בוני התלמוד

    מסכת יומא דף ט״ו עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    אגופיה דמזבחעל גגו ומאי לשון טהרו על שם שמטהר ומפנה הקטורת שנשרף עליו בבקר וחותיהו אילך ואילך ומזה על מקום הגילוי כדכתיב וכעצם השמים לטוהר כמו לטהר:

    עולה טעונה יסודשיהא דמה ניתן במקום שיהא יסוד למטה הימנו דהכי אמרינן בזבחים (דף נא.) אל יסוד מזבח העולה לזבחה של עולה יהא יסוד למטה הימנו:

    קרן מזרחית דרומית לא היה לה יסודכדאמרינן במסכת מדות (פ"ג משנה א) היסוד היה מהלך על פני כל הצפון ועל פני כל המערב אוכל במזרח אמה אחת כשהצפון כלה למזרח ובדרום אמה אחת כשהמערב כלה לדרום אלמא לא היה יסוד למזרחית דרומית ואמרינן בזבחים (דף נג:) לפי שלא היתה אמה היסוד של כל המזרח ושל כל דרום בחלקו של בנימין כדמתרגמינן באחסנתיה יתבני מדבחא (בראשית מט) לפיכך לא היה יסוד לה:

    כיון דאמר מר כו'ממתניתין דרמי בר יחזקאל היא לקמן (יומא דף נח:):

    לא יהו אלא דרך ימין למזרחהכא לא שייך למזרח אבל בזבחים שייך למיתנייה דאיירי התם בנתינת כבש המזבח לדרום ויליף לה מן ומעלותיהו פונות קדים תן מעלותיו לדרום כדי שתהא תחילת פינותיו לקדים כשתפנה לדרך ימין דכל פינות דרך ימין הן דתני רמי בר יחזקאל עומד על שנים עשר בקר וגו' ואגב ההיא גירסא נקט בכל דוכתי למזרח ולא שייך למימר אלא דרך ימין ותו לא:

    ברישא בההוא פגעכשעלה בכבש ופונה לימין פוגע בקרן מזרחית דרומית תחילה ושם אי אפשר ליתן משום דאין לה יסוד ומקיף ובא עד מזרחית צפונית ונותן ואע"ג דמתן דם אינו עולה בכבש דהא על הרצפה עומד והכלי בידו וזורק למרחוק דכתיב וזרקו דהא למטה מן החוט הוא נותן אפילו הכי כיון שבחטאת שניתנה בעליונה של קרן צריך לעלות בכבש דרך הדרום ופונה למזרח ה"נ בכל הדמים אע"פ שנותנן למטה מתחיל להקיף מדרך הדרום שהוא פניו של מזבח כפתח כניסת הבית ומשם פונה לימין:

    דילמא בחטאתדראש חודש אמר רחמנא עביד ביה מעשה עולה:

    לא ס"ד דכתיבלחטאת על עולת:

    תנן התםבמסכת תמיד ולא שייך למיקבעיה בגמרא דיומא אלא משום דמיירי לעיל בשינוי כהאי גוונא מאן תנא סדר יומא ר"ש איש המצפה היא לא שמעינן ליה דאמר הכי אלא משום דשמעינן ליה דפליג אסדר תמיד מוקמי לסתמיה דפליגי אתמיד אליביה ואין שיטה כזאת מצויה בגמרא קבעה נמי להך גביה דמתוקמא נמי בהך שיטתא:

    הממונההוא הסגן:

    והביאו כו'לתמיד:

    מלשכת הטלאיםשהיו הטלאים שם מבוקרין כדתנן (ערכין דף יג.) אין פוחתין מששה טלאים המבוקרין בלשכת הטלאים:

    והלאכמו והרי היא במקום פלוני:

    במקצוע צפונית מערביתשל בית המוקד שהיה טרקלין גדול והיו מסיקין בו מדורות גדולות להתחמם שם הכהנים שהולכים יחפים על רצפת עזרה שהיא של שיש והיו במקצעותיה לשכות פתוחות כקטוניות פתוחות לטרקלין כדקתני לקמן וארבע לשכות היו שם בד' המקצועות אחת לשכת הטלאים וכו':

    לשכת החותמותשמניחין שם חותמות של לוקח סלתות ונסכים מן ההקדש בדמים כדתנן במסכת שקלים (דף ז:) ד' חותמות היו במקדש והיה כתוב עליהן עגל גדי זכר חוטא והן סימני כבש ואיל ופר ושלש בהמות של מצורע כל מי שמבקש נסכים בא לו אצל הממונה על החותמות ונותן לו מעות כפי נסכים שהוא צריך ומקבל ממנו חותם של אותם נסכים ובא לו אצל הממונה על הנסכים ומראה לו החותם ומקבל ממנו נסכים וכו' כדמפרש התם:

    לשכת בית המוקדלשכה קטנה שקרויה בית המוקד ופתוחה לבית המוקד הגדול:

    שעושים בה לחם הפניםשל בית גרמו עושין שם מעשה לחם הפנים שהיו שם:

    לבית המוקדפתוחות לה:

    שתים בקודש ושתים בחולשל בית המוקד מקצתה בנויה בתוך עזרה מקודשת ומקצתה בחול:

    וראשי פספסיןחתיכות עצים מבדילין לסימן במקום המפסיק בין קודש לחול:

    יומא 15 עמוד ב

    1אגופיה דמזבח, דכתיב: ״(שמות כד״, י) ״וכעצם השמים לטהר״.

    2מאי שנא דיהיב עולה ברישא והדר יהיב דחטאת? ניתיב ברישא דחטאת, והדר ניתיב דעולה! כיון דעולה היא, היא קדמה ברישא.

    3ומאי שנא דיהיב מזרחית צפונית, ומערבית דרומית, ניתיב דרומית מזרחית, והדר צפונית מערבית! אמרי: עולה טעונה יסוד, וקרן דרומית מזרחית לא הוה ליה יסוד.

    4מאי שנא דיהיב ברישא מזרחית צפונית והדר מערבית דרומית? ניתיב ברישא מערבית דרומית והדר מזרחית צפונית! כיון דאמר מר כל פינות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין למזרח, ברישא בההוא פגע.

    5וממאי דבעולה הוא דקאמר רחמנא עביד בה מעשה חטאת, ודילמא: בחטאת הוא דקאמר רחמנא עביד בה מעשה עולה! לא ס"ד דכתיב: ״(במדבר כח״, טו) ״על עולת התמיד יעשה ונסכו״, מאי קאמר רחמנא: מידי דחטאת שדי אעולה.

    6תנן התם: אמר להם הממונה צאו והביאו טלה מלשכת בית הטלאים. והלא, לשכת הטלאים הית' במקצוע צפונית מערבית. וארבע לשכות היו שם, אחת לשכת הטלאים, ואחת לשכת החותמות, ואחת לשכת בית המוקד, ואחת לשכה שעושין בה לחם הפנים.

    7ורמינהו: ארבע לשכות היו לבית המוקד, כקטוניות הפתוחות לטרקלין, שתים בקודש, ושתים בחול, וראשי פספסין מבדילין בין קודש לחול. ומה היו משמשות? מערבית דרומית היא היתה לשכת טלי קרבן.

    תוספות

    ניתיב דרומית מזרחיתדומיא דחטאת דכשעלה בכבש בא לו לקרן דרומית מזרחית תחלה ולא הוה מצי לשנויי כיון דעולה נשחטת בצפון וקיבול דמה בצפון יהיב מזרחית צפונית דפגע ביה ברישא שהוא סמוך לו יותר מלקרן מזרחית דרומית חדא דאדרבה כיון דכל פונות דרך ימין נמצא כי קאי בצפון ופניו למזבח ומקיף דרך ימין פגע בקרן דרומית מזרחית ברישא ועוד האמת משיב לו לקרן דרומית מזרחית לא היה לו יסוד:

    ניתיב ברישא מערבית דרומיתדכיון דבעיא מעשה חטאת נהי דלא מצי למיתב דרומית מזרחית כחטאת משום דעולה טעונה יסוד מ"מ ניתיב ברישא מערבית דרומית שהיא קרן הסמוכה לכבש שהיה בדרום שהיה עולה בו לתת מתנות דחטאת וקרובה לו טפי ממזרחית צפונית ומשני כיון דאמר מר כל פונות כו' ואף על גב דאי שחיט על ירך המזבח צפונה פגע ברישא דרך ימין לקרן מערבית דרומית מקמי קרן מזרחית צפונית ס"ל לרבי שמעון איש המצפה כמאן דאמר דכל חצי העזרה עד הפתח הויא צפון והיה שוחט להלן מן המזבח כנגד הפתח וכי מקיף תו דרך ימין פגע מיד בקרן מזרחית צפונית שהיא קרובה לקרן מזרחית דרומית שהיא קרן שנותנין בה תחלה מתנות חטאת טפי מלקרן מערבית דרומית וניחא נמי דנקט דרך ימין למזרח:

    אמר להם הממונההכא ולקמן בריש פ"ג (יומא דף כח.) אמר להם הממונה צאו וראו אם הגיע זמן שחיטה פירש רש"י הסגן וליתא דבירושלמי חשיב ה' דברים שהסגן משמש אישי כ"ג הגבה ימינך לקמן בפרק טרף בקלפי (יומא דף לט.) הסגן בימינו וראש בית אב בשמאלו בפ' כ"ג (סנהדרין דף יט.) והניף הסגן בסודרין דסוף מסכת תמיד (דף לג:) והסגן בימינו והעלהו בההיא פירקא נמי לא היה כה"ג מתמנה עד שנעשה סגן ולא קא חשיב להא בהדייהו אלמא ממונה לאו סגן הוא:

    ואחת לשכת בית המוקדפר"ח דשני בית המוקד היו ליטול מהם אש לצורך המזבח שמצוה להביא מן ההדיוט ששנים היו שאם יכבה האחד יביאו מן השני ואף על גב דאכתי הואי מערכה לקיום האש לקמן בס"פ טרף בקלפי (יומא דף מה.) שמא שלשתן היו צריכות לקיום האש שאם יכבה האש משני בתי המוקד יקחו מן המערכה העשויה לכך וכפירושו משמע בפ"ק דשבת (דף כ.) ומאחיזין האור במדורת בית המוקד מאי טעמא בכל מושבותיכם אי אתה מבעיר אבל אתה מבעיר במדורת בית המוקד משמע דלפי שהוא צורך המזבח יכול להבעיר בשבת ורש"י פירש לפי שהכהנים הולכים יחפים דבעינן שלא יהא דבר חוצץ בינו לרצפה כדאיתא בפ"ב דזבחים (דף כד.) היו שני בתי המוקד ואש של מערכה לקיום האש וצריך לומר לפירושו דהתירו להבעיר האש במדורת בית המוקד אע"ג דלא הוה צורך מזבח כיון דבעזרה הוא לא קרינן ביה בכל מושבותיכם:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רבנו חננאל

    כדתנן במדות פ' ג' וחוט של סיקרא חוגרו באמצע להבדיל בין דמים העליונים לדמים התחתונים.

    עולת התמיד כל דמיה למטה היו נזרקיםכי לא מצאנו דמי בהמה אחת חציים למטה וחציים למעלה (ומקצתם למטה לא מצאנו). ואקשינן והתנן הזה ממנו מדם הפר וכן מדם השעיר אחת למעלה ושבע למטה כמצליף הנה למעלה ולמטה. ושנינן הא"ר יהודה בפ' הוציאו [לו] את הכף מאי כמצליף במנגדנא פי' כמכה שמעלה ידו ומורידה וכל הכאה במקום אחד היא. ופירשנוה באתריה. איני והתנן בפ' הוציאו לו את הכף אחר שהזה למעלה בקרנות מזבח הזהב וחזר והזה על טהרו של מזבח ז' פעמים מאי לאו בחציו של מזבח כמו שקורין בני אדם חציו של יום טיהרא כך קורין חציו של מזבח טיהרו הנה מדם אחד נותן למעלה בקרנות למטה בחציו. ושני לא טהרו גילויו הוא כלומר מקום נקי שנראה ונתגלה זהבו והוא מקום שאין שם טיבול קטרת כמו השמים הנקיים שאין בהן עבים נקראין טהורים כדכתי' וכעצם השמים לטוהר. והאיכא שירים שהן למטה כלומר נשפכין על היסוד. ושנינן שירים לא מעכבי כלומר אפילו אינן נשפכין על היסוד נשלמה העבודה וכיון דלא מעכבי שפיכתן על היסוד ולא כלום היא. והאיכא שירים של דם הפר ושל דם השעיר הניתן בפנים דמעכבי ומפורש בפ' הוציאו לו את הכף [דף ס ע"ב] ובזבחים שהיא שחיטת קדשים בסוף השוחט [והמעלה דף קי"א] ומשנה בחד מקום אמרינן לא מצאנו דמים חציים למעלה וחציים למטה אבל כנפיים ובחוץ לא. ולמה מקדים ומזה אחת שהיא שתים כדין העולה ואח"כ מזה שתים שהן שתים כמעשה חטאת מפני שהזבח עולה לפיכך מקדים מצותו. והרי אנו מפרשים שתי הקושיות כאחת למה מזין בקרן מזרחית צפונית היה לו להזות בתחלה בקרן דרומית מזרחית משום דכד סליק בכבש ופונה דרך ימין למזרח בההיא קרן פגע ברישא ומשני אמאי לא מדי בקרן דרומית מזרחית משום דעולה טעונה יסוד וקרן דרומית מזרחית לא הויא יסוד ואם יתחיל בקרן דרומית מזרחית צריך להשלים צפונה מערבה ולא היו הדמים נשפכין על יסוד אלא בקרן מערבית דרומית. דתנן במדות פ' ג' והיסוד היה מהלך על פני כל הצפון ועל פני המערב ואוכל בדרום אמה אחת ובמזרח אחת ובקרן מערבית דרומית היו ב' נקבין כמין ב' חוטמין דקין שהדמים ניתנין על יסוד מערבי ועל יסוד דרומי כו'. וכבש המזבח היה לדרום המזבח דתנן היה לדרומו של מזבח [ל"ב] אמה על רחב י"ו אמה וכשעולה מן הכבש למזבח ופונה דרך ימינו למזרח ברישא פגע בקרן דרומית מזרחית [ושם] לא יכול להזות בו דהא לית ליה יסוד כדאמרינן וכיון דעבר ליה כי פגע ברישא בקרן מזרחית צפונית פגע ואין מעבירין על המצות הילכך מזה עליו כו'.

    תנן התם בתמיד פ"ג אמר להן צאו והביאו טלה מלשכת הטלאיםוהרי לשכת הטלאים היתה במקצוע צפונית מערבית וד' לשכות היו שם. אחת לשכת הטלאים ואחת לשכת החותמות. כדתנן ד' חותמות היו במקדש. ואחת לשכת המוקד ובית המוקד זה היה כיפה ולמה נקרא בית המוקד שלא היתה אש כבה בו לעולם. ומשם היו נוטלין האש ואחת לשכת [עושין בה] לחם הפנים.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת יומא דף ט״ו עמוד ב׳

    מסכת יומא דף ט״ו עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 7 קטעים ממוספרים, כ־188 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    אגופיה דמזבח על גגו ומאי לשון טהרו על שם שמטהר ומפנה הקטורת שנשרף עליו בבקר וחותיהו אילך ואילך ומזה על מקום הגילוי כדכתיב וכעצם השמים לטוהר כמו לטהר:

    עולה טעונה יסוד שיהא דמה ניתן במקום שיהא יסוד למטה הימנו דהכי אמרינן בזבחים (דף נא.) אל יסוד מזבח העולה לזבחה של עולה יהא יסוד למטה הימנו:

    קרן מזרחית דרומית לא היה לה יסוד כדאמרינן במסכת מדות (פ"ג משנה א) היסוד היה מהלך על פני כל הצפון ועל פני כל המערב אוכל במזרח אמה אחת כשהצפון כלה למזרח ובדרום אמה אחת כשהמערב כלה לדרום אלמא לא היה יסוד למזרחית דרומית ואמרינן בזבחים (דף נג:) לפי שלא היתה אמה היסוד של כל המזרח ושל כל דרום בחלקו של בנימין כדמתרגמינן באחסנתיה יתבני מדבחא (בראשית מט) לפיכך לא היה יסוד לה:

    כיון דאמר מר כו' ממתניתין דרמי בר יחזקאל היא לקמן (יומא דף נח:):

    לא יהו אלא דרך ימין למזרח הכא לא שייך למזרח אבל בזבחים שייך למיתנייה דאיירי התם בנתינת כבש המזבח לדרום ויליף לה מן ומעלותיהו פונות קדים תן מעלותיו לדרום כדי שתהא תחילת פינותיו לקדים כשתפנה לדרך ימין דכל פינות דרך ימין הן דתני רמי בר יחזקאל עומד על שנים עשר בקר וגו' ואגב ההיא גירסא נקט בכל דוכתי למזרח ולא שייך למימר אלא דרך ימין ותו לא:

    ברישא בההוא פגע כשעלה בכבש ופונה לימין פוגע בקרן מזרחית דרומית תחילה ושם אי אפשר ליתן משום דאין לה יסוד ומקיף ובא עד מזרחית צפונית ונותן ואע"ג דמתן דם אינו עולה בכבש דהא על הרצפה עומד והכלי בידו וזורק למרחוק דכתיב וזרקו דהא למטה מן החוט הוא נותן אפילו הכי כיון שבחטאת שניתנה בעליונה של קרן צריך לעלות בכבש דרך הדרום ופונה למזרח ה"נ בכל הדמים אע"פ שנותנן למטה מתחיל להקיף מדרך הדרום שהוא פניו של מזבח כפתח כניסת הבית ומשם פונה לימין:

    דילמא בחטאת דראש חודש אמר רחמנא עביד ביה מעשה עולה:

    לא ס"ד דכתיב לחטאת על עולת:

    ועוד 12 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Yoma 15b · Sefaria

    תוספות

    ניתיב דרומית מזרחית דומיא דחטאת דכשעלה בכבש בא לו לקרן דרומית מזרחית תחלה ולא הוה מצי לשנויי כיון דעולה נשחטת בצפון וקיבול דמה בצפון יהיב מזרחית צפונית דפגע ביה ברישא שהוא סמוך לו יותר מלקרן מזרחית דרומית חדא דאדרבה כיון דכל פונות דרך ימין נמצא כי קאי בצפון ופניו למזבח ומקיף דרך ימין פגע בקרן דרומית מזרחית ברישא ועוד האמת משיב לו לקרן דרומית מזרחית לא היה לו יסוד:

    ניתיב ברישא מערבית דרומית דכיון דבעיא מעשה חטאת נהי דלא מצי למיתב דרומית מזרחית כחטאת משום דעולה טעונה יסוד מ"מ ניתיב ברישא מערבית דרומית שהיא קרן הסמוכה לכבש שהיה בדרום שהיה עולה בו לתת מתנות דחטאת וקרובה לו טפי ממזרחית צפונית ומשני כיון דאמר מר כל פונות כו' ואף על גב דאי שחיט על ירך המזבח צפונה פגע ברישא דרך ימין לקרן מערבית דרומית מקמי קרן מזרחית צפונית ס"ל לרבי שמעון איש המצפה כמאן דאמר דכל חצי העזרה עד הפתח הויא צפון והיה שוחט להלן מן המזבח כנגד הפתח וכי מקיף תו דרך ימין פגע מיד בקרן מזרחית צפונית שהיא קרובה לקרן מזרחית דרומית שהיא קרן שנותנין בה תחלה מתנות חטאת טפי מלקרן מערבית דרומית וניחא נמי דנקט דרך ימין למזרח:

    אמר להם הממונה הכא ולקמן בריש פ"ג (יומא דף כח.) אמר להם הממונה צאו וראו אם הגיע זמן שחיטה פירש רש"י הסגן וליתא דבירושלמי חשיב ה' דברים שהסגן משמש אישי כ"ג הגבה ימינך לקמן בפרק טרף בקלפי (יומא דף לט.) הסגן בימינו וראש בית אב בשמאלו בפ' כ"ג (סנהדרין דף יט.) והניף הסגן בסודרין דסוף מסכת תמיד (דף לג:) והסגן בימינו והעלהו בההיא פירקא נמי לא היה כה"ג מתמנה עד שנעשה סגן ולא קא חשיב להא בהדייהו אלמא ממונה לאו סגן הוא:

    ואחת לשכת בית המוקד פר"ח דשני בית המוקד היו ליטול מהם אש לצורך המזבח שמצוה להביא מן ההדיוט ששנים היו שאם יכבה האחד יביאו מן השני ואף על גב דאכתי הואי מערכה לקיום האש לקמן בס"פ טרף בקלפי (יומא דף מה.) שמא שלשתן היו צריכות לקיום האש שאם יכבה האש משני בתי המוקד יקחו מן המערכה העשויה לכך וכפירושו משמע בפ"ק דשבת (דף כ.) ומאחיזין האור במדורת בית המוקד מאי טעמא בכל מושבותיכם אי אתה מבעיר אבל אתה מבעיר במדורת בית המוקד משמע דלפי שהוא צורך המזבח יכול להבעיר בשבת ורש"י פירש לפי שהכהנים הולכים יחפים דבעינן שלא יהא דבר חוצץ בינו לרצפה כדאיתא בפ"ב דזבחים (דף כד.) היו שני בתי המוקד ואש של מערכה לקיום האש וצריך לומר לפירושו דהתירו להבעיר האש במדורת בית המוקד אע"ג דלא הוה צורך מזבח כיון דבעזרה הוא לא קרינן ביה בכל מושבותיכם:

    Tosafot on Yoma 15b · Sefaria

    רבנו חננאל

    כדתנן במדות פ' ג' וחוט של סיקרא חוגרו באמצע להבדיל בין דמים העליונים לדמים התחתונים.

    עולת התמיד כל דמיה למטה היו נזרקים כי לא מצאנו דמי בהמה אחת חציים למטה וחציים למעלה (ומקצתם למטה לא מצאנו). ואקשינן והתנן הזה ממנו מדם הפר וכן מדם השעיר אחת למעלה ושבע למטה כמצליף הנה למעלה ולמטה. ושנינן הא"ר יהודה בפ' הוציאו [לו] את הכף מאי כמצליף במנגדנא פי' כמכה שמעלה ידו ומורידה וכל הכאה במקום אחד היא. ופירשנוה באתריה. איני והתנן בפ' הוציאו לו את הכף אחר שהזה למעלה בקרנות מזבח הזהב וחזר והזה על טהרו של מזבח ז' פעמים מאי לאו בחציו של מזבח כמו שקורין בני אדם חציו של יום טיהרא כך קורין חציו של מזבח טיהרו הנה מדם אחד נותן למעלה בקרנות למטה בחציו. ושני לא טהרו גילויו הוא כלומר מקום נקי שנראה ונתגלה זהבו והוא מקום שאין שם טיבול קטרת כמו השמים הנקיים שאין בהן עבים נקראין טהורים כדכתי' וכעצם השמים לטוהר. והאיכא שירים שהן למטה כלומר נשפכין על היסוד. ושנינן שירים לא מעכבי כלומר אפילו אינן נשפכין על היסוד נשלמה העבודה וכיון דלא מעכבי שפיכתן על היסוד ולא כלום היא. והאיכא שירים של דם הפר ושל דם השעיר הניתן בפנים דמעכבי ומפורש בפ' הוציאו לו את הכף [דף ס ע"ב] ובזבחים שהיא שחיטת קדשים בסוף השוחט [והמעלה דף קי"א] ומשנה בחד מקום אמרינן לא מצאנו דמים חציים למעלה וחציים למטה אבל כנפיים ובחוץ לא. ולמה מקדים ומזה אחת שהיא שתים כדין העולה ואח"כ מזה שתים שהן שתים כמעשה חטאת מפני שהזבח עולה לפיכך מקדים מצותו. והרי אנו מפרשים שתי הקושיות כאחת למה מזין בקרן מזרחית צפונית היה לו להזות בתחלה בקרן דרומית מזרחית משום דכד סליק בכבש ופונה דרך ימין למזרח בההיא קרן פגע ברישא ומשני אמאי לא מדי בקרן דרומית מזרחית משום דעולה טעונה יסוד וקרן דרומית מזרחית לא הויא יסוד ואם יתחיל בקרן דרומית מזרחית צריך להשלים צפונה מערבה ולא היו הדמים נשפכין על יסוד אלא בקרן מערבית דרומית. דתנן במדות פ' ג' והיסוד היה מהלך על פני כל הצפון ועל פני המערב ואוכל בדרום אמה אחת ובמזרח אחת ובקרן מערבית דרומית היו ב' נקבין כמין ב' חוטמין דקין שהדמים ניתנין על יסוד מערבי ועל יסוד דרומי כו'. וכבש המזבח היה לדרום המזבח דתנן היה לדרומו של מזבח [ל"ב] אמה על רחב י"ו אמה וכשעולה מן הכבש למזבח ופונה דרך ימינו למזרח ברישא פגע בקרן דרומית מזרחית [ושם] לא יכול להזות בו דהא לית ליה יסוד כדאמרינן וכיון דעבר ליה כי פגע ברישא בקרן מזרחית צפונית פגע ואין מעבירין על המצות הילכך מזה עליו כו'.

    תנן התם בתמיד פ"ג אמר להן צאו והביאו טלה מלשכת הטלאים והרי לשכת הטלאים היתה במקצוע צפונית מערבית וד' לשכות היו שם. אחת לשכת הטלאים ואחת לשכת החותמות. כדתנן ד' חותמות היו במקדש. ואחת לשכת המוקד ובית המוקד זה היה כיפה ולמה נקרא בית המוקד שלא היתה אש כבה בו לעולם. ומשם היו נוטלין האש ואחת לשכת [עושין בה] לחם הפנים.

    Rabbeinu Chananel on Yoma 15b · Sefaria

    ריטב"א

    וקרן דרומית מזרחית לא הוה לה יסוד פרש״י ז״ל כי כל רוח מזרחי היה בלא יסוד חוץ מאמה אחת סמוך לקרן צפוני ואחרים מן הגאו׳ ז״ל פירשו כי לכל הי׳ יסוד חוץ מקרן מזרחי׳ דרומי׳ ממש אמה מכאן ואמה מכאן ודברי רש״י ז״ל עיקר וכן מוכח בזבחים.

    ג״ה כל פינות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין למזרח פרש״י ז״ל דלא גרסי׳ הכא למזרח דהבא ממזרח הוא בא והולך דרך ימין לצפון ולא נאמר כאן אלא לענין שכשעולה מן הכבש למזבח שילך דרך ימינו למזרח וכדפרי׳ במסכת סוכה ובאשגרת לישן דהתם הכא נקט למזרח:

    דילמא בחטאת הוא דאמר רחמנא שיעביד מעשה עולה פי׳ דגזרת הכתוב הוא בחטאת ראש חדש שיעשה בקרן מערבית דרומית מתנה אחת שהיא שתים כדין עולה ופרקי׳ דכיון דכתיב לחטאת לה׳ על עולת לישנא דעל עולת משמע דמעשה חטאת לישדי על עולת התמיד:

    תנן התם במסכת תמיד אמר להם הממונה וכו׳ והלא לשכת טלאים היתה וכו׳ כך הגרס׳ במקצת הספרים ויש גורסי׳ והרי לשכת וכו׳ והכל ענין אחד כי לשון והלא כמו והרי וכתיב הלא היא ברבת בני עמון ואחריני טובא וכן פרש״י ז״ל:

    היתה במקצוע צפונית מערבית פי׳ במקצוע צפונית מערבית של לשכה גדולה הנקרא׳ לשכת בית המוקד והיא מצד העזרה של מקום המזבח חציה בעזרה וחציה בחיל וכדאמרי׳ לקמן מקצת בקדש ומקצת בחיל. והיו בלשכה זו ד׳ לשכות קטנות כדתנינן לקמן ובתוך מילואה של לשכה גדולה פרש״י ז״ל שהיו עושין מדורות גדולות לכהנים שמהלכין ברצפה וכן בלשכת בית המוקד הקטנה להתחמם שם הצנועים והקשו על זה מהא דאמרי׳ בפ״ק דשבת במושבותיכם אי אתה מבעיר ואתה מבעיר במדורת בית המוקד וכיון שאין במדורה זו צורך קרבן למה מבעירין בה יותר משאר מקומות ותירצו דכיון דאי אפשר לעבודה בלא כהנים והבערה זו לצורך כהנים הרי הוא כצורך עבודה. ואחרים פירשו דבלשכת בית המוקד הקטנה היו עושין בו מדורה לצורך קיום האש שבמערכה מעצי המערכה שאם יכבו גחלים שבמערכה יוסיפו עליהם מגחלים שבמדורה זו לאכול האברים שבמזבח ועל זו אמרו אבל אתה מבעיר במדורת בית המוקד וכן פר״ח ז״ל. ובעל הערוך ז״ל פי׳ כי משם היו מדליקין האש במזבח החיצון וזה נכון דאלו לקיום האש מערכות אחרות היו שם ולא שכיח שיכבו אותן מערכות לגמרי שהרי לא כבו:

    Ritva on Yoma 15b · Sefaria

    מאירי

    יסוד המזבח לא היה מקיף בארבע צידי המזבח אלא שהיה מהלך על פני כל הצפון ועל פני כל המערב ואוכל במזרח אמה ובדרום אמה וקרן דרומית מזרחית לא היה לה יסוד מפני שלא היה בחלקו של טורף ר"ל בנימין כמו שמפורש בזבחים והיו בקרן מערבית דרומית שני נקבים דקים והם נקראים שיתין שהדמים הניתנים על יסוד דרומי ועל יסוד מערבי ניתנין בהם ומתערבים באמה ויוצאין לנחל קדרון וכן היא שנויה במסכת מדות פ"ג מ"ב:

    כשהגיעה שעת התמיד היה הממונה והוא הסגן אומר לבני פייס שני צאו והביאו טלה מלשכת הטלאים וענין לשכה זו הוא שהיו מבקרין טלאים לקרבנות ומעמידים בה להיותם מזומנים לקרבנות ואין פוחתין בה מששה כמו שיתבאר במקומו והיכן היתה לשכה זו בית אחד גדול היה בצד העזרה מבחוץ בצד הצפוני שבה לימין בין העזרה והחיל והיה נקרא בכללו בית המוקד מפני ששם היו מסיקין תמיד מדורות גדולות להתחמם שם הכהנים שהיו הולכים יחפים ברצפת העזרה ובית זה היה פתוח מצד אחד לעזרה ומצד הנכוחי לו פתוח לחיל והוא מקום חול וארבע לשכות קטנות היו שם בארבע רוחותיה פתוחות לבית זה כקיטוניות לטרקלין ונמצאו שתים במקום קדש והם אותם שבשני המקצועות הסמוכות לעזרה ושתים במקום חול והם אותם שבשני המקצועות שכנגדן וראשי עמודים נמוכין היו מבדילין בין של קודש לשל חול וארבע לשכות אלו מערבית דרומית לשכת הטלאים זו שהזכרנו דרומית מזרחית שם היו עושין מעשה לחם הפנים מזרחית צפונית שם גנזו בני בית חשמונאי אבני המזבח ששקצום מלכי יון והקטירו עליהם לשם ע"ז צפונית מערבית היא שדרך בה יורדים לבית הטבילה וכן היא שנויה במסכת מדות פ"א מ"ו וא"כ מה ששנינו במסכת תמיד ל' א' והלא לשכת הטלאים היתה במקצוע צפונית מערבית כלומר דודאי לשכת הטלאים היתה במקצוע מערבית דרומית וכן שהיתה שם לשכת החותמות ולשכת בית המוקד אין הלכה כן ומ"מ לענין ביאור לשכת החותמות הוא שקצת המביאים מנחות וקרבנות היו לוקחים הסלתות למנחות והנסכים לקרבנות מן ההקדש והרוצה ליקח נסכים הולך אצל זה הממונה על החותמות והיו שם חותמות מורים על נסכי פר וחותמות מורים על נסכי איל וכן על נסכי כבש ונותן לו הממונה חותם אחד לפי מה שרוצה ומקבל ממנו הדמים והולך זה עם חותמו לכהן אחר שהיה ממונה על הנסכים ומראה לו חותמו והלה מוסר לו הנסכים ומקבל החותם ולשכת בית המוקד היא היתה לשכה קטנה שממנה מוציאין אש של הדיוט למערכה:

    Meiri on Yoma 15b · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    בפרש"י בד"ה עולה טעונה כו' לזבחה של עולה יהא יסוד כו' ובד"ה ברישא בההוא כו' ה"נ בכל הדמים אע"פ שנותנן למטה מתחיל להקיף כו' כצ"ל:

    תוס' בד"ה אמר להם הממונה הכא ולקמן ברפ"ג כו' עכ"ל כצ"ל:

    בד"ה ניתיב ברישא כו' בקרן מזרחית צפונית שהיא קרובה לקרן מזרחית דרומית כו' עכ"ל ר"ל שהיא קרובה לו דכשהוא פונה מקרן מזרחית דרומית פונה דרך ימין למזרח לקרן מזרחית צפונית ואח"כ לקרן מערבית דרומית וק"ל:

    Chidushei Halachot on Yoma 15b · Sefaria

    גליון הש"ס

    תוס' ד"ה ניתיב דרומית כו' ולא ה"מ לשנויי עיין תשוב' מהרח"ש ח"ג סימן ט:

    Gilyon HaShas on Yoma 15b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת יומא, דף ט״ו, עמוד ב׳, בהיקף של כ־188 מילים ב־7 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 7 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 19 מילים

      נפתחת ב״אגופיה דמזבח, דכתיב: (שמות כד, י) ״וכעצם…״

    2. קטע 220 מילים

      נפתחת ב״מאי שנא דיהיב עולה ברישא והדר יהיב…״

    3. קטע 324 מילים

      נפתחת ב״ומאי שנא דיהיב מזרחית צפונית, ומערבית דרומית,…״

    4. קטע 432 מילים

      נפתחת ב״מאי שנא דיהיב ברישא מזרחית צפונית והדר…״

    5. קטע 536 מילים

      נפתחת ב״וממאי דבעולה הוא דקאמר רחמנא עביד בה…״

    6. קטע 638 מילים

      נפתחת ב״תנן התם: אמר להם הממונה צאו והביאו…״

    7. קטע 729 מילים

      נפתחת ב״ורמינהו: ארבע לשכות היו לבית המוקד, כקטוניות…״

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: יומא דף ט״ו ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026