בוני התלמוד

    מסכת יומא דף כ״ו עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    מתני' תמיד קרבמשעת הולכת איברים ואילך קא חשיב:

    עצמובכל יום בתשעה חמשה לאיברים ואחד לקרבים ואחד לסולת ואחד לחביתין ואחד ליין והא כר"א בן יעקב היא דלית ליה חד להעלות מכבש למזבח:

    בחגשצריך שני נסכין אחד של יין ואחד של מים:

    בידכהן אחד צלוחית אחת של מים:

    בין הערביםשבכל יום שנים בידם שני גזירי עצים להוסיף על עצי המערכה להרבות' ובגמרא יליף לה מקרא שבין הערבים צריך התמיד שני גזירין בשני כהנים אבל בשחרית לא בעי סידור שני גזירין אלא בכהן אחד דכתיב ובער עליה הכהן:

    ובשבת שבתוך החג וכו'הרי שנים עשר:

    גמ' ממאי מדקתני ובשבת וכו'מכלל דשאר ימות החג לא מצא שיטעון שנים עשר ואי אמרת אף בין הערבים מנסכין מים בחול של כל ימות החג משכחת לה י"ב בין הערבים עצמו בתשעה ושנים בידן שני גזירין ואחד בידו צלוחית של מים:

    ולמנסך את המים אומר לו הגבה ידךונראה שתערה הצלוחית לתוך ספל של כסף שעל המזבח שהוא נקוב כמין חוטם דק שהיין מקלח ויוצא בו והוא הניסוך שפעם אחת נסך על רגליו לא עירה הצלוחית לתוך הספל ושפך המים על רגליו לפי שהיה צדוקי ואינו מודה בניסוך המים:

    באתרוגיהןלמה לי למיתני באתרוגיהן אם לא בא ללמדנו שניסוך המים אינו אלא בשעת נטילת לולב:

    [ואימא] דנעבידכהן אחד יסדר שני גזירין בבקר דכתיב ובער עליה הכהן ונעביד תרי שוב יביאו שני כהנים לעשות שני גזיריהן עוד בבקר כדכתיב וערכו שנים:

    ובער ובערויכתוב שניהן בלשון אחד:

    פעמים י"גכהנים עסוקין בעבודת התמיד כדתנן במתני' בפייס שני י"ג כהנים זוכין בו:

    פעמים י"דבחג ביד אחד צלוחית של מים:

    פעמים ט"ובשבת:

    פעמים ששה עשרבשבת שבתוך החג:

    הכי גרסינן והא תניא שבעה עשר ההוא דלא כר"א בן יעקב אלא כר' יהודה - ההוא תנא אית ליה עוד כהן אחד המעלה איברים מן הכבש למזבח והרי כאן י"ז דלא כר"א בן יעקב אלא כרבי יהודה דאמר לא היה פייס למחתה ועל כרחך לית ליה דר"א בן יעקב דאם כן בצרי להו פייסות כדאמרינן לעיל והוצרך לו כהן מן הכבש למזבח ואני שמעתיה בלשונות אחרות ואי אפשר להעמידה ואי שמעינן ליה דרבי יהודה לא היה פייס למחתה לא שמעינן ליה דאמר לא היה כהן למחתה אלא הרי הוא אומר כהן שזכה בקטורת אומר לזה שעומד אצלו זכה עמי במחתה אבל ר"א בן יעקב שמעינן ליה דאמר לא היה כהן להעלות איברים מכבש למזבח אבל הן עצמם שהעלום לכבש היו מעלין למזבח:

    דלא כר"א בן יעקב ודלא כרבי יהודהדחשיב פייס למחתה דלא כרבי יהודה ופייס דמן הכבש למזבח דלא כר"א בן יעקב:

    מתני' הבשר בחמשהככבש התמיד:

    הסולתשני עשרונים היה ושני כהנים:

    במה דברים אמוריםדבעינן כל הני כהנים לכל בהמה ובעינן פיס:

    אם רצה להקריב כהןיחיד את הכל ובלא פייס:

    הפשיטן וניתוחןשל ציבור ושל יחיד שוין להיות כשירין בזר והכי מפרש בגמרא:

    יומא 26 עמוד ב

    1ההוא דלא כרבי אליעזר בן יעקב ודלא כר' יהודה.

    מתני׳ · משנה

    2תמיד קרב בתשעה, בעשרה, באחד עשר, בשנים עשר. לא פחות ולא יותר. כיצד? עצמו בט' בחג, ביד אחד צלוחית של מים הרי כאן עשרה.

    3בין הערבים באחד עשר: הוא עצמו בתשעה, ושנים בידם שני גזירי עצים. בשבת באחד עשר: הוא עצמו בתשעה, ושנים בידם שני בזיכי לבונה של לחם הפנים. ובשבת שבתוך החג ביד אחד צלוחית של מים.

    גמ׳ · גמרא

    4אמר ר' אבא ואיתימא רמי בר חמא, ואיתימא ר' יוחנן: אין מנסכין מים בחג אלא בתמיד של שחר. ממאי? מדקתני: ובשבת שבתוך החג ביד אחד צלוחית של מים. ואי סלקא דעתך בתמיד של בין הערבים מנסכין, בחול נמי משכחת לה.

    5אמר רב אשי, אף אנן נמי תנינא: ולמנסך אומר לו ״הגבה ידיך״, שפעם אחד נסך על גבי רגליו, ורגמוהו כל העם באתרוגיהן. שמע מינה.

    ברייתא

    6תניא, רשב"י אומר: מניין לתמיד של בין הערבים שטעון שני גזירי עצים בשני כהנים, שנאמר: ״(ויקרא א״, ז) ״וערכו עצים״, אם אינו ענין לתמיד של שחר דכתיב: ״(ויקרא ו״, ה) ״ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר וערך עליה״, תניהו ענין לתמיד של בין הערבים.

    7ואימא אידי ואידי בתמיד של שחר, ואמר רחמנא: עביד והדר עביד! א"כ נימא קרא ״ובער״ ״ובער״.

    8אי כתב רחמנא ״ובער״, הוה אמינא חד אין, תרי לא, קמ"ל דנעביד חד ונעביד תרי!

    9א"כ נימא קרא: ״ובער״ ״ובערו״, א"נ ״וערך״ ״וערכו״, מאי ״ובער״ ״וערכו״? שמע מינה כדקא אמרינן.

    10תני ר' חייא: פייס פעמים י"ג פעמים י"ד פעמים ט"ו פעמים ט"ז׃

    11והתניא י"ז׃

    12ההיא דלא כר"א בן יעקב, אלא כרבי יהודה.

    מתני׳ · משנה

    13איל קרב באחד עשר: הבשר בחמשה, הקרביים והסולת והיין בשנים שנים. פר קרב בעשרים וארבעה: הראש והרגל, הראש באחד והרגל בשנים. העוקץ והרגל, העוקץ בשנים והרגל בשנים. החזה והגרה, החזה באחד והגרה בשלשה. שתי ידים בשנים, ושתי דפנות בשנים, הקרביים והסולת והיין בשלשה שלשה.

    14בד"א בקרבנות ציבור. אבל בקרבן יחיד, אם רצה להקריב מקריב. הפשיטן וניתוחן של אלו ואלו שוין.

    גמ׳ · גמרא

    15תנא: הפשיטן וניתוחן שוין בזר.

    16אמר חזקיה: מניין להפשט וניתוח ששוה בזר? שנאמר: ״(ויקרא א״, ז) ״ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח״, נתינת אש בעיא כהונה, הפשט וניתוח לא בעיא כהונה.

    תוספות

    ההיא דלא כר' אליעזר בן יעקב ודלא כרבי יהודהכך היא הגי' בכל הספרים אבל רש"י מוחקה וגריס אלא כר"י וגירסת הספרים ודלא כר' יהודה נ"ל לפרש והתניא י"ז פי' בכל בוקר היה י"ז לכל הפחות ולא משכחת לה אא"כ חשבת כל הכהנים הזוכין בכל הפייסות דהיינו י"ג הזוכין בתמיד וחד בתרומת הדשן וחד המעלה איברים מכבש למזבח ותרי דקטורת ודמחתה הרי י"ז והיינו דלא כראב"י ודלא כר' יהודה דלראב"י בציר להו חד דמעלה איברים מכבש למזבח ולר' יהודה בציר להו חד דמחתה ומה שהקשה רש"י אמאי קאמר דלא כר' יהודה נהי דלא הוה פייס למחתה כהן מיהא הוה וא"כ איכא י"ז נ"ל דפשיטא ליה להש"ס די"ז דקאמר היינו אותם שזוכין ע"י פייס קאמר דהא אכתי טובא הוו המפשיט והמנתח והולכת עצים למערכה ואי משום דכשירין בזר לא חשיב להו והא קא חשיב שוחט אלא ע"כ לא קא חשיב אלא הנך שזוכין ע"י פייס ובמחתה לרבי יהודה לא הוה פייס כלל כדפרישית לעיל וגירסא שבספרים היא כפר"ח ואין להקשות מהא דאמר לעיל אי משכחת תנא דאית ליה חמש משמע דהש"ס לא הוה משכח תנא דאית ליה ה' פייסין והא תנא דהכא דאית ליה י"ז אית ליה ה' פייסין די"ל לעיל אכתי לא ידע להא ברייתא דהכא:

    פר קרב בכ"ד הראש והרגל כו'קשה לי דהכא לא חשיב לא כדרך הילוכו ולא כדרך ניתוחו ולא כדרך עילויו ולא כדרך הפשטו ואיני יודע איזה סדר תפס לו ונ"ל משום דמיבעיא ליה למיתני הראש והרגל ברישא וקתני בהו הרגל בשנים נקט נמי הרגל של שמאל בשנים וקתני העוקץ בהדיה ואקדמיה משום דברישא נמי גבי טלה תנינהו בהדי הדדי לעוקץ ורגל שמאל וכיון דתנא להנך דלא סגי לה בחד כהן תנא נמי הגרה שהוא בג' וכיון דבעי למיתני הגרה תנא בהדיה החזה ואקדמיה כי היכי דקתני גבי טלה והדר תנא הנך דלית לכל חד וחד אלא חד כהן וקתני להו בסידרא דרישא ב' ידות וב' דפנות:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רבנו חננאל

    ואם תמצא תנא ששנה ה' פייסות ואומר היה פייס למחתה ופייס לאיברין שע"ג הכבש אותו התנא חולק על ר' יהודה ועל ר' אליעזר בן יעקב שזה אומר לא היה פייס למחתה וזה אומר לא היה פייס לאברים שעל הכבש:

    תמיד קרב בט' בי' בי"א בי"ב לא פחות ולא יותרמדתנינן ובשבת שבתוך החג ביד אחד צלוחית של מים שמעת מינה שאין מנסכין מים אלא בתמיד של שחר. דאי ס"ד מנסכין בתמיד של בין הערבים בחול נמי משכחת י"ב בתמיד של בין הערבים. כיצד עצמו בט' וב' בשני גזירי עצים. ואחד בצלוחית של מים הרי י"ב בתמיד של בין הערבים. אלא ש"מ אין מנסכין ש"מ. מנא לן שתמיד של בין הערבים טעון ב' גזירין שנאמר וערכו עצים על האש. ודרשינן ליה בתמיד של בין הערבים ומשמע וערכו שנים. ושאר השמועה פשוטה היא:

    תני ר' חייא פעמים י"ג פעמים י"ד כו'פי' פעמים שאתה מוצא בפייס בתמיד של שחר י"ג כדתנן י"ג זכין בו. וכבר פירשנום למעלה. ובחג מוסיפין בתמיד של שחר אחד בצלוחית של מים הרי י"ד. ובכל שבת י"ג הידועין בתמיד של שחר ושנים בידם ב' בזיכי לבונה של לחם הפנים הרי ט"ו ואם הוא שבת שבתוך החג י"ג הידועין וב' בשני בזיכי לבונה וא' בצלוחית של מים הרי י"ו. ומקשינן והתניא פעמים י"ז. ודחי' האי מתניתא תני ומוסיף ואחד במחתה הרי י"ז. והאי תנא לא כר' יהודה ולא כר' אליעזר.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת יומא דף כ״ו עמוד ב׳

    מסכת יומא דף כ״ו עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 16 קטעים ממוספרים, כ־339 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    מתני' תמיד קרב משעת הולכת איברים ואילך קא חשיב:

    עצמו בכל יום בתשעה חמשה לאיברים ואחד לקרבים ואחד לסולת ואחד לחביתין ואחד ליין והא כר"א בן יעקב היא דלית ליה חד להעלות מכבש למזבח:

    בחג שצריך שני נסכין אחד של יין ואחד של מים:

    ביד כהן אחד צלוחית אחת של מים:

    בין הערבים שבכל יום שנים בידם שני גזירי עצים להוסיף על עצי המערכה להרבות' ובגמרא יליף לה מקרא שבין הערבים צריך התמיד שני גזירין בשני כהנים אבל בשחרית לא בעי סידור שני גזירין אלא בכהן אחד דכתיב ובער עליה הכהן:

    ובשבת שבתוך החג וכו' הרי שנים עשר:

    גמ' ממאי מדקתני ובשבת וכו' מכלל דשאר ימות החג לא מצא שיטעון שנים עשר ואי אמרת אף בין הערבים מנסכין מים בחול של כל ימות החג משכחת לה י"ב בין הערבים עצמו בתשעה ושנים בידן שני גזירין ואחד בידו צלוחית של מים:

    ולמנסך את המים אומר לו הגבה ידך ונראה שתערה הצלוחית לתוך ספל של כסף שעל המזבח שהוא נקוב כמין חוטם דק שהיין מקלח ויוצא בו והוא הניסוך שפעם אחת נסך על רגליו לא עירה הצלוחית לתוך הספל ושפך המים על רגליו לפי שהיה צדוקי ואינו מודה בניסוך המים:

    ועוד 14 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Yoma 26b · Sefaria

    תוספות

    ההיא דלא כר' אליעזר בן יעקב ודלא כרבי יהודה כך היא הגי' בכל הספרים אבל רש"י מוחקה וגריס אלא כר"י וגירסת הספרים ודלא כר' יהודה נ"ל לפרש והתניא י"ז פי' בכל בוקר היה י"ז לכל הפחות ולא משכחת לה אא"כ חשבת כל הכהנים הזוכין בכל הפייסות דהיינו י"ג הזוכין בתמיד וחד בתרומת הדשן וחד המעלה איברים מכבש למזבח ותרי דקטורת ודמחתה הרי י"ז והיינו דלא כראב"י ודלא כר' יהודה דלראב"י בציר להו חד דמעלה איברים מכבש למזבח ולר' יהודה בציר להו חד דמחתה ומה שהקשה רש"י אמאי קאמר דלא כר' יהודה נהי דלא הוה פייס למחתה כהן מיהא הוה וא"כ איכא י"ז נ"ל דפשיטא ליה להש"ס די"ז דקאמר היינו אותם שזוכין ע"י פייס קאמר דהא אכתי טובא הוו המפשיט והמנתח והולכת עצים למערכה ואי משום דכשירין בזר לא חשיב להו והא קא חשיב שוחט אלא ע"כ לא קא חשיב אלא הנך שזוכין ע"י פייס ובמחתה לרבי יהודה לא הוה פייס כלל כדפרישית לעיל וגירסא שבספרים היא כפר"ח ואין להקשות מהא דאמר לעיל אי משכחת תנא דאית ליה חמש משמע דהש"ס לא הוה משכח תנא דאית ליה ה' פייסין והא תנא דהכא דאית ליה י"ז אית ליה ה' פייסין די"ל לעיל אכתי לא ידע להא ברייתא דהכא:

    פר קרב בכ"ד הראש והרגל כו' קשה לי דהכא לא חשיב לא כדרך הילוכו ולא כדרך ניתוחו ולא כדרך עילויו ולא כדרך הפשטו ואיני יודע איזה סדר תפס לו ונ"ל משום דמיבעיא ליה למיתני הראש והרגל ברישא וקתני בהו הרגל בשנים נקט נמי הרגל של שמאל בשנים וקתני העוקץ בהדיה ואקדמיה משום דברישא נמי גבי טלה תנינהו בהדי הדדי לעוקץ ורגל שמאל וכיון דתנא להנך דלא סגי לה בחד כהן תנא נמי הגרה שהוא בג' וכיון דבעי למיתני הגרה תנא בהדיה החזה ואקדמיה כי היכי דקתני גבי טלה והדר תנא הנך דלית לכל חד וחד אלא חד כהן וקתני להו בסידרא דרישא ב' ידות וב' דפנות:

    Tosafot on Yoma 26b · Sefaria

    רבנו חננאל

    ואם תמצא תנא ששנה ה' פייסות ואומר היה פייס למחתה ופייס לאיברין שע"ג הכבש אותו התנא חולק על ר' יהודה ועל ר' אליעזר בן יעקב שזה אומר לא היה פייס למחתה וזה אומר לא היה פייס לאברים שעל הכבש:

    תמיד קרב בט' בי' בי"א בי"ב לא פחות ולא יותר מדתנינן ובשבת שבתוך החג ביד אחד צלוחית של מים שמעת מינה שאין מנסכין מים אלא בתמיד של שחר. דאי ס"ד מנסכין בתמיד של בין הערבים בחול נמי משכחת י"ב בתמיד של בין הערבים. כיצד עצמו בט' וב' בשני גזירי עצים. ואחד בצלוחית של מים הרי י"ב בתמיד של בין הערבים. אלא ש"מ אין מנסכין ש"מ. מנא לן שתמיד של בין הערבים טעון ב' גזירין שנאמר וערכו עצים על האש. ודרשינן ליה בתמיד של בין הערבים ומשמע וערכו שנים. ושאר השמועה פשוטה היא:

    תני ר' חייא פעמים י"ג פעמים י"ד כו' פי' פעמים שאתה מוצא בפייס בתמיד של שחר י"ג כדתנן י"ג זכין בו. וכבר פירשנום למעלה. ובחג מוסיפין בתמיד של שחר אחד בצלוחית של מים הרי י"ד. ובכל שבת י"ג הידועין בתמיד של שחר ושנים בידם ב' בזיכי לבונה של לחם הפנים הרי ט"ו ואם הוא שבת שבתוך החג י"ג הידועין וב' בשני בזיכי לבונה וא' בצלוחית של מים הרי י"ו. ומקשינן והתניא פעמים י"ז. ודחי' האי מתניתא תני ומוסיף ואחד במחתה הרי י"ז. והאי תנא לא כר' יהודה ולא כר' אליעזר.

    Rabbeinu Chananel on Yoma 26b · Sefaria

    ריטב"א

    מתני׳ תמיד קרב בתשעה פי׳ בתשעה כהנים מהעלאת איברים ואילך ולא חשיב הכא המעלה מן הכבש למזבח ופרש״י ז״ל דהאי תנא ר׳ אליעזר היא דסבי׳ ליה שהמעלה לכבש הוא המעלה מן הכבש למזבח ולא נהיר דהא אוקי׳ מתני׳ דלא כר׳ אליעזר ולפירושו רישא רבנן וסיפא ר׳ אליעזר וכל כי האי גוונא הוה מפרש לה בגמרא כדפריך ומתרץ בעלמא בכי האי גוונא וממה שכתב כאן רש״י ז״ל הא כר׳ אליעזר דלית ליה חד להעלות מן הכבש ולמזבח נראה מדבריו שהוא סובר דלרבנן כהן אחד מעלה הכל מן הכבש למזבח וכבר דחינו פירושו והנכון דהאי סיפא דברי הכל היא ואפילו לרבנן ולא נחית השתא תנא למימני אלא כהנים שיש בהעלאה ראשונה ושאר דברים אבל כהנים דהעלאה שנייה כיון דפלוגתא דר׳ אליעזר ורבנן היא לא מני להו:

    ושנים בידם שני גזירי עצים פי׳ חתיכות של עץ ארוכות ככל רחב המערכה וכן פרש״י ז״ל במס׳ תמיד אבל בקרבן שחרית לא היה בו אלא כהן א׳ כדאי׳ בגמרא וזוכה שחרית לתרומת הדשן הוא הזוכה לסידור מערכה ולשני גזירי עצים כדאיתא לעיל וכהן שזכה בו שחרית זוכה בו ערבית ואו׳ לכהן שבימינו זכה עמי לערב בגזיר השני למאי דקימא לן שאין חוזרי׳ ומפיסין לערב כדאי׳ בגמ'.

    ושנים בידם שני בזיכי לבונה וא״ת מי היה זוכה בהן פי׳ בתוס׳ שזוכה בהן אותן שאחר האחרון של מוליכי איברים לכבש א״נ אותן שהיו אחרוני׳ אחר הי״ג שזכו בתמיד וזה נר׳ נכון יותר:

    ובשבת שבתוך החג ביד אחד צלוחית של מים פי׳ בקרבן תמיד של שחר דבתמיד של בין הערבים לא היו עושין ניסוך המים כדאיתא בגמ׳ וסדר ניסוך המים מפורש בפרק החליל.

    בחול נמי משכחת לה פי׳ בחול של חג נמי משכחת שנים עשר כהנים תשעה כדרכו ושנים לשני גזירי עצים ואחד לצלוחית של מים:

    שפעם אחת נסך על רגליו פי׳ שעשה עצמו כאלו הוא עושה שלא במתכוין והכירו שעשה במתכוין שהיה צדוקי שאינו מודה בניסוך המים ולפי׳ רגמוהו כל העם באתרוגיהן פרש״י ז״ל ולמה לי למיתני באתרוגיהן אלא ודאי לאשמועי׳ שאין הניסוך המים אלא בשעת נטילת לולב ואתרוג דהיינו בשחרית וא״ת והלא אנשי ירושלם נוטלין היו לולביהן כל היום כדאיתא התם תירצו בתוספות לא היו כולם מקובצים בעזרה בשעת תמיד של בין הערבים שלא היה זמן תפלה וא״ת ודילמ׳ נקט אתרוגיהן שלא חשו לכבוד מצות האתרוג ורגמוהו בהם. וי״ל דהא פשי׳ דכיון שהכירו בו שהוא צדוקי זהו כבודו של אתרוג לקדש בו השם לענין כזה: (הגהה לאחד קדוש ז״ל וכל זה איננו שוה לכך נראה לי דרב אשי מגופא דתקנתא דהגבה ימינך דייק לה דבשלמא אי בשחרית דוקא סאגי בהכי דחזו בני העזרה את הכהן המנסך משום דהשמש במזרח ונופל אורו במערב אבל בין הערבים השמש במערב ונופל אורו בין עיני בני העזרה ולא חזו בדוק׳ את הכהן המנסך אפי׳ אם יגביה ימינו ויכול הוא לשפוך המים חוץ למקום נסוכם והילכך הוה להו לרבנן לתקוני שמשביעין אותו כדרך שתקנו ביום הכפורים וכי תימא והלא הכהנים העומדים בין אולם ולמזבח חזו ליה בדוק׳ לא היא דהא המנסך אחורי כלפי פניהם שהרי הניסוך לצד מערב הוא):

    שנאמר וערכו עצים על האש ואע״ג דהאי קרא בעולת נדבה כתיב וגבי בן בקר הא פריש ר׳ אליעזר לקמן דדרשי׳ ליה אף לתמיד מדכתיב ביה על העצים אשר על האש אשר על המזבח:

    קמ״ל דעביד חד ונעביד תרי דעביד חד גזיר חד והדר ליעבדו תרי שני גזירי עצים. ה״ג א״כ לימא קרא ובער ובערו אי נמי וערך וערכו מאי ובער וערכו: אלא מדשני בלישניה ש״מ כדאמרן דחד לשני גזירי עצים בכהן חד לתמיד של שחר כדכתיב ביה בבוקר בבוקר וחד לשני גזירי עצים לתמיד של בין הערבים בשני כהנים:

    ועוד 4 קטעי פירוש על דף זה.

    Ritva on Yoma 26b · Sefaria

    מאירי

    כשהיה הכהן מנסך את המים בחג היו אחיו הכהנים צווחין ואומרים לו הגבה ידיך כלומר כשתתן את המים בספל מפני שהצדוקים אינן מודים בניסוך המים אחר שלא נכתב בתורה בהדיא אלא דרך רמז כמו שאמרו במסכת תענית ב' ב' מ"ם יו"ד מ"ם הרי כאן מים והיו חושדין אותו בכך מפני שפעם אחת אירע שאותו כהן שנזדמן לנסך היה צדוקי לענין זה ועשה עצמו כמנסך את המים בספל ולא עירן לתוכו אלא ששפכן על גבי רגליו ורגמוהו כל העם באתרוגיהן ומשם ואילך היו אומרים לו שיגביה את ידיו בשעת ניסוכו עד שיראה לכל שלתוך הספל הוא נותנן:

    Meiri on Yoma 26b · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    בפרש"י בד"ה בין הערבים כו' שני גזירין אלא בכהן א' כו' ובד"ה ואי אמר' כו' י"ב בין הערבים כו' מקלח ויוצא בו והוא הנסוך עכ"ל ובד"ה אימא כו' שני גזריהן עוד בבוקר כדכתיב וערכו שנים עכ"ל כצ"ל:

    בד"ה ה"ג והא תניא כו' וע"כ לית ליה דראב"י דא"כ בצרי להו פייסות כו' והוצרך לו כהן כו' עכ"ל ר"ל דהא דקאמר אלא כר' יודא לאו לענין מחתה דקאמר ר' יודא הוא דלא שייכי הכא דלא חשיב הכא פייס של קטורת אלא דקאמר אלא כר' יודא לענין דבעי כהן אחר בהעלאת אברים מכבש למזבח דע"כ דלא ס"ל לר"י כראב"י דא"כ בצרי לדידיה פייסות וכוונתו בשאר דבריו תבא על ביאורם בדברי התוס' וק"ל:

    תוס' בד"ה ההיא דלא כו' והתניא י"ז פי' בכל בוקר כו' בכל הפייסות דהיינו י"ג כו' והיינו דלא כראב"י כו' עכ"ל אבל ק"ל כיון דע"כ הך ברייתא דתנא לעיל מינה פעמים י"ג ופעמים י"ד ופעמים ט"ו ופעמים ט"ז לא מתפרש בכל הפייסות אלא בפייס השייך לתמיד כפרש"י א"כ מי הכריח לתלמודא לפרש הך ברייתא דפעמים ט"ז דהיינו בכל הפייסות אימא דהך ברייתא נמי לא איירי בכל הפייסות אלא בפייס של תמיד דהוו ט"ז כהנים ואתיא דלא כראב"י וכפרש"י וי"ל כיון דלאו בכל הפייסות איירי אלא בפייס של תמיד לא ה"ל לממני בתמיד ט"ז כהנים עם אותו כהן המעלה אברים מכבש למזבח דכל הנהו ט"ז כהנים הוו בפייס אחד וכהן המעלה אברים כו' היה לו פייס אחרינא ודו"ק:

    בא"ד והא תנא דהכא דאית ליה י"ז אית ליה ה' פייסות כו' עכ"ל ק"ק דאין זה מוכרח דאימא דההוא דתני י"ז ס"ל כת"ק דר' יודא דס"ל דלא הוה פייס אחר במחתה אלא בההוא פייס דקטורת העומד לימינו זכה במחתה כמ"ש התוס' לעיל דהשתא לא הוו בט"ז כהנים אלא ד' פייסות דהיינו חד דתמיד שזכו בו י"ג כהנים וחד דתרומת הדשן וחד דמעלה אברים מכבש למזבח וחד שזכו בו תרי כהנים דקטורת והמחתה וק"ל:

    Chidushei Halachot on Yoma 26b · Sefaria

    גליון הש"ס

    גמ' אין מנסכין עי' תענית ב ע"ב תד"ה איבעי להו:

    Gilyon HaShas on Yoma 26b · Sefaria

    חידושי רבי עקיבא איגר

    תד"ה ההיא דלא כראב"י, ומה שהקשה רש"י ק"ל הא לשיטתם לעיל בלא"ה ניחא דכר"י ע"כ לא אתיא דהא לר"י אם רצה הכהן המקטיר לזכות גם במחתה רשאי ולא הוי בודאי י"ז כהנים:

    Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Yoma 26b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת יומא, דף כ״ו, עמוד ב׳, בהיקף של כ־339 מילים ב־16 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 16 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 19 מילים

      נפתחת ב״ההוא דלא כרבי אליעזר בן יעקב ודלא…״

      חכמים: רבי אליעזר.

    2. קטע 225 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ תמיד קרב בתשעה, בעשרה, באחד עשר,…״

      חכמים: רב בתשעה.

    3. קטע 334 מילים

      נפתחת ב״בין הערבים באחד עשר: הוא עצמו בתשעה,…״

    4. קטע 441 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ אמר ר' אבא ואיתימא רמי בר…״

      חכמים: אבא.

    5. קטע 524 מילים

      נפתחת ב״אמר רב אשי, אף אנן נמי תנינא:…״

      חכמים: רב אשי.

    6. קטע 644 מילים

      נפתחת ב״תניא, רשב"י אומר: מניין לתמיד של בין…״

    7. קטע 716 מילים

      נפתחת ב״ואימא אידי ואידי בתמיד של שחר, ואמר…״

    8. קטע 815 מילים

      נפתחת ב״אי כתב רחמנא ״ובער״, הוה אמינא חד…״

    9. קטע 915 מילים

      נפתחת ב״א"כ נימא קרא: ״ובער״ ״ובערו״, א"נ ״וערך״…״

    10. קטע 1012 מילים

      נפתחת ב״תני ר' חייא: פייס פעמים י"ג פעמים…״

    11. קטע 112 מילים

      נפתחת ב״והתניא י"ז…״

    12. קטע 128 מילים

      נפתחת ב״ההיא דלא כר"א בן יעקב, אלא כרבי…״

      חכמים: רבי יהודה.

    13. קטע 1345 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ איל קרב באחד עשר: הבשר בחמשה,…״

      חכמים: רב באחד, רב בעשרים.

    14. קטע 1416 מילים

      נפתחת ב״בד"א בקרבנות ציבור. אבל בקרבן יחיד, אם…״

      חכמים: רבן יחיד.

    15. קטע 156 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ תנא: הפשיטן וניתוחן שוין בזר.…״

    16. קטע 1627 מילים

      נפתחת ב״אמר חזקיה: מניין להפשט וניתוח ששוה בזר?…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: יומא דף כ״ו ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026