ששהו את קיניהן — שהיו מביאות במלאות ימי לידתן ליטהר לאכול בקדשים והם היו בעלי גיאות והיו מתרשלין בהקרבתן והנשים ממתינות שם עד שיקריבום ומשתהות מלחזור למקומן אצל בעליהן ומבטלין את הנשים מפריה ורביה:
מהשתרע — דריש בנוטריקון מהשתרר ריע אחד:
שני ריעים — צלם שהעמיד מנשה בהיכל צרה לשון ריעות כשתי נשים לאיש אחד וכעסתה צרתה (שמואל א א׳:ו׳) ואשה אל אחותה לא תקח לצרור (ויקרא י״ח:י״ח):
ועליהם — אמקדש ראשון קאי:
ראשיה בשוחד ישפוטו — סיפה דקרא ועל ה' ישענו לאמר הלא ה' בקרבנו וגו':
ושלש גזירות — שדה עיין ובמות יער ועיין חורבא במטאטא השמד (ישעיהו ד) כמו ויעה ברד מחסה כזב (שם כח):
שנתגלה עונם — לא היו מכסין פשעיהם:
נתגלה קצם — לפי מלאות לבבל שבעים שנה אפקוד אתכם (ירמיהו כ״ט:י׳):
אחרונים לא נתגלה עונם — בני מקדש שני רשעים היו בסתר:
בירה תוכיח — בית המקדש:
עידיכם בירה — בנין הבית עד לכם בדבר שלא חזר לנו וחזר לראשונים:
סנינא לכו — לכל בני בבל שלא עלו בימי עזרא ומנעו שכינה מלבוא מלשוב לשרות בבית שני:
נמשלתם ככסף — שאינו נרקב כך לא הייתם חסרים שכינה:
כדלתות — שער שיש בו שני דלתות פותח אחד וחבירו סוגר כך עליתם לחצאין:
שהרקב שולט בו — מקצתו תולעת אוכלתו מתוכו ומקצתו קיים כך קצת חזון שכינה היה שם וכלו לא היה:
מאי ארז — מאי נמשלתם לארז דקאמר:
אמר עולא ססמגור — מכתתו ומגררו מבפנים ססמגור שם תולעת:
מאי ססמגור — כלומר למה נמשלו בבית שני לססמגור לענין שריית שכינה:
א"ר אבא בת קול — נשתייר להו כאשר נשאר מן הארז מקצת מועט:
שדי גברא בינייהו — או הרוחץ תחליף או הפושט היד אי ר"ש בן לקיש הוה הרוחץ זעירי פשט לו היד או רבה בר בר חנה פשט לו היד ור"א היה הרוחץ:
כי אתא — ר"ש בן לקיש לקמיה דר' יוחנן וסיפר לו כך אמרתי לו לפלוני:
