי ולא שוה לי״.

    13(ואמר) ר' יוסי בר חנינא: כל המבקש מטו מחבירו, אל יבקש ממנו יותר משלש פעמים, שנאמר: ״(בראשית נ״, יז) ״אנא שא נא ועתה שא נא״. ואם מת מביא עשרה בני אדם ומעמידן על קברו, ואומר: חטאתי לה' אלהי ישראל ולפלוני שחבלתי בו.

    14ר' ירמיה הוה ליה מילתא לר' אבא בהדיה, אזל איתיב אדשא דר' אבא בהדי דשדיא אמתיה מיא, מטא זרזיפי דמיא ארישא. אמר: עשאוני כאשפה. קרא אנפשיה: (תהלים קיג, ז) ״מאשפות ירים אביון״. שמע ר' אבא ונפיק לאפיה, אמר ליה: השתא צריכנא למיפק אדעתך, דכתיב: ״לך התרפס ורהב רעיך״.

    15ר' זירא כי הוה ליה מילתא בהדי איניש, הוה חליף ותני לקמיה וממציא ליה, כי היכי דניתי וניפוק ליה מדעתיה.

    16רב הוה ליה מילתא בהדי ההוא טבחא, לא אתא לקמיה. במעלי יומא דכפורי אמר איהו: איזיל אנא ' לפיוסי ליה. פגע ביה רב הונא, אמר ליה: להיכא קא אזיל מר, אמר ליה: לפיוסי לפלניא. אמר: אזיל אבא למיקטל נפשא. אזל וקם עילויה. הוה יתיב וקא פלי רישא, דלי עיניה וחזייה, אמר ליה: אבא את? זיל, לית לי מילתא בהדך. בהדי דקא פלי רישא, אישתמיט גרמא ומחייה בקועיה וקטליה.

    17רב הוה פסיק סידרא קמיה דרבי. עייל׃

    תוספות

    אין פירוש שמור לדף זה

    לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו, ולכן לא מוצג כאן דבר.

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רבנו חננאל

    מפרסמין את החנפים מפני חלול השם שנאמר ובשוב צדיק מצדקתו ועשה עול ונתתי מכשול לפניו כדי לפרסמו: תשובת המוחלטין מעכבת [את הפורענות] אפילו לאחר שנחתם גז"ד. שלות רשעים סופה תקלה והרשות מקברת בעליה ערום נכנס לה וערום יוצא ממנה. ולואי שתהא יציאה מן העולם כביאה לעולם בלא עון. רב כד הוה נפיק לדינא אמר הכי ברעות נפשי לקטלא אזיל וצבו ביתי' לינא עביד וריקן לביתי' עייל ולואי שתהא ביאה בבית כיציאה מבית בלא עון:

    שאת פני רשע לא טוב אינו טוב לאחאב שנשאו לו פנים בעוה"ז שנאמר הראית כי נכנע אחאב מפני אוי להם לרשעים שחבין לבניהם ולבני בניהם כו'.

    להטות צדיק במשפט טוב לצדיקים שאין נושאין להם פנים בעוה"זיען לא האמנתם בי להקדישני הא האמנתם בי עדיין שלא הגיע זמנכם להפטר אשריהם לצדיקים שזוכין לעצמן ולבניהם ולבני בניהם.

    הרבה בנים היו לו לאהרן שראויין להשרף כנדב ואביהוא שנאמר הנותרים אלא זכות אבות הגינה בעדיהן.

    כל המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה כדי שלא יהא בג"ע ותלמידיו בגיהנם שנאמר אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס אל יתמכו בו. כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו שלא יהא הוא בגיהנם ותלמידו בג"ע. שנאמר כי לא תעזוב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת:

    האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה אחטא ואשוב תרי זימני ש"מ הא דרב הונא דאמר כל העובר עבירה ושנה בה נעשית לו כהיתר אין מספיקין בידו לשוב.

    אחטא ויוה"כפירוש האומר אחטא כי יוה"כ מכפר. אפי' לר' דאמר יוה"כ מכפר אפילו לא עשה תשובה כל כי האי גוונא אין יוה"כ מכפר.

    עבירות שבין אדם למקום יוה"כ מכפר עם התשובה שנאמר ואם לה' יחטא איש מי יתפלל לו.

    תשובה ומעשים טוביםאבל ריבות שבין אדם לחבירו אין יוה"כ מכפר עד שירצה את חברו. שנאמר אם יחטא איש לאיש ופללו וגו' כלומר ריצהו אלהים ימחול לו.

    א"ר יצחק המקניט את חבירו אפילו בדברים צריך לפייסו וכל שכן אם יש לו תביעת ממון שנאמר בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך אם ממון ערבת לו לך התרפס כלומר לך התר פיסת ידך ושלם לו.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת יומא דף פ״ז עמוד א׳

    מסכת יומא דף פ״ז עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 17 קטעים ממוספרים, כ־687 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    בצבו נפשיה ברצון עצמו:

    לקטלא אזיל לישא עונש חטא שמא ישגה בדין ועל עצמו אמר כן:

    וצבו ביתיה לית הוא עביד בכל זה לא יעשה צורכי ביתו ולא ישתכר כלום בדבר:

    ולואי שתהא ביאה שישוב ויכנס לביתו בלא חטא כיציאה:

    אמבוהא גדודי בני אדם הולכין אחריו לכבודו:

    אם יעלה לשמים שיאו וגו' סופו כגללו לנצח יאבד וכל זה אמר שלא תזוח דעתו:

    מכתפי ליה זקן היה ונושאין אותו באלנקי בכתפיהם בבית המדרש שלא להטריח את הציבור לקום מפניו:

    שנאמר הנותרים אלמא אף הן היו ראויין לישרף ונותרו:

    ועוד 27 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Yoma 87a · Sefaria

    רבנו חננאל

    מפרסמין את החנפים מפני חלול השם שנאמר ובשוב צדיק מצדקתו ועשה עול ונתתי מכשול לפניו כדי לפרסמו: תשובת המוחלטין מעכבת [את הפורענות] אפילו לאחר שנחתם גז"ד. שלות רשעים סופה תקלה והרשות מקברת בעליה ערום נכנס לה וערום יוצא ממנה. ולואי שתהא יציאה מן העולם כביאה לעולם בלא עון. רב כד הוה נפיק לדינא אמר הכי ברעות נפשי לקטלא אזיל וצבו ביתי' לינא עביד וריקן לביתי' עייל ולואי שתהא ביאה בבית כיציאה מבית בלא עון:

    שאת פני רשע לא טוב אינו טוב לאחאב שנשאו לו פנים בעוה"ז שנאמר הראית כי נכנע אחאב מפני אוי להם לרשעים שחבין לבניהם ולבני בניהם כו'.

    להטות צדיק במשפט טוב לצדיקים שאין נושאין להם פנים בעוה"ז יען לא האמנתם בי להקדישני הא האמנתם בי עדיין שלא הגיע זמנכם להפטר אשריהם לצדיקים שזוכין לעצמן ולבניהם ולבני בניהם.

    הרבה בנים היו לו לאהרן שראויין להשרף כנדב ואביהוא שנאמר הנותרים אלא זכות אבות הגינה בעדיהן.

    כל המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה כדי שלא יהא בג"ע ותלמידיו בגיהנם שנאמר אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס אל יתמכו בו. כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו שלא יהא הוא בגיהנם ותלמידו בג"ע. שנאמר כי לא תעזוב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת:

    האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה אחטא ואשוב תרי זימני ש"מ הא דרב הונא דאמר כל העובר עבירה ושנה בה נעשית לו כהיתר אין מספיקין בידו לשוב.

    אחטא ויוה"כ פירוש האומר אחטא כי יוה"כ מכפר. אפי' לר' דאמר יוה"כ מכפר אפילו לא עשה תשובה כל כי האי גוונא אין יוה"כ מכפר.

    עבירות שבין אדם למקום יוה"כ מכפר עם התשובה שנאמר ואם לה' יחטא איש מי יתפלל לו.

    ועוד 2 קטעי פירוש על דף זה.

    Rabbeinu Chananel on Yoma 87a · Sefaria

    מאירי

    כל המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה שלא יהא הוא נוחל גן עדן ותלמידיו יורדין לגיהנם וכל המזכה את הרבים אין חטא בא לידו שלא ירד הוא לגיהנם ותלמידיו נוחלין גן עדן שנא' כי לא תעזוב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת:

    המקניט את חבירו אפילו בדברים שהוא צריך לפייסו כמו שביארנו במשנה צריך לפייסו בשלש חבורות של שלשה בני אדם כלומר שיפייסהו שלשה פעמים כל אחת בשלשה בני אדם ר"ל שאם לא מחל לו בראשונה יחזר אחריו שניה ושלישית ומכאן ואילך אינו צריך ואם מת מביא עשרה בני אדם ומעמידם על קברו ואומר חטאתי לד' אלקי ולפלוני זה שעשיתי לו כך וכך ומדת חסידים שלא להתעקש שלא למחול אדרבא ראוי לו להמציא עצמו אצל אותו שחטא לו שיהא מזומן לו לבקש ממנו מחילה וימחול לו וכל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו:

    עשרים וארבעה דברים מעכבין את התשובה רכילות לשון הרע בעל חימה ובעל מחשבה רעה והמתחבר לרשע והרגיל בסעודה שאינה מספקת לבעליה והמסתכל בעריות והחולק עם הגנב והאומר אחטא ואשוב והמתכבד בקלון חבירו והפורש מן הצבור והמבזה רבותיו ר"ל שאינו נוהג בכבודם כראוי שאלו מבזה ממש אף בשאר ת"ח הוא אפיקורס כמו שביארנו בפרק חלק צ' א' והמעכב את הרבים מלעשות מצוה והמטה את חבירו מדרך טובה לדרך רעה והמשתמש בעבוטו של עני והמקבל שוחד ע"מ להטות את הדין והמוצא אבידה ואינו מחזירה והרואה את בנו יוצא לתרבות רעה ואינו מוחה בידו והאוכל שור יתומים ואלמנות והחולק על דברי חכמים והחושד בכשרים והשונא את התוכחת והמלעיג על המצות ודברים אלו אין סבת עכוב התשובה שוה בכלם וכבר ביארנו כל הענין ביאור מרווח בילדותינו בחיבור התשובה:

    Meiri on Yoma 87a · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    גמ' עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף רעך לך והתרפס ורהב רעיך אם ממון כו' כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Yoma 87a · Sefaria

    בן יהוידע

    כְּטָבִי עַבְדּוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל יש להקשות למה לא נקיט 'אֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם' שהיה חכם גדול בתורה וצדיק גמור כמו שאמרו רבותינו ז"ל (יומא כח:) דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר (בראשית טו, ב) שדולה ומשקה מתורת רבו לאחרים וכן אמרו (בראשית רבה נט) 'הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ' (בראשית כד, ב) שהיה שולט ביצרו? ונראה לי בס"ד לא רצה להביא מדורות שהיו קודם מתן תורה אלא מדורות שאחר מתן תורה. אי נמי נראה לי דתנא זה היה בזמן רבן גמליאל ולכן נקיט טָבִי שהיה בדורו ויודעו ומכירו. או יובן דאיתא בשער הגלגולים דף כ"ט דרוח הבל מה שלקח חם ניתן בטבי עבדו של רבן גמליאל יעוין שם. גם הרב קהילת יעקב ז"ל כתב בשם רבינו ז"ל דכורש מלך פרס היה משורש כנען ונתגלגל בטבי עבדו של רבן גמליאל לכך אמר רבן גמליאל אין טבי כשאר עבדים כשר היה אותיות כרש עיין שם. נמצא בטבי היה כנען והיה חם ולכן הזכיר את טבי בענין זה של חם וכנען.

    כָּל הַמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים, אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ נראה לי בס"ד אומרם על ידו כי הקב"ה ברא ביד י"ז פרקים עד הכתף לרמוז שצריך האדם לעשות בידו 'טוֹב' שהוא מספר י"ז אך החוטא נהפך אצלו מספר טוֹב למספר 'חֵט' שהוא גם כן מספר י"ז וכמו שכתב מור"ם בהלכות ראש השנה דאין אוכלים אֱגוֹז בראש השנה מפני ד'אֱגוֹז מספר 'חֵט' [17] ולזה אמר הַמְזַכֶּה הָרַבִּים אֵין חֵטְא בָּא עַל ' יָדוֹ ' דייקא שמספר פרקי ידו יהיו צירוף אותיות טוֹב ולא חֵט. או יובן בס"ד דאמרו רבותינו ז"ל (שער הגלגולים הקדמה כג) מה שחוטא האדם ביום נרשם למעלה ונשמתו עולה וחותמת בהודאתה בהם דכתיב (איוב לז, ז) ו'בְּיַד כָּל אָדָם יַחְתּוֹם' אך הצדיק אם יחטא לא ישן עד שיתודה ויתחרט וישוב ואם כן נמחקין העונות ולא יבאו לידי חתימה בידו. או יובן הכונה כל רע שיעשה האדם נרשם דרך כלל בשרטוטי ידיו והמזכה אין חטא בא על ידו דייקא.

    אֶלָּא הָכִי קָאָמַר "אִם יֶחֱטָא אִישׁ לְאִישׁ, וּפִלְלוֹ" אֱלֹקִים יִמְחֹל לוֹ. נראה לי בס"ד דריש דהוה ליה למימר 'יפללו' אלקים ולמה נקיט וא"ו אלא לרבות דכל וא"ו הוא לרבות וכיון דאמר 'וּפִלְלוֹ' בוא"ו הוי כאלו אמר ב' פעמים פללו דאם פללו לחבירו אז פללו אלקים שימחול לו.

    כָּל הַמַּקְנִיט אֶת חֲבֵרוֹ, אֲפִלּוּ בִּדְבָרִים, צָרִיךְ לְפַיְּסוֹ יש להקשות למה נקיט קרא הקנטת דברים בענין ערבות של ממון. ונראה לי בס"ד ללמדך טעמא דמלתא דאל תאמר במה נחשב הדיבור שהקנטתיו בו דהלא לא עשיתי מעשה של כלום לכך הזכירה עם דין הערבות אשר לפי דבריו הוא מתחייב בדיבור בלבד דאם אמר 'תן לו ואני ערב' נתחייב אף על פי שלא תפס קנין ולא תקע בפיו.

    וְצָרִיךְ לְפַיְּסוֹ בְּשָׁלֹשׁ שׁוּרוֹת שֶׁל שְׁלֹשָׁה בְּנֵי אָדָם יש להקשות למה יחלקם לשלשה חלוקות יקח כל התשעה? ונראה לי בס"ד על דרך שאמר לעיל דף כ"ד למה מפייסין וחוזרין ומפייסין כדי להרגיש העזרה להשמיע קול כמה פעמים ולכן מביא שלשה שורות בשלש פעמים להרגיש הענין שהוא מרצה את חבירו וגם חבירו אפילו אם הוא אכזרי יתרצה. או יובן מחלקם לשלש חלוקות כי החוטא לחבירו פגע בכבוד הנר"ן [נפש, רוח, נשמה] שלו ולכן יחלקם לשלש כנגד נר"ן [נפש, רוח, נשמה]. ובזה יתורץ קושיא אחרת למה אחר שנפטר יוליך עשרה בבת אחת ואינו מחלקם? ובזה ניחא כי בקבר אינו שוכן שם אלא רק נפש לבד והיא מן הקטנות שבה ולא נר"ן. ומה שאמר ' אַל יְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ יוֹתֵר מִשָּׁלֹשׁ פְּעָמִים ' מקשים מנא ליה דטפי לא? ונראה לי דק"ל כיון דדברים אלו מפי יעקב אבינו ע"ה נאמרים למאי הוצרך לומר ג' פעמים (בראשית נ, יז) 'נָא' דודאי לא חשיד יוסף הצדיק ע"ה לסרב אפילו בדיבור אחד אלא ודאי שבא ללמדינו הכתוב שיעור המחילה בעלמא דהוי עד שלש. ועדיין קשה למה נקיט 'אַל יְבַקֵּשׁ' שהוא לעיכובא לימא אֵין צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ יוֹתֵר מִשְׁלֹשָׁה'? ונראה לי בס"ד דאמר לשון זה לעיכובא שאם ירצה להחמיר על עצמו ולבקש יותר משלש אינו רשאי מפני שבזה מזיק את חבירו לקטרג עליו למעלה שגם הקב"ה לא ימחול לו על עונותיו ומקטרוג לקטרוג ימשך גם על ישראל ח"ו.

    עֲשָׂאוּנִי אַשְׁפָּה נראה לי לאו לשון תרעומת הוא אלא בניחותא קאמר עֲשָׂאוּנִי אַשְׁפָּה לברר בזה הפיטור לעצמו ורוצה לומר שבזה נשלמה כפרתו ואין צריך לישב עוד בשביל המחילה והיינו כיון דְעֲשָׂאוּנִי אַשְׁפָּה נתקן עון שלי שחטאתי בְּהַשָּׂפָה כי אַשְׁפָּה מכפרת על חטא הַשָּׂפָה כי בְּאַשְׁפָּה יש אותיות שָּׂפָה ואות א' באחה"ע יתחלף בה"א הרי אַשְׁפָּה היא הַשָּׂפָה.

    אָזִיל אַבָּא לְמִיקְטַל גַּבְרָא! נראה לי דאמר כן בלבבו דאיך קורא לרב בשמו אף על פי שהוא מתכוין אבא לשון חשיבות, ומה שאמר אִישְׁתַּמִּיט נַרְגָּא מַחְיֵיהּ אַרֵישֵׁיהּ, נראה לי דינו מדה כנגד מדה כי ראוי שהוא ילך ויפייס את רב ועתה השיב לו דבר כאלו רב צריך לפייסו, נמצא אזיל בתר אפכא לכך הנרגא אזיל בתר אפכא שהוא מוריד אותו ומשליכו על ראש הבהמה וחזר לאחוריו ונהפך על ראש הקצב ומה דמחייה ברישיה היינו על אשר ביזה את רב שהוא רישא דעמא.

    Ben Yehoyada on Yoma 87a · Sefaria

    תוספות

    אין פירוש שמור לדף זה — לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו.

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת יומא, דף פ״ז, עמוד א׳, בהיקף של כ־687 מילים ב־17 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 17 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 159 מילים

      נפתחת ב״בצבו נפשיה לקטלא נפיק, וצבו ביתיה לית…״

      חכמים: רב זוטרא.

    2. קטע 239 מילים

      נפתחת ב״(משלי יח, ה) ״שאת פני רשע לא…״

    3. קטע 342 מילים

      נפתחת ב״(משלי יח, ה) ״להטות צדיק במשפט״ טוב…״

    4. קטע 434 מילים

      נפתחת ב״אשריהם לצדיקים, לא דיין שהן זוכין, אלא…״

    5. קטע 533 מילים

      נפתחת ב״אוי להם לרשעים, לא דיין שמחייבין עצמן,…״

      חכמים: רבן גמליאל, רבה.

    6. קטע 681 מילים

      נפתחת ב״כל המזכה את הרבים אין חטא בא…״

    7. קטע 739 מילים

      נפתחת ב״האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב. למה לי…״

      חכמים: רב הונא.

    8. קטע 833 מילים

      נפתחת ב״אחטא ויום הכפורים מכפר אין יום הכפורים…״

      חכמים: רבי אומר.

    9. קטע 935 מילים

      נפתחת ב״עבירות שבין אדם למקום וכו'. רמי ליה…״

      חכמים: רב יוסף בר חבו, רבי אבהו, שמואל.

    10. קטע 1031 מילים

      נפתחת ב״אי הכי, אימא סיפא: ״ואם לה' יחטא…״

    11. קטע 1151 מילים

      נפתחת ב״אמר ר' יצחק: כל המקניט את חבירו,…״

      חכמים: רבה.

    12. קטע 1225 מילים

      נפתחת ב״(ואמר) רב חסדא: וצריך לפייסו בשלש שורות…״

      חכמים: רב חסדא.

    13. קטע 1342 מילים

      נפתחת ב״(ואמר) ר' יוסי בר חנינא: כל המבקש…״

    14. קטע 1448 מילים

      נפתחת ב״ר' ירמיה הוה ליה מילתא לר' אבא…״

      חכמים: אבא.

    15. קטע 1520 מילים

      נפתחת ב״ר' זירא כי הוה ליה מילתא בהדי…״

    16. קטע 1668 מילים

      נפתחת ב״רב הוה ליה מילתא בהדי ההוא טבחא,…״

      חכמים: רב הוה, רב הונא, אבא.

    17. קטע 177 מילים

      נפתחת ב״רב הוה פסיק סידרא קמיה דרבי. עייל…״

      חכמים: רב הוה.

    חכמים הנזכרים בדף

    ערכי חכמים המצטטים דף זה

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: יומא דף פ״ז ע״א

    פתיחה בקורא
    מקורות הפוכים — חכמים שמפנים לדף הזה

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026