בוני התלמוד

    מסכת יומא דף כ״ד עמוד ב׳

    פרק ב׳ - בראשונה

    Also cited as: Yoma 24b, Chapter 2 BaRishonah

    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    ולמבית לפרוכת - אפסיק בין כללא לפרטא מבית לפרוכת הוא דעבודת מתנה כגון הזאות שבין הבדים דיום הכפורים ונתינת קטורת על האש:

    ולא עבודת סילוק - כגון הוצאת כף ומחתה שהכהן גדול מכניס שם לקטורת יוה"כ ומניח בין הבדים ואח"כ חוזר ומוציאן:

    אי הכי ועבדתם נמי מבית לפרוכת דעבודה תמה - כגון נתינת קטורת על האש:

    ולא שיש אחריה עבודה - הולכת כף ומחתה שיש אחריה חפינה והקטרה:

    ועבדתם הדר ערביה - לענין עבודה תמה שהוי"ו מוסיף לענין ראשון אבל עבודת מתנה לא מיהדר אלא אמבית לפרוכת דלקמיה דלא כתיב ביה וי"ו:

    עבודת סילוק בהיכל - והיא עבודה תמה כגון דישון מזבח הפנימי והמנורה ללוי מהו:

    מבית לפרוכת הוה ליה למיכתב - וכתיב ולמבית לפרוכת לעשות היכל כבית קדשי הקדשים ופטור על עבודת סילוק:

    אלא מעתה - דעבודת מתנה מיחייב בהיכל זר דמרביה ולמבית:

    זר שסידר - לחם ליחייב מיתה ואמאי אמרינן לעיל ד' עבודות ותו לא:

    איכא סידור בזיכין - בתריה כדכתיב (ויקרא כ״ד:ז׳) ונתת על המערכת לבונה זכה ולאו עבודה תמה היא:

    איכא סילוק והקטרה - עדיין לא נגמרה עבודתה עד שבת הבאה שיסלקנה ויקטיר הבזיכין:

    שסידר את המנורה - בבוקר היו מסלקין את הנרות של זהב מן המנורה לקנח אפרן יפה וחוזרין וקובעין אותם בה והרי עבודה תמה:

    הצתת אליתא - הצתת קיסמים דקים אם הוצרך להצית על המזבח באחת מן המערכות כגון שקרבה מערכה לכלות שנשרפה כל המדורה:

    ובכלי שרת - שיהא לובש בגדי כהונה ארבעה אם כהן הדיוט הוא ואם כהן גדול הוא שמונה שהרי נאמר כאן הכהנים וכל מקום שנאמר בני אהרן הכהנים בכהונם משמע בבגדי כהונתם:

    שסידר המערכה - עצים:

    איכא בתרה סידור שני גזירין - דילפינן להו לקמן (יומא דף כו:) מקראי:

    איכא סידור אברים - דתמיד בתריה וכל זה מעבודת הסידור הוא:

    בהא פליגי - רב ורבי יוחנן רבי יוחנן סבר סידור שני גזירין עבודה תמה היא שסידור מערכת עצים תמה וגומרת היא בה וסידור האברים תחילת סידור אחר הוא ורב סבר לאו עבודה תמה דשם סידור אחד הוא:

    זריקת דם - המזבח בחוץ:

    בין לפנים - הזאה שעל הפרוכת:

    בין לפני ולפנים - שעל בין הבדים דיום הכפורים:

    בחטאת העוף - כתיב הזאה והזה מדם החטאת על קיר המזבח (ויקרא ה׳:ט׳):

    בעולת העוף - כתיב מיצוי ומלק את ראשו והקטיר המזבחה ונמצה דמו על קיר המזבח (ויקרא א׳:ט״ו):

    והמקטיר - שהעולה כליל היא:

    והמנסך שלשת לוגין - שהיא פחות שבנסכים רביעית ההין לכבש ואילו תרומת הדשן לא קתני והיינו כרב:

    בין דבר פסול - בהנך פסולין שפסולן בקודש דאם עלו לא ירדו משום הכי חשיבא הקטרה:

    כדאמרן - שהיו באים לידי מחלוקת:

    למה מפיסין וחוזרין ומפיסין - למה נאספין לפייס ארבעה פעמים ביום כדתנן במתניתין יפיסו על כולן באסיפה ראשונה מי יזכה לזה ומי לזו:

    להרגיש - להשמיע קול המון עם רב כמה פעמים שהוא כבוד למלך שנאמר בבית אלהים וגו':

    במה מפיסין - מה היו לובשין אותם הנאספין לפייס בגדי חול או בגדי קדש:

    בבגדי חול - והזוכה לעבודה פושט ולובש בגדי קדש:

    דחמסי ועבדי - אף על פי שלא זכו בגורל:

    מקרו ועבדי - עבודה בבגדי חול אותן שזכו לפייס:

    לחזנים - שמשין:

    יומא 24 עמוד ב

    1״ולמבית לפרוכת ועבדתם״, ״אל מבית לפרוכת״ הוא דעבודת מתנה ולא עבודת סילוק. הא בחוץ אפילו עבודת סילוק.

    2אי הכי, ״ועבדתם״ נמי, ״אל מבית לפרוכת״ הוא דעבודה תמה ולא עבודה שיש אחריה עבודה. הא בחוץ אפילו עבודה שיש אחריה עבודה!

    3״ועבדתם״ הדר ערביה קרא.

    4בעי רבא: עבודת סילוק בהיכל, מהו? לפנים מדמינן ליה, או לחוץ מדמינן ליה?

    5הדר פשטא ״מבית״, ״ולמבית״.

    6אלא מעתה, זר שסידר את השלחן ליחייב! איכא סידור בזיכין. סידר בזיכין ליחייב! איכא סילוק והקטרה.

    7זר שסידר את המנורה ליחייב! איכא נתינת פתילה. נתן פתילה ליחייב! איכא נתינת שמן.

    8נתן שמן ליחייב! איכא הדלקה. הדליק ליחייב! הדלקה לאו עבודה היא.

    9ולא? והתניא: (ויקרא א, ז) ״ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח וערכו עצים על האש״, לימד על הצתת אליתא שלא תהא אלא בכהן כשר ובכלי שרת! הצתת אליתא עבודה היא, הדלקה לאו עבודה היא.

    10אלא מעתה, זר שסידר את המערכה ליחייב! איכא סידור שני גזירי עצים. סידר שני גזירין ליחייב! איכא סידור אברים.

    11והא אמר רב אסי אמר רבי יוחנן: זר שסידר שני גזירי עצים חייב! בהא פליגי, מר סבר: עבודה תמה היא, ומר סבר: לאו עבודה תמה היא.

    ברייתא

    12תניא כוותיה דרב, תניא כוותיה דלוי. תניא כוותיה דרב: עבודות שזר חייב עליהם מיתה: זריקת דם בין לפנים בין לפני ולפנים, והמזה בחטאת העוף, והממצה, והמקטיר בעולת העוף, והמנסך שלשה לוגין מים, ושלשה לוגין יין.

    ברייתא

    13תניא כוותיה דלוי: עבודות שזר חייב עליהן מיתה: המרים את הדשן, ושבע הזאות שבפנים, ושבמצורע, והמעלה על גבי המזבח בין דבר כשר בין דבר פסול.

    14למה מפיסין? למה מפיסין?! כדאמרן! אלא: למה מפיסין וחוזרין ומפיסין!

    15אמר רבי יוחנן: כדי להרגיש כל העזרה, שנאמר: ״(תהלים נה״, טו) ״אשר יחדיו נמתיק סוד בבית אלהים נהלך ברגש״.

    16במה מפיסין? רב נחמן אמר: בבגדי חול, ורב ששת אמר: בבגדי קדש.

    17רב נחמן אמר: בבגדי חול, דאי אמרת בבגדי קדש, איכא בעלי זרועות דחמסי ועבדי. רב ששת אמר: בבגדי קדש, דאי אמרת בבגדי חול, אגב חביבותיה מיקרו ועבדי.

    18אמר רב נחמן: מנא אמינא לה, דתנן: מסרון לחזנין והיו מפשיטין אותן את בגדיהן, ולא היו מניחין עליהן אלא מכנסים בלבד.

    תוספות

    אלא מעתה זר שסידר את המערכה ליחייב - לא ידענא למאן פריך ומאי אי אמרת בשלמא יש כאן ונראה לי דפריך אהא דקאמר לעיל דאזריקה מיחייב אע"ג דאיכא בתרה הקטרה ומכל מקום מחייבת עלה כיון דבדם מיהת עבודה תמה היא א"כ אסידור מערכה ליחייב דליכא בתרה בסידור עצי מערכה מידי ומשני איכא סידור שני גזירין וכן יש לפרש כל הסוגיא והא דפריך לעיל גבי זר שסידר את השלחן ליחייב יש לפרש כן וקל להבין ומשני איכא בזיכין והני חשיבי כולהו כחד ולא דמו לזריקה והקטרה דהקטרה לא מעכבא:

    והמזה בחטאת העוף - משום דלא דמיא לאחרים שאין לו קבלה בכלי אלא אוחז בראש ובגוף ומזה ועוד שאין למזבח אלא דמה להכי נקטה באפי נפשה:

    והמקטיר בעולת העוף - תימה לי אמאי לא קאמר נמי והממצה בעולת העוף ועוד קשיא לי ליתני המקטיר בכל הקדשים ובתוספתא דזבחים עיינתי וקתני סתמא והמקטיר וקתני בה נמי והממצה בעוף ותוספתא שלי מוטעת היא וצ"ע בתוספתא אחרת ולפי הספרים שלי נראה לי דהכי פירושו והמקטיר בעולת העוף ואף המקטיר אף בעולת העוף ומשום דבחטאת העוף לא מיחייב אלא בהזאת דמה דלית בה הקטרה מה שאין כן בכל הקדשים קאמר דבעולת העוף חייב אף המקטיר דלא מיבעיא במיצוי דמה דאיתא נמי בחטאת העוף אלא אפילו בהקטרתה דליכא דכוותה בחטאת העוף ולא מיבעיא בהקטרה דשאר זבחים דשייך בכל הזבחים אלא אפילו בעוף דאיכא חטאת העוף דלית בה הקטרה אפילו הכי בעולת העוף חייב:

    זריקת דם בין לפנים בין לפני ולפנים והמזה בחטאת העוף - כחד חשיב להו ומקטיר בעולת העוף הרי תרי וניסוך היין והמים הרי ארבע:

    והמעלה על גבי המזבח בין דבר כשר כו' - בכלל זה יש זריקה והזאות והקטרות וניסוך היין והמים שהרי כולן עולין על גבי המזבח:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רבנו חננאל

    ולוי הוא דשני ליה ומשום הכי בעי עבודת סילוק בהיכל לפנים מדמינן ליה ואינו חייב מיתה או לעבודת דלחוץ מדמינן ליה וחייב ופשטה דכלפנים מדהוה ליה למכתב מבית לפרכת וכת' ולמבית לרבויי אפי' בהיכל.

    אלא מעתה כיון שאפי' בהיכל בעבודת מתנה הוא דחייב - זר שסידר לחם הפנים בשלחן ליחייב. ודחינן בעינן מלאכה תמה. וזו אינה מלאכה תמה. דהא נשאר סידור בזיכים של לבונה. סידר בזיכין כו' בענין הזה.

    תניא כוותיה דרב עבודות שזר חייב עליהן מיתה זריקה בין לפנים בין לפני ולפנים והמזה בחטאת העוף. והמזה והמקטיר בעולת העוף. והמנסך ג' לוגין יין וג' לוגין מים.

    תנא כוותיה דלוי עבודות שהזר חייב עליהן מיתה המרים את הדשן - וז' הזאות שבפנים ושבמצורע. והמעלה על המזבח בין דבר כשר בין דבר פסול:

    למה מפיסין כלומר למה מפיסין וחוזרין ומפיסין עד ד' פייסות.

    א"ר יוחנן כדי להרגיש העזרה.

    במה מפיסין - רב נחמן אמר בבגדי חול ואמר מנא אמינא לה ודחי לה רב ששת ואמר הוא בבגדי קודש מפיסין ואמר מנא אמינא לה.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת יומא דף כ״ד עמוד ב׳

    מסכת יומא דף כ״ד עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 18 קטעים ממוספרים, כ־330 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: יומא דף כ״ד ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026