מסכת יומא דף ל״ח עמוד ב׳

1ומשלך יתנו לך. אין אדם נוגע במוכן לחבירו. ואין מלכות נוגעת בחברתה אפי' כמלא נימא.

2הוגרס בן לוי וכו'. תניא: כשהוא נותן קולו בנעימה, מכניס גודלו לתוך פיו, ומניח אצבעו בין הנימין, עד שהיו אחיו הכהנים נזקרים בבת ראש לאחוריהם.

ברייתא

3ת"ר בן קמצר לא רצה ללמד על מעשה הכתב. אמרו עליו שהיה נוטל ד' קולמוסין בין אצבעותיו, ואם היתה תיבה של ד' אותיות היה כותבה בבת אחת. אמרו לו: מה ראית שלא ללמד? כולן מצאו תשובה לדבריהם, בן קמצר לא מצא תשובה לדבריו. על הראשונים נאמר: (משלי י, ז) ״זכר צדיק לברכה״, ועל בן קמצר וחביריו נאמר: (משלי י, ז) ״ושם רשעים ירקב״.

4מאי ״ושם רשעים ירקב״? אמר ר' אלעזר: רקביבות תעלה בשמותן, דלא מסקינן בשמייהו. מתיב רבינא. מעשה בדואג בן יוסף, שהניחו [אביו] בן קטן לאמו. בכל יום היתה אמו מודדתו בטפחים ונותנת משקלו של זהב לבית המקדש, וכשגבר אויב טבחתו ואכלתו.

5ועליה קונן ירמיה: (איכה ב, כ) ״אם תאכלנה נשים פרים עוללי טפוחים״, משיבה רוח הקדש ואומרת: ״אם יהרג במקדש ה' כהן ונביא״, חזי מאי סליק ביה.

6אמר ר' אלעזר: צדיק מעצמו, ורשע מחבירו. צדיק מעצמו, דכתיב: ״זכר צדיק לברכה״, ורשע מחבירו, דכתיב: ״ושם רשעים ירקב״.

7אמר ליה רבינא לההוא מרבנן דהוה מסדר אגדתא קמיה: מנא הא מילתא דאמור רבנן ״זכר צדיק לברכה״? א"ל דהא כתיב״. זכר צדיק לברכה מדאורייתא מנא לן דכתיב: (בראשית יח, יז) וה' אמר המכסה״ אני מאברהם אשר אני עושה וכתיב ״(בראשית יח״, יח) ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום׃

8מנא הא מילתא דאמור רבנן שם רשעים ירקב א"ל דהא כתיב ״ושם רשעים ירקב מדאורייתא מנא לן דכתיב (בראשית יג״, יב) ויאהל עד סדום וכתיב ״ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאד״׃

9אמר ר' אלעזר צדיק דר בין שני רשעים ולא למד ממעשיהם רשע דר בין שני צדיקים ולא למד ממעשיהם צדיק דר בין שני רשעים ולא למד ממעשיהם עובדיה רשע דר בין שני צדיקים ולא למד ממעשיהם זה עשו׃

10(אמר) ר' אלעזר מברכתן של צדיקים אתה למד קללה לרשעים ומקללתן של רשעים אתה למד ברכה לצדיקים מברכתן של צדיקים אתה למד קללה לרשעים דכתיב ״(בראשית יח״, יט) כי ידעתיו למען אשר יצוה וגו' וכתיב ״בתריה (בראשית יח״, כ) ויאמר ה' זעקת סדום ועמורה כי רבה׃

11ומקללתן של רשעים אתה למד ברכה לצדיקים דכתיב ״ואנשי סדום רעים וחטאים לה' וה' אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו (אמר) ר' אלעזר אפי' בשביל צדיק אחד עולם נברא שנאמר (בראשית א״, ד) וירא אלהים את האור כי טוב ואין טוב אלא צדיק שנאמר ״(ישעיהו ג״, י) אמרו צדיק כי טוב׃

12(אמר) ר' אלעזר כל המשכח דבר מתלמודו גורם גלות לבניו שנאמר ״ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני ר' אבהו אמר מורידין אותו״. מגדולתו שנאמר ״כי אתה הדעת מאסת ואמאסך מכהן לי״׃

13אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן אין צדיק נפטר מן העולם עד שנברא צדיק כמותו שנאמר ״(קהלת א״, ה) וזרח השמש ובא השמש עד שלא כבתה שמשו של עלי זרחה שמשו של שמואל הרמתי (אמר) ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן ראה הקדוש ברוך הוא שצדיקים מועטין עמד ושתלן בכל דור ודור שנא' (שמואל א ב, ח) כי לה' מצוקי ארץ וישת עליהם תבל׃

14(אמר) ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן אפי' בשביל צדיק אחד העולם מתקיים שנאמר ״(משלי י״, כה) וצדיק יסוד עולם ר' חייא דידיה אמר מהכא (שמואל א ב, ט) רגלי חסידיו ישמור חסידיו טובא משמע אמר רב נחמן בר יצחק חסידו כתיב׃

15(אמר) ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן כיון שיצאו רוב שנותיו של אדם ולא חטא שוב אינו חוטא שנאמר ״רגלי חסידיו ישמור דבי ר' שילא אמרי כיון שבאה לידו דבר עבירה פעם ראשונה ושניה ואינו חוטא שוב אינו חוטא שנאמר רגלי חסידיו ישמור״׃

16אמר ריש לקיש מאי דכתיב ״(משלי ג״, לד) אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן בא לטמא פותחין לו בא לטהר מסייעין אותו תנא דבי רבי ישמעאל: משל לאדם שהיה מוכר נפט ואפרסמון,׃