ואי בעית אימא אי סבירא לן — דהקפה במזבח הפנימי ברגל היא כהקפה דחיצון דכולי עלמא ילפינן פנים מחוץ לענין ימין אלא סבירא להו להני תנאי דהקפה ביד ובמקומו עומד ומחטא לכל הקרנות לפי שאינו צריך להקיף ברגל שהרי כולו אינו אלא אמה על אמה:
מכלל דת"ק — לא שני ליה בין הקפת פנימי לחיצון אלא שניהן ברגל ותנא קמא דמתני' רבי יוסי הגלילי היא דהא כוותיה קאמר בברייתא:
סביב דמזבח הפנימי — דכתיב ביה על קרנות המזבח סביב (ויקרא טז):
כסביב דמזבח החיצון — מה זה ברגל אף זה ברגל:
במקום חדא קרן — שהקרן של חיצון אמה על אמה:
מתניתין רבי יהודה היא — דשמעינן ליה דאמר משום רבי אליעזר הכי:
ועל כולן הוא נותן מלמעלה למטה — בזו שלפניו על כרחו כדי שלא יזוב הדם לתוך בית ידו דהואיל וגבוה היא יותר מידו צריך להיות ראשי אצבעותיו למעלה ואם מושך מלמטה למעלה הדם זב לתוך בית ידו ובאותן של צדדין נותן כדרך שהתחיל בזו חוץ מאותה שבאלכסון שהיא רחוקה ואם בא למשוך מלמעלה למטה טורח הוא לו להיות כפוף ופושט זרועו עד כלות המתנה אלא משכופף גופו ופושט זרועו מתחיל למטה ונזקף והולך למעלה:
ועל כולן נותן מלמטה למעלה — שכך נוח לו לכל הרחוקות:
דלא ניתווסי מאניה — כדפרישית:
אפלגיה דמזבח — באמצע גובה כתלו:
טהר טיהרא — תרגום של צהרים (בראשית מג) שהוא בחצי היום:
חנניה אומר בצד צפוני היה נותן — כל שבע הזאות חנניה סבר פתח דפרוכת בדרום וכי נפיק במערבית דרומית פגע והתם לא יהיב ברישא חיטוי דקרנות כדאמרן עד דנפיק למזרחית דרומית ויהיב והדר למערבית דרומית לשמאל משום דבהא איחייב ברישא כדאמרן לעיל ומשם למערבית צפונית צפונית מזרחית והתם דגמריה לחיטוי יהיב שבע הזאות:
ורבי יוסי סבר פתח בצפון — כדקאמר במתני' הלכך במזרחית צפונית מתחיל ובדרומית מזרחית מסיים והתם יהיב להזאות:
במקום שקידשו — בקרנותיו שם טהרו בהזאות:
דאמר קרא — גבי פר כהן משיח ואת כל דם הפר וגו' (ויקרא ד׳:ז׳) ותניא בתורת כהנים הפר לרבות פר יום הכפורים שיהו שיריו נשפכין ליסוד אשר פתח אהל מועד זה יסוד מערבי:
יסוד המזבח — האמורה בחטאת החיצונה:
ה"ג אמרת ילמד ירידתו מן הכבש וכו' ירידתו מן הכבש בחיצונות ליציאתו מן ההיכל ושירים הפנימיים בידו:
זה וזה — חיצונות ופנימיות:
ילמד סתום — חיצונות שלא פורש בהן לאיזה יסוד:
מן המפורש — מן הפנימיות שכתוב בהן אל יסוד המזבח אשר פתח אהל מועד (שם) והוא יסוד מערבי:
קסבר פיתחא — דהיכל בדרומו של מזבח קאי הלכך יסוד אשר פתח אהל מועד היינו דרומי:
תנא דבי רבי ישמעאל בדבי ר' שמעון בן יוחי זה וזה יסוד דרומי - בבית מדרשו של ר"ש בן יוחי היו שונין משנת רבי ישמעאל וגורסין בה זה וזה יסוד דרומי לומר חזר בו רבי ישמעאל:
וסימן — שלא תטעה לומר זה וזה יסוד מערבי היו שונין:
משכוה גברי לגברא — תלמידי ר' שמעון משכו את ר' ישמעאל לומר כדבריהן:
