מסכת יומא דף ע׳ עמוד א׳
חזרה לאינדקסAlso cited as: Yoma 70a, Chapter 7 Ba Lo
רש"י
מסוף הספר לתחילתו - למפרע:
וכל כך למה - למה צריך לומר יותר ממה שקריתי לפניכם כתוב כאן:
שלא להוציא לעז על ספר תורה - כשרואין אותו קורא פרשה שלישית על פה יהו סבורים שספר תורה חסר אותה פרשה:
מפני כבוד ציבור - שיהו מצפין ודוממין לכך:
ונייתי אחרינא - שיהא נגלל לפרשה שלישית:
משום פגמו וכו' - שלא יאמרו חסר הוא:
ברכה שאינה צריכה - שיהא צריך לחזור ולברך:
כתיקנה - כמו שאנו אומרין אותן בתפלה:
תנו רבנן שאר התפלה - השנויה במשנה כך היא רנה תחינה בקשה מלפניך על עמך ישראל שצריכים להושע:
להראות חזותו לרבים - להראות נויו של ספר תורה ותפארת בעליה שטרח להתנאות במצוה שנאמר (שמות ט״ו:ב׳) זה אלי ואנוהו התנאה לפניו במצות לולב נאה ספר תורה נאה בקלף נאה בדיו נאה בלבלר אומן ומערב יום הכפורים הביאום שם:
אין מעבירין על המצות - ומהו דתימא האי נמי אעבורי הוא שמניח זו והולך לראות זו:
ומאי מצוה - יש בראייתן יש כאן מצוה משום ברוב עם הדרת מלך:
קמ"ל - דלאו מעבר הוא מאחר שאינו עסוק בה:
מתני' שבעת כבשים - של מוסף הן בחומש הפקודים (במדבר כ״ט:ד׳):
ופר העולה - נמי דמוסף עם תמיד של בין הערבים בטבילה חמישית:
גמ' היכי קאמר - רבי עקיבא:
ותו פר העולה לרבי אליעזר דשייריה - ולא איירי ביה אימת עביד ליה והוא הדין נמי דאיכא לאקשויי אשעיר אלא ריש מילתא נקט:
אימורי חטאת - דתנא באידך פירקין נתנם במגס עד שיקטירם:
לא משכחת לה - לסדר עבודת היום מתקנתא במשנתינו אלא משכחת לה מתקנתא לרבי אליעזר דתנא דבי שמואל דאיירי בכולהו או לרבי עקיבא דתוספתא שפירש שם את דבריו יפה בדרבי עקיבא לא גרסינן יצא ועשה:
עם תמיד של שחר - בלבישה ראשונה שנאמר במוספי כל הרגלים מלבד עולת הבקר אלמא מוספין עם עולת הבקר נעשית בסמוך להן וילמוד יום הכפורים מהם:
ואח"כ עבודת היום ואחר כך שעיר הנעשה בחוץ - ואף על פי שהוא מן המוסף לא יכול להקדימו לעבודת היום לפי שנאמר בו ושעיר חטאת אחד מלבד חטאת הכפורים למדנו ששעיר חטאת הפנימי קדמו:
רישוי: CC0
1ובלבד שלא ידלג מסוף הספר לתחילתו.
2וגולל ספר תורה וכו'. וכל כך למה כדי שלא להוציא לעז על ספר תורה.
3״ובעשור״ של חומש הפקודים קורא על פה. אמאי? נגלול וניקרי! אמר רב הונא בריה דרב יהושע אמר רב ששת: לפי שאין גוללין ספר תורה בציבור, מפני כבוד ציבור.
4ונייתי אחרינא ונקרי! רב הונא בר יהודה אמר: משום פגמו של ראשון. וריש לקיש אמר: משום ברכה שאינה צריכה.
5ומי חיישינן לפגמא? והאמר ר' יצחק נפחא: ראש חודש טבת שחל להיות בשבת מביאין שלש תורות וקורין אחת בענינו של יום, ואחת של ראש חודש, (טבת) ואחת של חנוכה.
6תלתא גברי בתלתא ספרי ליכא פגמא, חד גברא בתרי ספרי איכא פגמא.
7ומברך עליה שמונה ברכות. ת"ר על התורה כדרך שמברכים בבית הכנסת, על העבודה, ועל ההודאה, ועל מחילת העון כתיקנה. ועל המקדש בפני עצמו, ועל הכהנים בפני עצמן, ועל ישראל בפני עצמן, ועל שאר תפלה.
ברייתא
8ת"ר ושאר התפלה ״רנה תחינה בקשה מלפניך על עמך ישראל שצריכין להושע״ וחותם בשומע תפלה. ואח"כ כל אחד ואחד מביא ספר תורה מביתו, וקורא בו כדי להראות חזותו לרבים.
9הרואה כהן גדול כו' לא מפני שאינו רשאי. פשיטא? מהו דתימא כדריש לקיש. דאמר ריש לקיש: אין מעבירין על המצות.
10ומאי מצוה (משלי יד, כח) ״ברב עם הדרת מלך״, קמ"ל׃
מתני׳ · משנה
11אם בבגדי בוץ קורא, קדש ידיו ורגליו. פשט, ירד וטבל, עלה ונסתפג, והביאו לו בגדי זהב ולבש, וקדש ידיו ורגליו, ויצא׃
12ועשה את אילו ואת איל העם ואת שבעת כבשים תמימים בני שנה, דברי ר' אליעזר. רבי עקיבא אומר: עם תמיד של שחר היו קרבין. ופר העולה ושעיר הנעשה בחוץ היו קרבין עם תמיד של בין הערבים.
13קדש ידיו ורגליו ופשט, וירד וטבל ועלה ונסתפג.
14הביאו לו בגדי לבן ולבש, וקדש ידיו ורגליו. נכנס להוציא את הכף ואת המחתה. קדש ידיו ורגליו ופשט, וירד וטבל עלה ונסתפג.
15הביאו לו בגדי זהב ולבש, וקדש ידיו ורגליו, ונכנס להקטיר קטורת של בין הערבים, ולהטיב את הנרות, וקדש ידיו ורגליו ופשט, (וירד וטבל עלה ונסתפג).
16הביאו לו בגדי עצמו ולבש, ומלוין אותו עד ביתו. ויום טוב היה עושה לאוהביו בשעה שיצא בשלום מן הקודש.
גמ׳ · גמרא
17איבעיא להו: היכי קאמר, עם תמיד של שחר היו קרבין, ופר העולה ושעיר הנעשה בחוץ עם תמיד של בין הערבים,׃
18או דילמא הכי קאמר: עם תמיד של שחר היו קרבין, ופר העולה בהדייהו, ושעיר הנעשה בחוץ עם תמיד של בין הערבים.
19ותו: פר העולה לרבי אליעזר דשייריה, אימת עביד ליה?
20ותו: בין לרבי אליעזר בין לרבי עקיבא, אימורי חטאת אימת עביד להו?
21אמר רבא: לא משכחת לה מתקנתא, אלא או לרבי אליעזר דתנא בדבי שמואל, או לרבי עקיבא כדתוספתא.
22דתנא דבי שמואל: רבי אליעזר אומר: יצא ועשה אילו ואיל העם ואימורי חטאת, אבל פר העולה ושבעת כבשים ושעיר הנעשה בחוץ עם תמיד של בין הערבים.
23רבי עקיבא דתוספתא מאי היא? דתניא, רבי עקיבא אומר: פר העולה ושבעת כבשים עם תמיד של שחר היו קרבין, שנאמר: ״(במדבר כח״, כג) ״מלבד עולת הבקר אשר לעולת התמיד״, ואחר כך עבודת היום.
תוספות
ובלבד שלא ידלג מסוף הספר לתחילתו - אין לפרש מסוף תרי עשר לתחילתו דאם כן אפילו מתחילתו לסופו נמי לא דהיינו בכדי שיפסיק התורגמן אלא מסוף הספר לצד תחילתו כלל כלל לא:
נכנס להקטיר קטורת של בין הערבים ולהטיב את הנרות - תימה הוא דלא קתני תמיד של בין הערבים ושמא יש לומר משום דכבר תנא ליה ברישא במילתיה דר"ע:
ולהטיב את הנרות - הא דלא תנא להדליק את הנרות שהיתה בין הערבים אבל הטבה בצפרא הואי נ"ל דדילמא בימי שמעון הצדיק נשנית משנה זו וכן מתניתין דתמיד (דף לג.) דתנן מי שזכה בדישון המנורה נכנס ומצא שתי נרות מזרחיות דולקות מדשן את השאר ומניח את אלו זה היה כמו כן בימי שמעון הצדיק מצאן שכבו פי' משמת שמעון הצדיק מדשנו כו' ואם כן בימי שמעון הצדיק היו דולקין אותן שתי נרות מזרחיות עד הערב והיה צריך להטיב אותם ברישא ואחר כך היה עושה הדלקה ולהכי נקט ולהטיב את הנרות ולא קתני להדליק משום דהטבה היתה קודם כדפרישית:
ושעיר הנעשה בחוץ עם תמיד של בין הערבים - תימה לי מאי מספקא ליה (אם מספקא ליה) אם איתא דשעיר הנעשה בחוץ לחודיה קרב עם תמיד של בין הערבים אם כן לא ליתני במתניתין היו קרבים עם תמיד של בין הערבים בלשון רבים אלא ליתני היה קרב וי"ל משום דשייר אימורי חטאת דילמא אמורי חטאת נמי קרב עם תמיד של בין הערבים ולהכי קתני היו:
דתנא דבי שמואל - ה"ג רבי אליעזר אומר יצא ועשה אילו ואיל העם ואימורי חטאת אבל פר העולה וז' כבשים תמימים ושעיר הנעשה בחוץ עם תמיד של בין הערבים ויש ספרים שאין בהם אבל פר העולה אלא כתוב בהן יצא ועשה אילו ואיל העם ואימורי חטאת ופר העולה וז' כבשים ושעיר וכו' ולא נהירא אותה גרסא דאם כן תנא דבי שמואל נמי לאו מתקנתא היא דאיכא למיבעי עלה כמו אמתניתין:
לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.
מפרשים נוספים
רבנו חננאל
ואומר יותר ממה שקריתי כאן כתוב כאן ולמה כל זה כדי שלא יאמרו זה הס"ת חסר הוא כו' ואסיקנא לר"ל אינו פותח בס"ת אחר לקרות בו עד שיברך ואע"פ שבירך בס"ת האחר שקרא בו וכי תלתא גברי בתלתא סיפרי לא הוה פגמא לספרים חד גברא בתרי סיפרי פגמא:
ירושלמי ומברך עליה ח' ברכות על התורה - בא"י הבוחר בתורה. ועל העבודה בא"י שאותך [לבדך] ביראה נעבוד. על ההודאה בא"י הטוב לך להודות. על מחילת העון. בא"י מוחל עונות עמו ישראל. על המקדש בא"י הבוחר במקדש.
בא"י שומע תפלה:
הרואה כ"ג כשהוא קורא כו' - ש"מ דמצוה היא לישב בכנסת בשעה שקורין בס"ת שנאמר ברוב עם הדרת מלך:
יצא ועשה את אילו ואת איל העם כו'.
איבעיא להו ר' עקיבא היכי קאמר שבעת כבשים תמימים עם תמיד השחר היו קריבין ופר העולה כו' ושחיטת פרו והקטרת והזאת דם הפר לפני הכפרת ושחיטת השעיר והזיית דמו בפנים והזיית מדם הפר לפני הפרכת. והזיית מדם השעיר לפני הפרכת. עירוב דם הפר בדם השעיר והזייה בקרנות מזבח הזהב והזייה על טהרו. וידוי על שעיר המשתלח. ושילוח השעיר. והוצאת הכף והמחתה. והוצאת פר ושעיר לשריפה. וקריאה בתורה. והקרבת אילו ואיל העם. וחלבי פרו. וחלבי השעיר הנעשה בפנים.
ופר העולה ושבעת כבשים תמימים ושעיר של חטאת ותמיד של בין הערבים.
ואמר רבא לא תמצא בסדר הזה אחרי עבודת היום שדברי הכל שוין בה. אלא אי ר' אליעזר דבי שמואל דתנן דבי שמואל ר' אליעזר אומר יצא [ועשה] אילו ואיל העם ואימורי חטאות.
ופר העולה ושבעת כבשים תמימים ושעיר הנעשה בחוץ (ותמיד) [עם] של בין הערבים. אי ר' עקיבא דתוספתא.
מסכת יומא דף ע׳ עמוד א׳
מסכת יומא דף ע׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 23 קטעים ממוספרים, כ־472 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לדף הביאור המלאחיפוש מקורות חכם
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: יומא דף ע׳ ע״א
פתיחה בקורא