מסכת יומא דף ל״ה עמוד ב׳

1מיתיבי: (יחזקאל מד, יט) ״ולבשו בגדים אחרים ולא יקדשו את העם בבגדיהם״,׃

2מאי לאו ״אחרים״ חשובין מהן! לא, ״אחרים״ פחותים מהן.

3תני רב הונא בר יהודה, ואמרי לה רב שמואל בר יהודה: אחר שכלתה עבודת ציבור, כהן שעשתה לו אמו כתונת לובשה, ועובד בה עבודת יחיד, ובלבד שימסרנה לציבור. פשיטא?

4מהו דתימא ניחוש שמא לא ימסרנה יפה יפה, קמ"ל אמרו עליו על רבי ישמעאל בן פאבי שעשתה לו אמו כתונת של מאה מנה, ולובשה ועובד בה עבודת יחיד, ומסרה לציבור.

5אמרו עליו על ר' אלעזר בן חרסום שעשתה לו אמו כתונת משתי ריבוא, ולא הניחוהו אחיו הכהנים ללובשה מפני שנראה כערום. ומי מתחזי? והאמר מר: חוטן כפול ששה! אמר אביי: כחמרא במזגא.

ברייתא

6ת"ר עני ועשיר ורשע באין לדין, לעני אומרים לו: מפני מה לא עסקת בתורה? אם אומר: עני הייתי, וטרוד במזונותי, אומרים לו: כלום עני היית יותר מהלל?

7אמרו עליו על הלל הזקן שבכל יום ויום היה עושה ומשתכר בטרפעיק, חציו היה נותן לשומר בית המדרש, וחציו לפרנסתו ולפרנסת אנשי ביתו. פעם אחת לא מצא להשתכר, ולא הניחו שומר בית המדרש להכנס. עלה ונתלה וישב על פי ארובה כדי שישמע דברי אלהים חיים מפי שמעיה ואבטליון.

8אמרו: אותו היום ערב שבת היה, ותקופת טבת היתה, וירד עליו שלג מן השמים. כשעלה עמוד השחר אמר לו שמעיה לאבטליון: אבטליון אחי, בכל יום הבית מאיר והיום אפל, שמא יום המעונן הוא? הציצו עיניהן וראו דמות אדם בארובה. עלו ומצאו עליו רום שלש אמות שלג. פרקוהו, והרחיצוהו וסיכוהו והושיבוהו כנגד המדורה. אמרו: ראוי זה לחלל עליו את השבת.

9עשיר, אומרים לו: מפני מה לא עסקת בתורה? אם אומר: עשיר הייתי וטרוד הייתי בנכסי. אומרים לו: כלום עשיר היית יותר מרבי אלעזר? אמרו עליו על רבי אלעזר בן חרסום שהניח לו אביו אלף עיירות ביבשה, וכנגדן אלף ספינות בים. ובכל יום ויום נוטל נאד של קמח על כתיפו ומהלך מעיר לעיר וממדינה למדינה ללמוד תורה.

10פעם אחת מצאוהו עבדיו, ועשו בו אנגריא. אמר להן: בבקשה מכם, הניחוני ואלך ללמוד תורה. אמרו לו: חיי רבי אלעזר בן חרסום שאין מניחין אותך. ומימיו לא הלך וראה אותן, אלא יושב ועוסק בתורה כל היום וכל הלילה.

11רשע, אומרים לו: מפני מה לא עסקת בתורה? אם אמר: נאה הייתי, וטרוד ביצרי, הייתי אומרים לו: כלום נאה היית מיוסף? אמרו עליו על יוסף הצדיק: בכל יום ויום היתה אשת פוטיפר משדלתו בדברים. בגדים שלבשה לו שחרית לא לבשה לו ערבית. בגדים שלבשה לו ערבית לא לבשה לו שחרית.

12אמרה לו: השמע לי! אמר לה: לאו. אמרה לו: הריני חובשתך בבית האסורין! אמר לה: (תהלים קמו, ז) ״ה' מתיר אסורים״. הריני כופפת קומתך! (תהלים קמו, ח) ״ה' זוקף כפופים״. הריני מסמא את עיניך! (תהלים קמו, ח) ״ה' פוקח עורים״. נתנה לו אלף ככרי כסף לשמוע אליה ״לשכב אצלה להיות עמה״, ולא רצה לשמוע אליה.

13״לשכב אצלה״ בעוה"ז ״להיות עמה״ לעוה"ב נמצא: הלל מחייב את העניים, רבי אלעזר בן חרסום מחייב את העשירים, יוסף מחייב את הרשעים.

מתני׳ · משנה

14בא לו אצל פרו, ופרו היה עומד בין האולם ולמזבח, ראשו לדרום ופניו למערב. והכהן עומד במזרח ופניו למערב. וסומך שתי ידיו עליו, ומתודה.

15וכך היה אומר: אנא השם! עויתי, פשעתי, חטאתי לפניך אני וביתי. אנא השם! כפר נא לעונות ולפשעים ולחטאים שעויתי ושפשעתי ושחטאתי לפניך אני וביתי, ככתוב בתורת משה עבדך: (ויקרא טז, ל) ״כי ביום הזה יכפר וגו'״. והן עונין אחריו: ״ברוך שם כבוד, מלכותו לעולם ועד״.