בוני התלמוד

    דף ביאור

    מסכת זבחים דף כ״ד עמוד א׳

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת זבחים דף כ״ד עמוד א׳

    מסכת זבחים דף כ״ד עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 17 קטעים ממוספרים, כ־424 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    רש"י

    שני כתובין הבאין כאחד דבתרוייהו כתיב קראי למיתה בסנהדרין באלו הן הנשרפין וטובא קשיא לי בגוה חדא דמה לו ללמוד מהן הא מיתה בגופה כתיב דכיון דזר הוא והזר הקרב יומת דהא מחוסר בגדים נמי הכי ילפינן ליה בסנהדרין אין בגדיהן עליהן אין כהונתן עליהן והוו להו זרים ועוד א"כ חילול עבודה לא נילף מיניה דבחילול נמי קראי טובא איכא:

    הואיל ורצפה מקדשת לעמוד לשרת שהרי דוד קידשה בשתי תודות ובשיר של פגעים כדאמרינן לקמן בשמעתין כי קדיש דוד כו':

    וכלי שרת מקדשין כדכתיב וימשחם ויקדש אותם (במדבר ז׳:א׳):

    לא יהא דבר חוצץ בין כהן לכלי שרת בקבלת הדם כדכתיב ולקח הכהן (ויקרא ד׳:ה׳) שתהא לקיחה בעצמו של כהן:

    וצריכא למיתני במתני' חציצת כלים ובהמה ורגל חבירו לפי הסדר שנשנו בה:

    דלאו מינא דבשר אדם הוא וכיון דאינו ממין אדם כלל הוי מין בשאינו מינו וחוצץ:

    רגלו אחת על האבן שמוטלת על הרצפה ואינה מן הרצפה:

    נידלדלה אבן אחת מאבניה מקביעותה ומתנענעת ברצפה:

    ועוד 15 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Zevachim 24a · Sefaria

    תוספות

    הואיל ורצפה מקדשת דוד קידשה כדפירש בקונטרס ואע"ג דשלמה בנה הבית דוד קידשה כדאמר לקמן בשמעתא כי קדיש דוד וכו' ובירושלמי דפרק ב' דשבועות אמרינן דוד זה מלך גד זה נביא ומה שפירש בקונטרס שקידשה בשתי תודות ובשיר אינו כן דעזרה אינה מקדשה בשתי תודות אלא בשירי מנחה כדאיתא בשבועות (דף טו.):

    הואיל ורצפה מקדשת פירוש דמקדשת האדם לעבוד עבודה שם דאינו יכול לעבוד במקום אחר וכלי שרת פירוש בגדי כהונה מקדשין האדם לעבוד עבודה מה כלי שרת לא יהא דבר חוצץ בינו לבין כלי שרת דהא כתיב על בשרו כדאמרינן לעיל (זבחים דף יט.) ובגדי כהונה קרי להו כלי שרת כדאמר לעיל (זבחים דף יג.) שתהא בכהן כשר ובכלי שרת ובקונטרס פי' שבכלי שרת ממש שלא יהא דבר חוצץ בין כהן לכלי שרת בקבלת הדם כדכתיב ולקח הכהן שתהא לקיחה בעצמו של כהן ואם תאמר מדחשיב ליה הכא חציצה ולעיל נמי דפריך ותיפוק לי משום חציצה וגבי ההוא דכריך ידיה בשיראי (פסחים דף נז.) אלמא לקיחה ע"י ד"א לא שמה לקיחה ובפ' לולב הגזול (סוכה דף לז.) קאמר רבא דלקיחה ע"י דבר אחר שמה לקיחה ויש לומר דהתם [לא] מיירי כגון דכריך ידיה בסודר ונוטל לולב דהא ודאי לא הוי לקיחה אלא דכריך ליה ללולב בסודרא ונוטלו ובאותו ענין מייתי רבא ראיה מאזוב וכן צריך לומר מתוך שמעתא דהתם דקאמר רבא גופיה מין במינו אינו חוצץ הא בשאינו מינו חוצץ ואמאי והא לקיחה ע"י דבר אחר שמה לקיחה ושמא חד מינייהו רבה ולמאי דפרישית ניחא דכי כריך ליה ללולב בסודר אף על פי שאינו חיבור גמור הוי כמו בית יד ולהכי חשיב ליה לקיחה וקצת קשה מההיא דיומא (דף נח.) דקאמר הניח מזרק בתוך מזרק מהו מאי קא מיבעיא ליה הא כי האי גוונא הויא לקיחה על ידי ד"א שמה לקיחה דליהוי חיצון בית יד לפנימי ויש לומר דאי אחיז ליה חיצון בדופניו שמטלטל הפנימי על ידו הכי נמי דהויא לקיחה מטעם בית יד אלא הכא במאי עסקינן כגון שנושא החיצון מתחתיו דלא מהני כלל לפנימי:

    Tosafot on Zevachim 24a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת זבחים, דף כ״ד, עמוד א׳, בהיקף של כ־424 מילים ב־17 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 17 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 18 מילים

      נפתחת ב״וְכׇל שְׁנֵי כְתוּבִים הַבָּאִין כְּאֶחָד – אֵין…״

    2. קטע 214 מילים

      נפתחת ב״וּלְמַאן דְּאָמַר מְלַמְּדִין – שְׁתוּיֵי יַיִן הָוֵה…״

    3. קטע 346 מילים

      נפתחת ב״עוֹמֵד עַל גַּבֵּי כֵּלִים, עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה,…״

    4. קטע 434 מילים

      נפתחת ב״וּצְרִיכָא; דְּאִי אַשְׁמְעִינַן כְּלִי – מִשּׁוּם דְּלָאו…״

    5. קטע 542 מילים

      נפתחת ב״תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: רַגְלוֹ אַחַת עַל…״

    6. קטע 638 מילים

      נפתחת ב״בָּעֵי רַבִּי אַמֵּי: נִדַּלְדְּלָה הָאֶבֶן וְעָמַד עָלֶיהָ,…״

    7. קטע 713 מילים

      נפתחת ב״רַבָּה זוּטֵי בָּעֵי לַהּ הָכִי, בָּעֵי רַבִּי…״

    8. קטע 822 מילים

      נפתחת ב״מַאי קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ? כִּי קַדֵּישׁ דָּוִד…״

    9. קטע 919 מילים

      נפתחת ב״לְעוֹלָם פְּשִׁיטָא לֵיהּ דְּעַד אַרְעִית תְּהוֹמָא קַדֵּישׁ;…״

    10. קטע 1027 מילים

      נפתחת ב״קִיבֵּל בִּשְׂמֹאל – פָּסוּל, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר.…״

    11. קטע 1125 מילים

      נפתחת ב״אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: וְכִי נֶאֶמְרָה יָד בְּקַבָּלָה?!…״

    12. קטע 1230 מילים

      נפתחת ב״וְרַבִּי שִׁמְעוֹן – מִמָּה נַפְשָׁךְ; אִי אִית…״

    13. קטע 1325 מילים

      נפתחת ב״אָמַר רַב יְהוּדָה: לְעוֹלָם לֵית לֵיהּ גְּזֵירָה…״

    14. קטע 1433 מילים

      נפתחת ב״אֲמַר לֵיהּ רַבָּה: אִי הָכִי, אֲפִילּוּ נְתִינָה…״

    15. קטע 1529 מילים

      נפתחת ב״אֶלָּא אָמַר רָבָא: לְעוֹלָם אִית לֵיהּ גְּזֵירָה…״

    16. קטע 1616 מילים

      נפתחת ב״אֲמַר לֵיהּ רַב סַמָּא בְּרֵיהּ דְּרַב אָשֵׁי…״

    17. קטע 173 מילים

      נפתחת ב״אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי:…״

    חכמים הנזכרים בדף

    לשון המקור

    וְכׇל שְׁנֵי כְתוּבִים הַבָּאִין כְּאֶחָד – אֵין מְלַמְּדִין.

    וּלְמַאן דְּאָמַר מְלַמְּדִין – שְׁתוּיֵי יַיִן הָוֵה לֵיהּ שְׁלִישִׁי, וּשְׁלֹשָׁה לְדִבְרֵי הַכֹּל אֵין מְלַמְּדִין.

    עוֹמֵד עַל גַּבֵּי כֵּלִים, עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה, עַל גַּבֵּי רַגְלֵי חֲבֵירוֹ – פָּסוּל. מְנָלַן? דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: הוֹאִיל וְרִצְפָּה מְקַדֶּשֶׁת וּכְלֵי שָׁרֵת מְקַדְּשִׁים; מָה כְּלֵי שָׁרֵת – לֹא יְהֵא דָּבָר חוֹצֵץ בֵּינוֹ לְבֵין כְּלֵי שָׁרֵת, אַף רִצְפָּה – לֹא יְהֵא דָּבָר חוֹצֵץ בֵּינוֹ לְבֵין הָרִצְפָּה.

    וּצְרִיכָא; דְּאִי אַשְׁמְעִינַן כְּלִי – מִשּׁוּם דְּלָאו מִינָא דְּבָשָׂר נִינְהוּ; אֲבָל בְּהֵמָה, דְּמִינָא דְּבָשָׂר הוּא – אֵימָא לָא. וְאִי אַשְׁמְעִינַן בְּהֵמָה – דְּלָא מִינָא דְּאָדָם הוּא; אֲבָל חֲבֵירוֹ, דְּאָדָם הוּא – אֵימָא לָא; צְרִיכָא.

    תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: רַגְלוֹ אַחַת עַל הַכְּלִי וְרַגְלוֹ אַחַת עַל הָרִצְפָּה, רַגְלוֹ אַחַת עַל הָאֶבֶן וְרַגְלוֹ אַחַת עַל הָרִצְפָּה – רוֹאִין; כֹּל שֶׁאִילּוּ יִנָּטֵל הַכְּלִי וְתִנָּטֵל הָאֶבֶן, יָכוֹל לַעֲמוֹד עַל רַגְלוֹ אַחַת וְיַעֲבוֹד – עֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁירָה; וְאִם לָאו – עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה.

    בָּעֵי רַבִּי אַמֵּי: נִדַּלְדְּלָה הָאֶבֶן וְעָמַד עָלֶיהָ, מַהוּ? הֵיכָא דְּאֵין דַּעְתּוֹ לְחַבְּרָהּ – לָא תִּיבְּעֵי לָךְ, דְּוַדַּאי חָיְיצָא. כִּי תִּיבְּעֵי לָךְ – דְּדַעְתּוֹ לְחַבְּרָהּ. מַאי? כֵּיוָן דְּדַעְתּוֹ לְחַבְּרָהּ – כְּמָה דִּמְחַבְּרָא דָּמְיָא; אוֹ דִילְמָא, הַשְׁתָּא מִיהָא הָא תְּלִישָׁא?

    רַבָּה זוּטֵי בָּעֵי לַהּ הָכִי, בָּעֵי רַבִּי אַמֵּי: נֶעֶקְרָה הָאֶבֶן וְעָמַד בִּמְקוֹמָהּ, מַהוּ?

    מַאי קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ? כִּי קַדֵּישׁ דָּוִד – רִצְפָּה עֶלְיוֹנָה קַדֵּישׁ; אוֹ דִילְמָא עַד לְאַרְעִית תְּהוֹמָא קַדֵּישׁ, וְתִיבְּעֵי לֵיהּ כׇּל הָעֲזָרָה כּוּלָּהּ?

    לְעוֹלָם פְּשִׁיטָא לֵיהּ דְּעַד אַרְעִית תְּהוֹמָא קַדֵּישׁ; וְהָכִי קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ: דֶּרֶךְ שֵׁירוּת בְּכָךְ, אוֹ אֵין דֶּרֶךְ שֵׁירוּת בְּכָךְ? תֵּיקוּ.

    קִיבֵּל בִּשְׂמֹאל – פָּסוּל, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר. תָּנוּ רַבָּנַן: ״בְּאֶצְבָּעוֹ״ ״וְלָקַח״ – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא תְּהֵא קַבָּלָה אֶלָּא בְּיָמִין. ״בְּאֶצְבָּעוֹ וְנָתַן״ – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא תְּהֵא נְתִינָה אֶלָּא בְּיָמִין.

    אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: וְכִי נֶאֶמְרָה יָד בְּקַבָּלָה?! אֶלָּא ״בְּאֶצְבָּעוֹ וְנָתַן״ – שֶׁלֹּא תְּהֵא נְתִינָה אֶלָּא בְּיָמִין; הוֹאִיל וְלֹא נֶאֶמְרָה יָד בְּקַבָּלָה – קִיבֵּל בִּשְׂמֹאל כָּשֵׁר.

    וְרַבִּי שִׁמְעוֹן – מִמָּה נַפְשָׁךְ; אִי אִית לֵיהּ גְּזֵירָה שָׁוָה – כִּי לֹא נֶאֶמְרָה יָד בְּקַבָּלָה מַאי הָוֵי? וְאִי לֵית לֵיהּ גְּזֵירָה שָׁוָה – כִּי נֶאֶמְרָה יָד בְּקַבָּלָה מַאי הָוֵי?

    אָמַר רַב יְהוּדָה: לְעוֹלָם לֵית לֵיהּ גְּזֵירָה שָׁוָה; וְהָכִי קָאָמַר: וְכִי נֶאֱמַר יַד יָמִין בְּקַבָּלָה?! הוֹאִיל וְלֹא נֶאֱמַר יַד יָמִין בְּקַבָּלָה, קִבֵּל בִּשְׂמֹאל – כָּשֵׁר.

    אֲמַר לֵיהּ רַבָּה: אִי הָכִי, אֲפִילּוּ נְתִינָה נָמֵי! וְעוֹד, וְכִי לֵית לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן גְּזֵירָה שָׁוָה?! וְהָתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר יָד – אֵינָהּ אֶלָּא יָמִין, אֶצְבַּע – אֵינָהּ אֶלָּא יָמִין!

    אֶלָּא אָמַר רָבָא: לְעוֹלָם אִית לֵיהּ גְּזֵירָה שָׁוָה; וְהָכִי קָאָמַר: וְכִי נֶאֶמְרָה יָד בְּקַבָּלָה?! הוֹאִיל וְלֹא נֶאֶמְרָה יָד בְּקַבָּלָה אֶלָּא אֶצְבַּע, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל בְּאֶצְבַּע; קִיבֵּל בִּשְׂמֹאל – כָּשֵׁר.

    אֲמַר לֵיהּ רַב סַמָּא בְּרֵיהּ דְּרַב אָשֵׁי לְרָבִינָא: אִיפְשָׁר דְּעָבֵיד לֵיהּ אֹזֶן לִשְׂפַת מִזְרָק, וּמְקַבֵּל בַּהּ!

    אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: