ולמבית לפרוכת — אפסיק בין כללא לפרטא מבית לפרוכת הוא דעבודת מתנה כגון הזאות שבין הבדים דיום הכפורים ונתינת קטורת על האש:
ולא עבודת סילוק — כגון הוצאת כף ומחתה שהכהן גדול מכניס שם לקטורת יוה"כ ומניח בין הבדים ואח"כ חוזר ומוציאן:
אי הכי ועבדתם נמי מבית לפרוכת דעבודה תמה — כגון נתינת קטורת על האש:
ולא שיש אחריה עבודה — הולכת כף ומחתה שיש אחריה חפינה והקטרה:
ועבדתם הדר ערביה — לענין עבודה תמה שהוי"ו מוסיף לענין ראשון אבל עבודת מתנה לא מיהדר אלא אמבית לפרוכת דלקמיה דלא כתיב ביה וי"ו:
עבודת סילוק בהיכל — והיא עבודה תמה כגון דישון מזבח הפנימי והמנורה ללוי מהו:
מבית לפרוכת הוה ליה למיכתב — וכתיב ולמבית לפרוכת לעשות היכל כבית קדשי הקדשים ופטור על עבודת סילוק:
אלא מעתה — דעבודת מתנה מיחייב בהיכל זר דמרביה ולמבית:
זר שסידר — לחם ליחייב מיתה ואמאי אמרינן לעיל ד' עבודות ותו לא:
איכא סידור בזיכין — בתריה כדכתיב (ויקרא כ״ד:ז׳) ונתת על המערכת לבונה זכה ולאו עבודה תמה היא:
איכא סילוק והקטרה — עדיין לא נגמרה עבודתה עד שבת הבאה שיסלקנה ויקטיר הבזיכין:
שסידר את המנורה — בבוקר היו מסלקין את הנרות של זהב מן המנורה לקנח אפרן יפה וחוזרין וקובעין אותם בה והרי עבודה תמה:
הצתת אליתא — הצתת קיסמים דקים אם הוצרך להצית על המזבח באחת מן המערכות כגון שקרבה מערכה לכלות שנשרפה כל המדורה:
ובכלי שרת — שיהא לובש בגדי כהונה ארבעה אם כהן הדיוט הוא ואם כהן גדול הוא שמונה שהרי נאמר כאן הכהנים וכל מקום שנאמר בני אהרן הכהנים בכהונם משמע בבגדי כהונתם:
שסידר המערכה — עצים:
איכא בתרה סידור שני גזירין — דילפינן להו לקמן (יומא דף כו:) מקראי:
איכא סידור אברים — דתמיד בתריה וכל זה מעבודת הסידור הוא:
בהא פליגי — רב ורבי יוחנן רבי יוחנן סבר סידור שני גזירין עבודה תמה היא שסידור מערכת עצים תמה וגומרת היא בה וסידור האברים תחילת סידור אחר הוא ורב סבר לאו עבודה תמה דשם סידור אחד הוא:
זריקת דם — המזבח בחוץ:
בין לפנים — הזאה שעל הפרוכת:
בין לפני ולפנים — שעל בין הבדים דיום הכפורים:
בחטאת העוף — כתיב הזאה והזה מדם החטאת על קיר המזבח (ויקרא ה׳:ט׳):
בעולת העוף — כתיב מיצוי ומלק את ראשו והקטיר המזבחה ונמצה דמו על קיר המזבח (ויקרא א׳:ט״ו):
והמקטיר — שהעולה כליל היא:
והמנסך שלשת לוגין — שהיא פחות שבנסכים רביעית ההין לכבש ואילו תרומת הדשן לא קתני והיינו כרב:
בין דבר פסול — בהנך פסולין שפסולן בקודש דאם עלו לא ירדו משום הכי חשיבא הקטרה:
כדאמרן — שהיו באים לידי מחלוקת:
למה מפיסין וחוזרין ומפיסין — למה נאספין לפייס ארבעה פעמים ביום כדתנן במתניתין יפיסו על כולן באסיפה ראשונה מי יזכה לזה ומי לזו:
להרגיש — להשמיע קול המון עם רב כמה פעמים שהוא כבוד למלך שנאמר בבית אלהים וגו':
במה מפיסין — מה היו לובשין אותם הנאספין לפייס בגדי חול או בגדי קדש:
בבגדי חול — והזוכה לעבודה פושט ולובש בגדי קדש:
דחמסי ועבדי — אף על פי שלא זכו בגורל:
מקרו ועבדי — עבודה בבגדי חול אותן שזכו לפייס:
לחזנים — שמשין:
