רש"י
שזה פרישתו לקדושה ליכנס למחנה שכינה ולא יהא לבו זחה עליו ויהא נבדל מכל קלות ראש שחלה עליו אימה בהבדלתו מן הבריות:
וזה פרישתו לטהרה להחמיר בטהרתו מפני קל שעושין בו לטמאו בו ביום להטבילו להוציא מלבן של צדוקים לכן החמירו בטהרתו שלא יהא אדם נוגע בו:
הא איכא נמי האי שזה מזין עליו כל שבעה וזה אין מזין עליו כל שבעה:
בשלמא יום ראשון מזין עליו שמא היום יום שלישי לטומאתו וכן שני וכן שלישי שמא שעה אחת קודם פרישתו נטמא:
חמישי שמא שביעי שאם היה הראשון לפרישה שלישי לטומאה נמצא החמישי שביעי וכן ששי וכן שביעי:
אלא רביעי אמאי מזינן עליה לא בשלישי איכא לספוקי דהא משפירש לא נטמא במת ולא בשביעי איכא לספוקי שאם היה שביעי לטומאתו הרי יום אחד לפני פרישתו שלישי לטומאה נמצא שלא הזה בשלישי והזאת שביעי בלא שלישי אינו כלום:
וכל אימת דמתרמי מפרשינן ליה ואע"ג דלא הוי רביעי שלו בשבת ונמצאת הזאתו בטלה שני ימים:
דבדידן תליא מילתא שאין זמנה קבוע:
ועוד 8 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Yoma 8b · Sefaria