בוני התלמוד

    מסכת יומא דף מ״ג עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    כיון דאמר כו'דאת על כרחך לא מצית למימר בהאי דמשמע ממילא הוא ועל כרחך פליגי:

    והזה הטהורהאי טהור יתירא הוא דהא בטהור קאי:

    מכלל שהוא טמאשיוצא מכלל טומאה:

    כי הווכי מדקדקי:

    לא מסקי מיניהכלומר לא היו מעלין מתוכה דבר חידוש להיות יכולין לאחוז בשיטתה להשוות שיהא מקראותיה כולם מוציאים זה מיד זה או כולם מתקיימים זה אחר זה:

    כמה דמסיק תעלא מבי כרבאכמה שמעלה השועל ברגליו כשדורס על שדה ניר:

    מדת הדין נותנתכלומר כך יפה לומר שאחר שהתודה על עצמו ויהא זכאי ראוי לכפר על אחרים:

    מתני' למי שהיה ממרס בומיגס בו:

    על הרובד הרביעיכל הרצפה עשויה שורות שורות טבלאות אבני שיש וכל שורה ושורה קרויה רובד וקא סלקא דעתיה דעל שורה רביעית שמפתח ההיכל ולפנים קאמר:

    שלא יקרושכשישהה עד שתעשה עבודת הקטורת כמו שסדורות בפרשה:

    מחתהגחלים והניחם עד שיחפון קטורת ויתן לתוך הכף ואח"כ יכניס כף ומחתה לפנים:

    חותה בשל כסףמפרש טעמא בגמ':

    והיום חותה וכו'טעמא דיוה"כ בכולהו משום חולשא דכהן גדול:

    בכל יוםכשחותה גחלים ממערכה שניה של קטורת להכניס על המזבח הפנימי לקטורת שחרית וערבית:

    והיום ארוכהכדי שיתן ידו למטה מזרועו ותהא זרועו מסייעתו:

    פרסחצי מנה:

    מוסיף מלא חפניושמכניס לפני ולפנים לבד מפרס שחרית ושל ערבית הניתן על מזבח הפנימי:

    והיום דקה מן הדקהזו שהיה מכניס לפני ולפנים היה מחזיר ערב יוה"כ למכתשת ושוחקה הדק:

    בכל יום כהניםהעולים למזבח עולים בשפת מזרחו של כבש שהמזרח הוא לימין העולה שהרי פניו לצפון כשעולה בכבש שהוא בדרום וכיון דכל תחילת פנותיו לימין אין נאה שיהא מקיף שלא לצורך ורוחב הכבש שש עשרה אמה עולה במזרח ומקיף את המזבח לעבודתו וירד לצד שמאל בשפת מערב:

    והיוםכהן גדול מראה כבודו וחיבתן של ישראל שהוא שלוחן ועושה עצמו כבן בית ואם בא לעלות למזבח להקיף כגון למתן דמים תמידין ומוספין ואילו ואיל העם מקיף את כל הכבש לצורך ושלא לצורך:

    ארבע מערכות כו'מפרש בגמרא:

    גמ' והא כתיב וכל אדם וגו'ומוקמינן לה לקמן בשמעתין בשעת הקטורת ואת אמרת ממרס בו על הרובד רביעי שבהיכל:

    תני של היכלכשיוצא מן ההיכל לעזרה מונה את הרובדין והוי האי רביעי להיכל:

    יומא 43 עמוד ב

    1ולא פליג רבי יהודה!

    2אמר אביי: כיון דאמר מר ״משמע מוציא מיד משמע ומשמע ממילא״ פליג.

    3(במדבר יט, יט) ״והזה הטהור על הטמא״. ״טהור״ מכלל שהוא טמא, לימד על טבול יום שכשר בפרה.

    4אמר ר' אסי: כי הוו בה ר' יוחנן וריש לקיש בפרה, לא מסקי מינה אלא כמאי דמסיק תעלא מבי כרבא. אלא אמרי: ״משמע מוציא מיד משמע ומשמע ממילא״.

    5תני תנא קמיה דר' יוחנן: כל השחיטות כשירות בזר, חוץ משל פרה. אמר ליה ר' יוחנן: פוק תני לברא: לא מצינו שחיטה בזר פסולה.

    6ור' יוחנן, לא מיבעיא לתנא דלא ציית, אלא אפי' לרביה לא ציית. דאמר ר' יוחנן משום ר"ש בן יהוצדק: שחיטת פרה בזר פסולה. ואני אומר: כשירה, לא מצינו שחיטה שפסולה בזר.

    7בא לו אצל פרו שניה. מ"ש בוידוי ראשון דלא אמר: ״ובני אהרן עם קדושך״, ומ"ש בוידוי שני דאמר: ״ובני אהרן עם קדושך״?

    8תנא דבי ר' ישמעאל, כך היא מדת הדין נותנת: מוטב יבא זכאי ויכפר על החייב, ואל יבא חייב ויכפר על החייב.

    מתני׳ · משנה

    9שחטו וקבל במזרק את דמו, ונותנו למי שהוא ממרס בו על הרובד הרביעי שבהיכל, כדי שלא יקרוש. נטל מחתה ועלה לראש המזבח, ופנה גחלים אילך ואילך, וחותה מן המעוכלות הפנימיות, וירד והניחה על הרובד הרביעי שבעזרה.

    10בכל יום היה חותה בשל כסף ומערה בתוך של זהב, והיום חותה בשל זהב ובה היה מכניס.

    11בכל יום חותה בשל ארבעת קבין ומערה לתוך שלשת קבין, והיום חותה בשלשת קבין ובה היה מכניס. ר' יוסי אומר: בכל יום חותה בשל סאה ומערה בתוך שלשת קבין, והיום חותה בשלשת קבין ובה היה מכניס.

    12בכל יום היתה כבדה, והיום קלה. בכל יום היתה ידה קצרה, והיום ארוכה. בכל יום היתה זהבה ירוק, והיום אדום. דברי רבי מנחם.

    13בכל יום מקריב פרס בשחרית ופרס בין הערבים, והיום מוסיף מלא חפניו. בכל יום היתה דקה, והיום דקה מן הדקה.

    14בכל יום כהנים עולין במזרחו של כבש ויורדין במערבו, והיום כ"ג עולה באמצע ויורד באמצע. ר' יהודה אומר: לעולם כהן גדול עולה באמצע ויורד באמצע.

    15בכל יום כהן גדול מקדש ידיו ורגליו מן הכיור, והיום מן הקיתון של זהב. ר' יהודה אומר: לעולם כ"ג מקדש ידיו ורגליו מן הקיתון של זהב.

    16בכל יום היו שם ארבע מערכות, והיום חמש, דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר: בכל יום שלש, והיום ארבע. רבי יהודה אומר: בכל יום שתים, והיום שלש.

    גמ׳ · גמרא

    17והכתיב: ״(ויקרא טז״, יז) ״וכל אדם לא יהיה באהל מועד״? אמר רב יהודה: תני ״של היכל״.

    ברייתא

    18תנו רבנן: ״וכל אדם לא יהיה באהל מועד״,׃

    תוספות

    ולא פליג ר' יהודהתימה הוא דבתוספתא דמסכת פרה תנינא בהדיא ר' יהודה [א] מכשיר בקטן ושמא המקשה לא שמיע ליה הברייתא:

    לימד על טבול יום שכשר בפרהתימה למה לי קרא מהיכא תיתי לפוסלו אי משום דחטאת קרייה רחמנא הא הזאה לאו עבודה היא כיון שזר כשר בה ואי משום דכתב טובא טהור בפרשה ואסף איש טהור וטבל במים איש טהור הא אצטריך לדרשא כולהו בשמעתין וי"ל ס"ד מדכתיב והניח במקום טהור בעינן נמי גברא שיהא טהור גמור קא משמע לן ואם תאמר והיכי גמרינן שאר עבודות דפרה דפסול בזר מהזאה איכא למיפרך מה להזאה שכשירה בזר וי"ל דאפי' הכי כיון דעיקר טהרה בהזאה קאתי ואכשר בה רחמנא טבול יום כל שכן בשאר עבודות וא"ת ואימא לרבות מחוסר כפורים אבל טבול יום לא וי"ל דמוקמינן קרא בטומאה דאותה פרשה כגון טומאת מת דלא שייכא בה כפרה והכי אמרינן בפ"ב דזבחים (דף י':) דלמאן דאמר במחוסר כפורים כשירה קסבר טומאה דכל התורה כולה וכיון דמכשרינן טמא מת דאיירי באותה פרשה ה"ה כל טבול יום אפילו אותו שמחוסר כפרה ומאן דאמר מחוסר כפורים פסול קסבר טומאה דאותה פרשה דהיינו טבול יום דמת דלאו מחוסר כפרה אבל דזב ומצורע לא אפילו העריב שמשו כיון דמחוסר כפורים:

    והיום מקיתון של זהבדאמר בפרק שני דזבחים (דף כב.) דבכל כלי שרת מקדש דכתיב ירחצו לרבות שאר כלי שרת. ריב"א:

    אמר רב יהודה תני של היכלוהא דאמר לקמן דפורשין נמי מבין האולם ולמזבח הא מסקינן לקמן דה"מ בשעת הקטרה דהיכל ובשעת מתן דמים דהיכל אבל בשעת הקטרה לפני ולפנים לא והכא איירי בהקטרת קטרת דלפני ולפנים ומיד אחר הקטרת קטרת דלפני ולפנים נטל הדם מיד הממרס ולקמן כי בעי לאוכוחי דפורשין מבין האולם ולמזבח אף בשעת הקטרה דלפני ולפנים מברייתא דר' יוסי הוה מצי לאוכוחי ממתניתין דאין פורשין והוה ליה למימר אדמקשת לי מברייתא דר' יוסי תביא לי סייעתא ממתניתין וי"ל דממתניתין לא הוה מצי לאיתויי סייעתא דאיכא למימר כיון דהפרשה דמבין האולם ולמזבח אינה אלא מדרבנן דמדאורייתא אין פורשין אלא מאהל מועד לא גזרו אלא על העומדים שם שלא לצורך וא"ת א"כ אמאי לא קאמר דהא מילתא איכא נמי בין היכל לבין האולם ולמזבח דאילו מהיכל פרשינן אפי' לצורך ומבין האולם ולמזבח לא פרשינן אלא שלא לצורך וי"ל דהמקשן דלקמן סבירא ליה דאפי' מהיכל נמי לא פרשינן לצורך עבודה והוא לא היה מגיה במתניתין מידי אלא הוה תני שבהיכל דכיון דצורך עבודה הוא שרי אף בהיכל:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רבנו חננאל

    ופרקינן כיון דאמר מר כל הפרשה כולה משמע מוציא מיד משמע דבר ברור הוא מה שפסלו בפסוק אחד הכשירו בפסוק אחר.

    והזה הטהור על הטמא טהור מכלל שהוא טמא טמא לתרומה בלבדלימד על טבול יום שכשר בפרה פי' הטהור מכל טומאה והוא שהוזה עליו וטבל ולא נשאר עליו אלא הערבת שמש לאכילת תרומה כדתניא בספרי ולקח אזוב וטבל במים איש טהור רבי עקיבא אומר טהור למה נאמר עד שלא יאמר יש לי בדין ומה אם האוסף האפר בעינן טהור המזה לא כ"ש. הא מה ת"ל טהור שהוא טהור מכל טומאה ואיזה זה זה טבול יום. מכדי כתיב ולקח אזוב וטבל במים איש טהור והזה על האהל וגו' והזה הטהור על הטמא הוי מיעוט אחר מיעוט טהור ולא טבול יום טהור ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות אפי' טבול יום לימד שכל טהור שבפרה טבול יום הוא:

    ר' יוחנן אומר שחיטת פרה בזר כשרה ואע"ג דתני תנא קמיה פסולה לא צאית ליה ואפי' לרביה דאמר שחיטת פרה בזר פסולה אלא אמר אי לא צאית לא מצינו שחיטה פסולה בזר.

    בא לו אצל פרו שניה כו' תנא דבי ר' ישמעאל כך מדת הדין נוהגת יבא זכאי ויכפר על החייב כו':

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת יומא דף מ״ג עמוד ב׳

    מסכת יומא דף מ״ג עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 18 קטעים ממוספרים, כ־395 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    כיון דאמר כו' דאת על כרחך לא מצית למימר בהאי דמשמע ממילא הוא ועל כרחך פליגי:

    והזה הטהור האי טהור יתירא הוא דהא בטהור קאי:

    מכלל שהוא טמא שיוצא מכלל טומאה:

    כי הוו כי מדקדקי:

    לא מסקי מיניה כלומר לא היו מעלין מתוכה דבר חידוש להיות יכולין לאחוז בשיטתה להשוות שיהא מקראותיה כולם מוציאים זה מיד זה או כולם מתקיימים זה אחר זה:

    כמה דמסיק תעלא מבי כרבא כמה שמעלה השועל ברגליו כשדורס על שדה ניר:

    מדת הדין נותנת כלומר כך יפה לומר שאחר שהתודה על עצמו ויהא זכאי ראוי לכפר על אחרים:

    מתני' למי שהיה ממרס בו מיגס בו:

    ועוד 15 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Yoma 43b · Sefaria

    תוספות

    ולא פליג ר' יהודה תימה הוא דבתוספתא דמסכת פרה תנינא בהדיא ר' יהודה [א] מכשיר בקטן ושמא המקשה לא שמיע ליה הברייתא:

    לימד על טבול יום שכשר בפרה תימה למה לי קרא מהיכא תיתי לפוסלו אי משום דחטאת קרייה רחמנא הא הזאה לאו עבודה היא כיון שזר כשר בה ואי משום דכתב טובא טהור בפרשה ואסף איש טהור וטבל במים איש טהור הא אצטריך לדרשא כולהו בשמעתין וי"ל ס"ד מדכתיב והניח במקום טהור בעינן נמי גברא שיהא טהור גמור קא משמע לן ואם תאמר והיכי גמרינן שאר עבודות דפרה דפסול בזר מהזאה איכא למיפרך מה להזאה שכשירה בזר וי"ל דאפי' הכי כיון דעיקר טהרה בהזאה קאתי ואכשר בה רחמנא טבול יום כל שכן בשאר עבודות וא"ת ואימא לרבות מחוסר כפורים אבל טבול יום לא וי"ל דמוקמינן קרא בטומאה דאותה פרשה כגון טומאת מת דלא שייכא בה כפרה והכי אמרינן בפ"ב דזבחים (דף י':) דלמאן דאמר במחוסר כפורים כשירה קסבר טומאה דכל התורה כולה וכיון דמכשרינן טמא מת דאיירי באותה פרשה ה"ה כל טבול יום אפילו אותו שמחוסר כפרה ומאן דאמר מחוסר כפורים פסול קסבר טומאה דאותה פרשה דהיינו טבול יום דמת דלאו מחוסר כפרה אבל דזב ומצורע לא אפילו העריב שמשו כיון דמחוסר כפורים:

    והיום מקיתון של זהב דאמר בפרק שני דזבחים (דף כב.) דבכל כלי שרת מקדש דכתיב ירחצו לרבות שאר כלי שרת. ריב"א:

    אמר רב יהודה תני של היכל והא דאמר לקמן דפורשין נמי מבין האולם ולמזבח הא מסקינן לקמן דה"מ בשעת הקטרה דהיכל ובשעת מתן דמים דהיכל אבל בשעת הקטרה לפני ולפנים לא והכא איירי בהקטרת קטרת דלפני ולפנים ומיד אחר הקטרת קטרת דלפני ולפנים נטל הדם מיד הממרס ולקמן כי בעי לאוכוחי דפורשין מבין האולם ולמזבח אף בשעת הקטרה דלפני ולפנים מברייתא דר' יוסי הוה מצי לאוכוחי ממתניתין דאין פורשין והוה ליה למימר אדמקשת לי מברייתא דר' יוסי תביא לי סייעתא ממתניתין וי"ל דממתניתין לא הוה מצי לאיתויי סייעתא דאיכא למימר כיון דהפרשה דמבין האולם ולמזבח אינה אלא מדרבנן דמדאורייתא אין פורשין אלא מאהל מועד לא גזרו אלא על העומדים שם שלא לצורך וא"ת א"כ אמאי לא קאמר דהא מילתא איכא נמי בין היכל לבין האולם ולמזבח דאילו מהיכל פרשינן אפי' לצורך ומבין האולם ולמזבח לא פרשינן אלא שלא לצורך וי"ל דהמקשן דלקמן סבירא ליה דאפי' מהיכל נמי לא פרשינן לצורך עבודה והוא לא היה מגיה במתניתין מידי אלא הוה תני שבהיכל דכיון דצורך עבודה הוא שרי אף בהיכל:

    Tosafot on Yoma 43b · Sefaria

    רבנו חננאל

    ופרקינן כיון דאמר מר כל הפרשה כולה משמע מוציא מיד משמע דבר ברור הוא מה שפסלו בפסוק אחד הכשירו בפסוק אחר.

    והזה הטהור על הטמא טהור מכלל שהוא טמא טמא לתרומה בלבד לימד על טבול יום שכשר בפרה פי' הטהור מכל טומאה והוא שהוזה עליו וטבל ולא נשאר עליו אלא הערבת שמש לאכילת תרומה כדתניא בספרי ולקח אזוב וטבל במים איש טהור רבי עקיבא אומר טהור למה נאמר עד שלא יאמר יש לי בדין ומה אם האוסף האפר בעינן טהור המזה לא כ"ש. הא מה ת"ל טהור שהוא טהור מכל טומאה ואיזה זה זה טבול יום. מכדי כתיב ולקח אזוב וטבל במים איש טהור והזה על האהל וגו' והזה הטהור על הטמא הוי מיעוט אחר מיעוט טהור ולא טבול יום טהור ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות אפי' טבול יום לימד שכל טהור שבפרה טבול יום הוא:

    ר' יוחנן אומר שחיטת פרה בזר כשרה ואע"ג דתני תנא קמיה פסולה לא צאית ליה ואפי' לרביה דאמר שחיטת פרה בזר פסולה אלא אמר אי לא צאית לא מצינו שחיטה פסולה בזר.

    בא לו אצל פרו שניה כו' תנא דבי ר' ישמעאל כך מדת הדין נוהגת יבא זכאי ויכפר על החייב כו':

    Rabbeinu Chananel on Yoma 43b · Sefaria

    ריטב"א

    אמר אביי כיון דאמר מר וכו׳ עד ודאי פליגי פי׳ משום דלא סגיא בלאו הכי לא חש תנא לפירושה דמדרבנן נשמע לר׳ יהודה:

    הטהור מכלל שהוא טמא פי׳ דמשמע הטהור דהשתא לימד על טבול יום שכשר בפרה וא״ת תינח בהזאה בשאר עבודות מנא לן דהא קימא לן שכל מעשיה בטבול יום י״ל דבהזאה דחמירא קרייה רחמ׳ טהור מכלל דשוויה טהור גמור לכל עבודות.

    לא מסקי מינה אלא כדמסיק תעלה מבי כרבא פי׳ כל היכא דבעו לפרושה כולה בחד סדרא שיהו כל מקראותיה שוין אלא אמרין כו'.

    יבא זכאי ויכפר על החייב פי׳ ומה שמתודה על ביתו בוידוי ראשון משום דביתו כגופו:

    מתני׳ על הרובד הרביעי פי׳ על השורה הרביעית של הרצפה וטעמא דכולה מתני׳ מפרש בגמרא:

    והיום דקה מן הדקה פי באותו שצריך להקטיר לפני ולפנים וכדפרש״י ז״ל והכי מוכח בגמרא דמייתי לה מדכתי׳ ומלא חפניו קטורת סמים דקה.

    והיום עולין באמצע פי׳ כהנים העולין עמו משום כבודו או לסייעו בהפוך צנורא וכיוצא בו כי אע״פ שכל עבודות יום הכפורים אינם אלא בו בכי הא מסייעין כדכתי׳ בפ״ק וכן פירשו בתוספות:

    והא כתיב וכל אדם לא יהיה באוהל מועד וכו׳ פי׳ וא״כ היאך הממרס עומד בשעת הקטרה בהיכל דלפנים.

    ועוד 1 קטעי פירוש על דף זה.

    Ritva on Yoma 43b · Sefaria

    מאירי

    ושאלו בגמ' בוידוי ראשון למה אינו מזכיר כל השבט אחר שכולם מתכפרין ושלא יתודה על עצמו ועל שבטו אלא פעם אחת ותירץ שראוי הוא להתודות הוא עצמו תחלה מוטב יבא זכאי ויכפר על החייב משיבא חייב ויכפר על החייב ואע"פ שאף בראשון מזכיר אני וביתי כבר פרשנו שעל אשתו הוא אומר כן והוא ואשתו כגוף אחד הם:

    שחטו כלומר אחר שהתודה עליו וידוי שני שוחט את הפר ונותנו לכהן אחר שימרס בו פי' שלפי סדר העבודות אינו זורק את הדם אחר שקבלו אלא הקטרת נעשה בפנים בין קבלת הדם לזריקתו והיה אחר צריך למרס בו ר"ל להגיס בו תמיד כדי שלא יקרוש הדם באותה שהייה שהוא שוהה בהקטרת הקטורת והיה נותן דם זה לממרס ברובד הרביעי שבהיכל ופי' רובד הוא שכל רצפת העזרה היתה עשויה שורות שורות של אבני שיש מכוונות זו בזו וכל שורה מהם קרויה רובד ואמר שהיה נותנה בשורה רביעית ופי' בגמ' שלא בהיכל ממש ר"ל לפנים מפתח האולם שהרי כתוב וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבואו לכפר בקדש עד צאתו וקטרת מכפרת היא כדכתיב ויתן את הקטרת ויכפר על העם וכן פירשו שהקטרת מכפרת על לשון הרע יבא דבר שבחשאי ויכפר על דבר שבחשאי אלא פירושו רובד רביעי של היכל ר"ל ברביעי שבכניסת ההיכל חוץ להיכל והוא שכשיוצא מן ההיכל לעזרה מונה ארבעה רובדין ומניחו ברביעי והוא באותו תחום שבין האולם למזבח:

    ואמר שאחר זה היה מתחיל בעבודת הקטרת והוא שנוטל מחתה ועולה לראש המזבח ומפנה גחלים אילך ואילך מפני שהגחלים העליונות יש בהן מן הסתם שעדיין אינן מאכלות לגמרי ויש בהן עדיין קצת עצים שמתעשנים וחותה אילך ואילך ונוטל מן המאכלות והן אותן הפנימיות ויורד לו ומניח את המחתה מלאה גחלים על הרובד שבעזרה בהיכל סמוך לפתח עזרת כהנים עד שיחפון הקטרת בתפניו ויתן לתוך הכף ואח"כ יכניס כף ומחתה לפנים לעשות מעשה הקטרת על הדרך שיתבאר בפרק הבא אחריו של זה:

    זהו ביאור המשנה וכולה הלכה היא ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:

    Meiri on Yoma 43b · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    בפרש"י בד"ה מחתה כו' ואח"כ יכניס כף ומחתה לפנים הס"ד ובד"ה פרס חצי מנה הס"ד ואח"כ מ"ה מוסיף כו' ושל ערבית הניתן על מזבח כו' כצ"ל:

    תוס' בד"ה לימד על כו' גמרינן שאר עבודות כו' בפ"ב דזבחים דלמ"ד מחוסר כפורים כשרה דקסבר כו' ובד"ה אמר רב יהודה כו' ובשעת מתן דמים דהיכל אבל כו' תביא לי סייעתא ממתני' כו' עכ"ל ור"ל סייעתא ממתני' היינו מתני' דהכא כמו שמגיה רב יהודה תני של היכל וה"ה דה"מ לאקשויי מתני' דהכא אמתני' דפורשין מבין האולם כו' למאי דס"ד דהיינו הקטרה דלפני ולפנים:

    בא"ד וא"ת וכו' דהא מלתא איכא נמי בין היכל כו' וי"ל דהמקשה דלקמן ס"ל דאפי' מהיכל כו' עכ"ל וק"ק דמ"מ לרב יהודה דהכא תקשי אמאי לא קתני דהא איכא נמי בין היכל לבין אולם ולמזבח דאילו כו' ויש ליישב ודו"ק:

    Chidushei Halachot on Yoma 43b · Sefaria

    גליון הש"ס

    גמרא פוק תני לברא שבת דף קו ע"א עירובין דף ט ע"א ביצה דף יב ע"ב:

    Gilyon HaShas on Yoma 43b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת יומא, דף מ״ג, עמוד ב׳, בהיקף של כ־395 מילים ב־18 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 18 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 14 מילים

      נפתחת ב״ולא פליג רבי יהודה!…״

      חכמים: רבי יהודה.

    2. קטע 212 מילים

      נפתחת ב״אמר אביי: כיון דאמר מר ״משמע מוציא…״

      חכמים: אביי.

    3. קטע 317 מילים

      נפתחת ב״(במדבר יט, יט) ״והזה הטהור על הטמא״.…״

    4. קטע 428 מילים

      נפתחת ב״אמר ר' אסי: כי הוו בה ר'…״

      חכמים: רבא.

    5. קטע 524 מילים

      נפתחת ב״תני תנא קמיה דר' יוחנן: כל השחיטות…״

    6. קטע 631 מילים

      נפתחת ב״ור' יוחנן, לא מיבעיא לתנא דלא ציית,…״

    7. קטע 722 מילים

      נפתחת ב״בא לו אצל פרו שניה. מ"ש בוידוי…״

    8. קטע 821 מילים

      נפתחת ב״תנא דבי ר' ישמעאל, כך היא מדת…״

    9. קטע 937 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ שחטו וקבל במזרק את דמו, ונותנו…״

    10. קטע 1017 מילים

      נפתחת ב״בכל יום היה חותה בשל כסף ומערה…״

    11. קטע 1136 מילים

      נפתחת ב״בכל יום חותה בשל ארבעת קבין ומערה…״

    12. קטע 1223 מילים

      נפתחת ב״בכל יום היתה כבדה, והיום קלה. בכל…״

      חכמים: רבי מנחם.

    13. קטע 1320 מילים

      נפתחת ב״בכל יום מקריב פרס בשחרית ופרס בין…״

    14. קטע 1425 מילים

      נפתחת ב״בכל יום כהנים עולין במזרחו של כבש…״

    15. קטע 1526 מילים

      נפתחת ב״בכל יום כהן גדול מקדש ידיו ורגליו…״

    16. קטע 1627 מילים

      נפתחת ב״בכל יום היו שם ארבע מערכות, והיום…״

      חכמים: רבי מאיר, רבי יוסי, רבי יהודה.

    17. קטע 1717 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ והכתיב: (ויקרא טז, יז) ״וכל אדם…״

      חכמים: רב יהודה.

    18. קטע 188 מילים

      נפתחת ב״תנו רבנן: ״וכל אדם לא יהיה באהל…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: יומא דף מ״ג ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026