אמרו ליה לרב יוסף — שהוא היה מאור עינים ואינו מכיר בדבר:
תרום רישיך — תהיה ראש ישיבת הכרך:
התם מיבעי ליה למיקם — במקום שהפסיעות כלות ולא לחזור לאלתר:
ואם לא עשה כן — נראה כמו שלא נטל רשות להיפטר:
וראוי לו שלא התפלל — ראוי לו שלא התפלל גרסינן כלומר נוח היה לו אם לא התפלל כמו ראוי לו שלא בא לעולם:
מימינו אש דת — אלמא ימין עדיפא:
ורבבה מימינך — הימין סובלת רבבה מזיקין:
וכי תימא אורחא הוא — שהימין מוכנת להשתמש בה לכך ניתנו הלוחות בימין ולאו חשיבותא דימין היא:
לשמאל דידך — דהיא ימינו של הקב"ה שהמתפלל רואה עצמו כאילו שכינה למול פניו שנאמר שויתי ה' לנגדי תמיד (תהלים טז):
שחונה — חמה:
עביד שולטן — עושה ממשלה:
עוברי דרכים — מתפללים שלא ירדו גשמים:
וחנינא בנחת — שאין לי זריעה בשדות:
מתני' נביאים הראשונים — דוד ושמואל מפרש במס' סוטה (דף מח:):
ושתייה היתה נקראת — מפרש בגמ':
למקום שנכנס — לבית קדשי הקדשים:
במקום שעמד — בין הבדים:
ולא היה מתכוון להזות לא למעלה וכו' — שתהא אחת למעלה בחודה של כפורת העליון והשבע למטה מאמצעה שהרי לא על הכפורת נוגעים אלא לארץ נופלות:
אלא כמצליף — בשורה זו תחת זו כל שמונה הזאות כמצליף לא ידעתי לשונו:
נטל דם הפר תחילה והניח דם השעיר — מסקנא דמילתיה דר' יהודה היא דאמר לא היה שם אלא כן אחד וצריך ליטול דם הפר תחילה:
וכך היה מונה — בגמרא מפרש טעמא:
על הפרוכת — כדכתיב וכן יעשה לאהל מועד (ויקרא ט״ז:ט״ז):
עירה דם הפר וכו' — כדכתיב במתנות המזבח ולקח מדם הפר ומדם השעיר מדם שניהן יחדיו:
ונתן המלא וכו' — בגמרא מפרש חוזר ומערה מזרק מלא לתוך הריקן כדי לערבן יפה:
גמ' ויביאו בבלה — ליהויכין:
עם כלי חמדת — הוא ארון:
ויאריכו הבדים וגו' — סיפיה דקרא ויהיו שם עד היום הזה:
ופליגא דעולא — הא דתניא ר' שמעון אומר ארון גלה לבבל:
ראשונה ושניה — כלומר משני מקראות:
