מסכת יומא דף כ״ב עמוד ב׳

1או דילמא בר מאמה יסוד ואמה סובב? תיקו.

2ואם היו שניהן שוין, הממונה אומר להם הצביעו וכו'. תנא: הוציאו אצבעותיכם למנין. ונימנינהו לדידהו? מסייע ליה לרבי יצחק. דאמר רבי יצחק: אסור למנות את ישראל אפילו לדבר מצוה, דכתיב: ״(שמואל א יא״, ח) ״ויפקדם בבזק״,׃

3מתקיף לה רב אשי ממאי דהאי בזק לישנא דמיבזק הוא ודילמא שמא דמתא הוא כדכתיב ״(שופטים א״, ה) וימצאו אדוני בזק אלא מהכא (שמואל א טו, ד) וישמע שאול את העם ויפקדם בטלאים׃

4אמר רבי אלעזר כל המונה את ישראל עובר בלאו שנאמר ״(הושע ב״, א) והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד רב נחמן בר יצחק אמר עובר בשני לאוין שנאמר ״לא ימד ולא יספר״׃

5אמר רבי שמואל בר נחמני ר' יונתן רמי כתיב ״והיה מספר בני ישראל כחול הים וכתיב אשר לא ימד ולא יספר״׃

6לא קשיא כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום כאן בזמן שאין עושין רצונו של מקום רבי אמר משום אבא יוסי בן דוסתאי לא קשיא כאן בידי אדם כאן בידי שמים׃

7אמר רב נהילאי בר אידי אמר שמואל כיון שנתמנה אדם פרנס על הציבור מתעשר מעיקרא כתיב ״ויפקדם בבזק ולבסוף כתיב ויפקדם בטלאים ודילמא מדידהו א״כ מאי רבותא דמילתא׃

8(שמואל א טו, ה) וירב בנחל אמר ר' מני על עסקי נחל בשעה שאמר לו הקב"ה לשאול (שמואל א טו, ג) לך והכית את עמלק אמר ומה נפש אחת אמרה תורה הבא עגלה ערופה כל הנפשות הללו על אחת כמה וכמה׃

9ואם אדם חטא בהמה מה חטאה ואם גדולים חטאו קטנים מה חטאו יצאה בת קול ואמרה לו (קהלת ז, טז) אל תהי צדיק הרבה ובשעה שאמר לו שאול לדואג (שמואל א כב, יח) סוב אתה ופגע בכהנים יצאה בת קול ואמרה לו (קהלת ז, יז) אל תרשע הרבה׃

10אמר רב הונא כמה לא חלי ולא מרגיש גברא דמריה סייעיה שאול באחת ועלתה לו דוד בשתים ולא עלתה לו שאול באחת מאי היא מעשה דאגג והא איכא מעשה דנוב עיר הכהנים אמעשה דאגג כתיב ״(שמואל א טו״, יא) נחמתי כי המלכתי את שאול למלך׃

11דוד בשתים מאי נינהו דאוריה ודהסתה׃

12והא איכא נמי מעשה דבת שבע התם אפרעו מיניה דכתיב ״(שמואל ב יב״, ו) ואת הכבשה ישלם ארבעתים ילד אמנון תמר ואבשלום׃

13התם נמי אפרעו מיניה דכתיב ״(שמואל ב כד״, טו) ויתן ה' דבר (בעם מן הבוקר) ועד עת מועד התם לא אפרעו מגופיה׃

14התם נמי לא אפרעו מגופיה לאיי אפרעו מגופיה דאמר רב יהודה אמר רב ששה חדשים נצטרע דוד ופרשו הימנו סנהדרין ונסתלקה הימנו שכינה דכתיב ״(תהלים קיט״, עט) ישובו לי יראיך ויודעי עדותיך וכתיב ״(תהלים נא״, יד) השיבה לי ששון ישעך׃

15והא אמר רב קבל דוד לה"ר כשמואל דאמר לא קבל דוד לה"ר׃

16ולרב נמי דאמר קבל דוד לה"ר הא איפרעו מיניה דאמר רב יהודה אמר רב בשעה שאמר לו דוד למפיבושת (שמואל ב יט, ל) אמרתי אתה וציבא תחלקו את השדה יצאה בת קול ואמרה לו רחבעם וירבעם יחלקו את המלכות׃

17(שמואל א יג, א) בן שנה שאול במלכו אמר רב הונא כב שנה שלא טעם טעם חטא׃

18מתקיף לה רב נחמן בר יצחק ואימא כבן שנה שמלוכלך בטיט ובצואה אחויאו ליה לרב נחמן סיוטא בחלמיה אמר נעניתי לכם עצמות שאול בן קיש הדר חזא סיוטא בחלמיה אמר נעניתי לכם עצמות שאול בן קיש מלך ישראל׃

19אמר רב יהודה אמר שמואל מפני מה לא נמשכה מלכות בית שאול מפני שלא היה בו שום דופי דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק אין מעמידין פרנס על הציבור אלא אם כן קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו שאם תזוח דעתו עליו אומרין לו חזור לאחוריך׃

20אמר רב יהודה אמר רב מפני מה נענש שאול מפני שמחל על כבודו שנאמר ״(שמואל א י״, כז) ובני בליעל אמרו מה יושיענו זה ויבזוהו ולא הביאו לו מנחה ויהי כמחריש וכתיב ״(שמואל א יא״, א) ויעל נחש העמוני ויחן על יבש גלעד וגו'׃

21ואמר רבי יוחנן משום ר' שמעון בן יהוצדק כל תלמיד חכם׃