מסכת יומא דף נ״ד עמוד ב׳
חזרה לאינדקסAlso cited as: Yoma 54b, Chapter 5 Hotziu Lo
רש"י
כאיש המעורה בלוייה שלו - הנדבק וחבוק באשתו בין זרועותיו:
הוציאום לשוק - קיפלום מן הכותל:
מציון נברא - ציון נבראת תחילה וסביביה נדבקו רגבים עד סוף העולם מכל צד:
בצקת עפר למוצק - מוצק אחד היה לו ומשם נדבקו רגבים סביביו:
מן הצדדין נברא - ארבע מוצקות היו לו ונמתח והלך מכל צד עד שנדבק באמצעיתו:
כי לשלג יאמר הוא ארץ - תעשה ארץ ומהיכן גשם מטר וגשם מטרות מארבע צדדין הורידו והגשימו להעשות ארץ:
מציון מכלל יופי - בתריה כתיב:
תולדות השמים - מאורות וכוכבים:
ה"ג תולדות השמים משמים נבראו ותולדות הארץ מן הארץ נבראו:
1כאיש המעורה בלוייה שלו. אמר ריש לקיש: בשעה שנכנסו נכרים להיכל ראו כרובים המעורין זה בזה, הוציאון לשוק ואמרו: ישראל הללו, שברכתן ברכה וקללתן קללה יעסקו בדברים הללו? מיד הזילום, שנאמר: ״(איכה א״, ח) ״כל מכבדיה הזילוה כי ראו ערותה״.
2ושתיה היתה נקראת. תנא: שממנה הושתת העולם. תנן כמאן דאמר מציון נברא העולם, דתניא, רבי אליעזר אומר: עולם מאמצעיתו נברא, שנאמר: ״(איוב לח״, לח) ״בצקת עפר למוצק ורגבים ידובקו״.
3רבי יהושע אומר: עולם מן הצדדין נברא, שנאמר: ״(איוב לז״, ו) ״כי לשלג יאמר הוי ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עוזו״. רבי יצחק (נפחא) אמר: אבן ירה הקב"ה בים, ממנו נשתת העולם, שנאמר: ״(איוב לח״, ו) ״על מה אדניה הטבעו או מי ירה אבן פנתה״.
4וחכמים אומרים: מציון נברא, שנאמר: ״(תהלים נ״, א) ״מזמור לאסף אל אלהים ה'״. ואומר: ״מציון מכלל יופי״ ממנו מוכלל יפיו של עולם.
ברייתא
5תניא, ר' אליעזר הגדול אומר: (בראשית ב, ד) ״אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים״, ״תולדות שמים״ משמים נבראו, ״תולדות הארץ״ מארץ נבראו.
6וחכמים אומרים: אלו ואלו מציון נבראו, שנאמר: ״מזמור לאסף אל אלהים ה' דבר ויקרא ארץ ממזרח שמש עד מבואו״. ואומר: ״מציון מכלל יופי אלהים הופיע״ ממנו מוכלל יופיו של עולם.
7נטל את הדם ממי שממרס בו וכו'. מאי כמצליף? מחוי רב יהודה׃
תוספות
אלו ואלו מציון נבראו - פירוש שאמצעיתן של עולם והצדדין מציון נבראו:
לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.
מפרשים נוספים
רבנו חננאל
ובשעה שנכנסו נכרים להיכל מצאו כרובים מעורים זה בזה אמרו הללו הן שברכתן ברכה וקללתן קללה הזילום דכתיב כל מכבדיה הזילוה כי ראו ערותה ואסיקנא במקדש ראשון שהיה הארון והכרובים ומאי פרוכת. פרוכת של פתח פתוח בכותל הנקרא טרקסין היו בו פרוכת כר' זירא דא' י"ג פרוכות הם במקדש ז' בז' שערים. וא' בפתח ההיכל וא' בפתח האולם וב' בדביר אלו שאמרנו שהיו בפתח שנכנסין בו לקודש הקדשים וב' כנגדו בעליה: רב אחא אמר במקדש שני ומאי כרובים. כרובים מצויירים בקיר דכתיב וקלע עליהן מקלעות כרובים. ותימורות ופטורי ציצים וגו': משניטל הארון. ירושלמי תני עד שלא ניטל הארון היה נכנס ויוצא לאורו של ארון ומשניטל היה מגשש ונכנס. מגשש ויוצא. אבן היתה שם ושתיה היתה נקראת שממנה העולם נשתת: תנן כחכמים שאומרים מציון נברא העולם שנאמר אל אלהים ה' דבר ויקרא ארץ וגו' מציון מכלל יופי אלהים הופיע וכתיב לכן כה אמר ה' הנני יסד בציון אבן וגו' תניא אידך ר' אליעזר אומר אלה תולדות השמים והארץ מן השמים נבראו תולדות השמים ומן הארץ נבראו תולדות הארץ.
וחכ"א אלו ואלו מציון נבראו שנאמר מזמור לאסף אל אלהים ה' דבר וגו' מציון הוכלל יופיו של עולם כל אלו הדברים פשוטין הן:
נטל את הדם ממי שהוא ממרס כגון בוחש כדאמרינן שבוחשין את השתית כמצליף כמנגדנא.
מסכת יומא דף נ״ד עמוד ב׳
מסכת יומא דף נ״ד עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 7 קטעים ממוספרים, כ־205 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לדף הביאור המלאחיפוש מקורות חכם
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: יומא דף נ״ד ע״ב
פתיחה בקורא