דכרכים — שהוא מקום שווקים ומתקבצים שם ממקומות הרבה והיא עשויה לכל הבא להתפלל ואין לה בעלים מיוחדים:
דכפרים — כל בעליו ניכרים והרי הוא כבית השותפין:
ואין ירושלים מטמאה בנגעים — שאין אחוזה להם קסבר לא נתחלקה לשבט יהודה ובנימין אלא כל השבטים שוין בה:
אני לא שמעתי — קסבר נתחלקה לשבטים:
אלא מקום מקדש בלבד — שכשקנה דוד את גורן מארונה היבוסי גבה הכסף מכל שבט ושבט כדאמרינן בספרי ובשחיטת קדשים [זבחים קטז:]:
במאי קא מיפלגי — ר' יהודה ורבנן:
הר הבית והלשכות והעזרות — צד המזרחי רוחב הר הבית עזרת נשים כולה ועזרת ישראל כולה י"א אמה של מקום רגלי דריסת הכהנים להלן מרגלי ישראל ושם המזבח מתחיל משם ולמערב בחלקו של בנימין אלא שבמקום מושב המזבח יוצאה רצועה מחלקו של יהודה ונכנסה לקרן מזרחית דרומית:
חופף — כאדם המתחכך מחמת שאינו משיג תאותו לשון נזיר (לא יחוף ראשו) (נזיר דף מב.):
אושפיזכן — שהיה הארון נתון בחלקו:
והאי תנא — דלקמן סבר לא נתחלקה והיינו תנאי:
עורות קדשים — של שלמי חגיגה ושמחה שעולי רגלים שוחטין ואוכלין שם:
גולפא — קנקן של חרס:
ומשכא — עור בהמה שהוא שוחט ואוכל בבית בעל הבית:
לאחוזה — גבי נגעים כתיב (ויקרא י״ד:ל״ד) אשר אני נותן לכם לאחוזה לבית אחוזה:
לבית אבות — למשפחות:
ואין כל אחד ואחד — שלא חלקו אחוזת המשפחה לגברים:
כדשנין מעיקרא — דאית ביה דירה:
פשיטא אירע — בכהן גדול פסול ביוה"כ קודם תמיד של שחר מחנכין אותו לזה המשמש תחתיו בתמיד של שחר שיעשה הוא תמיד של שחר בשמונה בגדים ויהא מחונך לכהונה גדולה קודם שיגיע עבודת יום הכפורים:
במה מחנכין אותו — הרי עבודת יום הכפורים שאחר התמיד בארבעה בגדים היא ובמה הוא ניכר שהוא כהן גדול מעולם והיכן יצא מהדיוטות שתהא עבודת היום נעשית בכהן גדול:
באבנט — באותן ד' בגדים עצמן יש היכר לכהונה גדולה שאבנטו של כהן גדול בעבודת יוה"כ של בוץ הוא כדכתי' (ויקרא טו) ובאבנט בד יחגור וזה עד עכשיו היה רגיל לעבוד בשל כלאים:
הניחא למ"ד אבנטו של כהן גדול — של כל ימות השנה היה של כלאים כדכתיב ואת האבנט שש משזר ותכלת:
זהו אבנטו של כהן הדיוט — שאין חילוק באבנטיהם איכא היכירא ביום הכפורים באבנט לפי שאבנטו של כהן גדול משתנה ביום הכפורים להיות של בוץ:
אלא למאן דאמר — לקמן אבנטו של כהן גדול בכל השנה לא זהו של הדיוט שההדיוט של בוץ נמצאו אבנטיהם שוין ביום הכפורים ומאי היכירא כהונה גדולה איכא להאי:
אמר אביי — קודם שיתחיל עבודת היום שהוא בבגדים השוין בהדיוט לובש שמונה בגדים ויהפוך במזבח החיצון אחד מאיברי התמיד במזלג של ברזל דקירוב עבודה היא שממהר להתעכל מחמת הפיכה זו ועבודה היא כדרב הונא ונמצא שנתחנך לכהונה גדולה קודם לכן:
בצינורא — במזלג:
חייב מיתה — משום והזר הקרב יומת (במדבר י״ח:ז׳) אלמא קרובי עבודה הוי עבודה:
