בוני התלמוד

    מסכת יומא דף ע״ב עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    אלמלא בגדי כהונהשעל ידיהן מקריבין הקרבנות המכפרין על ישראל:

    שגורדין אותן כברייתן מכליהןכשהיו חותכין אותן בגרדין שלהן מתוך כלי אריגתן היו עושים כברייתן חלולין כדרך לבישתן ולא כשאר יריעה שצריך שוב לחתכה למדת הלבוש ולתפור במחט:

    ומשרדין מהם כלוםומשיירין מהן מקצת שאינו ארוג עמהן וזהו לשון שרד:

    מאי היאאותו שיור:

    אלו מעשה מחטמקצתו היה נארג בפני עצמו ומחברו במחט:

    שלש ארונותשנאמר מבית ומחוץ תצפנו ושל עץ באמצע והושיבו בתוך של זהב וחזר ונתן של זהב שני בתוך של עץ וחיפה שפתו העליונה בזהב נמצא מצופה מבית ומחוץ:

    תשעהגבהו תשעה טפחים מבחוץ שנאמר אמה וחצי קומתו (שמות כ״ה:י׳) ורגלים לא היו לו אלא עץ חלול היה:

    פנימי של זהב ח'טפחים גבהו מבחוץ עם עובי שוליו ועובי שולי העץ של אמצעי טפח נמצא פנימי ממלא חללו של אמצעי:

    וחיצוןשל זהב:

    י' ומשהותשעה כנגד גובה האמצעי ומשהו עובי שולי זהב של חיצון וטפח עשירי עולה למול עובי הכפורת שהוא טפח ומכסה חיבור הכפורת והארון:

    והתניא אחד עשר ומשהוומשני הא כמאן דאמר יש בעובי שולי הזהב טפח כאשר יש בעובי שולי העץ:

    הא כמאן דאמר אין בעוביו טפחאלא משהו ולא ידענא היכא איפליגו בה:

    ומאי משהודקתני בברייתא בתרייתא:

    זירהעולה היה עודף למעלה על עובי הכפורת משהו בגובה החיצון להיות זר לכפורת סביב ומשהו דקאמר רב יהודה בעובי שולי החיצון קאמר ובזר לא איירי כלל:

    שלשה זיריןנעשו בכלי הקודש של מזבח סימן לכתר כהונה ושל ארון סימן לכתר תורה ושל שולחן סימן לכתר מלכות שהשולחן הוא סימן לעושר מלכים:

    הכי גרסינן של מזבח זכה אהרן ונטלו של שולחן זכה דוד ונטלושהכהונה נתנה לאהרן ברית מלח (במדבר י״ח:י״ט) וכן המלכות לדוד ולזרעו (תהלים יח):

    בי מלכים ימלוכווגדול הממליך מן המלך והתורה אמרה מקרא זה:

    זכהללמוד לשמה ולקיימה:

    זרהמשתכחת ממנו:

    מצווין לעשות מלאכתושהארון בתחילה הטיל הכתוב המלאכה על משה ואח"כ הטילו על הציבור ואע"ג דקראי לאו בהאי סידרא כתיבי אסמכתא בעלמא הוא דקאמר:

    איש שותהתורה כמים ויש בו עולה:

    דרתאחצר:

    ותרעא לדרתיה עבידשהתורה אינה אלא שער ליכנס בה ליראת שמים לכך צריך שתקדים לו יראת שמים:

    תרתי גיהנםלהיות יגעים ועמלים בתורה בעולם הזה ולא תקיימוה ותירשו גיהנם במותכם ובחייכם לא נהניתם בעולמכם:

    צורפתוביסורין ובגיהנם:

    נושא אשהניצול מהרהור עבירה:

    להעיד בלומדיהמי קיים ומי לא קיים:

    שרוקמין במקום שחושביםבתחילה מתקן הצורה על הבגד על ידי צבע ואחר כך רוקמה במחט:

    חושב מעשה אורגשיש לה ליריעה שתי קירות ושתי צורות על שתי קירותיה אין דומות זו לזו פעמים שמצד זה ארי ומצד זה נשר כמו לחגורות של משי והיינו ב' פרצופים אבל רוקם כצורתו מכאן כך צורתו מכאן:

    משוח מלחמהכהן שמשחוהו למלחמה לדבר דברי מערכי המלחמה שנאמר ונגש הכהן ודבר אל העם (דברים כ׳:ב׳):

    משמש בהןאם בא לעבוד בבית המקדש לובש ח' בגדים:

    יהיו לבניו אחריוהאי אחריו קרא יתירא הוא למדרש בה כל גדולות נוהגות בזרעו אחריו ומשוח מלחמה גדולה היא:

    יכול יהא בנו של משוח מלחמה משמש תחתיו וכו'יכול תהא גדולת משוח מלחמה ירושה להיות בנו קודם לכל אדם כדרך שבנו של כהן גדול משמש תחתיו רישא דברייתא הכי תניא לה בת"כ גבי עשירית האיפה והכהן המשיח אין לי אלא משיח מרובה בגדים מניין תלמוד לומר והכהן יכול שאני מרבה אף משוח מלחמה תלמוד לומר תחתיו מבניו מי שבנו עומד תחתיו יצא משוח מלחמה שאין בנו עומד תחתיו ומניין למשוח מלחמה שאין בנו עומד תחתיו תלמוד לומר שבעת ימים ילבשם הכהן וגו' יצא זה שאין ראוי לבוא אל אהל מועד לכפר בקודש וגבי כהן גדול תניא בדוכתא אחריתי בתורת כהנים לכהן תחת אביו מלמד שהבן קודם לכל אדם יכול אף על פי שאין וממלא את מקומו ת"ל ואשר ימלא:

    יומא 72 עמוד ב

    1אלמלא בגדי כהונה, לא נשתייר משונאיהן של ישראל שריד ופליט.

    2רבי שמואל בר נחמני אמר: דבי ר"ש תנא: בגדים שגורדין אותן כברייתן מכליהן, ומשרדין מהן כלום. מאי היא? ריש לקיש אמר: אלו מעשה מחט.

    3מיתיבי: בגדי כהונה אין עושין אותן מעשה מחט, אלא מעשה אורג, שנאמר: ״(שמות כח״, לב)״, ״מעשה אורג, אמר: אביי לא נצרכה אלא לבית יד שלהם כדתניא בית יד של בגדי כהונה נארגת בפני עצמה ונדבקת עם הבגד ומגעת עד פיסת היד׃

    4אמר רחבה אמר רב יהודה שלש ארונות עשה בצלאל אמצעי של עץ תשעה פנימי של זהב שמונה חיצון עשרה ומשהו׃

    5והתניא אחד עשר ומשהו לא קשיא הא כמ"ד יש בעביו טפח הא כמ"ד אין בעביו טפח ומאי משהו זיר׃

    6א"ר יוחנן שלשה זירים הן של מזבח ושל ארון ושל שלחן של מזבח זכה אהרן ונטלו של שלחן זכה דוד ונטלו של ארון עדיין מונח הוא כל הרוצה ליקח יבא ויקח שמא תאמר פחות הוא ת"ל (משלי ח, טו) בי מלכים ימלוכו׃

    7רבי יוחנן רמי כתיב ״זר וקרינן זיר זכה נעשית לו זיר לא זכה זרה הימנו״׃

    8ר' יוחנן רמי כתיב ״(דברים י״, א) ועשית לך ארון עץ וכתיב ״(שמות כה״, י) ועשו ארון עצי שטים מכאן לתלמיד חכם שבני עירו מצווין לעשות לו מלאכתו׃

    9(שמות כה, יא) מבית ומחוץ תצפנו אמר רבא כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו אינו תלמיד חכם׃

    10(אמר) אביי ואיתימא רבה בר עולא נקרא נתעב שנאמר ״(איוב טו״, טז) אף כי נתעב ונאלח איש שותה כמים עולה׃

    11אמר רבי שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן מאי דכתיב ״(משלי יז״, טז) למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין אוי להם לשונאיהן של תלמידי חכמים שעוסקין בתורה ואין בהן יראת שמים׃

    12מכריז ר' ינאי חבל על דלית ליה דרתא ותרעא לדרתיה עביד׃

    13אמר להו רבא לרבנן במטותא מינייכו לא תירתון תרתי גיהנם׃

    14אמר רבי יהושע בן לוי מאי דכתיב ״(דברים ד״, מד) וזאת התורה אשר שם משה זכה נעשית לו סם חיים לא זכה נעשית לו סם מיתה והיינו דאמר רבא דאומן לה סמא דחייא דלא אומן לה סמא דמותא׃

    15אמר רבי שמואל בר נחמני רבי יונתן רמי כתיב ״(תהלים יט״, ט) פקודי ה' ישרים משמחי לב וכתיב ״(תהלים יח״, לא) אמרת ה' צרופה זכה משמחתו לא זכה צורפתו ריש לקיש אמר מגופיה דקרא נפקא זכה צורפתו לחיים לא זכה צורפתו למיתה׃

    16(תהלים יט, י) יראת ה' טהורה עומדת לעד אמר רבי חנינא זה הלומד תורה בטהרה מאי היא נושא אשה ואחר כך לומד תורה׃

    17עדות ה' נאמנה אמר רבי חייא בר אבא נאמנה היא להעיד בלומדיה׃

    18(שמות כו, לו) מעשה רוקם (שמות כו, א) מעשה חושב אמר רבי אלעזר שרוקמין במקום שחושבין׃

    19תנא משמיה דרבי נחמיה רוקם מעשה מחט לפיכך פרצוף אחד חושב מעשה אורג לפיכך שני פרצופות׃

    20באלו נשאלין באורים ותומים כי אתא רב דימי אמר בגדים שכהן גדול משמש בהן משוח מלחמה משמש בהן שנאמר ״(שמות כט״, כט) ובגדי הקודש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו למי שבא בגדולה אחריו׃

    21מתיב רב אדא בר אהבה ואמרי לה כדי יכול יהא בנו של משוח מלחמה משמש תחתיו כדרך שבנו של כהן גדול משמש תחתיו׃

    תוספות

    אין פירוש שמור לדף זה

    לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו, ולכן לא מוצג כאן דבר.

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רבנו חננאל

    רבי שמואל בר נחמני אמר בגדים המשרדים אותן מתוך כליהן ר"ל אמר מעשה מחט. איני והתני' בגדי כהונה אין עושין אותן מעשה [מחט] אלא מעשה אורג.

    ומשני אביי הא דאמר ר"ל לבית יד שלהןדתניא בגדי כהונה בית יד שלהן נארגת בפני עצמה ונדבקת עם הבגד ומגעת עד פיסת היד:

    אמר רחבה א"ר יהודה ג' ארונות עשה בצלאל אמצעי של עץ ט' טפחים פנימי ח' נשאר מן הארון של עץ טפח מגולה עשה החיצון עשרה להסיר טפח ממנו לכסות הטפח הנותר מבפנים מגולה. ומי שאומר גבהו י"א טפחים קסבר יש בעביו טפח. וטפח להחזירו בפנים הרי י"א ומשהו לזר.

    א"ר יוחנן ג' זירין הן של מזבח זכה אהרן ונטלה כלומר לקח הכהונה. של שלחן זכה דוד ונטלו כלומר זכה למלכות. של ארון היא התורה כל הרוצה ליטול יבא ויטול. והוא הגדול שנאמר בי מלכים ימלוכו ורוזנים יחוקקו צדק.

    כתיב זר וקרינן זירזכה זיר. לא זכה זר.

    ועשו ארון מיכן לת"ח שבני עירו מצווין לעשות מלאכתו.

    מבית ומחוץ תצפנוכל ת"ח שאין תוכו כברו אינו ת"ח. ולא עוד אלא שקרוי תועבה שנאמר אף כי נתעב ונאלח איש שותה כמים עולה. ואין מים אלא תורה.

    למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב איןאוי להם לת"ח שעוסקין בתורה ואין בהן יראת שמים מכריז ר' ינאי חבל על דלית ליה דרתא ותרעא לדרתא עביד. כלומר הוא רע ואין לו חלק עם ת"ח. קריאתו רעה היא לך שיודע הדין ועושה חילופו.

    אמר רבא לרבנן לא תירתו תרתי גיהנםהתורה נקראת סם.

    שנאמר וזאת התורה אשר שם משהזכה נעשית לו סם חיים. לא זכה סם המות.

    עדות ה' נאמנה נאמנת להעיד בלומדיה אם קיימוה אם לאו.

    מעשה רוקם אלו מעשה מחט.

    לפיכך פרצוף אחד מעשה חושב אלו מעשי אורג לפיכך שני פרצופות.

    כי אתא רב דימי אמר משוח מלחמה משמש בח' שנאמר ובגדי הקדש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו. למי שבא בגדולה אחריו.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת יומא דף ע״ב עמוד ב׳

    מסכת יומא דף ע״ב עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 21 קטעים ממוספרים, כ־494 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    אלמלא בגדי כהונה שעל ידיהן מקריבין הקרבנות המכפרין על ישראל:

    שגורדין אותן כברייתן מכליהן כשהיו חותכין אותן בגרדין שלהן מתוך כלי אריגתן היו עושים כברייתן חלולין כדרך לבישתן ולא כשאר יריעה שצריך שוב לחתכה למדת הלבוש ולתפור במחט:

    ומשרדין מהם כלום ומשיירין מהן מקצת שאינו ארוג עמהן וזהו לשון שרד:

    מאי היא אותו שיור:

    אלו מעשה מחט מקצתו היה נארג בפני עצמו ומחברו במחט:

    שלש ארונות שנאמר מבית ומחוץ תצפנו ושל עץ באמצע והושיבו בתוך של זהב וחזר ונתן של זהב שני בתוך של עץ וחיפה שפתו העליונה בזהב נמצא מצופה מבית ומחוץ:

    תשעה גבהו תשעה טפחים מבחוץ שנאמר אמה וחצי קומתו (שמות כ״ה:י׳) ורגלים לא היו לו אלא עץ חלול היה:

    פנימי של זהב ח' טפחים גבהו מבחוץ עם עובי שוליו ועובי שולי העץ של אמצעי טפח נמצא פנימי ממלא חללו של אמצעי:

    ועוד 25 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Yoma 72b · Sefaria

    רבנו חננאל

    רבי שמואל בר נחמני אמר בגדים המשרדים אותן מתוך כליהן ר"ל אמר מעשה מחט. איני והתני' בגדי כהונה אין עושין אותן מעשה [מחט] אלא מעשה אורג.

    ומשני אביי הא דאמר ר"ל לבית יד שלהן דתניא בגדי כהונה בית יד שלהן נארגת בפני עצמה ונדבקת עם הבגד ומגעת עד פיסת היד:

    אמר רחבה א"ר יהודה ג' ארונות עשה בצלאל אמצעי של עץ ט' טפחים פנימי ח' נשאר מן הארון של עץ טפח מגולה עשה החיצון עשרה להסיר טפח ממנו לכסות הטפח הנותר מבפנים מגולה. ומי שאומר גבהו י"א טפחים קסבר יש בעביו טפח. וטפח להחזירו בפנים הרי י"א ומשהו לזר.

    א"ר יוחנן ג' זירין הן של מזבח זכה אהרן ונטלה כלומר לקח הכהונה. של שלחן זכה דוד ונטלו כלומר זכה למלכות. של ארון היא התורה כל הרוצה ליטול יבא ויטול. והוא הגדול שנאמר בי מלכים ימלוכו ורוזנים יחוקקו צדק.

    כתיב זר וקרינן זיר זכה זיר. לא זכה זר.

    ועשו ארון מיכן לת"ח שבני עירו מצווין לעשות מלאכתו.

    מבית ומחוץ תצפנו כל ת"ח שאין תוכו כברו אינו ת"ח. ולא עוד אלא שקרוי תועבה שנאמר אף כי נתעב ונאלח איש שותה כמים עולה. ואין מים אלא תורה.

    למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין אוי להם לת"ח שעוסקין בתורה ואין בהן יראת שמים מכריז ר' ינאי חבל על דלית ליה דרתא ותרעא לדרתא עביד. כלומר הוא רע ואין לו חלק עם ת"ח. קריאתו רעה היא לך שיודע הדין ועושה חילופו.

    ועוד 6 קטעי פירוש על דף זה.

    Rabbeinu Chananel on Yoma 72b · Sefaria

    ריטב"א

    חיצון עשרה ומשהו והתניא אחד עשר ומשהו ל״ק הא כמאן דאמר יש בעביו טפח הא כמאן דאמר אין בעביו טפח. יש שפירשו דפלוגתא בעובי שוליו של חיצון של זהב דמאן דאמר עשרה ומשהו סבר אין בעובי שוליו של חיצון טפח אלא משהו ושל עץ היה בעובי שוליו טפח. וחללו אמה וחצי שהם תשעה טפחים נמצא ציפוי׳ שבחוץ עשרה טפחי׳ כשיעור חללו ושוליו של עץ. ומאן דאמר אחד עשר ומשהו סביר׳ ליה שאף בעובי שוליו של חיצון יש טפח ופירוש זה עולה קצת כשטת רש״י וקשה לשטה זו הא דאמרי׳ בפ״ק דסוכה ודוכתי אחריני ארון תשעה וכפורת טפח ושכינה למעלה מעשרה וא״כ ההיא אתיא דלא כחד מהני דההיא לכולי עלמא גובהו של אמצעי עשרה דהתם כוליה ארון משערי׳ ואפילו עם ציפויו. ורש״י ז״ל פי׳ כדרך שטה זו אלא שהוא אומר דלרב יהודה האמצעי של עץ תשעה עם עובי שוליו. וחללו שמנה בלבד כי עובי שוליו טפח והפנימי כל קומתו עם שוליו והחיצון עשרה ומשהו משהו לשוליו וט׳ כנגד קומת האמצעי וטפח עודף עולה למעלה לכסות עובי הכפורת שהוא טפח וא״ת אתיא ההיא דסוכה כרב יהודה אבל קשה דהא עובי הכפורת בולט היה להזאת כנגדו. ויש שפירשו דלכולי עלמא אין בגובה כולו אלא תשעה טפחים והכא בעובי כותליו של אמצעי פליגי ודכולי עלמא ציפוי הפנימי לא היה מכסה כל הכתלים של עץ מבפנים אלא היה משייר בו טפח שהיה כורך עליו סוף הצפוי החיצון ומ״ד אחד עשר סבר יש בעביו של כותל של עץ טפח הלכך הוו להו אחד עשר טפחי'. תשעה כשיעור גבהו מבחוץ וטפח כנגד עובי הכתל וטפח שהיה כורך לכסות בפנים. ומאן דאמר עשרה ומשהו סבר אין בעביו טפח אלא משהו וזו שיטת ר״ח ז״ל:

    לא זכה סמא דמותא פי׳ כשהוא שונה להתגדל ולהתגדר וכדאמרי׳ עלה בפ׳ הקורא נוח לו שנהפכה שליתו על פניו. והא דאמרינן התם לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות אפילו שלא לשמה התם בשעושה מיראה:

    נאמנת היא להעיד בלומדיה יש שפירשו להעיד עליו ליום הדין ויש שפירשו שמפרסמת אותו כההיא דדרשינן במסכת מועד קטן מדכתי׳ חכמות בחוץ תרונה כל העוסק בתורה מבפנים תורתו מכרזת עליו מבחוץ:

    לפיכך שני פרצופין פי׳ שהפרצוף נרא׳ משני צדדין פנים ואחור:

    Ritva on Yoma 72b · Sefaria

    מאירי

    בגדי כהונה לא היו נעשין ע"י חייט שיחתוך במספרים ויתפור במחט אלא לא היתה בהם תפירת מחט כלל וכל הבגד כתקונו ובשלמותו היה על ידי אריגה אלא שבתי הידים של כתנת היו נארגות בפני עצמן ומחוברות בגוף הכתנת על ידי תפירה במחט המגעת עד פס ידו:

    ארון שעשה בצלאל כבר ידעת שנצטוה להיותו של עצי שטים מצופה זהב מבית ומחוץ ושיהא גבהו עם שוליו אמה וחצי שהם תשעה טפחים ולפיכך עשה בצלאל שלש ארונות אמצעי של עץ והושיבו בתוך אחד של זהב והושיב אחד של זהב לתוכו וחפה שפתם בזהב ונמצא ארון של עץ מצופה זהב מבית ומחוץ וארון של עץ עשאו גבוה תשעה עם שוליו שהיה עבין טפח ונמצא גובה חללו שמנה ופנימי של זהב עשאו בגובה שמנה עם עובי שוליו כשיעור שימלא חלל האמצעי ועובי שוליו היה טפח גם כן ונמצא חללו שבעה והחיצון היה של אחד עשר ומשהו עם עובי שוליו מפני שעובי שוליו היה טפח והוצרכו עוד תשעה בחללו שתהא שפתו שוה לשפת האחרים ונמצאו עשרה ועוד טפח שהיה עולה למעלה להשלים כנגד עובי הכפרת שהיה טפח שנאמר אל פני הכפרת ואין פנים פחותים מטפח והרי אחד עשר ומשהו הנשאר היה לזר זהב ר"ל כתר קטן שהיה עולה למעלה מן הכפרת והוא שאמרו שלשה זרים הם ונרמזו בהם שלשה כתרים של מזבח והוא רמז לכתר מלכות כתר כהונה זכה בו אהרן ואין לשבט אחר בו כלום כתר מלכות זכה בו דוד ואין לשבט אחר בו כלום כתר תורה הרי הוא מונח לכל מי שירצה והוא שכתוב ועשו ארון ולא נאמר בו ועשית כבשאר הכלים ללמדך שבידו הוא ללמוד ולהתחכם יגעתי ומצאתי האמן ובלבד שיתעסק בה לשמה שאם תאמר שלא לשמה אף היא משתכחת ממנו דרך הערה אמרו כתי' זר וקרינן זר זכה נעשה לו זר לא זכה ר"ל שנתעסק שלא לשמה הרי היא זרה הימנו ר"ל שמשתכחת ממנו ויש במקרא זה ר"ל ועשו ארון רמז אחר והוא שכל תלמיד חכם בני עירו מצווים לעשות מלאכתו כדי שיהא לו פנאי לעסוק בתורה:

    כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו ר"ל שעושה עבירות בסתר אינו תלמיד חכם אלא שנקרא תועבה שנאמר אף כי נתעב ונאלח איש שותה כמים עולה כלומר שהוא שותה תורה כמים ועושה עולה שכל שלמד תורה ואין בו יראת שמים לקיימה נוח לו שלא למד והוא שאמר שלמה למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין ודרך הערה אמרו חכמים חבל על דלית ליה דרתא ותרעא לדרתיה עביד וכן אמר אחד מהם לתלמידיו כשרואה אותם טורחים ללמוד ואינם מקיימים אותה כראוי במטותא מנייכו לא תירתו תרתי גיהנם וזהו שאמרו אשר שם משה זכה לקיימה נעשית לו סם חיים לא זכה נעשית לו סם מיתה מפני שהוא נענש יותר משלא למד כלל וכמו שאמרו עדות ד' נאמנה נאמנת היא להעיד בלומדיה כלומר אם מקיימין אותה אם לאו ולעולם יהא אדם משתדל ללמוד תורה בטהרה ר"ל שיהא נושא אשה תחלה ואח"כ ילמוד תורה ודוקא במקום שהבנות זריזות להיות עול ביתם מסור להם ואין לומר בו רחיים בצוארו ואחר שכן והוא רואה בעצמו שאין לבו פנוי בלא אשה ישא ואח"כ ילמוד כדי שיעמוד בלא הרהור עברה אבל במקום שעול הבית מוטל על האנשים ילמד תורה תחלה שמשנשא אין למודו מצוי כל כך דרך צחות אמרו רחיים בצוארו ויעסוק בתורה כמו שביארנו בראשון של קדושין כ"ט ב':

    כבר ביארנו שכל שנאמר בו מעשה רוקם ענינו שלא היתה הצורה נראית אלא מצד אחד והוא בפני האריג לבד ומעשה חושב הוא שהצורה נראית משני צדדין והוא שאמרו כאן פרצוף אחד ושתי פרצופות אבל מה שאמרו שהרוקם הוא מעשה מחט אין הלכה כן אלא הכל היה באריג:

    כ"ג שמת ממנין את בנו או הקודם לו לנחלה במקומו כל שהוא ממלא מקומו או בחכמה או ביראת שמים ושאר השררות כל הזוכה לה זוכה לו ולזרעו אחר שזרעו ראוי לכך חוץ ממשוח מלחמה שאין בנו מתמנה תחתיו לעולם אא"כ ממנין אותו מתחלה כשאר הכהנים וכן כל שמשוח מלחמה עובד במקדש אינו עובד אלא בארבעה בגדים ככהן הדיוט:

    Meiri on Yoma 72b · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    בפרש"י בד"ה שגורדין כו' ומשרדין מהן כלום ומשיירין מהן מקצת כו' עכ"ל כצ"ל:

    בד"ה שלש ארונות כו' וחיפה שפתו העליונה בזהב כו' עכ"ל ק"ק דלא לישתמיט נמי למחשב נמי הך משהו של גובה הארון ע"י עובי חיפת שפה העליונה כדחשיב לקמן משהו של עובי השולים ומשהו של זר ודו"ק:

    בד"ה יכול יהא כו' גבי עשירית איפה כו' יכול שאני מרבה אף משוח מלחמה כו' עכ"ל ק"ק דמה"ט דממעט לקמן משוח שעבר מעשירית האיפה משום דחדא אמר רחמנא ולא שנים כפרש"י לקמן איכא למעט נמי משוח מלחמה וי"ל ודו"ק:

    בא"ד וגבי כה"ג תניא כו' לכהן תחת אביו מלמד שהבן קודם לכל כו' עכ"ל ק"ק דמהאי קרא גופיה דמייתי שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו וגו' יש ללמוד דבכה"ג הבא לאהל מועד בנו קודם לכל אדם ודו"ק:

    Chidushei Halachot on Yoma 72b · Sefaria

    בן יהוידע

    אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן שְׁלֹשָׁה זֵרִים הֵם: שֶׁל מִזְבֵּחַ, שֶׁל שֻׁלְחָן, וְשֶׁל אָרוֹן. נראה לי בס"ד הם כנגד אור החסד שיתחלק לשלשה חלקים שהם שני שלישים למלכות אשר לפעמים מתעלמין ועליהם הבטיח הקב"ה לכנסת ישראל (ישעיה נד, יב) 'וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ' דכל שליש הוא מספר כ"ד ושליש העליון הוא קיים תמיד בבחינת התפארת, ולכן אלו השלשה זרים אחד מהם שהוא של תורה קיים תמיד והשנים מתעלמין בזמן הגלות. והנה שני כתרים של כהונה ומלכות תרווייהו צריכי לכתר תורה כי כהן גדול צריך להיות חכם גדול וכן המלך צריך שיהיה גדול בחכמה שיוכל לשפוט בצדק וכמו שאמר שלמה המלך ע"ה לפני הקב"ה בתפלתו (מלכים א' ג, ט) 'וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ לְהָבִין בֵּין טוֹב לְרָע כִּי מִי יוּכַל לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ הַכָּבֵד הַזֶּה', ובזה יובן ' טוֹבִים הַשְּׁנַיִם ' (קהלת ד, ט) הם כתר כהונה וכתר מלכות כשהם מן האחד רוצה לומר שלמים ' מִן הָאֶחָד ' שהוא כתר תורה שיצטרף עמהם. ובזה יובן 'וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם' (בראשית מ, י) בַגֶּפֶן אלו ישראל שְׁלֹשָׁה כתרים, וְהִיא כְפֹרַחַת רמז לכתר כהונה שנתברר ביד אהרן הכהן ע"ה על ידי פרח מטהו אשר פרח, עָלְתָה נִצָּהּ כתר מלכות בית דוד דכתיב ביה (ישעיה יא, א) 'וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה' הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים כתר תורה שהענבים יש בהם אכילה ושתיה יין וכן התורה נמשלה לאכילה ולשתיה דכתיב (משלי ט, ה) 'לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחֲמִי וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי' וראשי תיבות שלשה אלה 'תשם' תּ וֹרָה שֻׁ לְחָן מִ זְבֵּחַ. ובזה יובן בס"ד רמז הכתוב (תהלים מו, ט) 'אֲשֶׁר שָׂם שַׁמֹּת בָּאָרֶץ' וסופי תיבות שלש אלה חנ"ה רמז הנשים הנזהרים ב ח לה נ דה ה דלקה ראשי תיבות חנ"ה יזכו להוליד בנים ראויים לשלש כתרים אלו שסופי תיבות שלהם חַנָּה.

    רַבִּי יוֹחָנָן רָמִי כְּתִיב: 'זָר' וְקַרִינָן 'זֵר'? זָכָה, נַעֲשֵׂית לוֹ 'זֵר', לֹא זָכָה, זָרָה הֵימֶּנָּה. נמצא הפרש בין זיר לזרה הוא חמשה, ובזה יובן בס"ד (תהלים סח, ד) 'וְצַדִּיקִים יִשְׂמְחוּ יַעַלְצוּ לִפְנֵי אֱלֹקִים וְיָשִׂישׂוּ בְשִׂמְחָה ' אותיות בַּחֲמִשָּׁה כי אצלם היא זיר ולא זרה. ובזה יובן (ישעיה כד, טז) 'מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ צְבִי לַצַּדִּיק' רוצה לומר חשיבות לצדיק 'וָאֹמַר רָזִי לִי רָזִי לִי', רָזִי אותיות זיר כלומר זיר ולא זרה, וכפל הדברים כנגד תורה שבכתב ושבעל פה ולכן ביקש דוד המלך ע"ה (תהלים פו, יז) 'עֲשֵׂה עִמִּי אוֹת לְטוֹבָה' שיהיה אות יו"ד דהיינו זיר ולא זרה באות ה"א.

    כָּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאֵין תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ, אֵינוֹ תַלְמִיד חָכָם נראה לי בס"ד שנקרא תלמיד חכם על שם תורה לשמה שהיא חמדת מלך מלכי המלכים הקב"ה, לכן אותיות 'תלמיד חכם' המה אותיות 'חמדת מלך', ולכן מי 'שֶׁאֵין תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ' שאינו לומד תורה לשמה שהיא חמדת מלך אז אין ראוי שיקרא בשם 'תַלְמִיד חָכָם'. וְאַבַּיֵי אָמַר אַף נִקְרָא ' תּוֹעֵבָה ' נראה לי בס"ד דאמרו בגמרא (נדרים נא.) דרש בר קפרא מאי 'תועבה'? 'תועה אתה בה' ולכן אם אינו לומד לשמה מוכרח שיכשל בלימודו לכך נקרא תועבה שהוא תועה אתה בה שלא תשיג האמת. ונראה לי בס"ד לכן התורה נקראת מַיִם כי אותיות 'מַיִם' במילואם כזה מ"ם יו"ד מ"ם תוכם שהוא מילואם הוא כברם דהחשבון שוה. ונראה לי בס"ד עוד לכך התלמיד חכם נקרא בשם המון כמו שאמרו רבותינו ז"ל בגמרא דמכות (מכות י.) 'אֹהֵב בֶּהָמוֹן לֹא תְבוּאָה' (קהלת ה, ט) שדרשו מי שאוהב התלמיד חכם שנקרא המון וכו' והטעם כי אותיות הָמוֹן תוכם שהוא מלואם הוא כברם וזו היא מידה הראויה לתלמיד חכם והוא"ו שבתוך הנו"ן אינו יוצא במבטא והחולם ישמש במקומו. ובזה פרשתי בס"ד (שיר השירים ח, יא) ' כֶּרֶם הָיָה לִשְׁלֹמֹה ' מלך שהשלום שלו ' בְּבַעַל הָמוֹן ' הוא תלמיד חכם שיש בו מקרא משנה תלמוד אגדות וקבלה שכולם מוצאים פירות.

    חֲבָל עַל מַאן דְּלֵית לֵיהּ דַּרְתָּא נראה לי בס"ד הטעם דנקיט לשון חֲבָל דכתיב (דברים לב, ט) 'כִּי חֵלֶק הֳ' עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ' ופרשנו בס"ד חֲבָל על התורה שבעל פה שיש בה ח' דרגין ותורה שבכתב שראשה ב' וסופה למ"ד הרי אותיות 'חֶבֶל' רומזים לתורה, וראוי לה שם זה של חבל שהיא כמו חבל שמשלשלין בו דבר מאכל ומשקה וחפצים כן בתורה ישתלשל השפע מלמעלה וכמו החבל שאוגדין וקושרין בו הנפרדים כן בתורה יהיה קישור העולמות והספירות והנפש ואם אין לאדם יראת שמים יתהפך לו חֶבֶל בסגול לְחָבַל בקמץ על אשר קימץ ולא סיגל תורה ביראת שמים, ולכן יאמר עליו לשון חבל. ולפי דברי רבי ינאי התורה נקראת שער ליראה ולכן התחילה התורה (בראשית א, א) ' בְּ רֵאשִׁית בָּ רָא אֱ לֹקִים' שהוא ראשי תיבות בָּבָא שהוא תרגום של 'שַׁעַר' ואם חסר יראה נקרא כסיל וכמו שאמר רבי שמואל בר נחמני בשם רבי יונתן (יומא עב:) על פסוק (משלי יז, טז) לָמָּה זֶּה מְחִיר בְּיַד כְּסִיל וכו' והיינו כי נשמת האדם קרויה ' נֵר אֱלֹקִים ' [336] דכתיב 'נֵר הֳ' נִשְׁמַת אָדָם' (משלי כ, כז) ואם אין יראה יסתלק מספר יִרְאֶה [216] שהוא רי"ו מן מספר נר אלקים וישאר אצל האדם מספר ק"ך שהוא גימטריא כְּסִיל [120].

    לָא תֵּירְתּוּ תַּרְתֵּי גֵּיהִנֹּם נראה לי בס"ד גֵּיהִנֹּם [108] גימטריא ק"ח וב' פעמים ק"ח עולה יִרְאֶה [216] לרמוז אם חסר יִרְאֶה יקח תַּרְתֵּי גֵּיהִנֹּם שהוא מספר יִרְאֶה. או יובן בס"ד יש גיהנם של שלג לאותם המבטלים מצות עשה שזה יהיה מכח קרירות לבם שמקרר אותו היצר הרע ויש גיהנם של אש לאותם העוברים על לא תעשה שזה יהיה מכח חמום שמחמם היצר הרע את לבם לעשות העבירה ולכן אמר להם תקיימו העשין והלאוין שאתם לומדים אותם כדי שלא תֵּירְתּוּ תַּרְתֵּי גֵּיהִנֹּם של עשין ולאוין.

    זָכָה, נַעֲשֵׂית לוֹ סַם חַיִּים לֹא זָכָה, נַעֲשֵׂית לוֹ סַם מִיתָה. נראה לי בס"ד התורה נקראת 'טוֹב' ויש בה ד' חלקים 'פשט רמז דרש סוד' שהם ד' פעמים טוֹב עולה מספר חַיִּים [טוֹב 17 ×4 =חַיִּים 68] לכך זָכָה, נַעֲשֵׂית לוֹ סַם חַיִּים ואם לֹא זָכָה שהוא לומד תורה ומרשיע בלשונו כדואג ואחיתופל נַעֲשֵׂית לוֹ סַם מִיתָה כי נמצא מערב עם התורה שהיא חַיִּים [68] חלק סטרא דמסאבא [378] שעולה שע"ח נמצא אצלו מספר מָוֶת [446] כי ס"ח ושע"ח גימטריא מָוֶת. ומה שאמר ' זָכָה צוֹרַפְתּוֹ לְחַיִּים, לֹא זָכָה צוֹרַפְתּוֹ לְמִיתָה ' נראה לי בס"ד התורה נקראת זיו, לכן מאירה פני לומדיה דכתיב (קהלת ח, א) 'חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו' וכן אמרו רבותינו ז"ל (משנה סוטה ט, טו) משמת רבן יוחנן בן זכאי בטל זיו החכמה, ותואר 'אדם' [45] שניתן לבעלי תורה שהוא מספר 'מה' [45] עם מספר 'זיו' [23] שהיא התורה עולים מספר 'חיים' [68] לזה אמר זָכָה צוֹרַפְתּוֹ לְחַיִּים שיצטרף זיו עם אדם ויהיה מספר חַיִּים. ואם לֹא זָכָה צוֹרַפְתּוֹ לְמִיתָה שהאדם על ידי התורה נקרא קודש דכתיב (ירמיה ב, ג) קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַהֳ' על ידי רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה היא התורה. והנה 'קוֹדֶשׁ' [410] הוא מספר ת"י ואדם מספר 'מה' והשתא יהיה צירוף מה של אדם עם ת"י של קודש ויהיה צירוף 'מִיתָה' [455] שהיא אותיות ת"י מ"ה מאחר שלא למד התורה לשמה שהוא לימוד של קוֹדֶשׁ יתהפך לו הצירוף לרוע. ובאופן אחר נראה לי בס"ד זָכָה צוֹרַפְתּוֹ לְחַיִּים שאם תחלק אות כ"ף של חָ כָ ם לשנים יהיה שני יוד"ן ואז אותיות חָכָם המה אותיות 'חַיִּים' וזהו 'צוֹרַפְתּוֹ לְחַיִּים'. ואם לֹא זָכָה יוסר מספר עשר מן אות מם ד'חָכָ ם ' ותוסיף עשר אלו על מספר כ' של חָ כָ ם ויהיה מספר למ"ד נמצא אותיות חָכָם נעשו אותיות חָלָל שהוא תואר המות בר מינן כמו שנאמר (דברים כא, א) 'כִּי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה' וכיוצא בזה.

    נֶאֱמָנָה הִיא לְהָעִיד בְּלוֹמְדֶיהָ נראה לי בס"ד ידוע דהעניו זוכה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא ולכן נקבע הלכה כבית הלל שהיו ענוים נמצא מן התורה שלומד האדם ניכר אם הוא עניו או לאו דאם מכוין אליבא דהלכתא הרי היא מעידה עליו במידת הענוה. או יובן בס"ד על דרך מה שאמרו בברייתא דאבות (משנה אבות ו, א) 'רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ, זוֹכֶה לִדְבָרִים הַרְבֵּה' וכתב רבינו מהרח"ו [מורנו הרב רבי חיים ויטאל] ז"ל האנשים המראין קומה שאומרים שלומדים תורה לשמה הנה החכם הגדול התנא רבי מאיר בעל הנס עליו השלום מעיד עליהם שלא כך הוא! דאם כן איה כל הבטחות אלו שפירש התנא רבי מאיר ללומד לשמה?! וזהו נֶאֱמָנָה להעיד על לוֹמְדֶיהָ אם לומדים לשמה או לאו.

    זֶה הַלּוֹמֵד תּוֹרָה בְּטָהֳרָה, מַאי הִיא? נוֹשֵׂא אִשָּׁה, וְאַחַר כָּךְ, לוֹמֵד תּוֹרָה. נראה לי בס"ד לכך באו אותיות אָדָם בסדר זה תחילה אות א' שהוא ראשי תיבות אִ שָּׁה ואחר כך דל"ת שהוא התורה שנקראת שער [ דֶּ לֶת] ליראה וכמו שאמר רבי ינאי ואחר כך מ"ם סתומה שסתומה מכל צדדין ורומזת לטהרה שהיא טהרת המחשבה במוח הסתום מכל צדדיו.

    Ben Yehoyada on Yoma 72b · Sefaria

    תוספות

    אין פירוש שמור לדף זה — לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו.

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת יומא, דף ע״ב, עמוד ב׳, בהיקף של כ־494 מילים ב־21 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 21 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 110 מילים

      נפתחת ב״אלמלא בגדי כהונה, לא נשתייר משונאיהן של…״

    2. קטע 224 מילים

      נפתחת ב״רבי שמואל בר נחמני אמר: דבי ר"ש…״

      חכמים: רבי שמואל בר נחמני, שמואל.

    3. קטע 341 מילים

      נפתחת ב״מיתיבי: בגדי כהונה אין עושין אותן מעשה…״

      חכמים: אביי.

    4. קטע 420 מילים

      נפתחת ב״אמר רחבה אמר רב יהודה שלש ארונות…״

      חכמים: רב יהודה.

    5. קטע 519 מילים

      נפתחת ב״והתניא אחד עשר ומשהו לא קשיא הא…״

    6. קטע 642 מילים

      נפתחת ב״א"ר יוחנן שלשה זירים הן של מזבח…״

    7. קטע 715 מילים

      נפתחת ב״רבי יוחנן רמי כתיב זר וקרינן זיר…״

      חכמים: רבי יוחנן.

    8. קטע 828 מילים

      נפתחת ב״ר' יוחנן רמי כתיב (דברים י, א)…״

    9. קטע 917 מילים

      נפתחת ב״(שמות כה, יא) מבית ומחוץ תצפנו אמר…״

      חכמים: רבא.

    10. קטע 1020 מילים

      נפתחת ב״(אמר) אביי ואיתימא רבה בר עולא נקרא…״

      חכמים: אביי, רבה, עולא.

    11. קטע 1134 מילים

      נפתחת ב״אמר רבי שמואל בר נחמני אמר ר'…״

      חכמים: רבי שמואל בר נחמני, שמואל.

    12. קטע 1211 מילים

      נפתחת ב״מכריז ר' ינאי חבל על דלית ליה…״

    13. קטע 1310 מילים

      נפתחת ב״אמר להו רבא לרבנן במטותא מינייכו לא…״

      חכמים: רבא.

    14. קטע 1438 מילים

      נפתחת ב״אמר רבי יהושע בן לוי מאי דכתיב…״

      חכמים: רבי יהושע, רבא.

    15. קטע 1542 מילים

      נפתחת ב״אמר רבי שמואל בר נחמני רבי יונתן…״

      חכמים: רבי שמואל בר נחמני, רבי יונתן, שמואל.

    16. קטע 1623 מילים

      נפתחת ב״(תהלים יט, י) יראת ה' טהורה עומדת…״

      חכמים: רבי חנינא.

    17. קטע 1712 מילים

      נפתחת ב״עדות ה' נאמנה אמר רבי חייא בר…״

      חכמים: רבי חייא בר אבא, אבא.

    18. קטע 1816 מילים

      נפתחת ב״(שמות כו, לו) מעשה רוקם (שמות כו,…״

      חכמים: רבי אלעזר.

    19. קטע 1916 מילים

      נפתחת ב״תנא משמיה דרבי נחמיה רוקם מעשה מחט…״

      חכמים: רבי נחמיה.

    20. קטע 2033 מילים

      נפתחת ב״באלו נשאלין באורים ותומים כי אתא רב…״

      חכמים: רב דימי.

    21. קטע 2123 מילים

      נפתחת ב״מתיב רב אדא בר אהבה ואמרי לה…״

      חכמים: רב אדא בר אהבה.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: יומא דף ע״ב ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026