בוני התלמוד

    מסכת יומא דף ט׳ עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    ששהו את קיניהןשהיו מביאות במלאות ימי לידתן ליטהר לאכול בקדשים והם היו בעלי גיאות והיו מתרשלין בהקרבתן והנשים ממתינות שם עד שיקריבום ומשתהות מלחזור למקומן אצל בעליהן ומבטלין את הנשים מפריה ורביה:

    מהשתרעדריש בנוטריקון מהשתרר ריע אחד:

    שני ריעיםצלם שהעמיד מנשה בהיכל צרה לשון ריעות כשתי נשים לאיש אחד וכעסתה צרתה (שמואל א א׳:ו׳) ואשה אל אחותה לא תקח לצרור (ויקרא י״ח:י״ח):

    ועליהםאמקדש ראשון קאי:

    ראשיה בשוחד ישפוטוסיפה דקרא ועל ה' ישענו לאמר הלא ה' בקרבנו וגו':

    ושלש גזירותשדה עיין ובמות יער ועיין חורבא במטאטא השמד (ישעיהו ד) כמו ויעה ברד מחסה כזב (שם כח):

    שנתגלה עונםלא היו מכסין פשעיהם:

    נתגלה קצםלפי מלאות לבבל שבעים שנה אפקוד אתכם (ירמיהו כ״ט:י׳):

    אחרונים לא נתגלה עונםבני מקדש שני רשעים היו בסתר:

    בירה תוכיחבית המקדש:

    עידיכם בירהבנין הבית עד לכם בדבר שלא חזר לנו וחזר לראשונים:

    סנינא לכולכל בני בבל שלא עלו בימי עזרא ומנעו שכינה מלבוא מלשוב לשרות בבית שני:

    נמשלתם ככסףשאינו נרקב כך לא הייתם חסרים שכינה:

    כדלתותשער שיש בו שני דלתות פותח אחד וחבירו סוגר כך עליתם לחצאין:

    שהרקב שולט בומקצתו תולעת אוכלתו מתוכו ומקצתו קיים כך קצת חזון שכינה היה שם וכלו לא היה:

    מאי ארזמאי נמשלתם לארז דקאמר:

    אמר עולא ססמגורמכתתו ומגררו מבפנים ססמגור שם תולעת:

    מאי ססמגורכלומר למה נמשלו בבית שני לססמגור לענין שריית שכינה:

    א"ר אבא בת קולנשתייר להו כאשר נשאר מן הארז מקצת מועט:

    שדי גברא בינייהואו הרוחץ תחליף או הפושט היד אי ר"ש בן לקיש הוה הרוחץ זעירי פשט לו היד או רבה בר בר חנה פשט לו היד ור"א היה הרוחץ:

    כי אתאר"ש בן לקיש לקמיה דר' יוחנן וסיפר לו כך אמרתי לו לפלוני:

    יומא ט עמוד ב

    1ששהו את קיניהן, מיהא מעלה עליהן הכתוב כאילו שכבום.

    2בזיון קדשים, דכתיב: ״(שמואל א ב״, טו) גם בטרם יקטירון את החלב ובא נער הכהן ואמר לאיש הזובח תנה בשר לצלות לכהן ולא יקח ממך בשר מבושל כי אם חי ויאמר אליו האיש קטר יקטירון כיום החלב וקח לך כאשר תאוה נפשך ואמר לו כי עתה תתן ואם לא לקחתי בחזקה ותהי חטאת הנערים גדולה מאד את פני ה' כי נאצו האנשים את מנחת ה'׃

    3מקדש ראשון מפני מה חרב מפני ג' דברים שהיו בו ע"ז וגלוי עריות ושפיכות דמים ע"ז דכתיב: ״(ישעיהו כח״, כ) כי קצר המצע מהשתרע׃

    4מאי קצר המצע מהשתרע א"ר יונתן קצר מצע זה מהשתרר עליו שני רעים כאחד׃

    5(ישעיהו כח, כ) והמסכה צרה כהתכנס א"ר שמואל בר נחמני כי מטי רבי יונתן להאי קרא בכי אמר מאן דכתיב ״ביה (תהלים לג״, ז) כונס כנד מי הים נעשית לו מסכה צרה׃

    6גלוי עריות דכתיב ״(ישעיהו ג״, טז) ויאמר ה' יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטויות גרון ומשקרות עינים הלוך וטפוף תלכנה וברגליהן תעכסנה יען כי גבהו בנות ציון שהיו מהלכות ארוכה בצד קצרה ותלכנה נטויות גרון שהיו מהלכות בקומה זקופה ומשקרות עינים דהוו מליין כוחלא עיניהן הלוך וטפוף תלכנה שהיו מהלכות עקב בצד גודל וברגליהן תעכסנה א"ר יצחק שהיו מביאות מור ואפרסמון ומניחות במנעליהן וכשמגיעות אצל בחורי ישראל בועטות ומתיזות עליהן ומכניסין בהן יצה"ר כארס בכעוס׃

    7שפיכות דמים דכתיב ״(מלכים ב כא״, טז) וגם דם נקי שפך מנשה [הרבה מאד] עד אשר מלא את ירושלם פה לפה׃

    8אבל מקדש שני שהיו עוסקין בתורה ובמצות וגמילות חסדים מפני מה חרב מפני שהיתה בו שנאת חנם ללמדך ששקולה שנאת חנם כנגד שלש עבירות ע"ז גלוי עריות ושפיכות דמים׃

    9רשעים היו אלא שתלו בטחונם בהקב"ה אתאן למקדש ראשון דכתיב ״(מיכה ג״, יא) ראשיה בשוחד ישפוטו וכהניה במחיר יורו ונביאיה בכסף יקסומו ועל ה' ישענו לאמר הלא ה' בקרבנו לא תבוא עלינו רעה לפיכך הביא עליהן הקב"ה ג' גזרות כנגד ג' עבירות שבידם שנאמר ״(מיכה ג״, יב) לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלים עיין תהיה והר הבית לבמות יער׃

    10ובמקדש ראשון לא הוה ביה שנאת חנם והכתיב ״(יחזקאל כא״, יז) מגורי אל חרב היו את עמי לכן ספוק אל ירך וא"ר (אליעזר) אלו בני אדם שאוכלין ושותין זה עם זה ודוקרין זה את זה בחרבות שבלשונם׃

    11ההיא בנשיאי ישראל הואי דכתיב ״(יחזקאל כא״, יז) זעק והילל בן אדם כי היא היתה בעמי ותניא זעק והילל בן אדם יכול לכל תלמוד לומר היא בכל נשיאי ישראל׃

    12ר' יוחנן ור"א דאמרי תרווייהו ראשונים שנתגלה עונם נתגלה קצם אחרונים שלא נתגלה עונם לא נתגלה קצם׃

    13אמר רבי יוחנן טובה צפורנן של ראשונים מכריסו של אחרונים א"ל ריש לקיש אדרבה אחרונים עדיפי אף על גב דאיכא שעבוד מלכיות קא עסקי בתורה אמר ליה בירה תוכיח שחזרה לראשונים ולא חזרה לאחרונים׃

    14שאלו את רבי אלעזר ראשונים גדולים או אחרונים גדולים אמר להם תנו עיניכם בבירה איכא דאמרי אמר להם עידיכם בירה׃

    15ריש לקיש הוי סחי בירדנא אתא רבה בר בר חנה יהב ליה ידא א"ל אלהא סנינא לכו דכתיב ״(שיר השירים ח״, ט) אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז אם עשיתם עצמכם כחומה ועליתם כולכם בימי עזרא נמשלתם ככסף שאין רקב שולט בו עכשיו שעליתם כדלתות נמשלתם כארז שהרקב שולט בו׃

    16מאי ארז אמר עולא ססמגור מאי ססמגור אמר רבי אבא בת קול כדתניא משמתו נביאים האחרונים חגי זכריה ומלאכי נסתלקה רוח הקדש מישראל ועדיין היו משתמשין בבת קול׃

    17וריש לקיש מי משתעי בהדי רבה בר בר חנה ומה רבי (אליעזר) דמרא דארעא דישראל הוה ולא הוה משתעי ר"ל בהדיה דמאן דמשתעי ר"ל בהדיה בשוק יהבו ליה עיסקא בלא סהדי בהדי רבב"ח משתעי׃

    18אמר רב פפא שדי גברא בינייהו או ריש לקיש הוה וזעירי או רבה בר בר חנה הוה ור"א כי אתא לקמיה דרבי יוחנן א"ל לאו היינו טעמא א"נ סליקו כולהו בימי עזרא לא הוה שריא שכינה במקדש שני דכתיב ״(בראשית ט״, כז) ״יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם״,׃

    תוספות

    רבי אלעזר דמרא דארעא דישראל הוה לא הוה משתעי רשב"ל בהדיהפי' לא היה מתחיל לדבר עמו אבל כשר"א היה מתחיל לדבר עם ריש לקיש היה משיב לו כדאשכחן בפ"ק דזבחים (דף ה.) גבי רמי ר"ל על מעוהי ומקשי אם כשרים הן לירצו כו' שהשיב לו ר"א וגם הוא חזר והשיב לו:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רבנו חננאל

    ומפורש במסכת שבת פרק [במה בהמה דף נה] מקדש ראשון חרב על ג' דברים ע"ז ג"ע וש"ד אבל שנאת חנם לא היתה אלא בנשיאיהם ולא בשאר העם. רשעים הם ותלו בטחונם בהקב"ה שנאמר ועל ה' ישענו לאמר.

    מקדש שני אע"פ שהיתה בהם [תורה ומצות וגמ"ח חרב משום שנאת חנם] ללמד ששקולה שנאת חנם כנגד ע"ז וג"ע וש"ד. פי' אם עלו כולם היו כחומה ולא היו נמאסים כדכתיב הן אל כביר ולא ימאס (איוב לו) והיו נבנים בטירת כסף והיה רוה"ק בהם וכיון שעלו כדלתות נסתלקה מהן רוה"ק ודברי הנבואה באין להן כמלוח ארז שהן ברז.

    פי' בת קול דאמר מר משמתו חגי זכריה ומלאכי נסתלקה רוה"ק מישראל ועדיין היו משתמשין בבת קול כו' אמאי לא שריא במקדש שני שכינה דכתיב וישכון באהלי שם אין השכינה שורה אלא באהלי שם.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת יומא דף ט׳ עמוד ב׳

    מסכת יומא דף ט׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 18 קטעים ממוספרים, כ־634 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    ששהו את קיניהן שהיו מביאות במלאות ימי לידתן ליטהר לאכול בקדשים והם היו בעלי גיאות והיו מתרשלין בהקרבתן והנשים ממתינות שם עד שיקריבום ומשתהות מלחזור למקומן אצל בעליהן ומבטלין את הנשים מפריה ורביה:

    מהשתרע דריש בנוטריקון מהשתרר ריע אחד:

    שני ריעים צלם שהעמיד מנשה בהיכל צרה לשון ריעות כשתי נשים לאיש אחד וכעסתה צרתה (שמואל א א׳:ו׳) ואשה אל אחותה לא תקח לצרור (ויקרא י״ח:י״ח):

    ועליהם אמקדש ראשון קאי:

    ראשיה בשוחד ישפוטו סיפה דקרא ועל ה' ישענו לאמר הלא ה' בקרבנו וגו':

    ושלש גזירות שדה עיין ובמות יער ועיין חורבא במטאטא השמד (ישעיהו ד) כמו ויעה ברד מחסה כזב (שם כח):

    שנתגלה עונם לא היו מכסין פשעיהם:

    נתגלה קצם לפי מלאות לבבל שבעים שנה אפקוד אתכם (ירמיהו כ״ט:י׳):

    ועוד 13 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Yoma 9b · Sefaria

    תוספות

    רבי אלעזר דמרא דארעא דישראל הוה לא הוה משתעי רשב"ל בהדיה פי' לא היה מתחיל לדבר עמו אבל כשר"א היה מתחיל לדבר עם ריש לקיש היה משיב לו כדאשכחן בפ"ק דזבחים (דף ה.) גבי רמי ר"ל על מעוהי ומקשי אם כשרים הן לירצו כו' שהשיב לו ר"א וגם הוא חזר והשיב לו:

    Tosafot on Yoma 9b · Sefaria

    רבנו חננאל

    ומפורש במסכת שבת פרק [במה בהמה דף נה] מקדש ראשון חרב על ג' דברים ע"ז ג"ע וש"ד אבל שנאת חנם לא היתה אלא בנשיאיהם ולא בשאר העם. רשעים הם ותלו בטחונם בהקב"ה שנאמר ועל ה' ישענו לאמר.

    מקדש שני אע"פ שהיתה בהם [תורה ומצות וגמ"ח חרב משום שנאת חנם] ללמד ששקולה שנאת חנם כנגד ע"ז וג"ע וש"ד. פי' אם עלו כולם היו כחומה ולא היו נמאסים כדכתיב הן אל כביר ולא ימאס (איוב לו) והיו נבנים בטירת כסף והיה רוה"ק בהם וכיון שעלו כדלתות נסתלקה מהן רוה"ק ודברי הנבואה באין להן כמלוח ארז שהן ברז.

    פי' בת קול דאמר מר משמתו חגי זכריה ומלאכי נסתלקה רוה"ק מישראל ועדיין היו משתמשין בבת קול כו' אמאי לא שריא במקדש שני שכינה דכתיב וישכון באהלי שם אין השכינה שורה אלא באהלי שם.

    Rabbeinu Chananel on Yoma 9b · Sefaria

    ריטב"א

    שדי גברא בינייהו פי׳ שלישי היה ביניהם שעמו היה מדבר או זעירי או ר׳ אלעזר שמדבר עמו בכיוצא בכאן ורש״י ז״ל פירש בע״א שאין הלשון הולמו.

    Ritva on Yoma 9b · Sefaria

    מאירי

    קני יולדת אין מעכבין אותה מבעלה שאין הקרבת הקנים מעכבת אלא ביאת מקדש ואכילת בשר קודש ומה שאמרו כאן מתוך שהיו משהין את קניהן מעלה עליהם כאלו שכבום ר"ל שבשביל כך היו מתאחרות מלחזור לבעליהן ונמצאו משניאים אותן עמהן לא היה הענין אלא שאף הן היו נוהגות סלסול בעצמן שלא לחזור לבעליהן עד שיקרבו קניהן:

    Meiri on Yoma 9b · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    בפרש"י בד"ה ושלש גזירות שדה עיין ובמות יער ועיין חורבה ומטאטאי השמד כמו ויעה ברד מחסה כזב הס"ד כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Yoma 9b · Sefaria

    בן יהוידע

    מִתּוֹךְ שֶׁשִּׁהוּ אֶת קִנֵּיהֶם, מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב כְּאִלּוּ שְׁכָבוּם קשה וכי משום ד'מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב כְּאִלּוּ שְׁכָבוּם' תחרב שִׁילֹה? ונראה לי בס"ד דאמרו רבותינו ז"ל (עירובין מא. וראה סוטה מה:) בתר רישא אזיל גופא וכיון דהראשים היה להם חטא זה דנחשב כאלו חטאו בגילוי עריות לכן המון העם היה בידם חטא זה של גילוי עריות ממש דכתיב (ויקרא ד, ג) אשר נשיא יֶחֱטָא לְאַשְׁמַת הָעָם ובעבור חטא גילוי עריות ממש חרבה.

    רְשָׁעִים הֵם, אֶלָּא שֶׁתָּלוּ בִּטְחוֹנָם בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כלומר מה שלא נעשה בהם כליה אלא שפך חמתו על עצים ואבנים מפני שֶׁתָּלוּ בִּטְחוֹנָם בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דאף על פי שהיו עובדים עבודה זרה לא היתה עבודתם בלב שלם אלא היה נוטה לבם לשמים. ונראה לי שלשה גזרות שָׂ דֶה וְ עִ יִּין וּ בָ מוֹת יָעַר ראשי תיבות עֵשֶׂב, ובני אדם נמשלו לעשבי השדה ואף על פי שקילקלו שדינם ראוי להיות להם כליה וכריתה ככריתה של עשב, עשה עמהם רחמנות שנתקיימו בהם ג' גזירות אלו במקום כליה וכריתה.

    קָצַר מַצָּע זֶה מֵהִשְׂתָּרֵר עָלָיו שְׁנֵי רֵעִים כְּאֶחָד קשה איך קורא לכבוד השכינה ולצלם בשם 'רֵעִים'? ונראה לי בס"ד דריעים קאי על הכהנים כי כאשר העמיד הצלם בהיכל ודאי העמיד לו כהן בפני עצמו ונמצא מַצָּע זֶה שהוא ההיכל מִשְׂתָּרְרִים בּוֹ שְׁנֵי רֵעִים שהוא כהן גדול לשמים וכהן של הצלם.

    מַאן דִּכְתִיב בֵּיהּ "כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם", תֵּעָשֶׂה לוֹ מַסֵּכָה צָרָה. הקשה הרי"ף ז"ל למה זכר שבח זה ולא אמר 'הַבּוֹרֵא שָׁמַיִם וָאָרֶץ'? יעוין שם. ונראה לי בס"ד אמר 'כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם' להודיע בזה דהשכינה לא נסתלקה משם בעת שבאה הַמַסֵּכָה שם אלא נשאר השראת שכינה שם, ונמצא דעשו את הַמַסֵּכָה צָרָה. והענין הוא כשהבדיל הקב"ה ביום שני דימי בראשית בין מים למים וגזר על מים התחתונים שיהיו יורדים ונקוים בתוך הים דעל זה קאמר הכתוב (תהלים לג, ז) 'כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם' נתרעמו מים התחתונים על אשר נתרחקו מאור השכינה שלמעלה וגזר הקב"ה שיהיה חלק מאור השכינה שוכן למטה בהר המוריה במקום בית המקדש ובזה יהיו מים התחתונים קרובים, ולכן כשבא אברהם אבינו ע"ה להקריב את יצחק ראה 'הַמָּקוֹם מֵרָחֹק' (בראשית כב, ד) כי נגלה לעיניו אור השכינה השוכן שם וידע שאותו מקום מקודש להקריב בו. וכן משה רבינו ע"ה קודם שנכנסו ישראל קראו (דברים ג, כה) 'הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן' יען כי באמת היה שוכן שם חלק מאור השכינה מששת ימי בראשית לפייס את מים התחתונים ואין הכי נמי אחר שבנה שלמה המלך ע"ה את בית המקדש שם נעשה שם אור השראת שכינה במדרגה גדולה יותר ועל זה גילוי הנוסף אמרו רבותינו ז"ל (ראש השנה לא.) 'גלתה שכינה מהיכל וקודש קדשים' אבל אותו החלק ששכן בששת ימי בראשית לא זז משם לעולם שבזה נתפייסו מים התחתונים. וזהו שאמרו הכא אל תאמר אין כאן מַסֵּכָה צָרָה מפני דאור השכינה נסתלק משם קודם שתבא הַמַסֵּכָה לזה אמר הכתוב בו 'כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם' שעל ידי כך באותו זמן פייס את מים התחתונים בהשראת חלק אור השכינה שהשרה שם שלא יזוז משם לעולם תעשה לו מַסֵּכָה צָרָה כי מחמת כניסת המים מוכרח דאור השכינה לא יזוז משם לעולם ונמצא היתה הַמַסֵּכָה צָרָה.

    (ישעיהו ג, טז) "וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן", שֶׁהָיוּ מְהַלְּכוֹת בְּקוֹמָה זְקוּפָה קשה והלא הכתוב אומר 'נְטוּיוֹת גָּרוֹן' אם כן אין כאן 'קוֹמָה זְקוּפָה'? ונראה לי כי מחמת שהיו מהלכים תמיד בְּקוֹמָה זְקוּפָה לכן באמצע הילוכם הולכים קצת נְטוּיוֹת גָּרוֹן מרוב הטורח שהיה נעשה על צוארם בהליכתם בְּקוֹמָה זְקוּפָה דאם לא כן למה ילכו נְטוּיוֹת גָּרוֹן, וכי שפלים הם כדי שיכופו כאגמון ראשם? ומה שאמרו 'שֶׁהָיוּ מְהַלְּכוֹת אֲרֻכָּה בְּצַד קְצָרָה' מפיק לה מן (ישעיהו ג, טז) 'גָבְהוּ' דמשמע שהם היו עושין הגובה לעצמן.

    רִאשׁוֹנִים שֶׁנִּתְגַּלָּה עֲוֹנָם, נִתְגַּלָּה קִצָּם אַחֲרוֹנִים שֶׁלֹּא נִתְגַּלָּה עֲוֹנָם, לֹא נִתְגַּלָּה קִצָּם. יש להקשות לפירוש רש"י ומהרש"א הוה ליה למימר נתקצר קיצם ונתארך קיצם? ועוד יש להקשות הלא המאמר עצמו קאמר 'שְּׁקוּלָה שִׂנְאַת חִנָּם כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ עֲבֵירוֹת' ואיך כאן שבעים שנה וכאן יותר מעשרים פעמים שבעים ולא נגאלו? ונראה לי בס"ד דקלות העונש תלוי בתשובה ועיקר התשובה תלויה בחרטה ולכן בבית ראשון שחטאו בשלש עבירות חמורות מאד ודאי אחר כך נתחרטו חרטה גמורה ושלימה והוי תשובה מעלייא להקל העונש מעליהם והספיק להם שבעים שנה, ומאחר דהגלות היה קצר שהוא שבעים לכן נתגלה הקץ שאם לא היה מגלהו הם היו חושבים שהוא ארוך הרבה שני אלפים או יותר ועל ידי כך היו מתים מרוב דאגה וצער שהיו מתייאשים הם וזרעם וזרע זרעם אך עתה גילהו שהוא שבעים כל אחד יצפה לראות בבנין בית המקדש. אבל אחרונים בבית שני שהיה עונם שִׂנְאַת חִנָּם שהוא קל בעיני האדם אין אדם חושבו לעון פלילי כדי שיתחרט עליו הרבה, וכיון דהחרטה חלושה ורכה לכך נתארך הגלות הרבה לצערם! ומאחר שנתארך אם היה מזכיר מקודם כמה הוא היו מתים מרוב דאגות וצער בראותם אורך הגלות המר! נמצא קלות העון גרם התעלמות הקץ וחומר העון גרם התגלות הקץ.

    טוֹבָה צִפָּרְנָן שֶׁל רִאשׁוֹנִים מִכְּרֵסָן שֶׁל אַחֲרוֹנִים נראה לי בס"ד נקיט הדמיון בצפורן וכרס כי האדם כשאוכל בידו כל המאכל יורד לכרס אך ישאר מעט תחת הצפורן לזה אמר 'טוֹבָה צִפָּרְנָן שֶׁל רִאשׁוֹנִים מִכְּרֵסָן שֶׁל אַחֲרוֹנִים' רוצה לומר לא יבא שיעור חכמה של אחרונים אפילו כשיעור מעט המאכל הטמון תחת הצפורן לגבי מאכל שיש בכרס.

    אָמַר לֵיהּ בְּאֵר תּוֹכִיחַ, שֶׁחָזְרָה לְמֹשֶׁה וְלֹא חָזְרָה לִיהוֹשֻׁעַ! כן הגירסא בעין יעקב ומקשים מאי הוכחה זו לדברי ריש לקיש שהוא אחרונים עדיפי שיש להם שעבוד מלכיות ועם כל זאת עוסקים בתורה והלא בימי יהושע לא הוה טירדה דשעבוד מלכיות? ונראה לי בס"ד דהוה ליה בימי יהושע טירדה יותר שהיא של מלחמת ל"א מלכי כנען ועם כל זה היו עוסקים בתורה בלילה, וכאשר מצינו שבא המלאך להוכיחם בימי יהושע על שביטלו לילה אחת מעסק התורה וטרדת המלחמה קשה יותר ועם כל זה היו עוסקים בתורה. ברם קשה אמאי נקיט 'בְּאֵר' ולא אמר ענני כבוד שפסקו בפטירת אהרן הכהן ע"ה וחזרו בזכות משה רבינו ע"ה דהא ודאי היו צריכים בימי יהושע לענני כבוד ובפרט בעת המלחמה? ונראה לי משום דחזרת הבאר היתה קודם להכי נקטה. אי נמי גבי 'בְּאֵר' איכא רבותא טפי דבאמת אותו הסלע שהיה נותן להם מים נכנס עמהם לארץ ישראל והונח בים של טבריה כמו שאמרו רבותינו ז"ל ]ראה שער הגלגולים בהקדמה לז: בלכתך דרך ים טבריה אל חמי טבריה, באמצע הדרך ממש, במקום שיש דקלים רבים בשפת הים ההוא, מכוון כנגד מגדל אחד אשר בראש ההר, שם הוא בארה של מרים [ ועם כל זה לא זכו שיתן להם מים. אי נמי בבאר איכא רבותא טפי כי הבאר היה בסוד המלכות ולכן היה בזכות מרים שהיא בסוד המלכות וחזרה הבאר למשה רבינו ע"ה שהיה בבחינה גבוהה יותר ולא חזרה ליהושע שהיה הוא גם כן בסוד המלכות כמו שאמרו רבותינו ז"ל (בבא בתרא עה.) פני יהושע כפני לבנה וכמו שאמרו בזוהר הקדוש על מה שאמרו פינחס וכלב לרחב כאשר בקשה מהם 'סִימָנָא דְמשֶׁה רַבֵּנוּ' ע"ה.

    ועוד 4 קטעי פירוש על דף זה.

    Ben Yehoyada on Yoma 9b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת יומא, דף ט׳, עמוד ב׳, בהיקף של כ־634 מילים ב־18 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 18 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 19 מילים

      נפתחת ב״ששהו את קיניהן, מיהא מעלה עליהן הכתוב…״

    2. קטע 265 מילים

      נפתחת ב״בזיון קדשים, דכתיב: (שמואל א ב, טו)…״

      חכמים: שמואל.

    3. קטע 324 מילים

      נפתחת ב״מקדש ראשון מפני מה חרב מפני ג'…״

      חכמים: רב מפני.

    4. קטע 414 מילים

      נפתחת ב״מאי קצר המצע מהשתרע א"ר יונתן קצר…״

    5. קטע 532 מילים

      נפתחת ב״(ישעיהו כח, כ) והמסכה צרה כהתכנס א"ר…״

      חכמים: רבי יונתן, שמואל.

    6. קטע 676 מילים

      נפתחת ב״גלוי עריות דכתיב (ישעיהו ג, טז) ויאמר…״

    7. קטע 721 מילים

      נפתחת ב״שפיכות דמים דכתיב (מלכים ב כא, טז)…״

      חכמים: רבה.

    8. קטע 829 מילים

      נפתחת ב״אבל מקדש שני שהיו עוסקין בתורה ובמצות…״

      חכמים: רב מפני.

    9. קטע 959 מילים

      נפתחת ב״רשעים היו אלא שתלו בטחונם בהקב"ה אתאן…״

    10. קטע 1037 מילים

      נפתחת ב״ובמקדש ראשון לא הוה ביה שנאת חנם…״

      חכמים: רב היו.

    11. קטע 1129 מילים

      נפתחת ב״ההיא בנשיאי ישראל הואי דכתיב (יחזקאל כא,…״

    12. קטע 1217 מילים

      נפתחת ב״ר' יוחנן ור"א דאמרי תרווייהו ראשונים שנתגלה…״

    13. קטע 1334 מילים

      נפתחת ב״אמר רבי יוחנן טובה צפורנן של ראשונים…״

      חכמים: רבי יוחנן, רבה.

    14. קטע 1420 מילים

      נפתחת ב״שאלו את רבי אלעזר ראשונים גדולים או…״

      חכמים: רבי אלעזר.

    15. קטע 1558 מילים

      נפתחת ב״ריש לקיש הוי סחי בירדנא אתא רבה…״

      חכמים: רבה.

    16. קטע 1628 מילים

      נפתחת ב״מאי ארז אמר עולא ססמגור מאי ססמגור…״

      חכמים: רבי אבא, עולא, אבא.

    17. קטע 1734 מילים

      נפתחת ב״וריש לקיש מי משתעי בהדי רבה בר…״

      חכמים: רבה.

    18. קטע 1848 מילים

      נפתחת ב״אמר רב פפא שדי גברא בינייהו או…״

      חכמים: רב פפא, רבי יוחנן, רבה.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: יומא דף ט׳ ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026