בוני התלמוד

    מסכת יומא דף מ״ה עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    שדומה לפזמצהיב כמרגלית:

    שנטווה כחוטמפני שהוא רך:

    כל החנויות נסגרותשאין מכר לזהב אחר מפני זה:

    תניא נמי הכידעל שם שדומה לדם הפרים נקרא זהב פרוים בדברי הימים (ב ג):

    והלא כבר נאמרבשל כל ימות השנה ושחקת ממנה הדק:

    אלא דרך ימיןשהוא למזרח שהרי הכבש בדרום לכך עולה במזרחו של כבש שסמוך ליפנות לימין:

    משום כבודולהראות חשיבותו שהוא כבן בית ומקיף לצורך ושלא לצורך:

    שמוסיפין לבו ביוםליטול ממנה גחלים לקטורת של לפני ולפנים אבל קטורת של מזבח הפנימי הרי הוא כקטורת של כל השנה:

    של קיום האששאם אין אש של מערכה גדולה מתגבר מוסיפין עליו מזה:

    שלא נתעכלושלא ניתנו על מערכה או ניתנו ולא הספיקו להתעכל:

    להצתת האליתאלהצית בהן אור מערכה גדולה:

    אליתאקיסמים דקים:

    ורבי יוסי הצתת אליתא מנא ליהשתהא בראשו של מזבח ולא יצית על הרצפה ויעלם כשהן דולקין על המזבח:

    ובכלי שרתבלבוש בגדי כהונה:

    וכי תעלה על דעתךמאחר שאתה למד מן האש על המזבח תוקד בו שיהא בראשו של מזבח כלום הוצרכנו למקרא זה להטעינה כהן וכי תעלה על לב שזר קרב לגבי מזבח והלא נאמר (במדבר י״ח:ג׳) אך אל כלי הקדש ואל המזבח לא יקרבו:

    אלא לימד על הצתת האליתא שלא תהא אלא על ראש המזבחואידך קרא לקיום האש אתא כרבי יוסי וכהונה דכתיב בהאי קרא לגופא איצטריך לה שנתינת אש צריכה כהן ולא יטלנה זר ויזרקנה למזבח:

    ורבי יהודהאמר לך:

    אי מהתםמהאש על המזבח כו' אע"ג דשמעינן מינה שהצתה בראש המזבח לא שמעינן דפסולה בזר הוה אמינא קאי זר אארעא ועביד במפוחא:

    מנא ליהדבעי מערכה:

    נפקא ליה מואשוא"ו דריש:

    יומא 45 עמוד א

    1שדומה לפז. זהב שחוט שנטוה כחוט. זהב סגור בשעה שנפתח כל החנויות נסגרות. זהב פרוים שדומה לדם הפרים.

    2רב אשי אמר: חמשה הן, וכל חד וחד אית ביה זהב וזהב טוב. תניא נמי הכי: בכל יום היה זהבה ירוק, והיום אדום והיינו זהב פרוים שדומה לדם הפרים.

    3בכל יום מקריב פרס שחרית וכו'. בכל יום היתה דקה, והיום דקה מן הדקה. תנו רבנן: ״דקה״ מה ת"ל והלא כבר נאמר: (שמות ל, לו) ושחקת ממנה הדק אלא, להביא דקה מן הדקה׃

    4בכל יום כהנים עולין במזרחו של כבש דאמר מר כל פינות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין למזרח׃

    5והיום (עולין) באמצע (ויורדין) באמצע מאי טעמא משום כבודו דכהן גדול׃

    6בכל יום כהן [גדול] מקדש ידיו ורגליו מן הכיור וכו' מאי טעמא משום כבודו של כהן גדול׃

    7בכל יום היו שם ארבע מערכות תנו רבנן בכל יום היו שתים מערכות והיום שלש אחת מערכה גדולה. ואחת מערכה שניה של קטורת ואחת שמוסיפין בו ביום דברי רבי יהודה׃

    8רבי יוסי אומר בכל יום שלש והיום ארבע אחת של מערכה גדולה ואחת מערכה שניה של קטורת ואחת של קיום האש ואחת שמוסיפין בו ביום׃

    9רבי (מאיר) אומר בכל יום ארבע והיום חמש אחת של מערכה גדולה ואחת של מערכה שניה של קטורת ואחת של קיום האש ואחת לאיברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב ואחת שמוסיפין בו ביום׃

    10דכולי עלמא מיהת תרתי אית להו מנלן אמר קרא ״(ויקרא ו״, ב) היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה זו מערכה גדולה ואש המזבח תוקד בו זו מערכה שניה של קטורת ורבי יוסי קיום האש מנא ליה נפקא ליה מוהאש על המזבח תוקד בו׃

    11ור' יהודה ההוא להצתת אליתא הוא דאתא דתניא היה רבי יהודה אומר מניין להצתת אליתא שלא תהא אלא בראשו של מזבח תלמוד לומר (ויקרא ו, ה) והאש על המזבח תוקד בו אמר רבי יוסי מניין שעושה מערכה לקיום האש תלמוד לומר והאש על המזבח תוקד בו׃

    12ורבי יוסי הצתת אליתא מנא ליה נפקא ליה מהיכא דנפקא ליה לרבי שמעון דתניא (ויקרא א, ז) ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח לימד על הצתת אליתא שלא תהא אלא בכהן כשר ובכלי שרת דברי ר' יהודה אמר לו רבי שמעון וכי תעלה על דעתך שזר קרב לגבי מזבח אלא לימד על הצתת אליתא שלא תהא אלא בראשו של מזבח׃

    13ורבי יהודה אי מהתם הוה אמינא קאי אארעא ועביד במפוחא קמ"ל׃

    14ורבי מאיר איברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב מנא ליה נפקא ליה מואש ורבנן וא"ו לא דרשי׃

    15ורבנן איברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב מאי עביד להו מהדר להו למערכה גדולה דתניא מניין לאיברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב׃

    תוספות

    רבי יוסי אומר בכל יום ג' והיום ד'תימה בפרק שני דתמיד (דף כט.) תנן ביררו משם עצי תאנה וכו' ומוקי לההיא מתניתין כר' יוסי בפרק קדשי קדשים במסכת זבחים (דף נח.) והיכי מתוקמא כרבי יוסי והא קתני סיפא והציתו שתי מערכות ירדו ובאו ללשכת הגזית ולרבי יוסי הא קאמר בכל יום היו שם שלש ודוחק הוא לומר סבר ליה כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא וי"ל דאכתי הואי חדא לקיום האש ולא קא חשיב אלא הנך תרתי דדמיין להדדי ומציתין אותן ביחד ומחד קרא מפיק להו והקשה רבי אלחנן במזבח הנחשת שלא היה מקום מערכה אלא אמה כדאמר בפרק קדשי קדשים (זבחים דף סב:) ואמרינן נמי התם גיזרין שעשה משה ארכן ורחבן אמה א"כ כל הני מערכות היכא הוו קיימי וצריך לומר באמה של הילוך רגלי הכהנים והיו מסבבין המערכה גדולה עד הני מערכות:

    וכי תעלה על דעתך שזר קרב אצל המזבחהקשה רש"י לדידיה נמי תקשי דמוקי קרא להצתת אליתא הכהן למה לי וכי תעלה על דעתך שזר קרב כו' ותירץ דאיצטריך משום דדרשינן לעיל בסוף פרק קמא (יומא דף כא:) ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח אע"פ שהאש יורדת מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט וסד"א שיהא כשר בזר ואפשר דקאי אארעא וזריק אש של הדיוט למעלה וקשיא לן א"כ מנא ליה דאתא קרא להצתת אליתא דילמא כוליה קרא לנתינת אש דהדיוט וי"ל דא"כ לכתוב קרא ונתנו בני אהרן הכהן אש וערכו עצים על האש ואנא ידענא דנתינת האש על המזבח הוה מדכתיב וערכו עצים על האש דמערכה בראש המזבח היא על המזבח למה לי אלא למידרש אש על המזבח להצתת אליתא שמבעירין אותה על המזבח ותימה לי והא ר"ש לית ליה סברא דאפשר דקאי אארעא ועביד במפוחא א"כ לא הוה צריך הכהן לנתינת אש דהדיוט דליכא למימר כמו שפרש"י דאפשר דקאי אארעא וזריק דהא ר"ש לית ליה האי סברא וי"ל דבאש דהדיוט שפיר אית ליה דאפשר דקאי אארעא וזריק לה כיון דשל הדיוט היא אבל הצתת אליתא שהבערתה על המזבח לאו אורח ארעא למיעבד במפוחא ברחוק וקשה לי לר' יהודה והאש על המזבח תוקד בו להצתת אליתא שהבערתה על המזבח למה לי תיפוק ליה מונתנו בני אהרן אש על המזבח דהא רבי יהודה גמר מהתם הצתת אליתא שתהא בכהן כשר וכלי שרת וי"ל אי לא כתב והאש על המזבח תוקד בו לא הוה דרשינן מונתנו אלא נתינת האש דהדיוט על המזבח ושתהא בכהן כשר וכלי שרת אבל הצתת אליתא לא דרשינן אבל השתא דנפקא מוהאש על המזבח הצתת אליתא שתהא בראשו של מזבח גמרינן שפיר מונתנו הצתת אליתא ונתינת אש דהדיוט שלא יהו אלא בכהן כשר וכלי שרת דמסתמא בני אהרן דנפקא לן מיניה כהן כשר וכלי שרת קאי אכל מצות שעל המזבח:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רבנו חננאל

    רב אשי אמר חמשה הן ובכל אחד יש בו זהב וזהב טובבכל יום היה מקריב פרס כו' פרס הוא חצי מנה כי בכל יום היה מקטיר במזבח הקטרת מנה חציו בשחרית וחציו בין הערבים דגרסינן בכריתות פרק א' ת"ר קטרת היתה נעשית שס"ח מנה שס"ה מנה כנגד ימות החמה מנה בכל יום. ג' מנין שמהן כ"ג מכניס מלא חפנים ביוה"כ והשאר ניתנין לאומנין בשכרן. ת"ר קטורת היו מכניסין אותה למכתשת פעמים בשנה בימות החמה בוזרה כדי שלא תתעפש בימות הגשמים צוברה כדי שלא תפוג ריחה:

    בכל יום היו שם ד' מערכות והיום ה' דברי ר' מאיר כו'תנו רבנן בכל יום היו שם ד' מערכות והיום ה' מערכה גדולה ומערכה של קטרת ומערכה של קיום האש ומערכה לאברים ופדרין שלא נתעכלו מבערב ומערכה שמוסיפין בו ביום.

    כ"ע ר' יהודה ור' יוסי ור' מאיר כלהו שוין בב' מערכות שנא' העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה זו מערכה גדולה ואש המזבח תוקד בו זו מערכה שניה של קטרת ור' יוסי ור"מ דאית ליה מערכה שלישית לקיום האש מפיק להאי קרא להצתת האליתה והיא הלהבת עצי המערכה שלא תהיה אלא בראשו של מזבח שנאמר והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה.

    פי' קאי אארעא ועביד במפוחאכגון שעומד אדם בקרקע העזרה ומנפח במפוח ארוך של נחושת וכיוצא בו ממערכה שע"ג המזבח ומשלהבה.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת יומא דף מ״ה עמוד א׳

    מסכת יומא דף מ״ה עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 15 קטעים ממוספרים, כ־413 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    שדומה לפז מצהיב כמרגלית:

    שנטווה כחוט מפני שהוא רך:

    כל החנויות נסגרות שאין מכר לזהב אחר מפני זה:

    תניא נמי הכי דעל שם שדומה לדם הפרים נקרא זהב פרוים בדברי הימים (ב ג):

    והלא כבר נאמר בשל כל ימות השנה ושחקת ממנה הדק:

    אלא דרך ימין שהוא למזרח שהרי הכבש בדרום לכך עולה במזרחו של כבש שסמוך ליפנות לימין:

    משום כבודו להראות חשיבותו שהוא כבן בית ומקיף לצורך ושלא לצורך:

    שמוסיפין לבו ביום ליטול ממנה גחלים לקטורת של לפני ולפנים אבל קטורת של מזבח הפנימי הרי הוא כקטורת של כל השנה:

    ועוד 12 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Yoma 45a · Sefaria

    תוספות

    רבי יוסי אומר בכל יום ג' והיום ד' תימה בפרק שני דתמיד (דף כט.) תנן ביררו משם עצי תאנה וכו' ומוקי לההיא מתניתין כר' יוסי בפרק קדשי קדשים במסכת זבחים (דף נח.) והיכי מתוקמא כרבי יוסי והא קתני סיפא והציתו שתי מערכות ירדו ובאו ללשכת הגזית ולרבי יוסי הא קאמר בכל יום היו שם שלש ודוחק הוא לומר סבר ליה כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא וי"ל דאכתי הואי חדא לקיום האש ולא קא חשיב אלא הנך תרתי דדמיין להדדי ומציתין אותן ביחד ומחד קרא מפיק להו והקשה רבי אלחנן במזבח הנחשת שלא היה מקום מערכה אלא אמה כדאמר בפרק קדשי קדשים (זבחים דף סב:) ואמרינן נמי התם גיזרין שעשה משה ארכן ורחבן אמה א"כ כל הני מערכות היכא הוו קיימי וצריך לומר באמה של הילוך רגלי הכהנים והיו מסבבין המערכה גדולה עד הני מערכות:

    וכי תעלה על דעתך שזר קרב אצל המזבח הקשה רש"י לדידיה נמי תקשי דמוקי קרא להצתת אליתא הכהן למה לי וכי תעלה על דעתך שזר קרב כו' ותירץ דאיצטריך משום דדרשינן לעיל בסוף פרק קמא (יומא דף כא:) ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח אע"פ שהאש יורדת מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט וסד"א שיהא כשר בזר ואפשר דקאי אארעא וזריק אש של הדיוט למעלה וקשיא לן א"כ מנא ליה דאתא קרא להצתת אליתא דילמא כוליה קרא לנתינת אש דהדיוט וי"ל דא"כ לכתוב קרא ונתנו בני אהרן הכהן אש וערכו עצים על האש ואנא ידענא דנתינת האש על המזבח הוה מדכתיב וערכו עצים על האש דמערכה בראש המזבח היא על המזבח למה לי אלא למידרש אש על המזבח להצתת אליתא שמבעירין אותה על המזבח ותימה לי והא ר"ש לית ליה סברא דאפשר דקאי אארעא ועביד במפוחא א"כ לא הוה צריך הכהן לנתינת אש דהדיוט דליכא למימר כמו שפרש"י דאפשר דקאי אארעא וזריק דהא ר"ש לית ליה האי סברא וי"ל דבאש דהדיוט שפיר אית ליה דאפשר דקאי אארעא וזריק לה כיון דשל הדיוט היא אבל הצתת אליתא שהבערתה על המזבח לאו אורח ארעא למיעבד במפוחא ברחוק וקשה לי לר' יהודה והאש על המזבח תוקד בו להצתת אליתא שהבערתה על המזבח למה לי תיפוק ליה מונתנו בני אהרן אש על המזבח דהא רבי יהודה גמר מהתם הצתת אליתא שתהא בכהן כשר וכלי שרת וי"ל אי לא כתב והאש על המזבח תוקד בו לא הוה דרשינן מונתנו אלא נתינת האש דהדיוט על המזבח ושתהא בכהן כשר וכלי שרת אבל הצתת אליתא לא דרשינן אבל השתא דנפקא מוהאש על המזבח הצתת אליתא שתהא בראשו של מזבח גמרינן שפיר מונתנו הצתת אליתא ונתינת אש דהדיוט שלא יהו אלא בכהן כשר וכלי שרת דמסתמא בני אהרן דנפקא לן מיניה כהן כשר וכלי שרת קאי אכל מצות שעל המזבח:

    Tosafot on Yoma 45a · Sefaria

    רבנו חננאל

    רב אשי אמר חמשה הן ובכל אחד יש בו זהב וזהב טוב בכל יום היה מקריב פרס כו' פרס הוא חצי מנה כי בכל יום היה מקטיר במזבח הקטרת מנה חציו בשחרית וחציו בין הערבים דגרסינן בכריתות פרק א' ת"ר קטרת היתה נעשית שס"ח מנה שס"ה מנה כנגד ימות החמה מנה בכל יום. ג' מנין שמהן כ"ג מכניס מלא חפנים ביוה"כ והשאר ניתנין לאומנין בשכרן. ת"ר קטורת היו מכניסין אותה למכתשת פעמים בשנה בימות החמה בוזרה כדי שלא תתעפש בימות הגשמים צוברה כדי שלא תפוג ריחה:

    בכל יום היו שם ד' מערכות והיום ה' דברי ר' מאיר כו' תנו רבנן בכל יום היו שם ד' מערכות והיום ה' מערכה גדולה ומערכה של קטרת ומערכה של קיום האש ומערכה לאברים ופדרין שלא נתעכלו מבערב ומערכה שמוסיפין בו ביום.

    כ"ע ר' יהודה ור' יוסי ור' מאיר כלהו שוין בב' מערכות שנא' העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה זו מערכה גדולה ואש המזבח תוקד בו זו מערכה שניה של קטרת ור' יוסי ור"מ דאית ליה מערכה שלישית לקיום האש מפיק להאי קרא להצתת האליתה והיא הלהבת עצי המערכה שלא תהיה אלא בראשו של מזבח שנאמר והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה.

    פי' קאי אארעא ועביד במפוחא כגון שעומד אדם בקרקע העזרה ומנפח במפוח ארוך של נחושת וכיוצא בו ממערכה שע"ג המזבח ומשלהבה.

    Rabbeinu Chananel on Yoma 45a · Sefaria

    ריטב"א

    לקיום האש פי׳ שאם אין אש כל הצריך במערכה גדולה מוסיפין עליו מזה:

    ואחת לאיברים ופדרים שלא נתעכלו פי׳ ולא משלה בהם האור להוציאם מתורת בשר דאי משלה בהם האור הא אמרי׳ לעיל דחצות לילה עושה עכול לענין שאם פקעו לא ירדו וכיון דכן ה״ה דכיון שעבר עליהם כל הלילה דהוו להו כדשן ואין עושין להם מערכה אחרת אלא ודאי כדאמרן ומיירי באיברים קשים שאין האור מושלת בהן ודוגמת׳ ההיא דאמרי׳ בזבחים גבי איברים שפקעו מעל המזבח קודם חצות יחזיר דהוינן בה היכי דמי אי דאית בהו ממשא אחר חצות נמי ואי דלית בהו ממשא קודם חצות נמי לא ופרקי׳ לא צריכה בשרירי הכא נמי דהוו שרירי טובא שלא נתעכלו בכל הלילה:

    אמר לו ר׳ שמעון וכי תעלה על דעתך שזר קרב לגבי מזבח פרש״י ז״ל למה לי קרא ללמד שתהא הצתת אליתא בכלי שרת והלא כבר אמרת דהצתת אליתא בראשו של מזבח נפקא לן מדכתיב והאש על המזבח תוקד בו והיאך תהא בזר וכי זר קרב לגבי מזבח והכתיב ואל המזבח לא יקרבו ולא ימותו ואפילו ללויים אלא ודאי דהאי קרא בא ללמד על הצתת אליתא שיהא בראשו של מזבח וההוא קרא דהאש על המזבח תוקד בו אתא לקיום האש כדר׳ יוסי ומאי דכתב קרא כהן בהאי קרא לגופיה איצטריך לומר שנתינת אש צריכה כהן ע״כ. והקשו בתוספות ונימא לרבי שמעון לנפשיה דכיון דמוקי׳ האי קרא בהצתת אליתא שתהא בראשו של מזבח דתו לא בעי למכתב כהונה שהרי אין זר לגבי מזבח ואמאי קשיא לר׳ יהודה טפי מלר׳ שמעון. וי״ל דלר׳ יהודה דנפקא ליה הצתת אליתא מוהאש על המזבח תוקד בו משמע שהיקידה עצמה כשנופח באש להציתו הויא בראשו של מזבח והא דלא אפשר בזר. אבל האי קרא דלא כתיב ביה אלא ונתנו אפשר לנתינת אש בזר דקאי אארעא ויהיב אש בראשו של מזבח. והיינו דמהדרי׳ דלר׳ יהודה נמי איצטריך קרא דהא הוה אפשר לנתינת אש מארעא דקאי אארעא ועביד במפוחא:

    Ritva on Yoma 45a · Sefaria

    מאירי

    בכל יום היה מקטיר פרס שחרית ופרס בין הערבים ר"ל משקל פרס שהוא משקל חמישים דינרים והיום מוסיף פעם שלישית הקטרה אחרת לפני לפנים מלא חפניו כמו שביארנו:

    בכל יום היתה דקה והיום ר"ל באותה שלפני לפנים דקה מן הדקה והוא שכל שנה ושנה היו מחוייבים לעשות את הקטרת והיה עומד שחוק כל השנה אלא ששתי פעמים בשנה היו מחזירין אותם למכתשת ועושין משקל שלש מאות וששים ושמנה מנים שס"ה כנגד ימות החמה מנה לכל יום ושלשה מנים שהיה לוקחן כהן גדול ערב יום הכפורים ומחזירן למכתשת ומוסיף בשחיקתו כדי לקיים בו מצות דקה מן הדקה ונוטל מהן להקטרה זו מלא חפניו גדול לפי גדלו וקטן לפי קטנו והשאר נקרא מותר הקטרת שביארנו עניינו בשבועות ובשקלים:

    בכל יום ויום כשהכהנים עולים למזבח להעלות איברי הקרבן היה הזוכה עולה למזרח הכבש ויורד במערבו והוא שהכבש היה בדרום העזרה לשמאל הנכנס והעולה היה פניו לצפון העזרה ושמאלו למערב וימינו למזרח ונאמר בקבלה כל פונות שאתה פונה במזבח לא יהו אלא בימין והיה הזוכה עולה בצד שפת הכבש המזרחית והיה מקיף המזבח לסידור האברים ושאר דברים הצריכים לו כגון לארבע מתנות או לשתי מתנות הולך כל צד המזרח וממנו לצד הצפוני וממנו לצד המערבי ומשם יורדין דרך הכבש ר"ל בצד שפת המערבית שבו ולא היה הולך באמצע המזבח משום יראת שמים והיום כהן גדול לכל שנעשה במזבח החיצון הולך באמצע ולא דרך הקפה להראות חבתו וחבת הצבור שהוא שלוחו שהוא כבן בית לפני הקב"ה ור' יהודה אומר שאף בכל השנה כל שהכהן גדול עובד עולה באמצע וכו' ואין הלכה כמותו אלא כתנא קמא:

    בכל יום ויום כהן מקדש מן הכיור אפי' כהן גדול והיום בכל עשרה קדושין מקדש מקיתון של זהב דרך כבוד וחשיבות ור' יהודא אומר שבכל השנה היה כה"ג מקדש מן הקיתון ואין הלכה כמותו אלא כתנא קמא:

    בכל יום ויום היו שם ר"ל על המזבח ארבע מערכות של עצים ופי' בגמ' אחת מערכה גדולה להקטרת חלבים ואיברים שניה מערכה שניה של קטורת שממנה חותה להכניס מחתה מלאה גחלים להוליכה למזבח פנימי להקטיר עליהם על המזבח כמו שהתבאר שלישית למצות קיום האש שכל שאין אש של מערכה גדולה מוסיפין לה מזו רביעית לאיברים ופדרים של תמיד הערב שלא נתאכלו הלילה כל צרכן או שלא נתאכלו כלל או אפי' לא נתנו על האש שלא נפסלו בלינה אחר שלא לנו למטה מן המזבח והיום חמש שהיו מוסיפין בה חמישית לחתות ממנה להקטרת לפני לפנים ור' יוסי אומר בכל יום שלש והם אותם שהזכרנו תחלה על הסדר והיום ארבע לחתות ממנה להקטרה המיוחדת ליום אבל איברים שלא נתעכלו לא היו עושים להם מערכה אלא שהיו מחזירים אותם למערכה גדולה שעושין היום ונשרפים שם בצידי המערכה שלא להתערב עם אותם של היום ור' יהודה אומר כל יום שתים והם אותם שהזכרנום תחלה על הסדר והיום שלש להקטרה המיוחדת אבל לא היו עושין מערכה שלישית לקיום האש שבכל שעה ושעה היו הכהנים מוסיפין על עצי המערכה והלכה כר' יוסי:

    זהו ביאור המשנה וכולה על הדרך שביארנו וכתבנו הלכה פסוקה היא ודברים שנכנסו תחתיה בגמ' שלא ביארנוה במשנה אלו הן:

    כשהיה הכהן מסדר את המערכה הגדולה היה דרכו להביא קסמין דקים להצית בהן את האור להתאחז מהם עצי המערכה בנקל והצתה זו היא נקראת הצתת אלואתא ואף זו כל שעושין אותה אי אפשר לו להציתה למטה מן המזבח להביאה מודלקת משם למזבח אלא דוקא בראשו של מזבח ר"ל שאינו יכול להציתה אלא על גג המזבח ומאחר שאי אפשר לו אלא על המזבח אין צריך לומר שאינה אלא בכהן וכלי שרת ר"ל בגדי כהונה ולא עוד אלא אפילו היה עומד הוא למטה ובא להדליק ע"י מפוח ארוך אי אפשר אלא דוקא בכהן וכלי שרת ר"ל בלבישת בגדי כהונה:

    Meiri on Yoma 45a · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    בפרש"י בד"ה אלא דרך כו' לימין הס"ד ובד"ה ובכלי שרת כו' כהונה הס"ד כצ"ל:

    תוס' בד"ה וכי תעלה על דעתך כו' לנתינת אש דהדיוט וי"ל דא"כ לכתוב קרא ונתנו וגו' כו' וקשה לי לר' יהודה והאש על המזבח כו' כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Yoma 45a · Sefaria

    גליון הש"ס

    גמ' זהב שחוט מ"א י טז:

    שם זהב מגור מ"א י כא:

    שם זהב פרוים דה"ב ג ו:

    Gilyon HaShas on Yoma 45a · Sefaria

    בן יהוידע

    בְּכָל יוֹם הָיָה זְהָבָהּ יָרוֹק, וְהַיּוֹם אָדֹם וְהַיְנוּ "זְהַב פַּרְוַיִם". מקשים למה ביום הכיפורים יהיה דומה לדם פרים והלא זהב סגור הוא יקר יותר? ונראה לי בס"ד כי זה היום נקרא יום הכפורים וכמו שאמר הפסוק (ויקרא כג, כז) 'אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם' ונקרא כפורים מלא בוא"ו, ואם תסיר כ"ו מן כ פ ו רים ישאר פרים, והוא כי אותיות פרים מורים על הדין כי מנצפ"ך הוא פ"ר דינים והם כפולים הרי הם פרים לשון רבים, ויתמתקו על ידי העבודה שעושים אותו היום לשם ה' וכמו שנאמר (ויקרא טז, ל) 'כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי הֳ' תִּטְהָרוּ' כלומר כל עבודתכם תהיה בקדושת המחשבה שהיא לִפְנֵי הֳ' גם תכונו לְשֵׁם הֳ' ואז תִּטְהָרוּ שתושלם כפרה שלכם במיתוק הדינים שיתחברו אותיות כ"ו שהם מספר שם הוי"ה עם אותיות 'פרים' שמורים על הדינין ובזה יהיה אצלכם צירוף 'כפורים' לְטַהֵר אֶתְכֶם. ולכן עושים הזהב של אותו היום דומה לדם הפרים להורות שצריכין היום הזה להשלים ולתקן אותיות 'פרים' לעשותם 'כפורים' על ידי הכונה שתהיה לְשֵׁם הֳ' שהוא מספר כ"ו. או יובן בס"ד הטעם שעושין את המחתה מזהב הדומה לדם הפרים לרמוז לו שצריך אחר הקטרת הקטורת בפנים להזות גם כן בפנים מדם הפר תחילה שאם שינה והזה מדם השעיר תחילה עבודתו פסולה.

    רַב אַשִׁי אָמַר חֲמִשָּׁה הֵן, וְכָל חַד וְחַד אִית בֵּיה " זָהָב " וְ " זָהָב טוֹב ". פירוש זָהָב סתם הוא המצוי ביד כל אדם שיש בו סיגים וְ'זָהָב טוֹב' הוא שאין בו סיגים ושתים אלו נמצאים בכל אותם החמשה דרך משל זְהַב אוֹפִיר יש בו זהב סתם שיש בו סיגים וְזָהָב טוֹב שאין בו סיגים וכן בכולהו.

    Ben Yehoyada on Yoma 45a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת יומא, דף מ״ה, עמוד א׳, בהיקף של כ־413 מילים ב־15 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 15 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 118 מילים

      נפתחת ב״שדומה לפז. זהב שחוט שנטוה כחוט. זהב…״

    2. קטע 229 מילים

      נפתחת ב״רב אשי אמר: חמשה הן, וכל חד…״

      חכמים: רב אשי.

    3. קטע 333 מילים

      נפתחת ב״בכל יום מקריב פרס שחרית וכו'. בכל…״

    4. קטע 419 מילים

      נפתחת ב״בכל יום כהנים עולין במזרחו של כבש…״

    5. קטע 511 מילים

      נפתחת ב״והיום (עולין) באמצע (ויורדין) באמצע מאי טעמא…״

    6. קטע 617 מילים

      נפתחת ב״בכל יום כהן [גדול] מקדש ידיו ורגליו…״

    7. קטע 730 מילים

      נפתחת ב״בכל יום היו שם ארבע מערכות תנו…״

      חכמים: רבי יהודה.

    8. קטע 825 מילים

      נפתחת ב״רבי יוסי אומר בכל יום שלש והיום…״

      חכמים: רבי יוסי.

    9. קטע 932 מילים

      נפתחת ב״רבי (מאיר) אומר בכל יום ארבע והיום…״

      חכמים: רב ואחת.

    10. קטע 1045 מילים

      נפתחת ב״דכולי עלמא מיהת תרתי אית להו מנלן…״

      חכמים: רבי יוסי.

    11. קטע 1146 מילים

      נפתחת ב״ור' יהודה ההוא להצתת אליתא הוא דאתא…״

      חכמים: רבי יהודה, רבי יוסי.

    12. קטע 1261 מילים

      נפתחת ב״ורבי יוסי הצתת אליתא מנא ליה נפקא…״

      חכמים: רבי יוסי, רבי שמעון, רב לגבי.

    13. קטע 1311 מילים

      נפתחת ב״ורבי יהודה אי מהתם הוה אמינא קאי…״

      חכמים: רבי יהודה.

    14. קטע 1416 מילים

      נפתחת ב״ורבי מאיר איברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב…״

      חכמים: רבי מאיר, רב מנא.

    15. קטע 1520 מילים

      נפתחת ב״ורבנן איברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב מאי…״

      חכמים: רב מאי.

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: יומא דף מ״ה ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026