בוני התלמוד

    מסכת יומא דף ע״ג עמוד ב׳

    פרק ז׳ - בא לו

    Also cited as: Yoma 73b, Chapter 7 Ba Lo

    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    שלא כסדר - היה לו לשאול הירד שאול היסגירוני לפיכך השיבוהו על הראוי לשאול ראשון:

    ואם הוצרך לשניהן - כגון שהיה הדבר נחוץ ואין שהות להמתין כגון הארדוף האשיגנו דצקלג:

    גזירת נביא חוזרת - כגון של יונה בן אמיתי:

    שנאמר במשפט - כדין שאינו חוזר:

    שמאירין את דבריהם - מפרשי' את דבריהן:

    משלימין את דבריהן - כדאמרן אין גזירתן חוזרת:

    לא השלימו - שאמרו עליהן בשני ימים הראשונים עלו אליו ונפלו:

    הם שלא ביחנו - אורים ותומים לא פירשו להם בשני ימים הראשונים עלו והצליחו אלא עלו אליו אם לנצח אם להנצח:

    באחרונה - פירשו להם כי מחר אתננו בידך:

    בולטות - האותיות בולטות כגון עי"ן משמעון למ"ד מלוי ה"י מיהודה לומר עלה וכל אחת אינה זזה ממקומה אלא בולטת במקומה והוא מצרפן:

    והא לא כתב צד"י - בכל השבטים ואם צריך לה כגון והצל תציל מהיכן באה:

    שהרי שאל צדוק - כשהיה דוד בורח מפני אבשלום:

    שנאמר ויעל אביתר עד תום כל העם לעבור - ותניא בסדר עולם ושאל באורים ותומים ולא עלתה לו ונסתלק מן הכהונה שנאמר ויעל אביתר מדקתני דבעי כהן המדבר ברוח הקודש אלמא לא בולטות ולא מצטרפות היו דאם כן למה לי רוח הקודש:

    סיועי הוה מסייע - כהן בהדי אורים ותומים הלכך אם כהן כשר היה וראוי לשרות שכינה עליו האותיות בולטות או מצטרפות על ידו כשנשאלין בו ואם לאו לא בולטות ולא מצטרפות:

    הוא זה מלך - דהא ביהושע משתעי קרא:

    וכל בני ישראל אתו - מי שכל בני ישראל אתו לצאת למלחמה אחריו:

    פרק שביעי - בא לו כהן גדול

    מתני' יום הכפורים אסור באכילה ובשתיה וכו' - מפרש בגמרא דכל הני איקרו עינוי וגבי יוה"כ ה' עינויי' כתיבי והני ה' הוו דשתיה בכלל אכילה:

    מלך - דרכו ושבחו להיות נאה שנאמר (ישעיהו לג) מלך ביפיו תחזינה עיניך:

    והכלה - צריכה נוי עד שתחבב על בעלה וכל שלשים יום לחופתה היא קרויה כלה:

    והחיה - יולדת:

    תנעול את הסנדל - שהצנה קשה לה:

    דברי רבי אליעזר - אכולהו קאי מלך וכלה וחיה:

    גמ' לחצי שיעור - כגון פחות מכותבת הגסה שהיא שיעור ליוה"כ כדתנן מתני' וכי לא שלים שיעורא כרת ליכא איסורא איכא:

    חצי שיעור - כלומר פחות מכשיעור אסור מן התורה לקמן בשמעתא דריש ליה מכל חלב:

    שאסור מדרבנן - ומתני' נמי מדרבנן קאמר:

    אי הכי - דלריש לקיש אסור מיהא מדרבנן לא ניחייב עליה קרבן שבועה הנשבע שלא יאכל חצי שיעור מדבר אסור ואכל לא ניחייב עליה קרבן שבועת ביטוי דהא קיימא לן במסכת שבועות (דף כז.) נשבע לקיים את המצוה ולא קיים פטור או נשבע לבטל ולא בטל פטור:

    ורבי שמעון פוטר - מקרבן שבועה:

    מושבע ועומד הוא - והוה ליה נשבע לקיים את המצוה:

    בכולל - שבועה שלא אוכל לא בשר שחוטה ולא בשר נבילה דמגו דחיילא אהתירא חיילא נמי אאיסורא ורבי שמעון פוטר דלית ליה איסור כולל ולא אמרינן מגו:

    וריש לקיש אמר אי אתה מוצא - שיהא חייב קרבן שבועה על הנבילה אם אכל כזית שהוא מושבע עליו מהר סיני אלא באוכל חצי שיעור שאינו מושבע עליו מסיני ובשבועתו נאסר עליו:

    במפרש - שלא אוכל אפילו חצי שיעור:

    ואליבא דרבנן - דאמרי בשבועות (דף יט:) דהנשבע שלא אוכל סתם אוסר עצמו בכשיעור:

    או בסתם - מצית לאוקומה ומיהו כשאכל לא אכל אלא חצי שיעור שאינו מושבע עליו מסיני ועל ידי שבועה שלא אוכל סתם נאסר בו:

    יומא 73 עמוד ב

    1שלא כסדר, והחזירו לו כסדר. וכיון שידע ששאל שלא כסדר, חזר ושאל כסדר, שנאמר: ״(שמואל א כג״, יב) היסגירו בעלי קעילה אותי ואת אנשי ביד שאול ויאמר ה' יסגירו׃

    2ואם הוצרך הדבר לשנים מחזירין לו, שנים שנאמר: ״(שמואל א ל״, ח) וישאל דוד בה': לאמר הארדוף אחרי הגדוד הזה האשיגנו ויאמר (ה') לו רדוף כי השג תשיג והצל תציל׃

    3ואף על פי שגזירת נביא חוזרת גזירת אורים ותומים אינה חוזרת שנאמר ״(במדבר כז״, כא) במשפט האורים׃

    4למה נקרא שמן אורים ותומים אורים שמאירין את דבריהן תומים שמשלימין את דבריהן׃

    5וא"ת בגבעת בנימין מפני מה לא השלימו׃

    6הם שלא ביחנו אם לנצח אם להנצח ובאחרונה שביחנו הסכימו שנאמר ״(שופטים כ״, כח) ופנחס בן אלעזר בן אהרן עומד לפניו בימים ההם לאמר האוסיף עוד לצאת למלחמה עם בני בנימין אחי אם אחדל ויאמר ה' עלו כי מחר אתננו בידך׃

    7כיצד נעשית רבי יוחנן אומר בולטות ריש לקיש אומר מצטרפות׃

    8והא לא כתיב ״בהו צד״י אמר: רב שמואל בר יצחק אברהם יצחק ויעקב כתיב ״שם והא לא כתיב טי״ת אמר רב אחא בר יעקב שבטי ישורון כתיב שם׃

    9מיתיבי כל כהן שאינו מדבר ברוח הקודש ושכינה שורה עליו אין שואלין בו שהרי שאל צדוק ועלתה לו אביתר ולא עלתה לו שנאמר ״(שמואל ב טו״, כד) ויעל אביתר עד תום כל העם וגו'׃

    10סיועי הוה מסייע בהדייהו׃

    11ואין שואלין אלא למלך מנא הני מילי אמר רבי אבהו דאמר קרא ״(במדבר כז״, כא) ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים וגו' הוא זה מלך וכל [בני] ישראל אתו זה משוח מלחמה וכל העדה זו סנהדרין׃

    12הדרן עלך בא לו כהן גדול׃

    מתני׳ · משנה

    13יום הכפורים אסור באכילה ובשתיה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה והמלך והכלה ירחצו את פניהם והחיה תנעול את הסנדל דברי רבי אליעזר וחכמים אוסרין׃

    14האוכל ככותבת הגסה כמוה וכגרעינתה והשותה מלא לוגמיו חייב כל האוכלים מצטרפין לככותבת וכל המשקין מצטרפין למלא לוגמיו האוכל ושותה אין מצטרפין׃

    גמ׳ · גמרא

    15אסור ענוש כרת הוא אמר רבי אילא ואיתימא רבי ירמיה לא נצרכה אלא לחצי שיעור,׃

    16הניחא למאן דאמר חצי שיעור אסור מן התורה אלא למאן דאמר חצי שיעור מותר מן התורה מאי איכא למימר׃

    17דאיתמר חצי שיעור רבי יוחנן אמר אסור מן התורה ריש לקיש אמר מותר מן התורה הניחא לרבי יוחנן אלא לריש לקיש מאי איכא למימר מודה ריש לקיש שאסור מדרבנן׃

    18אי הכי לא ניחייב עליה קרבן שבועה אלמא תנן שבועה שלא אוכל ואכל נבילות וטריפות שקצים ורמשים חייב ורבי שמעון פוטר׃

    19והוינן בה אמאי חייב מושבע ועומד מהר סיני הוא רב ושמואל ורבי יוחנן דאמרי בכולל דברים המותרים עם דברים האסורין׃

    20וריש לקיש אמר אי אתה מוצא אלא במפרש חצי שיעור ואליבא דרבנן, או בסתם,׃

    תוספות

    מתני' יום הכפורים כו' - סדר המסכתא תחילה נקט ז' ימים קודם יום הכפורים והדר נקט ליל יום הכפורים והדר נקט סדר עבודת היום והשתא נקט הלכות היום לענין איסור והיתר:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רבנו חננאל

    כיצד שואלין השואל פניו כלפי הנשאל והנשאל כלפי השכינה - השואל אומר הארדוף אחרי הגדוד הזה האשיגנו. והנשאל אומר לו כה אמר ה' עלה והצלח. ואין שואל בקול אלא כדרך שכתוב בחנה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע ואין שואלין על ב' דברים כאחד. ואם שאל אין מחזירין לו אלא הראשון בלבד שנאמר ויאמר דוד ה' אלהי ישראל שמוע שמע עבדך וגו'. ואסיקנא דוד שאל שלא כסדר. וכיון שהרגיש חזר ושאל כסדר שנאמר ויאמר דוד היסגירו בעלי קעילה אותי ואת אנשי וגו'.

    ואם הוצרך הדבר לשנים מחזירין לו על שניהם שנאמר וישאל דוד בה' לאמר ארדוף אחרי הגדוד [האשיגנו] ויאמר לו רדוף כי השג תשיג והצל תציל.

    ואע"פ שגזירת נביא חוזרת גזירת אורים ותומים אינה חוזרת שלא נקראו תומים אלא מפני שמשלימים דבריהן א"כ מפני מה לא השלימו בגבעת בנימין לפי שהן לא ביחנו אם לנצוח אם לינצח.

    באחרונה שביחנו הסכימו על ידו שנאמר פינחס בן אלעזר בן אהרן עמד לפניו בימים ההם.

    כיצד נעשית - ר' יוחנן אומר האותיות היו בולטות והיו כתוב בהן אברהם יצחק ויעקב ושבטי ישורון להשלים צד"י וטי"ת שלא היו בשמות השבטים. ומותבינן עלייהו ותניא כל כהן שמדבר ברוה"ק ושכינה שורה עליו שואלין בו.

    ומעשה ושאל צדוק ועלתה - שאל אביתר ולא עלתה לו שנאמר ויעל אביתר כו' ומשנינן סיועי מסייע הנשאל בהדי אורים ותומים: ירושלמי וישאל דוד בה' לאמר הארדוף אחרי הגדוד הזה האשיגנו דוד ביקש רחמים ה' אלהי ישראל הגד נא לעבדך תדע לך שהוא כן שהרי ב' שאל והשיבוהו ג' שנאמר ויאמר לו רדוף כי השג תשיג והצל תציל. אית תנא תני הקול היה שומע שנאמר וישמע את הקול מדבר אליו ואית תנא תני הכתב היה בולט והיה כתוב בהן אברהם יצחק ויעקב כל אלה שבטי ישורון היה חקוק עליהן:

    ואין נשאלין אלא למלך ולב"ד ולמי שצורך הצבור בו מנ"ל ולפני אלעזר הכהן יעמוד. הוא זה המלך אתו זה משוח מלחמה וכל העדה זו סנהדרין:

    הדרן עלך בא לו כהן גדול:.

    יוה"כ אסור באכילה כו' - אוקימנא למתניתין קתני אסור באכילה חצי שיעור. אבל האוכל כשיעור חייב כרת. תניא בהדיא כשאמר אסור באכילה לא אמרו אלא כבחצי שיעור אבל כשיעור ענוש כרת.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת יומא דף ע״ג עמוד ב׳

    מסכת יומא דף ע״ג עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 20 קטעים ממוספרים, כ־424 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: יומא דף ע״ג ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026