מסכת יומא דף נ״ט עמוד א׳
חזרה לאינדקסAlso cited as: Yoma 59a, Chapter 5 Hotziu Lo
רש"י
ואי בעית אימא אי סבירא לן - דהקפה במזבח הפנימי ברגל היא כהקפה דחיצון דכולי עלמא ילפינן פנים מחוץ לענין ימין אלא סבירא להו להני תנאי דהקפה ביד ובמקומו עומד ומחטא לכל הקרנות לפי שאינו צריך להקיף ברגל שהרי כולו אינו אלא אמה על אמה:
מכלל דת"ק - לא שני ליה בין הקפת פנימי לחיצון אלא שניהן ברגל ותנא קמא דמתני' רבי יוסי הגלילי היא דהא כוותיה קאמר בברייתא:
סביב דמזבח הפנימי - דכתיב ביה על קרנות המזבח סביב (ויקרא טז):
כסביב דמזבח החיצון - מה זה ברגל אף זה ברגל:
במקום חדא קרן - שהקרן של חיצון אמה על אמה:
מתניתין רבי יהודה היא - דשמעינן ליה דאמר משום רבי אליעזר הכי:
ועל כולן הוא נותן מלמעלה למטה - בזו שלפניו על כרחו כדי שלא יזוב הדם לתוך בית ידו דהואיל וגבוה היא יותר מידו צריך להיות ראשי אצבעותיו למעלה ואם מושך מלמטה למעלה הדם זב לתוך בית ידו ובאותן של צדדין נותן כדרך שהתחיל בזו חוץ מאותה שבאלכסון שהיא רחוקה ואם בא למשוך מלמעלה למטה טורח הוא לו להיות כפוף ופושט זרועו עד כלות המתנה אלא משכופף גופו ופושט זרועו מתחיל למטה ונזקף והולך למעלה:
ועל כולן נותן מלמטה למעלה - שכך נוח לו לכל הרחוקות:
דלא ניתווסי מאניה - כדפרישית:
אפלגיה דמזבח - באמצע גובה כתלו:
טהר טיהרא - תרגום של צהרים (בראשית מג) שהוא בחצי היום:
חנניה אומר בצד צפוני היה נותן - כל שבע הזאות חנניה סבר פתח דפרוכת בדרום וכי נפיק במערבית דרומית פגע והתם לא יהיב ברישא חיטוי דקרנות כדאמרן עד דנפיק למזרחית דרומית ויהיב והדר למערבית דרומית לשמאל משום דבהא איחייב ברישא כדאמרן לעיל ומשם למערבית צפונית צפונית מזרחית והתם דגמריה לחיטוי יהיב שבע הזאות:
ורבי יוסי סבר פתח בצפון - כדקאמר במתני' הלכך במזרחית צפונית מתחיל ובדרומית מזרחית מסיים והתם יהיב להזאות:
במקום שקידשו - בקרנותיו שם טהרו בהזאות:
דאמר קרא - גבי פר כהן משיח ואת כל דם הפר וגו' (ויקרא ד׳:ז׳) ותניא בתורת כהנים הפר לרבות פר יום הכפורים שיהו שיריו נשפכין ליסוד אשר פתח אהל מועד זה יסוד מערבי:
יסוד המזבח - האמורה בחטאת החיצונה:
ה"ג אמרת ילמד ירידתו מן הכבש וכו' ירידתו מן הכבש בחיצונות ליציאתו מן ההיכל ושירים הפנימיים בידו:
זה וזה - חיצונות ופנימיות:
ילמד סתום - חיצונות שלא פורש בהן לאיזה יסוד:
מן המפורש - מן הפנימיות שכתוב בהן אל יסוד המזבח אשר פתח אהל מועד (שם) והוא יסוד מערבי:
קסבר פיתחא - דהיכל בדרומו של מזבח קאי הלכך יסוד אשר פתח אהל מועד היינו דרומי:
תנא דבי רבי ישמעאל בדבי ר' שמעון בן יוחי זה וזה יסוד דרומי - בבית מדרשו של ר"ש בן יוחי היו שונין משנת רבי ישמעאל וגורסין בה זה וזה יסוד דרומי לומר חזר בו רבי ישמעאל:
וסימן - שלא תטעה לומר זה וזה יסוד מערבי היו שונין:
משכוה גברי לגברא - תלמידי ר' שמעון משכו את ר' ישמעאל לומר כדבריהן:
1ואי בעית אימא: אי סבירא לן הקפה ברגל דכולי עלמא לא פליגי דילפינן פנים מחוץ. והכא בהא קא מיפלגי: מר סבר הקפה ביד, ומר סבר הקפה ברגל.
2ואי בעית אימא: דכ"ע הקפה ביד, והכא בהא קא מיפלגי: מר סבר ילפינן יד מרגל, ומר סבר: לא ילפינן.
3וסבר ר' יוסי הגלילי הקפה ביד? והא מדקתני סיפא: ר' אליעזר אומר: במקומו היה עומד ומחטא, מכלל דתנא קמא לא סבירא ליה. אלא מחוורתא כדשנינן מעיקרא: מר סבר הקפה ביד, ומר סבר הקפה ברגל.
4ואי בעית אימא, בהא קא מיפלגי: מר סבר: סביב דמזבח פנימי כסביב דמזבח החיצון, ומר סבר: כוליה מזבח פנימי במקום חדא קרן דמזבח חיצון קאי.
ברייתא
5תניא, אמר ר' ישמעאל: שני כהנים גדולים נשתיירו במקדש ראשון, זה אומר: בידי הקפתי, וזה אומר: ברגלי הקפתי. זה נותן טעם לדבריו, וזה נותן טעם לדבריו.
6זה נותן טעם לדבריו: סביב דמזבח פנימי כסביב דמזבח החיצון, וזה נותן טעם לדבריו: כוליה מזבח פנימי במקום חדא קרן דחיצון קאי.
7רבי אליעזר אומר: במקומו היה עומד ומחטא. מתניתין מני ר' יהודה היא. דתניא, ר' מאיר אומר: רבי אליעזר אומר: במקומו עומד ומחטא, ועל כולן היה נותן ממעלה למטה, חוץ מאותה שבאלכסון, שנותן ממטה למעלה.
8רבי יהודה אומר: ר' אליעזר אומר: במקומו עומד ומחטא, ועל כולן הוא נותן מלמטה למעלה, חוץ מזו שהיתה לפניו ממש, שנותן ממעלה למטה, כי היכי דלא ניתווסן מאניה.
9הזה ממנו על טהרו של מזבח. מאי ״טהרו״? אמר רבה בר רב שילא: פלגיה דמזבח, כדאמרי אינשי: ״טהר טיהרא והוי פלגיה דיומא״.
10מיתיבי: כשהוא מזה אינו מזה לא ע"ג האפר ולא ע"ג הגחלים, אלא חותה גחלים אילך ואילך, ומזה. אלא אמר רבה בר רב שילא: על גלויה דמזבח, כדכתיב: ״(שמות כד״, י) ״וכעצם השמים לטוהר״.
ברייתא
11תניא, חנניא אומר: בצד צפוני הוא נותן, רבי יוסי אומר: בצד דרומי הוא נותן. במאי קמיפלגי? מר סבר: פיתחא בדרום קאי, ומר סבר: פיתחא בצפון קאי.
12דכ"ע מיהא, היכא דגמרן מתנות דקרנות, התם יהיב על גגו. מאי טעמא? אמר קרא: ״(ויקרא טז״, יט) ״וטהרו וקדשו״ מקום שקדשו, שם טיהרו.
13שירי הדם היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון. דאמר קרא: ״(ויקרא ד״, ז) ״ואת כל דם הפר ישפוך״, וכי נפיק בההוא פגע ברישא.
14ושל מזבח החיצון היה שופך על יסוד דרומית. ת"ר (ויקרא ד, ל) יסוד המזבח זה יסוד דרומית. אתה אומר יסוד דרומית, או אינו אלא יסוד מערבית?
15אמרת: ילמד ירידתו מן הכבש ליציאתו מן ההיכל. מה יציאתו מן ההיכל בסמוך לו, ואי זה זה יסוד מערבי, אף ירידתו מן הכבש, בסמוך לו, ואי זה זה יסוד דרומי.
ברייתא
16תניא, ר' ישמעאל אומר: זה וזה יסוד מערבי. ר' שמעון בן יוחאי אומר: זה וזה יסוד דרומי. בשלמא, ר' ישמעאל קסבר: ילמד סתום ממפורש.
17אלא, ר' שמעון בן יוחאי, מאי טעמא? אמר רב אשי: קסבר פתחא בדרום קאי.
18תנא דבי רבי ישמעאל בדבי רבי שמעון בן יוחאי: זה וזה יסוד דרומית. וסימניך: משכוה גברי לגברא.
19אלו ואלו מתערבין באמה ויוצאין וכו'. תנו רבנן: מועלין בדמים דברי ר' מאיר ור' שמעון. וחכ"א אין מועלין בהן.
תוספות
דאמר קרא אל יסוד מזבח העולה אשר פתח אהל מועד - ולא גרסינן בההוא פגע ביה ברישא ולעיל בפרק אמר להם הממונה (יומא דף לג.) פי' אין מעבירין על המצות גרסינן:
משכוה גברי לגברא - בפ' איזהו מקומן (זבחים דף נג:) איתא נמי וגרס רש"י התם זה וזה יסוד מערבי וסימן משכוה גברי לגברא ומפרש רש"י וזה לשונו תלמידי רבי ישמעאל שהן רבים משכו את ר"ש בן יוחי לומר כדבריהם ולא נהירא לר"י דבפרק בתרא דזבחים (דף קיט:) פליגי נמי רבי ישמעאל ור"ש בקרא דאל המנוחה ואל הנחלה דר' ישמעאל אומר דזו וזו שילה ור' שמעון אומר זו וזו ירושלים תנא דבי ר' ישמעאל בדבי רבי שמעון זו וזו ירושלים וסימן משכינהו גברא לגברי ומפרש רש"י ר' שמעון בן יוחי שהוא יחידי משך את תלמידי ר' ישמעאל להניח דברי רבם והשתא קשה חדא אין זה סימן דאדרבה דרך הוא שרבים מתגברין ומושכין את היחיד וא"כ אתי למיטעי ולומר איפכא גברי לגברא א"כ מה סימן הוא ועוד דהא באיזהו מקומן הוי איפכא גברי לגברא א"כ אתי למיטעי ע"כ נראה כמו שפרש"י כאן זה וזה יסוד דרומית מיהו ה"ג משכו גברי לגברא פירוש ר"ש בן יוחי שהוזכר שמו ושם אביו משך תלמידי רבי ישמעאל שהוזכר שמו ולא שם אביו לומר כדבריו וה"ג נמי בפרק בתרא דזבחים (ג"ז שם) וכן פי' בערוך בערך משך ואפילו אי גרסינן בתרוייהו גברא לגברי כגירסת רש"י דהתם נראה דלא קשה מה שהקשיתי הא אתי למיטעי ולהפך הסי' ולומר גברי לגברא די"ל דזה היה ידוע שרבי שמעון האריך ימים אחר רבי ישמעאל ותלמידי רבי ישמעאל נמשכו ללמוד לפניו אחר פטירת רבם ואורחא דמילתא הוא כל הנמשך אחר חבירו לביתו בין שהם רבים בין שהוא יחיד יש לו לומר כדברי מי שהוא נמשך אצלו:
לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.
מפרשים נוספים
רבנו חננאל
איבעית אימא אי סבירא לן הקפה ברגל כולי עלמא ילפינן פנים מחוץ והכא בהא פליגי ר' יוסי סבר סביב דמזבח הפנימי בעינן דרך ימין כסביב דמזבח החיצון.
ור"ע סבר (סביב דמזבח) [כוליה מזבח] הפנימי במקום חדא דקרן מזבח החיצון קאי כולו מזבח הפנימי אמה הוא וקרן מזבח החיצון אמה: תניא ב' כהנים נשתיירו ששימשו במקדש ראשון אחד אומר בידי הקפתי ואחד אומר ברגלי הקפתי כלומר אירע קרי באחד מהן ונכנס השני ושימש תחתיו ונשתיירו שניהן.
ר' אלעזר אומר במקומו היה עומד ומחטא ועל כולן היה נותן ממטה למעלה חוץ מזו שהיתה לפניו שנותן ממעלה למטה. מתניתין מני ר' יהודה היא דתניא ר' יהודה אומר ר' אלעזר אומר על כולן הוא נותן ממטה למעלה חוץ מזו שהיתה לפניו ממש שנותן ממעלה למטה כי היכי דלא נתווסו מאניה כלומר אם יזה ממטה למעלה חיישינן שמא יפול הדם על בגדיו ויטנפו כליו:
הזה על טהרו של מזבח ז' פעמים כו' אתינן לאוקומיה פלגא דמזבח ונדחית ואוקימנא גילויא דמזבח וכיון שהעמדנו טהרו של מזבח גילויו כלומר אינו מזה ע"ג הגחלים ולא ע"ג אפר אלא חותה אלו ואלו ומגלה גוף המזבח ומזה על הזהב עצמו ובאיזה המקום במזבח מזה.
תניא ר' חנניא אומר בצד דרומו היה מזה ר' יוסי אומר בצפונו ולדברי הכל הקפה ביד ולא ילפינן הקפה מרגל. ור' חנניא סבר פתחא בדרום קאי ומהיכא דנפיק התם מדי. ור' יוסי סבר פתחא בצפון קאי כו' ודכ"ע מיהא היכא דגמרן מתנות דקרנות התם יהיב ברישא מ"ט אמר שמואל דאמר קרא וטהרו וקדשו במקום שמקדשו שם וטהרו.
שירי הדם היה שופך אל יסוד מערבי דקי"ל אין מעבירין על המצות וכי נפיק מן ההיכל ביסוד מערבי פגע ברישא ושל מזבח החיצון ביסוד דרומי כדתנן שהכבש היה לדרומו של מזבח. וכי נחית מן הכבש ליסוד דרומי פגע ברישא פי' הא דאמר מפורש הוא דם הפר שנשפך ביסוד מערבי שנאמר ואת כל הדם ישפוך אל יסוד מזבח העולה אשר פתח אהל מועד. הנה מפורש ביסוד המזבח שהוא כנגד פתח אהל מועד.
מסכת יומא דף נ״ט עמוד א׳
מסכת יומא דף נ״ט עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 19 קטעים ממוספרים, כ־474 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לדף הביאור המלאחיפוש מקורות חכם
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: יומא דף נ״ט ע״א
פתיחה בקורא