בוני התלמוד

    מסכת יומא דף כ״ד עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    ולמבית לפרוכתאפסיק בין כללא לפרטא מבית לפרוכת הוא דעבודת מתנה כגון הזאות שבין הבדים דיום הכפורים ונתינת קטורת על האש:

    ולא עבודת סילוקכגון הוצאת כף ומחתה שהכהן גדול מכניס שם לקטורת יוה"כ ומניח בין הבדים ואח"כ חוזר ומוציאן:

    אי הכי ועבדתם נמי מבית לפרוכת דעבודה תמהכגון נתינת קטורת על האש:

    ולא שיש אחריה עבודההולכת כף ומחתה שיש אחריה חפינה והקטרה:

    ועבדתם הדר ערביהלענין עבודה תמה שהוי"ו מוסיף לענין ראשון אבל עבודת מתנה לא מיהדר אלא אמבית לפרוכת דלקמיה דלא כתיב ביה וי"ו:

    עבודת סילוק בהיכלוהיא עבודה תמה כגון דישון מזבח הפנימי והמנורה ללוי מהו:

    מבית לפרוכת הוה ליה למיכתבוכתיב ולמבית לפרוכת לעשות היכל כבית קדשי הקדשים ופטור על עבודת סילוק:

    אלא מעתהדעבודת מתנה מיחייב בהיכל זר דמרביה ולמבית:

    זר שסידרלחם ליחייב מיתה ואמאי אמרינן לעיל ד' עבודות ותו לא:

    איכא סידור בזיכיןבתריה כדכתיב (ויקרא כ״ד:ז׳) ונתת על המערכת לבונה זכה ולאו עבודה תמה היא:

    איכא סילוק והקטרהעדיין לא נגמרה עבודתה עד שבת הבאה שיסלקנה ויקטיר הבזיכין:

    שסידר את המנורהבבוקר היו מסלקין את הנרות של זהב מן המנורה לקנח אפרן יפה וחוזרין וקובעין אותם בה והרי עבודה תמה:

    הצתת אליתאהצתת קיסמים דקים אם הוצרך להצית על המזבח באחת מן המערכות כגון שקרבה מערכה לכלות שנשרפה כל המדורה:

    ובכלי שרתשיהא לובש בגדי כהונה ארבעה אם כהן הדיוט הוא ואם כהן גדול הוא שמונה שהרי נאמר כאן הכהנים וכל מקום שנאמר בני אהרן הכהנים בכהונם משמע בבגדי כהונתם:

    שסידר המערכהעצים:

    איכא בתרה סידור שני גזיריןדילפינן להו לקמן (יומא דף כו:) מקראי:

    איכא סידור אבריםדתמיד בתריה וכל זה מעבודת הסידור הוא:

    בהא פליגירב ורבי יוחנן רבי יוחנן סבר סידור שני גזירין עבודה תמה היא שסידור מערכת עצים תמה וגומרת היא בה וסידור האברים תחילת סידור אחר הוא ורב סבר לאו עבודה תמה דשם סידור אחד הוא:

    זריקת דםהמזבח בחוץ:

    בין לפניםהזאה שעל הפרוכת:

    בין לפני ולפניםשעל בין הבדים דיום הכפורים:

    בחטאת העוףכתיב הזאה והזה מדם החטאת על קיר המזבח (ויקרא ה׳:ט׳):

    בעולת העוףכתיב מיצוי ומלק את ראשו והקטיר המזבחה ונמצה דמו על קיר המזבח (ויקרא א׳:ט״ו):

    והמקטירשהעולה כליל היא:

    והמנסך שלשת לוגיןשהיא פחות שבנסכים רביעית ההין לכבש ואילו תרומת הדשן לא קתני והיינו כרב:

    בין דבר פסולבהנך פסולין שפסולן בקודש דאם עלו לא ירדו משום הכי חשיבא הקטרה:

    כדאמרןשהיו באים לידי מחלוקת:

    למה מפיסין וחוזרין ומפיסיןלמה נאספין לפייס ארבעה פעמים ביום כדתנן במתניתין יפיסו על כולן באסיפה ראשונה מי יזכה לזה ומי לזו:

    להרגישלהשמיע קול המון עם רב כמה פעמים שהוא כבוד למלך שנאמר בבית אלהים וגו':

    במה מפיסיןמה היו לובשין אותם הנאספין לפייס בגדי חול או בגדי קדש:

    בבגדי חולוהזוכה לעבודה פושט ולובש בגדי קדש:

    דחמסי ועבדיאף על פי שלא זכו בגורל:

    מקרו ועבדיעבודה בבגדי חול אותן שזכו לפייס:

    לחזניםשמשין:

    יומא 24 עמוד ב

    1״ולמבית לפרוכת ועבדתם״, ״אל מבית לפרוכת״ הוא דעבודת מתנה ולא עבודת סילוק. הא בחוץ אפילו עבודת סילוק.

    2אי הכי, ״ועבדתם״ נמי, ״אל מבית לפרוכת״ הוא דעבודה תמה ולא עבודה שיש אחריה עבודה. הא בחוץ אפילו עבודה שיש אחריה עבודה!

    3״ועבדתם״ הדר ערביה קרא.

    4בעי רבא: עבודת סילוק בהיכל, מהו? לפנים מדמינן ליה, או לחוץ מדמינן ליה?

    5הדר פשטא ״מבית״, ״ולמבית״.

    6אלא מעתה, זר שסידר את השלחן ליחייב! איכא סידור בזיכין. סידר בזיכין ליחייב! איכא סילוק והקטרה.

    7זר שסידר את המנורה ליחייב! איכא נתינת פתילה. נתן פתילה ליחייב! איכא נתינת שמן.

    8נתן שמן ליחייב! איכא הדלקה. הדליק ליחייב! הדלקה לאו עבודה היא.

    9ולא? והתניא: (ויקרא א, ז) ״ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח וערכו עצים על האש״, לימד על הצתת אליתא שלא תהא אלא בכהן כשר ובכלי שרת! הצתת אליתא עבודה היא, הדלקה לאו עבודה היא.

    10אלא מעתה, זר שסידר את המערכה ליחייב! איכא סידור שני גזירי עצים. סידר שני גזירין ליחייב! איכא סידור אברים.

    11והא אמר רב אסי אמר רבי יוחנן: זר שסידר שני גזירי עצים חייב! בהא פליגי, מר סבר: עבודה תמה היא, ומר סבר: לאו עבודה תמה היא.

    ברייתא

    12תניא כוותיה דרב, תניא כוותיה דלוי. תניא כוותיה דרב: עבודות שזר חייב עליהם מיתה: זריקת דם בין לפנים בין לפני ולפנים, והמזה בחטאת העוף, והממצה, והמקטיר בעולת העוף, והמנסך שלשה לוגין מים, ושלשה לוגין יין.

    ברייתא

    13תניא כוותיה דלוי: עבודות שזר חייב עליהן מיתה: המרים את הדשן, ושבע הזאות שבפנים, ושבמצורע, והמעלה על גבי המזבח בין דבר כשר בין דבר פסול.

    14למה מפיסין? למה מפיסין?! כדאמרן! אלא: למה מפיסין וחוזרין ומפיסין!

    15אמר רבי יוחנן: כדי להרגיש כל העזרה, שנאמר: ״(תהלים נה״, טו) ״אשר יחדיו נמתיק סוד בבית אלהים נהלך ברגש״.

    16במה מפיסין? רב נחמן אמר: בבגדי חול, ורב ששת אמר: בבגדי קדש.

    17רב נחמן אמר: בבגדי חול, דאי אמרת בבגדי קדש, איכא בעלי זרועות דחמסי ועבדי. רב ששת אמר: בבגדי קדש, דאי אמרת בבגדי חול, אגב חביבותיה מיקרו ועבדי.

    18אמר רב נחמן: מנא אמינא לה, דתנן: מסרון לחזנין והיו מפשיטין אותן את בגדיהן, ולא היו מניחין עליהן אלא מכנסים בלבד.

    תוספות

    אלא מעתה זר שסידר את המערכה ליחייבלא ידענא למאן פריך ומאי אי אמרת בשלמא יש כאן ונראה לי דפריך אהא דקאמר לעיל דאזריקה מיחייב אע"ג דאיכא בתרה הקטרה ומכל מקום מחייבת עלה כיון דבדם מיהת עבודה תמה היא א"כ אסידור מערכה ליחייב דליכא בתרה בסידור עצי מערכה מידי ומשני איכא סידור שני גזירין וכן יש לפרש כל הסוגיא והא דפריך לעיל גבי זר שסידר את השלחן ליחייב יש לפרש כן וקל להבין ומשני איכא בזיכין והני חשיבי כולהו כחד ולא דמו לזריקה והקטרה דהקטרה לא מעכבא:

    והמזה בחטאת העוףמשום דלא דמיא לאחרים שאין לו קבלה בכלי אלא אוחז בראש ובגוף ומזה ועוד שאין למזבח אלא דמה להכי נקטה באפי נפשה:

    והמקטיר בעולת העוףתימה לי אמאי לא קאמר נמי והממצה בעולת העוף ועוד קשיא לי ליתני המקטיר בכל הקדשים ובתוספתא דזבחים עיינתי וקתני סתמא והמקטיר וקתני בה נמי והממצה בעוף ותוספתא שלי מוטעת היא וצ"ע בתוספתא אחרת ולפי הספרים שלי נראה לי דהכי פירושו והמקטיר בעולת העוף ואף המקטיר אף בעולת העוף ומשום דבחטאת העוף לא מיחייב אלא בהזאת דמה דלית בה הקטרה מה שאין כן בכל הקדשים קאמר דבעולת העוף חייב אף המקטיר דלא מיבעיא במיצוי דמה דאיתא נמי בחטאת העוף אלא אפילו בהקטרתה דליכא דכוותה בחטאת העוף ולא מיבעיא בהקטרה דשאר זבחים דשייך בכל הזבחים אלא אפילו בעוף דאיכא חטאת העוף דלית בה הקטרה אפילו הכי בעולת העוף חייב:

    זריקת דם בין לפנים בין לפני ולפנים והמזה בחטאת העוףכחד חשיב להו ומקטיר בעולת העוף הרי תרי וניסוך היין והמים הרי ארבע:

    והמעלה על גבי המזבח בין דבר כשר כו'בכלל זה יש זריקה והזאות והקטרות וניסוך היין והמים שהרי כולן עולין על גבי המזבח:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רבנו חננאל

    ולוי הוא דשני ליה ומשום הכי בעי עבודת סילוק בהיכל לפנים מדמינן ליה ואינו חייב מיתה או לעבודת דלחוץ מדמינן ליה וחייב ופשטה דכלפנים מדהוה ליה למכתב מבית לפרכת וכת' ולמבית לרבויי אפי' בהיכל.

    אלא מעתה כיון שאפי' בהיכל בעבודת מתנה הוא דחייבזר שסידר לחם הפנים בשלחן ליחייב. ודחינן בעינן מלאכה תמה. וזו אינה מלאכה תמה. דהא נשאר סידור בזיכים של לבונה. סידר בזיכין כו' בענין הזה.

    תניא כוותיה דרב עבודות שזר חייב עליהן מיתה זריקה בין לפנים בין לפני ולפנים והמזה בחטאת העוף. והמזה והמקטיר בעולת העוף. והמנסך ג' לוגין יין וג' לוגין מים.

    תנא כוותיה דלוי עבודות שהזר חייב עליהן מיתה המרים את הדשןוז' הזאות שבפנים ושבמצורע. והמעלה על המזבח בין דבר כשר בין דבר פסול:

    למה מפיסין כלומר למה מפיסין וחוזרין ומפיסין עד ד' פייסות.

    א"ר יוחנן כדי להרגיש העזרה.

    במה מפיסיןרב נחמן אמר בבגדי חול ואמר מנא אמינא לה ודחי לה רב ששת ואמר הוא בבגדי קודש מפיסין ואמר מנא אמינא לה.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת יומא דף כ״ד עמוד ב׳

    מסכת יומא דף כ״ד עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 18 קטעים ממוספרים, כ־330 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    ולמבית לפרוכת אפסיק בין כללא לפרטא מבית לפרוכת הוא דעבודת מתנה כגון הזאות שבין הבדים דיום הכפורים ונתינת קטורת על האש:

    ולא עבודת סילוק כגון הוצאת כף ומחתה שהכהן גדול מכניס שם לקטורת יוה"כ ומניח בין הבדים ואח"כ חוזר ומוציאן:

    אי הכי ועבדתם נמי מבית לפרוכת דעבודה תמה כגון נתינת קטורת על האש:

    ולא שיש אחריה עבודה הולכת כף ומחתה שיש אחריה חפינה והקטרה:

    ועבדתם הדר ערביה לענין עבודה תמה שהוי"ו מוסיף לענין ראשון אבל עבודת מתנה לא מיהדר אלא אמבית לפרוכת דלקמיה דלא כתיב ביה וי"ו:

    עבודת סילוק בהיכל והיא עבודה תמה כגון דישון מזבח הפנימי והמנורה ללוי מהו:

    מבית לפרוכת הוה ליה למיכתב וכתיב ולמבית לפרוכת לעשות היכל כבית קדשי הקדשים ופטור על עבודת סילוק:

    אלא מעתה דעבודת מתנה מיחייב בהיכל זר דמרביה ולמבית:

    ועוד 26 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Yoma 24b · Sefaria

    תוספות

    אלא מעתה זר שסידר את המערכה ליחייב לא ידענא למאן פריך ומאי אי אמרת בשלמא יש כאן ונראה לי דפריך אהא דקאמר לעיל דאזריקה מיחייב אע"ג דאיכא בתרה הקטרה ומכל מקום מחייבת עלה כיון דבדם מיהת עבודה תמה היא א"כ אסידור מערכה ליחייב דליכא בתרה בסידור עצי מערכה מידי ומשני איכא סידור שני גזירין וכן יש לפרש כל הסוגיא והא דפריך לעיל גבי זר שסידר את השלחן ליחייב יש לפרש כן וקל להבין ומשני איכא בזיכין והני חשיבי כולהו כחד ולא דמו לזריקה והקטרה דהקטרה לא מעכבא:

    והמזה בחטאת העוף משום דלא דמיא לאחרים שאין לו קבלה בכלי אלא אוחז בראש ובגוף ומזה ועוד שאין למזבח אלא דמה להכי נקטה באפי נפשה:

    והמקטיר בעולת העוף תימה לי אמאי לא קאמר נמי והממצה בעולת העוף ועוד קשיא לי ליתני המקטיר בכל הקדשים ובתוספתא דזבחים עיינתי וקתני סתמא והמקטיר וקתני בה נמי והממצה בעוף ותוספתא שלי מוטעת היא וצ"ע בתוספתא אחרת ולפי הספרים שלי נראה לי דהכי פירושו והמקטיר בעולת העוף ואף המקטיר אף בעולת העוף ומשום דבחטאת העוף לא מיחייב אלא בהזאת דמה דלית בה הקטרה מה שאין כן בכל הקדשים קאמר דבעולת העוף חייב אף המקטיר דלא מיבעיא במיצוי דמה דאיתא נמי בחטאת העוף אלא אפילו בהקטרתה דליכא דכוותה בחטאת העוף ולא מיבעיא בהקטרה דשאר זבחים דשייך בכל הזבחים אלא אפילו בעוף דאיכא חטאת העוף דלית בה הקטרה אפילו הכי בעולת העוף חייב:

    זריקת דם בין לפנים בין לפני ולפנים והמזה בחטאת העוף כחד חשיב להו ומקטיר בעולת העוף הרי תרי וניסוך היין והמים הרי ארבע:

    והמעלה על גבי המזבח בין דבר כשר כו' בכלל זה יש זריקה והזאות והקטרות וניסוך היין והמים שהרי כולן עולין על גבי המזבח:

    Tosafot on Yoma 24b · Sefaria

    רבנו חננאל

    ולוי הוא דשני ליה ומשום הכי בעי עבודת סילוק בהיכל לפנים מדמינן ליה ואינו חייב מיתה או לעבודת דלחוץ מדמינן ליה וחייב ופשטה דכלפנים מדהוה ליה למכתב מבית לפרכת וכת' ולמבית לרבויי אפי' בהיכל.

    אלא מעתה כיון שאפי' בהיכל בעבודת מתנה הוא דחייב זר שסידר לחם הפנים בשלחן ליחייב. ודחינן בעינן מלאכה תמה. וזו אינה מלאכה תמה. דהא נשאר סידור בזיכים של לבונה. סידר בזיכין כו' בענין הזה.

    תניא כוותיה דרב עבודות שזר חייב עליהן מיתה זריקה בין לפנים בין לפני ולפנים והמזה בחטאת העוף. והמזה והמקטיר בעולת העוף. והמנסך ג' לוגין יין וג' לוגין מים.

    תנא כוותיה דלוי עבודות שהזר חייב עליהן מיתה המרים את הדשן וז' הזאות שבפנים ושבמצורע. והמעלה על המזבח בין דבר כשר בין דבר פסול:

    למה מפיסין כלומר למה מפיסין וחוזרין ומפיסין עד ד' פייסות.

    א"ר יוחנן כדי להרגיש העזרה.

    במה מפיסין רב נחמן אמר בבגדי חול ואמר מנא אמינא לה ודחי לה רב ששת ואמר הוא בבגדי קודש מפיסין ואמר מנא אמינא לה.

    Rabbeinu Chananel on Yoma 24b · Sefaria

    ריטב"א

    אמר קרא ולמבית לפרוכת פרש״י ז״ל דמבית לפרוכת הפסיק בנתים וכי כתיב עבודת מתנה אמבית לפרוכת בלחוד קאי. ופרכי׳ דא״כ נימא דלא בעי׳ עבודה תמה אלא מבית לפרוכת דסמיך ליה ופרקי׳ ועבדתם הדר ערביה דאלו כתי׳ ולמבית לפרוכת עבדתם עבודת מתנה שפיר אבל כיון דכתי׳ ועבדתם ודאי דועבדתם ערביה למזבח החצון עם מבית לפרוכת דלבעי בתרוי׳ עבודת תמה.

    עבודת סלוק בהיכל פי׳ כגון דישון מזבח ודישון מתנות (נ״ל שצ״ל מנורה) ללוי לפנים מהן מדמי׳ ליה ופטור או לחוץ מדמי׳ ליה וחייב.

    איכא סידור בזיכין פי׳ דאע״ג דעבודת לחם הפנים עצמה כבר גמרה מ״מ סדור הבזיכין הכשר הלחם הוא:

    סדור בזיכין ליחייב ופרקי׳ דאכתי איכא אחריה סלוק והקטרה דבזיכין דלשבת הבאה ואלו הקטרה כבר תני לה:

    זר שסידר את המנורה פרש״י ז״ל כי בדישון המנורה היו מסלקין אותן ממקומן לקנחם ולדשנם יפה ואחרי כן חוזר ומסדרן במקומן. והא דפרכי׳ לרב ומכולהו אידך דפרכי׳ בסמוך משום דרב מני ד׳ עבודות ותו לא משמע דבכולהו אידך פטר.

    הדלקה לאו עבודה היא תמיהא מילתא דהא כתיב בה אהרן ובניו דבר אל אהרן ואל בניו לאמר בהעלו׳ את הנרות וכתי׳ ובהעלות אהרן את הנרות וי״ל דלהכי לא אפקיה בלשון חיוב ואמר בהעלות או בהעלותך לומר דלאו עבודה היא לחייב עליה מיתה בזר כשם שאין חיוב מיתה בעבודה שאינה תמה ובשם הרב ז״ל מצאתי דכולה סוגיין לענין כהן העובד שלא בבגדי כהונה דהוה ליה זר כדאמרי׳ בעלמ׳ כיון שאין כהונתם עליהם הוו להו זרים וקרא דדרשי׳ לעי׳ אתה ובניך תשמרו את כהונתכם היינו דקאמר שישמרו לעבוד בכיהונם. והזר הקרב מהם שלא בכיהונו יומת והיינו דאמרי׳ הכא הדלקה לאו עבודה היא לחייב עליה מיתה לכהן העובד שלא בבגדי כהונה ונראין דברים שלא אמרה רבינו ז״ל אלא דסוגיין אף לענין כהן העובד מחוסר בגדים שאף הוא אינו חייב אלא על עבודה תמה דכי אין כהנתם אליהם הוו להו זרים וכיון שכן אין חייבין אלא על עבודה תמה וה״ה דזר העובד אינו חייב אלא על עבודה תמה כפשטה דסוגיין וכדמוכח בסנהדרין:

    על הצתת אליתא פי׳ הדלקת המערכה בקיסמין של זנבות העצים שלא תהא אלא בכהן כשר. ובכלי שרת בבגדי כהונה והיינו דכתיב בין הכהנים וכתיב בה נמי ונתנו לשון אזהרה אלמא הדלקה עבודה חשובה היא ופרקי׳ הצתת אליתא עבודה והדלקה לאו עבודה פרש״י ז״ל הצתת אליתא עבודה שיש בה טורח שצריך להצית האור בעצי המערכה אבל הדלקת נרות לאו עבודה היא דלאו כלום עביד דהא מכיון שהדליק ברוב היוצא השלהבת עולה מאיליה:

    והאמר ר׳ אסי אמר ר׳ יוחנן זר שסידר שני גזירי עצים חייב וא״ת מאי הקשה מדר׳ יוחנן לרב ולוי וכי גברא אגברא קא רמית וליכא למימר דקסבר דההיא לא פליג בה רב דהא בהדיא פליג וסבי׳ ליה דלא מחייב עלה וכדפרכי׳ שני גזירין ליחייב וי״ל דקס״ד דלא פליגי לענין אם היא עבודה תמה אם לאו אלא דפליגי במילתא אחריתי דמר חשיב לה עבודה ומר לא חשיב לה עבודה לחייב עליה מיתה. והיינו דפרקי׳ דודאי בהא פליגי מר סבר עבודה תמה היא ומר סבר לאו עבודה תמה היא.

    ועוד 5 קטעי פירוש על דף זה.

    Ritva on Yoma 24b · Sefaria

    מאירי

    הצתת אליתא ר"ל הדלקת עצים דקים במזבח בתחילת ההדלקה עבודה היא שהרי נותן האליתא וצריכה כהן וכלי שרת ר"ל בגדי כהונה ואעפ"כ זר שעשאה אינה במיתה שהרי יש אחריהן עבודה וכן אם סידר את המערכה פטור שהרי יש אחריה סידור שני גזירי עצים אלא שפורקה וחוזר כהן ומסדרה כמו שיתבאר ומ"מ אם סידר שני גזירי עצים חייב שהרי נגמר מעשה העצים ועבודה תמה היא ואצ"ל בסידור איברים שהיא הקטרה וכן אם הרים את הדשן פטור ממיתה שאע"פ שאין אחריה עבודה במיתה מ"מ אינה נתינה למזבח אלא סילוק וכן הדין בדישון מזבח פנימי ודישון המנורה והוצאת כף ומחתה מבית לפרוכת שמכניס כהן קטורת ביוה"כ ומניחה בין הבדים וחוזר ומוציאה:

    Meiri on Yoma 24b · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    בפרש"י בד"ה ולא עבודה וכו' חוזר ומוציאן ובד"ה ועבדתם וכו' עבודה תמה שהוי"ו מוסיף כו' דלא כתיב ביה וי"ו הס"ד ובד"ה אלא מעתה דעבודת מתנה מחייב בהיכל זר הס"ד ואח"כ מ"ה זר שסידר כו' מפי' ישן דהשתא יתיישב קצת הכא לשון אלא מעתה כו' דאדרבא קאי דאי לאו דרבא הוה איכא למימר דבכל עבודות שבהיכל לא יתחייב זר מיתה דלא מפורש בקרא אלא לכל דבר המזבח דהיינו דחוץ ולמבית לפרוכת היינו לפני ולפנים אבל מדבעי רבא סילוק בהיכל על כרחך דפסיקא ליה בעבודת מתנה בהיכל דחייב לכך פריך אלא מעתה זר שסידר השלחן כו' דהיא עבודת מתנה בהיכל ליחייב ומשני דלאו תמה היא משום דאיכא סידור בזיכין אחריה וכן יש לפרש אלא מעתה בכל הקושיות דלקמן לבד מהך אלא מעתה זר שסידר המערכה כו' דהוה נמי בחוץ ליכא לפרש הכי ולכך כתבו התוספות שם לא ידענא למאן פריך כו' ודו"ק:

    בד"ה בהא פליגי רב כו' מערכת עצים תמה וגומרת כו' תחלת סידור אחר הוא ורב סבר לאו עבודה תמה דשם סידור אחד הוא הס"ד ובד"ה ובין לפנים הזאות שעל הפרוכת בין כו' דיום הכפורים הס"ד ובד"ה בין דבר כו' הקטרה הס"ד ואח"כ מ"ה כדאמרן שהיו כו' כצ"ל:

    תוס' בד"ה והמקטיר כו' ואף המקטיר אף בעולת כו' ולא מבעיא במיצוי כו' עכ"ל כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Yoma 24b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת יומא, דף כ״ד, עמוד ב׳, בהיקף של כ־330 מילים ב־18 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 18 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 117 מילים

      נפתחת ב״״ולמבית לפרוכת ועבדתם״, ״אל מבית לפרוכת״ הוא…״

    2. קטע 222 מילים

      נפתחת ב״אי הכי, ״ועבדתם״ נמי, ״אל מבית לפרוכת״…״

    3. קטע 34 מילים

      נפתחת ב״״ועבדתם״ הדר ערביה קרא.…״

    4. קטע 413 מילים

      נפתחת ב״בעי רבא: עבודת סילוק בהיכל, מהו? לפנים…״

      חכמים: רבא.

    5. קטע 54 מילים

      נפתחת ב״הדר פשטא ״מבית״, ״ולמבית״.…״

    6. קטע 616 מילים

      נפתחת ב״אלא מעתה, זר שסידר את השלחן ליחייב!…״

    7. קטע 714 מילים

      נפתחת ב״זר שסידר את המנורה ליחייב! איכא נתינת…״

    8. קטע 811 מילים

      נפתחת ב״נתן שמן ליחייב! איכא הדלקה. הדליק ליחייב!…״

    9. קטע 935 מילים

      נפתחת ב״ולא? והתניא: (ויקרא א, ז) ״ונתנו בני…״

    10. קטע 1019 מילים

      נפתחת ב״אלא מעתה, זר שסידר את המערכה ליחייב!…״

    11. קטע 1126 מילים

      נפתחת ב״והא אמר רב אסי אמר רבי יוחנן:…״

      חכמים: רב אסי, רבי יוחנן.

    12. קטע 1235 מילים

      נפתחת ב״תניא כוותיה דרב, תניא כוותיה דלוי. תניא…״

    13. קטע 1325 מילים

      נפתחת ב״תניא כוותיה דלוי: עבודות שזר חייב עליהן…״

    14. קטע 1410 מילים

      נפתחת ב״למה מפיסין? למה מפיסין?! כדאמרן! אלא: למה…״

    15. קטע 1519 מילים

      נפתחת ב״אמר רבי יוחנן: כדי להרגיש כל העזרה,…״

      חכמים: רבי יוחנן.

    16. קטע 1612 מילים

      נפתחת ב״במה מפיסין? רב נחמן אמר: בבגדי חול,…״

      חכמים: רב נחמן, רב ששת.

    17. קטע 1727 מילים

      נפתחת ב״רב נחמן אמר: בבגדי חול, דאי אמרת…״

      חכמים: רב נחמן, רב ששת.

    18. קטע 1821 מילים

      נפתחת ב״אמר רב נחמן: מנא אמינא לה, דתנן:…״

      חכמים: רב נחמן.

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: יומא דף כ״ד ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026