בוני התלמוד

    מסכת יומא דף ס״ט עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    אין ישיבה בעזרהדכתיב לעמוד לשרת (דברים י״ח:ז׳) העומדים שם לפני ה' (שם) ולא מצינו בה ישיבה:

    אלא למלכי בית דוד שנאמר ויבא המלך דוד וישב וגו'כשאמר לו נתן הנביא אתה לא תבנה הבית כי ימלאו ימיך וגו':

    ויברך עזרא וגו'בההוא ענינא דויקרא לפני הרחוב כתיב ברוך ה' אלהים וגו' כך תיקנו באותו היום לומר במקדש בסוף כל ברכה וברכה כדאמרינן במסכת תענית (יג.):

    בגבוליןכל חוץ לעזרה קרי גבולין:

    לקבולי אגראשנכוף אותו ונקבל שכר:

    בייא בייאלשון זעקה וקובלנא:

    האי דאחרביה לבית המקדשמבקשין רחמים שימסר בידם יצר הרע של עבודת כוכבים:

    פיתקאכתב:

    אמתכלומר מסכים אני עמכם:

    אמר להו נביאזכריה בן עדו:

    ביניתאשיער:

    בדודא דאבראבסיר של עופרת:

    זאת הרשעהוישלך אותה אל תוך האיפה (ויתן) את אבן העופרת אל פיה:

    שאיב קלאנכנס הקול לתוך העופרת ואינו יוצא ממנו:

    כליא עלמאיכלה העולם שלא תהא פריה ורביה:

    ביעתא בת יומאביצה הנולדה בו ביום לפי שפסק החימום מן המעים ואפילו אותן שעיברה התרנגולת כבר אינן מתבשלין במעיה:

    שהוא אמתימסכים על האמת ושונא את השקר:

    לפלגאשיהא שולט באדם ליזקק לאשתו ולא לאחרת:

    כחלינהוסימו את עיניו ע"י כחול:

    האל הגדול הגבור והנוראאשר לא ישא פנים:

    עובדי כוכבים מקרקרים בהיכלושראה שרי נבוכדנצר נכנסין להיכל ומריעים בו ככל רצונם:

    לא אמר נוראבפרשת הנה חנמאל כתיב עושה חסד לאלפים ומשלם עון אבות אל חיק בניהם אחריהם האל הגדול והגבור ה' צבאות שמו (ירמיהו ל״ב:י״ח):

    עובדי כוכבים משתעבדים בבניוזה שבעים שנה:

    דניאל לא אמר גבורבתפלתו בספרו (דניאל ט):

    זו היא גבורתושכובש יצרו כל השנים הללו שנשתעבדו בהן ומאריך אפו על כל הגזירות שגוזרים על בניו:

    ואלו הן נוראותיו שאלמלא מוראו וכו'מן יום החורבן אתה למד נוראותיו שכל האומות נאספו להשמידם ונתקיימו מהן:

    ורבנןירמיה ודניאל:

    שהוא אמתימסכים על האמת ושונא את השקר:

    כאן בכדי שיפסיק התורגמןהא דקתני אין מדלגין בפרשה הרחוקה מזה שקודם שגולל ספר תורה עד מקום הדילוג יפסיק התורגמן המתרגם פסוק שקרא הקורא ונמצאו צבור יושבין ומצפין אין זה כבוד צבור אבל אך בעשור סמוכה היא לאחרי מות ויכול לגלול שם קודם שיפסיק התורגמן:

    בענין אחדכגון הכא ששתי הפרשיות מדברות בענין יוה"כ מדלגינן ובכדי שלא יפסיק התורגמן והא דקתני דאפילו בכדי שלא יפסיק נמי לא ידלג בשני ענינים לפי שדברי תורה היא אזהרות ועונשין ומצות וצריך שיכנסו בלב השומעין וכשאדם יוצא משיטה לשיטה אחרת אינו נוח להתבונן:

    והתניאבניחותא:

    יומא 69 עמוד ב

    1אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד. שנאמר: ״(דברי הימים א יז״, טז) ״ויבא המלך דוד וישב לפני ה'״? כדאמר רב חסדא בעזרת נשים, הכא נמי בעזרת נשים.

    2והיכא איתמר דרב חסדא? אהא. מיתיבי: דתניא, היכן קורין בו בעזרה, ראב"י אומר: בהר הבית, שנאמר: ״(נחמיה ח״, ג) ״ויקרא בו לפני הרחוב אשר לפני שער המים״, ואמר רב חסדא: בעזרת נשים.

    3(נחמיה ח, ו) ״ויברך עזרא את ה' האלהים הגדול״. מאי ״גדול״? אמר רב יוסף אמר רב: שגדלו בשם המפורש. רב גידל אמר: (דברי הימים א טז, לו) ״ברוך ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם״.

    4אמר ליה אביי לרב דימי: ודילמא שגידלו בשם המפורש? א"ל אין אומרים שם המפורש, בגבולים׃

    5ולא והכתיב ״(נחמיה ח״, ד) ויעמוד עזרא הסופר על מגדל עץ אשר עשו לדבר ואמר: רב גידל שגדלו בשם המפורש הוראת שעה היתה׃

    6(נחמיה ט, ד) ויצעקו אל ה' אלהים בקול גדול מאי אמור אמר רב ואיתימא ר' יוחנן בייא בייא היינו האי דאחרביה למקדשא וקליה להיכליה וקטלינהו לכולהו צדיקי ואגלינהו לישראל מארעהון ועדיין מרקד בינן כלום יהבתיה לן אלא לקבולי ביה אגרא לא איהו בעינן ולא אגריה בעינן׃

    7נפל להו פיתקא מרקיעא דהוה כתב בה אמת׃

    8אמר רב חנינא שמע מינה חותמו של הקב"ה אמת׃

    9אותיבו בתעניתא תלתא יומין ותלתא לילואתא מסרוהו ניהליהו נפק אתא כי גוריא דנורא מבית קדשי הקדשים אמר להו נביא לישראל היינו יצרא דעבודת כוכבים שנאמר ״(זכריה ה״, ח) ויאמר זאת הרשעה׃

    10בהדי דתפסוה ליה אשתמיט ביניתא ממזייא ורמא קלא ואזל קליה ארבע מאה פרסי אמרו היכי נעביד דילמא חס ושלום מרחמי עליה מן שמיא אמר להו נביא שדיוהו בדודא דאברא וחפיוהו לפומיה באברא דאברא משאב שאיב קלא שנאמר ״(זכריה ה״, ח) ויאמר זאת הרשעה וישלך אותה אל תוך האיפה וישלך את אבן העופרת אל פיה׃

    11אמרו הואיל ועת רצון הוא נבעי רחמי איצרא דעבירה בעו רחמי ואמסר בידייהו׃

    12אמר להו חזו דאי קטליתו ליה לההוא כליא עלמא חבשוהו תלתא יומי ובעו ביעתא בת יומא בכל ארץ ישראל ולא אשתכח אמרי היכי נעביד נקטליה כליא עלמא ניבעי רחמי אפלגא פלגא ברקיעא לא יהבי כחלינהו לעיניה ושבקוהו ואהני דלא מיגרי ביה לאיניש בקריבתה׃

    13במערבא מתנו הכי רב גידל אמר גדול שגדלו בשם המפורש ורב מתנא אמר (נחמיה ט, לב) האל הגדול הגבור והנורא׃

    14והא דרב מתנא מטייא לדרבי יהושע בן לוי דאמר רבי יהושע בן לוי למה נקרא שמן אנשי כנסת הגדולה שהחזירו עטרה ליושנה אתא משה אמר (דברים י, יז) האל הגדול הגבור והנורא אתא ירמיה ואמר נכרים מקרקרין בהיכלו איה נוראותיו לא אמר נורא אתא דניאל אמר נכרים משתעבדים בבניו איה גבורותיו לא אמר גבור׃

    15אתו אינהו ואמרו אדרבה זו היא גבורת גבורתו שכובש את יצרו שנותן ארך אפים לרשעים ואלו הן נוראותיו שאלמלא מוראו של הקב"ה היאך אומה אחת יכולה להתקיים בין האומות׃

    16ורבנן היכי עבדי הכי ועקרי תקנתא דתקין משה אמר רבי אלעזר מתוך שיודעין בהקב"ה שאמתי הוא לפיכך לא כיזבו בו׃

    17וקורא אחרי מות ואך בעשור ורמינהי מדלגין, בנביא ואין מדלגין בתורה׃

    18לא קשיא כאן בכדי שיפסיק התורגמן כאן בכדי שלא יפסיק התורגמן׃

    19והא עלה קתני מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה ועד כמה מדלג בכדי שלא יפסיק התורגמן הא בתורה כלל כלל לא׃

    20אמר אביי לא קשיא כאן בענין אחד כאן בשני ענינין׃

    21והתניא מדלגין בתורה בענין אחד ובנביא בשני ענינין כאן וכאן בכדי שלא יפסיק התורגמן ואין מדלגין מנביא לנביא ובנביא של שנים עשר מדלגין׃

    תוספות

    אין ישיבה בעזרהפירשתי לעיל בפרק שני (יומא דף כה.) גבי זקן יושב במערבה:

    ועד כמה הוא מדלג בכדי שלא יפסיק התורגמןלא בעי לשנויי דאתורה קאי משום דקתני אין מדלגין בתורה הדר קא מפרש ועד כמה מותר לדלג בתורה בכדי שלא יפסיק התורגמן והא דאסרו ברישא בכדי שיפסיק התורגמן וי"ל דאין הכי נמי דהוה מצי לשנויי הכי אלא אביי מתרץ לו האמת כאן בענין אחד כאן בשני ענינין כדתניא וכו':

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רבנו חננאל

    ודייקינן מדקתני עומד עכשיו מכלל שהיה יושב והאמר מר אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד שנאמר ויבא המלך דוד וישב לפני ה'. ושנינן כדאמר רב חסדא כי עזרא דכתיב ביה ויקרא בו לפני הרחוב אשר לפני שער המים בעזרת הנשים קרא. כך כ"ג בעזרת הנשים היה קורא ומותר לו לישב שם:

    כתיב ויברך עזרא את ה' אלהים מאי אמראמר רב יוסף ברוך המבורך.

    א"ל אביי לרב דימי אימא שיברכו בשם המפורש א"ל אין אומרים שם המפורש בגבולין כלומר אין מברכין בשם המפורש חוץ לעזרה.

    ולא והכתיב ויעמוד עזרא הסופר על מגדל עץ אשר עשו לדבר ואמר רב יהודה אמר רב שגידלו בשם המפורש והנה זה בגבולין הוה. ושנינן הוראת שעה היתה. דכתיב ויצעקו בקול גדול אל ה' האלוהים. מאי אמרו אר"י ואיתימא רבי נתן בייא בייא כו' רב מתנא אמר ויברך עזרא את ה' האלהים הגדול שגידלו בשם המפורש אמר ברוך ה' האלהים אלהי ישראל מן העולם ועד העולם.

    במערבא מתנו [רב] גידל אמר שגידלו בשם המפורשרב מתנא אמר. אמר האל הגדול הגבור והנורא.

    והא דרב מתנא נטייא לדר' יהושע בן לוי דאמר למה נקראו אנשי כנסת הגדולה שהחזירו עטרה ליושנה כאשר אמר משה רבינו האל הגדול הגבור והנורא. כי בא ירמיה ולא אמר גבור בא דניאל ולא אמר נורא. באו אלו ואמרו אדרבה זהו גבורתו שכובש אפו ומאריך לרשעים. נורא שאלמלא נוראותיו אין אומה אחת מתקיימת בין ע' אומות. וירמיה ודניאל הנביאים הללו איך באו לעקור דברי משה רבינו. ושני רבי יצחק מתוך שיודעין בהקב"ה שהוא אמת לא כיזבו:

    וקורא אחרי מות ואך בעשור מכלל דמדלגי והתנן מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה ושנינן הא דתני אין מדלגין בשני ענינין מענין לענין אחר והא דתני מדלגין בענין אחד.

    והתניא כך מדלגין בתורה בענין אחד ובנביא אפילו בשני עניניןוזה וזה בכדי שלא יפסיק התורגמן ואין מדלגין מנביא לנביא ובנביא של שנים עשר מדלגין ובלבד שלא ידלג מסוף הספר לתחלתו כלומר למפרע לא:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת יומא דף ס״ט עמוד ב׳

    מסכת יומא דף ס״ט עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 21 קטעים ממוספרים, כ־536 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    אין ישיבה בעזרה דכתיב לעמוד לשרת (דברים י״ח:ז׳) העומדים שם לפני ה' (שם) ולא מצינו בה ישיבה:

    אלא למלכי בית דוד שנאמר ויבא המלך דוד וישב וגו' כשאמר לו נתן הנביא אתה לא תבנה הבית כי ימלאו ימיך וגו':

    ויברך עזרא וגו' בההוא ענינא דויקרא לפני הרחוב כתיב ברוך ה' אלהים וגו' כך תיקנו באותו היום לומר במקדש בסוף כל ברכה וברכה כדאמרינן במסכת תענית (יג.):

    בגבולין כל חוץ לעזרה קרי גבולין:

    לקבולי אגרא שנכוף אותו ונקבל שכר:

    בייא בייא לשון זעקה וקובלנא:

    האי דאחרביה לבית המקדש מבקשין רחמים שימסר בידם יצר הרע של עבודת כוכבים:

    פיתקא כתב:

    ועוד 23 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Yoma 69b · Sefaria

    תוספות

    אין ישיבה בעזרה פירשתי לעיל בפרק שני (יומא דף כה.) גבי זקן יושב במערבה:

    ועד כמה הוא מדלג בכדי שלא יפסיק התורגמן לא בעי לשנויי דאתורה קאי משום דקתני אין מדלגין בתורה הדר קא מפרש ועד כמה מותר לדלג בתורה בכדי שלא יפסיק התורגמן והא דאסרו ברישא בכדי שיפסיק התורגמן וי"ל דאין הכי נמי דהוה מצי לשנויי הכי אלא אביי מתרץ לו האמת כאן בענין אחד כאן בשני ענינין כדתניא וכו':

    Tosafot on Yoma 69b · Sefaria

    רבנו חננאל

    ודייקינן מדקתני עומד עכשיו מכלל שהיה יושב והאמר מר אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד שנאמר ויבא המלך דוד וישב לפני ה'. ושנינן כדאמר רב חסדא כי עזרא דכתיב ביה ויקרא בו לפני הרחוב אשר לפני שער המים בעזרת הנשים קרא. כך כ"ג בעזרת הנשים היה קורא ומותר לו לישב שם:

    כתיב ויברך עזרא את ה' אלהים מאי אמר אמר רב יוסף ברוך המבורך.

    א"ל אביי לרב דימי אימא שיברכו בשם המפורש א"ל אין אומרים שם המפורש בגבולין כלומר אין מברכין בשם המפורש חוץ לעזרה.

    ולא והכתיב ויעמוד עזרא הסופר על מגדל עץ אשר עשו לדבר ואמר רב יהודה אמר רב שגידלו בשם המפורש והנה זה בגבולין הוה. ושנינן הוראת שעה היתה. דכתיב ויצעקו בקול גדול אל ה' האלוהים. מאי אמרו אר"י ואיתימא רבי נתן בייא בייא כו' רב מתנא אמר ויברך עזרא את ה' האלהים הגדול שגידלו בשם המפורש אמר ברוך ה' האלהים אלהי ישראל מן העולם ועד העולם.

    במערבא מתנו [רב] גידל אמר שגידלו בשם המפורש רב מתנא אמר. אמר האל הגדול הגבור והנורא.

    והא דרב מתנא נטייא לדר' יהושע בן לוי דאמר למה נקראו אנשי כנסת הגדולה שהחזירו עטרה ליושנה כאשר אמר משה רבינו האל הגדול הגבור והנורא. כי בא ירמיה ולא אמר גבור בא דניאל ולא אמר נורא. באו אלו ואמרו אדרבה זהו גבורתו שכובש אפו ומאריך לרשעים. נורא שאלמלא נוראותיו אין אומה אחת מתקיימת בין ע' אומות. וירמיה ודניאל הנביאים הללו איך באו לעקור דברי משה רבינו. ושני רבי יצחק מתוך שיודעין בהקב"ה שהוא אמת לא כיזבו:

    וקורא אחרי מות ואך בעשור מכלל דמדלגי והתנן מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה ושנינן הא דתני אין מדלגין בשני ענינין מענין לענין אחר והא דתני מדלגין בענין אחד.

    והתניא כך מדלגין בתורה בענין אחד ובנביא אפילו בשני ענינין וזה וזה בכדי שלא יפסיק התורגמן ואין מדלגין מנביא לנביא ובנביא של שנים עשר מדלגין ובלבד שלא ידלג מסוף הספר לתחלתו כלומר למפרע לא:

    Rabbeinu Chananel on Yoma 69b · Sefaria

    ריטב"א

    רב גדל אמר ברוך ה׳ אלהי ישראל מן העולם ועד העולם פרש״י ז״ל כי קודם לכן היו עונין אמן ולא נהיר לר״י ז״ל כי בודאי לא ענו אמן במקדש לעולם. אלא בתחלה היו אומרי׳ ברוך ה׳ אלהי ישראל מן העולם. והיו המינין אומרי׳ בימי עזרא שלא היה אלא עולם אחד. ותקנו לומר מן העולם ועד העולם:

    הא דתנן וקורא אחרי מות ואך בעשור פי׳ מדלג וקורא אחרי כן ואך בעשור שבפרשת אמור אל הכהנים. ורמי׳ עלה מהא דתניא שאין מדלגין בתורה ואוקי׳ דכל היכא דהוי באותו ענין ובכדי שלא יפסיק התורגמן מדלגין. אבל ליכא הני תרתי אין מדלגין:

    Ritva on Yoma 69b · Sefaria

    מאירי

    זה שביארנו במשנתנו שמדלגין בתורה כל שאין בגלילתו שהות בכדי שיפסיק התורגמן פירושו בענין אחד כגון זו שבמשנתנו שקורא אחרי מות ואך בעשור שהכל ענין של יום הכפורים אבל בשני ענינים אין מדלגין בה שדברי תורה אזהרות ועונשין ואין נוחות להבין בדילוג מענין לענין ובנביא מדלגין אף מענין לענין אלא שאף בזו דוקא בכדי שלא יפסיק התורגמן ולעולם אין מדלגין מנביא לנביא ובתרי עשר מיהא הכל כספר אחד ומדלגין בו מנביא לנביא ובלבד שלא ידלג מסוף הספר לתחלתו ר"ל למפרע ושאר הדברים שבסוגיא כבר ביארנום במשנה:

    Meiri on Yoma 69b · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    גמ' דרב חסדא אהא מיתיבי דתניא היכן קורין כו' כצ"ל ועיין בסוגיא זו במסכת סוטה פרק א"נ:

    Chidushei Halachot on Yoma 69b · Sefaria

    גליון הש"ס

    שם לעולם תחת ראשיהן עי' באר שבע סוף הוריות ד"ה דמניח כליו:

    Gilyon HaShas on Yoma 69b · Sefaria

    בן יהוידע

    'וַיְבָרֶךְ עֶזְרָא אֶת הֳ' הָאֱלֹקִים הַגָּדוֹל וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם אָמֵן אָמֵן' (נחמיה ח, ו) מַאי 'הַגָּדוֹל'?.. שֶׁגִּדְּלוֹ בַּשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ. הקשה הרי"ף מאי קא בעי הלא 'הַגָּדוֹל' הוא אחד משבחיו יתברך ולמה לא שאל על מה שאמר משה רבינו ע"ה בתורה (דברים י, יז) 'הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא'? עיין שם. ונראה לי בס"ד דידוע מה שאמר רבינו האר"י ז"ל בספר מבוא שערים דשם אֵל הוא בחסד דכתיב (תהלים נב, ג) 'חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם' אך יש שם אֵל ביצירה ועשיה שהוא אֵל גִּבּוֹר כמו שאמר הכתוב (ישעיהו ט, ה) 'וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּלֶא יוֹעֵץ אֵל גִּבּוֹר אֲבִי עַד שַׂר שָׁלוֹם' וכנזכר שם בשער ג' פרק י"ו יעוין שם. ואנא עבדא אמינא לכך הגבורה נקרא 'שמאל' שהוא אותיות 'שם אֵל' רוצה לומר גם בגבורה יש 'שם אֵל' וידוע שהחסד מכונה בשם גדולה כמו שאמר הכתוב (דברי הימים א' כט, יא) 'לְךָ הֳ' הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד' ולכן כיון שיש אֵל בחסד הנקרא גָּדוֹל ויש אֵל בגבורה לכך פירש משה רבינו ע"ה בתורה ואמר 'הָאֵל הַגָּדֹל' אך כאן קאמר ' הֳ' הָאֱלֹקִים הַגָּדוֹל' דקאי הַגָּדוֹל על שם הוי"ה שהוא שם הרחמים שאין בו בחינה של דין כמו שיש בשם אֵל כדי שיצטרך לפרש לומר הַגָּדוֹל. ולכך שאל מַאי ' הַגָּדוֹל '? והשיב שֶׁגִּדְּלוֹ בַּשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ פירוש עיקר שם המפורש הוא בכח הנקודות שקוראו ומכוין בנקודות המיוחדים לו, וידוע שהנקודות הם מגדלים את האותיות לכך אמר שֶׁגִּדְּלוֹ בַּשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ. ועוד נראה לי שֶׁגִּדְּלוֹ בַּשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ שצריך לאמרו בנעימה ארוכה ומאריך הרבה בקריאתו כדי שלא ירגישו השומעין הגייתו איך היא. ומה שענו אָמֵן אָמֵן ב' פעמים לעורר בזה זכות יעקב אבינו ע"ה שעולה ב' פעמים אמן [אָמֵן91×2=יעקב182] גם מכוונים אחת בשילוב דברכות ואחת בשילוב דקדישים.

    מַאי אָמוּר? אָמַר רַב, וְאִיתֵּימָא רַבִּי יוֹחָנָן "בַּיָיא בַּיָיא". נראה לי בס"ד רמזו בלשון זה של צעקתם זכות ענין אחד שיהיה לעזרתם והוא זכות בירור י"א סימני הקטורת שהוא שתי פעמים ביום פעם אחת בשחרית ופעם אחת בין הערבים ובכל אחת מהם יש שתי בחינות בירור י"א אחד בסוד תפארת וכנגד זה אנחנו אומרים פסוקים (שמות ל, לד) של קַח לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה בַּד בְּבַד יִהְיֶה וכו' ואחד בסוד המלכות וכנגד זה אנחנו אומרים ברייתא (כריתות ו.) של הַצֳּרִי וְהַצִּפֹּרֶן הַחֶלְבְּנָה וְהַלְּבוֹנָה מִשְׁקַל שִׁבְעִים שִׁבְעִים מָנֶה וכו' שהיא תורה שבעל פה ולזה אמר בַּיָיא בי י"א בַּיָיא בי י"א. גם עוד רמזו בלשון צעקתם על שם קדוש שהוא יאא " י הרמוז בראשי תיבות (תהלים סח, ב) ' יָ קוּם אֱ לֹהִים יָ פוּצוּ א וֹיְבָיו מִפָּנָיו' והוא ראש השמות ובו ברא הקב"ה את עולמו, וכמו שאיתא בספר הליקוטים בתהלים וזהו 'בי י"א בי י"א'. ומה שאמר הַיְנוּ הַאי דְּאַחְרְבֵיהּ לְבֵי מִקְדְּשָׁא וְקַלְּיֵיהּ לְהֵיכָלָא, וְקַטְלִינְהוּ לְצַדִּיקַיָּא, וְאַגְלִינְהוּ לְיִשְׂרָאֵל מִן אַרְעַהוֹן זכרו ד' דברים כנגד מה שהחטיאם לפגום בארבע אותיות שם אדנ"י. ומה שאמר נָפַל לְהוּ פִּיתְקָא מֵרְקִיעָא, דְּכָתוּב בָּהּ : ' אֱמֶת '! נראה לי רמז להם כמו שעשיתי חסד בבריאת האדם להשליך כת של אמת ארצה שערערה על בריאת האדם כדי שירבו המזכין שהם חסד וצדק וישאר כת שלום לבדו, כן אעשה חסד עמכם לעשות רצונכם. או רמז להם בתיבת ' אֱמֶת ' על שם ' אֶהְיֶה ' יען כי מספר אהיה פעמים אהיה עולה מספר 'אֱמֶת' [אהיה 21×21= אֱמֶת 441]. וכתב הגאון חיד"א ז"ל מצאתי כתוב בגנזי המקובלים אם יתפלל אדם לשם (שמות ג, יד) 'אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה' ורק שיהיה טהור תקובל תפלתו ותמלא שאלתו ולכן רמזו להם מן השמים בתיבת 'אֱמֶת' שהוא אֶהְיֶה פעמים אֶהְיֶה שתקובל תפלתם ויעשה בקשתם. או יובן רמזו להם שצריכין לעשות תקון לפגם של עון עבודה זרה שהוא ככופר בכל כ"ב אותיות התורה אשר ראשם ואמצעם וסופם 'אֱמֶת', וכן עשו ישבו בתענית ג' ימים וג' לילות כנגד ג' אותיות הנזכר לתקן פגם עון עבודה זרה שהיה לראשונים גם לתקן חטא ועון ופשע, גם לתקן פגם מחשבה ודיבור ומעשה. גם צמו ע"ב שעות כנגד שם הוי"ה במלוי יודי"ן [יו"ד ה"י וי"ו ה"י=72] ואחר שעשו התיקון הראו להם מן השמים דבר אחד שנראה לעיניהם שיצא ניצוץ אש מבית קודש קדשים שהוא כנגד הלב כמו שאמרו בירושלמי. ואמר לו נביא הַיְנוּ הוּא יִצְרָא דַּעֲבוֹדָה זָרָה רוצה לומר כמו כמות ניצוץ זה הקטן כן הוא כמות היצר ועם כל זה אין אדם יכול לו! ' וּבַּהֲדֵי דְּתָפְסוּ לֵיהּ ' הוא לשון מליצה רוצה לומר שתפסו בכונות שלהם כח החיות שלו למתקו ונשמט שיעור קטן מידם כפי שיעור שער אחד משערות הראש רוצה לומר חלק קטן שלא נתבטל בידם. ומה שאמר רָמָא קָלָא אָזַל קָלֵיהּ אַרְבַּע מְאָה פַּרְסֵי לא היה כן ממש אלא כך בא קול למשמע אזנם שהשמיעו אותם מן השמים קול גדול שיעור מהלך ת' פרסי להורות להם שהוא הגורם חרבן ארץ ישראל שהיא ת' פרסה. ' וְאַמְרֵי : דִּילְמָא מְרַחֲמֵי לֵיהּ ' לזה חלק הקטן באומרו שהוא עושה שליחות המקום כמשל בן המלך והשפחה שאמרו בזוהר הקדוש ואם כן זה הנשאר יקטרג אחר כך ויתגבר? ואמר להם הנביא ' שַׁדְיוּהוּ בְּדוּדָא דְּאִבְרָא ' פירוש שיעשו כונות להוריד זה החלק הנשאר לנוקבא דתהומא רבא שלא יוכל להתגבר עוד ' וְחַפְיוּהוּ לְפוּמָא בְּאִבְרָא, דְּשָׁאִיב קָלָא ' פירוש הארת שם אֱלוֹהַּ אשר במילואו עולה מספר אֲבָר [אל"ף למ"ד ו"ו ה"א = אֲבָר 203] והוא המגין על הנשמה בסוד (איוב ג, כג) 'וַיָּסֶךְ אֱלוֹהַּ בַּעֲדוֹ' ושאר המאמר מובן מאיליו כי יש בו דברים שהם דברי מליצה ואינם כפשוטן.

    לָמָּה נִקְרָא שְׁמָם 'אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה'? שֶׁהֶחֱזִירוּ אֶת הָעֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ. מקשים הוה ליה לקראם 'כְּנֶסֶת הַגְּבוּרָה' או 'הַנּוֹרָאָה' כי החדוש שעשו הוא בתוארים של הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא? ונראה לי בס"ד דאם יקראום 'הַגְּבוּרָה' אין זה חדוש לגבי ירמיה ואם יקראום 'הַנּוֹרָאָה' אין זה חידוש לגבי דניאל, אך קראום 'הַגְּדוֹלָה' דהם עשו חידוש בתואר הַגָּדוֹל דמשה רבינו ע"ה אמר אחר תואר הַגָּדוֹל שני תוארים נמצא תואר הַגָּדוֹל נאמר למעלה משני תוארים ואתא ירמיה וחסר תואר אחד הרי נתמעט ח"ו כבוד הַגָּדוֹל שעתה אינו נזכר אלא למעלה מתואר אחד, וכן דניאל שחסר גם כן תואר אחד והניח רק תואר אחד אחר הַגָּדוֹל גם כן נתמעט תואר הַגָּדוֹל וכאשר באו אנשי כנסת הגדולה והזכירו שני תוארים אחר תואר הַגָּדוֹל הרי החזירו תואר הַגָּדוֹל למעלתו ולכן על זה החידוש קראום 'אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה'. ומה שאמר הֶחֱזִירוּ אֶת הָעֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ ולא אמר 'הֶחֱזִירוּ הַגְּדוֹלָה'? נראה לי בס"ד על פי מה שכתב רבינו ז"ל בשער הכונות בענין שלשה ההי"ן הנזכרים בשלשה תוארים אלו שהם ' הַ גָּדוֹל הַ גִּבּוֹר וְ הַ נּוֹרָא' הנה שלשה תוארים אלו עצמן הם חג"ת [חסד, גבורה, תפארת] של בחינת וא"ו דשם ה ו י"ה והשלשה ההי"ן הנוספין עליהם הם סוד הבינה שהיא ה"א ראשונה שבשם ה וי"ה שיורדת בחסד הנקרא גָּדוֹל ונעשה הַגָּדוֹל ויורדת בגבורה ונעשה הַגִּבּוֹר ויורדת בתפארת הנקרא נּוֹרָא ונעשה הַנּוֹרָא, נמצא אלו השלשה הה"ין הם עֲטָרָה לשלש תוארים שהם 'גָּדוֹל גִּבּוֹר נּוֹרָא' שהם חג"ת [חסד, גבורה, תפארת] דבחינת אות וא"ו דשם ה ו י"ה. ואמרתי בס"ד דאלו השלשה ההי"ן נרמזים בשם האחד וארבעים משמות ע"ב שהוא הה"ה ולכן הוא שם מ"א כי הבינה נקראת 'אֵם' בסוד (משלי ב, ג) 'אִם לַבִּינָה תִקְרָא' ולכן ירמיה שלא אמר הַנּוֹרָא חיסר חלק מן הָעֲטָרָה גם כן שהיא אות ה' וכן דניאל שלא אמר הגבור חיסר גם את הָעֲטָרָה ואתו אנשי כנסת הגדולה ואמרו 'הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא' הֶחֱזִירוּ גם הָעֲטָרָה שהיא שלשה ההי"ן לְיָשְׁנָהּ.

    Ben Yehoyada on Yoma 69b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת יומא, דף ס״ט, עמוד ב׳, בהיקף של כ־536 מילים ב־21 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 21 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 129 מילים

      נפתחת ב״אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד…״

      חכמים: רב חסדא.

    2. קטע 232 מילים

      נפתחת ב״והיכא איתמר דרב חסדא? אהא. מיתיבי: דתניא,…״

      חכמים: רב חסדא.

    3. קטע 335 מילים

      נפתחת ב״(נחמיה ח, ו) ״ויברך עזרא את ה'…״

      חכמים: רב יוסף, רב גידל.

    4. קטע 415 מילים

      נפתחת ב״אמר ליה אביי לרב דימי: ודילמא שגידלו…״

      חכמים: רב דימי, אביי.

    5. קטע 523 מילים

      נפתחת ב״ולא והכתיב (נחמיה ח, ד) ויעמוד עזרא…״

      חכמים: רב גידל.

    6. קטע 646 מילים

      נפתחת ב״(נחמיה ט, ד) ויצעקו אל ה' אלהים…״

      חכמים: רב ואיתימא.

    7. קטע 78 מילים

      נפתחת ב״נפל להו פיתקא מרקיעא דהוה כתב בה…״

    8. קטע 89 מילים

      נפתחת ב״אמר רב חנינא שמע מינה חותמו של…״

      חכמים: רב חנינא.

    9. קטע 931 מילים

      נפתחת ב״אותיבו בתעניתא תלתא יומין ותלתא לילואתא מסרוהו…״

    10. קטע 1054 מילים

      נפתחת ב״בהדי דתפסוה ליה אשתמיט ביניתא ממזייא ורמא…״

    11. קטע 1113 מילים

      נפתחת ב״אמרו הואיל ועת רצון הוא נבעי רחמי…״

    12. קטע 1243 מילים

      נפתחת ב״אמר להו חזו דאי קטליתו ליה לההוא…״

    13. קטע 1320 מילים

      נפתחת ב״במערבא מתנו הכי רב גידל אמר גדול…״

      חכמים: רב גידל, רב מתנא, רבא.

    14. קטע 1454 מילים

      נפתחת ב״והא דרב מתנא מטייא לדרבי יהושע בן…״

      חכמים: רב מתנא, רבי יהושע.

    15. קטע 1529 מילים

      נפתחת ב״אתו אינהו ואמרו אדרבה זו היא גבורת…״

      חכמים: רבה.

    16. קטע 1620 מילים

      נפתחת ב״ורבנן היכי עבדי הכי ועקרי תקנתא דתקין…״

      חכמים: רבי אלעזר.

    17. קטע 1711 מילים

      נפתחת ב״וקורא אחרי מות ואך בעשור ורמינהי מדלגין,…״

    18. קטע 1811 מילים

      נפתחת ב״לא קשיא כאן בכדי שיפסיק התורגמן כאן…״

    19. קטע 1920 מילים

      נפתחת ב״והא עלה קתני מדלגין בנביא ואין מדלגין…״

    20. קטע 2010 מילים

      נפתחת ב״אמר אביי לא קשיא כאן בענין אחד…״

      חכמים: אביי.

    21. קטע 2123 מילים

      נפתחת ב״והתניא מדלגין בתורה בענין אחד ובנביא בשני…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: יומא דף ס״ט ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026