וכי עייל להיכל במזבח פגע ברישא — קודם שיגיע למנורה שהמזבח משוך כלפי מזרח קימעא:
משוך מן הכותל — מרוחק מן הכותל צפוני שתי אמות ומחצה שיעור דרך שני כהנים זה אצל זה המסדרין שתי מערכות של לחם הפנים בשבת ומצוותו לסדרן ולסלקן יחד וארבעה נכנסין שנים מצד זה של שלחן לסלק את המערכה הישנה של לחם הפנים ושנים מצד זה לסדר החדשה:
משוכה מן הכותל שתי אמות ומחצה — כמדת השולחן דהא כתיב (שמות כ״ו:ל״ה) נכח השלחן זה בצד זה:
כלפי חוץ — כלפי מזרח לצד פתח ההיכל:
לוקמא בהדייהו — מכוון בינייהו ולמה נמשך לחוץ:
מדריש לקיש — דאמר אין מעבירין על המצות:
עבורי דרעא אטוטפתא — לאחר תפילין שבזרוע בשביל תפילין של ראש אסור דהא בזרוע פגע תחילה:
היכי עביד מדרעא לטוטפתא — מן הזרוע יבא על ראש יניח שבזרוע תחילה ואח"כ יניח של ראש:
בבקר בבקר דשני גזירין — דלא צריך דהא אמרן מכשיר עדיף:
שדינהו להכא — שזו מדה בתורה דבר שאינו ענין לו תנהו ענין לחבירו:
דהכא תלתא והכא תרי — הכא תלתא בהטבת נרות כתיב בבקר בבקר והא דשדינן עליה חד הא תלתא ובתמיד כתיב (שמות כ״ט:ל״ט) את הכבש האחד תעשה בבקר והאי דשדינן עליה כדאמר חד שדי לדם התמיד:
אע"ג דהכא תרי והכא תרי — הני מכפרי שהעולה מכפרת על עשה ועל לא תעשה שניתק לעשה לקמן בפירקין (דף לו.):
א"כ — דמקדמת ליה לדם התמיד אפסוקיה במאי פסקת להטבת הנרות לאבא שאול כיון דאית ליה מיטיב ואח"כ יקטיר דם התמיד תקדים והקטורת תאחר ובאיזו עבודה תפסיקו וא"ת מאי איכפת לך הניחא לר"ש בן לקיש דאמר אין הפסקתן אלא להרבות הרגש מהלך פסיעות וקול תחילת עבודות בעזרה:
שפיר — יש לך לומר יפסיק ביניהם להמתין בין אלו לאלו לצאת וליכנס ולא תהא עבודה בינתיים:
אלא לרבי יוחנן — דדריש בבקר בבקר בהיטיבו חלקהו לב' נרות לשני בקרים אלו יקדמו לעבודה אחת אלמא יש עבודה ביניהם והא ליכא למימר אפסקיה בדישון מזבח הפנימי דאם כן דמקדים הטבת ה' נרות לדישון הוה ליה מעביר על המצות ועבודה תו ליכא להקדים מקומה לתתה ביניהם שכולם סדורות כאן ע"פ המקראות:
לדבר שלא נאמר בו אלא בקר אחד — התמיד נאמר בו תעשה בבקר וא"ת הא שדינן עליה חד מהנך דשני גזירין אדם התמיד הוא דשדינן עליה ולא על האברים ואם תאמר מכפר עדיף אין כפרה אלא בדם:
מניין שלא יהא דבר — ניתן על מערכה גדולה קודם לאברי התמיד:
