בקטורת לא קמיירי — ומיהו ודאי צריך להקטיר קטורת אחרת אחר שחיטת פר זה:
הקדים דם השעיר — קא סלקא דעתך במתנות שבפנים קאמר דהוה ליה שעיר ששחטו קודם מתן דמו של פר:
תרגמא עולא — דבמתנות שבהיכל קאמר אבל שחיטת השעיר במקומה היתה לאחר מתן דם הפר בפנים:
זה לפני ולפנים — כפר בדמים הללו על טומאה שאירעה לפני ולפנים אם נכנס אדם שם בטומאה ואין בה ידיעה בסוף אבל הוה ידיעה בתחילה וילפינן מקראי בפ"ק דשבועות (דף ז:) ששעיר זה תולה עליה להגין מן היסורין עד שיודע לו ויביא בעולה ויורד:
זה היכל — על טומאה שאירעה בהיכל:
ואת המזבח כמשמעו — על טומאה שאירעה לאדם במזבח ושהה כדי השתחויה שזהו שיעור שהייה למי שנטמא בעזרה:
הושוו כולן — בהאי יכפר בתרא כהנים לוים וישראלים ובטומאת מקדש וקדשיו אי אפשר להשוותן שהרי הפר מכפר על הכהנים והשעיר הנעשה בפנים על ישראל ובאיזה כפרה הושוו מלמד שכולם מתכפרים בוידוי של שעיר המשתלח בשאר עבירות דברי רבי יהודה:
ר"ש אומר כשם שדם השעיר הנעשה בפנים מכפר על ישראל בטומאת מקדש וקדשיו - ואין עמו וידוי:
כך דם הפר — בלא וידוי מכפר על הכהנים בטומאת מקדש וקדשיו:
וכשם שוידוי של שעיר המשתלח מכפר על ישראל בשאר עבירות כך וידוי של פר מכפר על הכהנים - ובמס' שבועות (דף יג:) פרכינן ולר"ש הא ודאי הושוו ומשנינן הושוו דבני כפרה נינהו מיהו כל חד מכפר בדידיה:
וכלה מכפר את הקודש זה לפנים ולפנים — אלו הזאות של בין הבדים:
זה היכל — הזאות שעל הפרוכת:
מכאן אמרו וכו' — לאו אנתן מקצת מתנות קאי אלא אגמר מתנות שבפנים ונשפך הדם דאמר מכאן דאין צריך לחזור ולעשות את זאת שגמר שהרי כפרה בפני עצמה היא:
מקצת מתנות שבפנים — דכתיב (שם) והזה מן השמן באצבעו שבע פעמים:
חטאת אחת אמרתי לך — להתכפר הכפרה בה ולא לעשות כפרה אחת משתי בהמות:
ולא שני חטויין — לשנות ההזאה שתי פעמים:
לי חילק רבי יעקב בלוגין — לי נתן רבי יעקב חילוק בלוג שמן של מצורע שלא הושוו למתן דמים של יה"כ ושנה לי לא נחלקו ר"מ ורבי אלעזר ור"ש בעבודות החלוקות בו שבע הזאות שבפנים ומתן בהונות דלא אמרינן ממקום שפסק משם הוא מתחיל דכתיב לוג אחד שמן (ויקרא יד) לוג אחד אמרתי לך להיות הכפרה בו ולא שני לוגין דהתם הוא דאיכא למידרש חיטוי אחד אמרתי לך אבל הכא ליכא למימר הכי:
ויתחיל בתחילה בבהונות — שהיא עבודה שניה כדכתיב (שם) ומיתר השמן אשר על כפו יתן הכהן וגו':
מתנות הראש — והנותר בשמן אשר על כף הכהן יתן על ראש המטהר (שם):
לי שנה ר' יעקב — את המחלוקת הזה שבמשנתנו בלוגין של מצורע:
אילימא משום דכתיב והנותר — דקרי להו שיריים:
ה"נ דלא מעכבי — והאמר מר (מנתות דף ט.) שיריים שחסרו בין קמיצה להקטרה אין מקטירין את הקומץ עלייהו:
שאני הכא דכתיב ומיתר השמן והנותר — מתנות בהונות קרויין שיריים דכתיב בהו ומיתר השמן וגו' ומתנות הראש קרויין שירי שיריים דכתיב בהו והנותר בשיריים הראשונים יתן על ראש המטהר:
