כל חדרה — הגנוז בחדרי חדרים:
נ"ב שנה — הי' מחרבות ירושלים בגלות צדקיהו עד פקידת כורש שעלו לבנות הבית שהרי לסוף ע' לגלות יהויקים היתה הפקידה כמו ששנינו במגילה (דף יא:) וי"ח שנה היה מכיבוש יהויקים עד חרבות ירושלים דאמר מר גלו בשבע גלו בשמונה גלו בשמונה עשרה גלו בתשע עשרה ופירושו גלה יכניה בשבע לכיבוש יהויקים שהוא שמונה לנבוכדנצר גלו צדקיהו וגלותו בחרבות ירושלים בשמונה עשר לכיבוש יהויקים שהוא תשע עשרה לנבוכדנצר דאמר מר שנה ראשונה כיבש נינוה שניה עלה וכיבש יהויקים:
עד בהמה — בהמה בגימטריא חמשין ותרין:
הגביר לרבים — בספר דניאל כתיב והכי מפרש ליה ר' יוחנן אותו ברית האמור בגפרית ומלח שנאמר בו על אשר עזבו את ברית הגבירו האויב על ישראל שבוע אחד:
לרבים — לשרים כמו כל רבי מלך בבל (ירמיהו ל״ט:י״ג):
מתעסק — בטיול ושחוק:
רצפה משונה — אחת מן הטבלאות של שיש שברצפה ראה גבוהה מחברותיה והבין שסילקוה מאחר שנסדרה שם:
ביחוד — בברור:
מתליעין בעצים — דתנן (מדות פ"ב משנה ה) כל עץ שיש בו תולעת פסול למזבח:
בעלי מומין — שאין ראויין לעבודה אחרת:
נראין ואין נראין — כדמפרש ואזיל בברייתא שהיו דוחקין ובולטין בפרוכת ונראין כשני דדי אשה שבולטין מתחת חלוקה:
ויוצאין בפרוכת — הפרוסה כנגד פתח שבמחיצת אמה טרקסין והפתח באמצע אמה טרקסין היה במקדש ראשון:
הכרובים — מדובקין זה בזה ואחוזין ומחבקין זה את זה כזכר החובק את הנקבה:
מעורים — לשון דיבוק כמו (עוקצין פ"ג משנה ח) אילן שנפשח ומעורה בקליפה ובמס' ביצה דף ז. אם היו מעורות בגידין אסורות:
ולא יבאו לראות — הלוים שבמדבר אף על פי שהיו נושאין כלי הקודש בכתף לא היו רשאין ליכנס בשעת סילוק מסעות שהיו מפרקין את הארון והמזבח להסיעו ממקומו עד שהיו אהרן ובניו מכסין אותו בנרתיקיהן כמו שכתוב בפרשה וכסו אותו במכסה עור תחש ולקחו בגד תכלת וכסו וגו' כבלע לשון כיסוי:
בבית אביה — באירוסיה אף ישראל במדבר עדיין לא היו גסין בשכינה:
נתגרשה קאמרת — האי מעשה בבית שני הוה לאחר שנתגרשו וחזרו:
לחיבתה ראשונה — לתחילת חיבתן שאין גסין זה בזה:
במאי עסקינן — האי מגללין להן הפרוכת ומראין להן הכרובים:
מי הוו כרובים — דקס"ד בכרובים שעשה שלמה אצל הארון מזה ומזה קאמר:
דבבי — שכנגד הפתחים פתח אולם והיכל ובית קדשי הקדשים:
שלש עשרה פרוכות היו במקדש שני — שבעה לשבעה שערי העזרה שתים בדביר במקום אמה טרקסין ושתים כנגדן לחוץ בין עליית ההיכל לעליית בית קדשי הקדשים וכי היכי דבמקדש שני היו פרוכות כנגד הפתחים הכי נמי במקדש ראשון:
כרובים דצורתא — מצויירין בכותל במיני סממנים או חקוקין בקירות העץ מלפנים מכותלי האבנים:
מסב קלע — צורות רשתות וקליעות:
