Talmud Builders

    Gittin 85a

    Back to index

    English translation — Gittin 85a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1everyone agrees that it is valid. And the mishna, which teaches that if he wrote his qualification in the bill of divorce it is invalid, and we established that it is referring only to a case of an exception, but a condition does not render the bill of divorce invalid, does not contradict this baraita . As if you wish, say that the mishna is referring to a case where the qualification is written before the essential part of the bill of divorce, and it is in accordance with the opinion of the Rabbis. And if you wish, say that it is referring to a case where the qualification is written after the essential part, and everyone, even Rabbi Yehuda HaNasi, agrees with regard to its ruling.

    2And Rava said: The dispute between Rabbi Yehuda HaNasi and the Rabbis is with regard to a case where the condition is written after the essential part, as Rabbi Yehuda HaNasi holds that we issue a decree rendering the bill of divorce invalid due to a case where the condition is written before the essential part, and the Rabbis hold that we do not issue a decree due to a case where it is written before the essential part. But if it is written before the essential part, everyone agrees that it is invalid.

    3And accordingly, the mishna, which teaches that if he wrote his qualification in the bill of divorce it is invalid, and we established that it is referring only to a case of an exception, but a condition does not render the bill of divorce invalid, does not contradict this baraita . It is referring to a case where he wrote the condition after the essential part, and it is in accordance with the opinion of the Rabbis, who hold that a condition written after the essential part does not render the bill of divorce invalid.

    4The father of Rabbi Avin taught a baraita before Rabbi Zeira: If one wrote a conditional bill of divorce, everyone agrees that it is invalid. Rabbi Zeira asked him: Everyone agrees that it is invalid? But don’t they disagree about this?

    5Rabbi Zeira therefore modified the baraita in accordance with his opinion: Rather, say that everyone agrees that it is valid. And what are the circumstances in which both sides agree that it is valid? It is referring to a case where the condition is written after the essential part of the bill of divorce.

    6The Gemara counters: Let Rabbi Zeira say an alternative modification of the baraita : It is invalid, omitting the words: Everyone agrees, and this baraita is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi. The Gemara answers: The tanna taught him that everyone agrees, which is a conspicuous statement. Although he may conceivably confuse the word valid with invalid, he certainly does not confuse the phrase: It is, with the phrase: Everyone agrees. Therefore, Rabbi Zeira modified the baraita the way he did.

    7MISHNA: If a man says to his wife while handing her a bill of divorce: You are hereby permitted to marry any man, except to marry my father or to marry your father, to marry my brother or to marry your brother, to marry a slave or to marry a gentile, or to marry anyone to whom she cannot legally become betrothed, the divorce is valid. Since these men cannot betroth her anyway, his qualification is meaningless.

    8If he says to her: You are hereby permitted to marry any man, except for when doing so violates the following: The prohibition against a widow being married to a High Priest; the prohibition against a divorcée or a yevama who performed ḥalitza [ ḥalutza ] being married to a common priest; a mamzeret or a Gibeonite woman being married to an Israelite man; an Israelite woman being married to a mamzer or to a Gibeonite man; or marrying anyone to whom she can legally become betrothed, even if this betrothal would be a transgression, such as in the aforementioned cases; in all of these cases the divorce is invalid. His statement renders it a partial divorce, as the woman is still not permitted to marry any man who is eligible to betroth her.

    9GEMARA: The stating of the generalization in the first clause of the mishna: Anyone to whom she cannot legally become betrothed, serves to include the rest of those liable to receive karet for engaging in sexual intercourse with her, who are not listed explicitly in the mishna. The stating of the generalization in the last clause of the mishna: Anyone to whom she can legally become betrothed, serves to include the rest of those liable by a prohibition for engaging in sexual intercourse with her, such as an Ammonite and a Moabite, a Gibeonite, an Egyptian, and an Edomite (Deuteronomy 23:4, 8–9). Although they are all prohibited from engaging in sexual intercourse with her due to a prohibition or a positive mitzva, she can legally become betrothed to them.

    10§ Rava raised a dilemma before Rav Naḥman: If the husband says that she is permitted to marry any man except for a betrothal to so-and-so, who is a minor boy at that time, what is the halakha ? Do we say that now, since he is in any event not eligible for betrothal, as a minor boy cannot betroth a woman, the husband’s qualification does not prohibit his wife to anyone, and it is a complete act of severance? Or perhaps, since he will reach eligibility for betrothal, is the husband’s qualification considered as prohibiting her to someone to whom betrothal could apply?

    11Rav Naḥman said to him: You learned the solution to this dilemma in a baraita : A minor girl can get divorced from her husband even if she was betrothed to him through her father’s betrothal, i.e., her father betrothed her to her husband (see Deuteronomy 22:16).

    12Why can she? But don’t we need there to be a broad similarity between the halakhot of divorce and betrothal, as derived from the juxtaposition between the clause: “And she departs,” and the clause: “And becomes” (Deuteronomy 24:2), which serves as the basis for the comparison of the halakhot of divorce and betrothal? Accordingly, since she will not be eligible to receive her own betrothal until she reaches majority, she should not be able to receive her bill of divorce. Rather, evidently, since she will eventually reach the age of eligibility to receive her own betrothal she is considered essentially eligible for betrothal now as well. Here also, since the minor boy, whom the husband prohibited the wife from marrying, will reach the age of eligibility for betrothal, the divorce is invalid.

    13Rava raised another dilemma: If the husband says that she is permitted to marry any man except for those who will be born in the future, what is the halakha ? Should it be reasoned that now, since in any event they are not yet born, the qualification is void, as it pertains to people who do not exist? Or perhaps they are considered forbidden to her as they will be born in the future.

    14Rav Naḥman said to him: You learned the solution to your dilemma in the mishna, which states that if the husband says that she is forbidden to marry a slave or to marry a gentile the divorce is valid; if it is so that future situations are taken into account, a slave and a gentile are also likely to convert. Therefore, the husband is prohibiting her from marrying a man whom she might be able to marry in the future, which should render the divorce invalid. Evidently, only the present situation is taken into consideration.

    15The Gemara rejects this solution: Those people do not stand before the court ready to convert. It is only a possibility that they will convert, as there is no reason to assume that they will do so. By contrast, these people who will be born stand ready to be born. Therefore, this solution cannot be inferred from the mishna.

    16Rava raised another dilemma: If he permits her to marry any man except for her sister’s husband, what is the halakha ? Should it be reasoned that now, since in any event she is not yet fit for him, as sexual intercourse between them is punishable by karet , the divorce is valid? Or perhaps should it be reasoned that sometimes a woman’s sister dies and she is thereby fit to marry her husband?

    17Rav Naḥman said to him: You learned the solution to your dilemma in the mishna, which states that if the husband says that she is forbidden to marry a slave or to marry a gentile the divorce is valid. And a slave and a gentile are also potentially fit to marry her as they are likely to convert. Evidently, only the current situation is taken into account. The Gemara rejects this; whereas conversion is uncommon, death is common.

    18Rava raised another dilemma: If he says to her: You are hereby permitted to any man except for your licentiousness, meaning she may get married to any man but she may not engage in sexual intercourse outside of a second marriage, as she is still rendered a married woman in that regard, what is the halakha in this case? Is the divorce valid? Should it be reasoned that with regard to marriage he did not leave anything out of the divorce, as she is permitted to marry any man, or perhaps he left out part of the divorce with regard to sexual intercourse?

    19Rav Naḥman said to him: You learned the solution in the mishna: If the husband says while handing her the bill of divorce: You are hereby forbidden to my father or to your father, the divorce is valid. And with regard to what action is this stated? If we say that it is with regard to marriage, are my father and your father eligible for marriage? Her betrothal to them would not take effect. Rather, is it not with regard to them engaging in licentiousness with her? And it may be inferred from the mishna that only if he renders her forbidden to my father or to your father is it not considered as if he left out part of the divorce, rendering the divorce valid; but if he renders her forbidden to engage in licentiousness with another man, it is considered as if he left out part of the divorce, and it will not take effect.

    20The Gemara rejects this: Perhaps the mishna is referring to marriage, where the father transgresses the prohibition and marries her anyway. Therefore, the halakha with regard to licentiousness cannot be inferred from here.

    21Rava raised another dilemma: If he says to her that she is permitted to any man except for engaging in intercourse in an atypical manner, i.e., anal intercourse, what is the halakha ? Should it be reasoned that with regard to typical sexual intercourse he did not leave out part of the divorce, rendering the divorce valid? Or perhaps from the fact that the expression: “Cohabitations of a woman” (Leviticus 20:13), is written in the plural, it is derived that typical and atypical sexual intercourse have the same status, and accordingly this is considered a partial divorce, and it will not take effect.

    22The Gemara raises a similar dilemma: If he says to her that she is permitted to marry any man: Except for the halakhot of the nullification of your vows, i.e., no man who marries her can nullify her vows other than her ex-husband, who retains his power to do so, what is the halakha ? Should it be reasoned that with regard to her ability to enter into marriage, he did not leave out anything from his act of severance? Or perhaps is it derived from that which is written: “Her husband may sustain it, or her husband may nullify it” (Numbers 30:14), that a husband’s power to nullify his wife’s vows is an intrinsic component of being married, and therefore this divorce is not a complete severance?

    23The Gemara raises another dilemma: If he says to her: You are hereby permitted to marry any man except for your partaking of teruma , i.e., if she marries a priest she will not be able to partake of teruma , what is the halakha ? Should it be reasoned that with regard to her ability to enter into marriage, he did not leave out anything from his act of severance? Or perhaps is it derived from that which is written: “The purchase of his money, he may eat of it” (Leviticus 22:11), indicating that a priest’s wife partakes of teruma because she is his acquisition, and that if she is prohibited from partaking of teruma , then his acquisition of her is not complete?

    24The Gemara raises another dilemma: If he says to her: You are hereby permitted to marry any man except for your inheritance, i.e., her future husband will not be considered her husband with regard to the halakhot of inheritance, what is the halakha ? Should it be reasoned that with regard to her ability to enter into marriage, he did not leave out anything from his act of severance? Or perhaps since it is derived that a husband inherits from his wife, who is considered his next of kin, from that which is written: “To his kinsman that is next to him of his family and he shall possess it” (Numbers 27:11), then if a husband does not become his wife’s beneficiary, is their marriage not complete?

    25The Gemara raises another dilemma: If he says to her: You are hereby permitted to marry any man except for your ability to enter betrothal by receiving a document, i.e., if another man betroths her by giving her a document of betrothal, the betrothal will not take effect, what is the halakha ? Do we say that since one can still betroth her with money or with sexual intercourse, the act of severance is complete? Or perhaps is it derived from the juxtaposition between the clause: “And she departs” and the clause: “And becomes” (Deuteronomy 24:2), that the different ways of becoming a wife are compared to each other, so that the inability to perform one of them renders the severance incomplete?

    26The Gemara comments: These dilemmas shall all stand unresolved.

    27MISHNA: The basic, essential, element of a bill of divorce is: You are hereby permitted to marry any man.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    ואוקימנא בחוץבריש פירקין ושמעינן מינה דאילו בעל מנת אפילו כתבו בתוכו כשר:

    אימא דברי הכל כשר כו'ר' זירא לטעמיה דאוקי פלוגתא בלפני התורף הלכך ד"ה פסול לא משכחת לה:

    ולימאליה רבי זירא לתנא תני ה"ז פסול ולא תיתני דברי הכל ונימא רבי היא:

    תנא ד"ה אתנייהע"כ דברי הכל אתנייה רביה לתנא דאי אתנייה הרי זה לא הוה מיחלף ליה בדברי הכל אפילו שכח גירסא שלו אבל כשר בפסול מיחלף ליה אם שכח שמועתו להכי אמר ליה תני דברי הכל כשר דמסתברא דהכי אגמריה רביה:

    מתני' אלא לאבא ולאביך כו'לאו שיורא הוא דבלאו איסור אישות נמי לא תפסי להו בה קידושין:

    אלמנה לכהן גדולכיון דקדושין תופסין בחייבי לאוין כדאמרינן בפ"ק דקדושין (דף יח:) ולהאי לא תפסי משום איסור אישות שבה אשתכח דשייר בגיטא:

    ולכל מי שיש לה עליו קדושיןאם היתה פנויה ואפילו בעבירה דאיסור לאו:

    פסולדהוי שיור:

    גמ' כללא דרישאולכל מי שאין לה עליו קדושין:

    נתינימן הגבעונין שהיו משבעה אומות ואיכא לאו דלא תתחתן בם:

    מצרי ואדומיבתוך שלשה דורות שהם באיסור עשה:

    חוץ מקידושי קטןחוץ מפלוני וקטן הוא:

    קטנה מתגרשתאם קיבלה גיטה לאחר מיתת אביה:

    בקידושי אביהכלומר ואפילו קידשה אביה לאיש הזה דהוו להו קדושין גמורין:

    והא בעינן ויצאה והיתהדלא מיגרשה אא"כ ראויה לקדש את עצמה לאיש אחר:

    אלא אתיא לכלל הויהלאחר זמן וקא חשיב ליה מעכשיו דלא דק קרא למימר דתיהוי השתא בת הויה לענין שיורא נמי הוי שיור:

    הנולדיםעתידין להולד:

    או דלמא עתידין דמתילדיומיתסרא עליהן מפני (אשתו) של זה הלכך הוי שיור:

    עבד ועובד כוכבים נמיהא מצית למימר בהו עתידי דמיגיירי ואפ"ה לא הוי שיור:

    השתא מיהת לא חזיא ליהכל זמן שאחותה קיימת ולא הוי שיור:

    חוץ מזנותיךשלא תבעלי בזנות:

    או דלמא שייר בביאהבעלמא וצד אישות קרינן בה:

    אבא ואביך בני נישואין נינהודתיסק אדעתיה דבעי לאתנויי בהדה הא לא תפסי בה קדושין:

    אלא לאו בזנותואבא ואביך הוא דלא הוי שיור דבלאו הכי נמי אסירא להו:

    ודלמא בנישואיןקתני מתני' ואף על גב דלאו אורחא הוא הלכך לאחר הוי שיור אבל בזנות אימא לא הוי שיור:

    משכבי אשה כתיבהקיש שני משכבי' לכל דבר:

    ואישה יפרנווכיון דשייר הפרת נדרים לגביה אישה קרינא ביה:

    מתרומתיךשאם תנשאי לכהן לא יאכילך בתרומה:

    קנין כספוהוא יאכל בו כתיב והאי כיון דלאו בר הכי הוא לא הויא קנין כספו ואשתכח דשייר בקדושין אצל כהנים:

    חוץ מירושתךשאם תמותי אני יורשך:

    ממשפחתו וירש אותהמכאן שהבעל יורש את אשתו וכיון דאיהו ירית לה אשתו היא:

    חוץ מקידושיך בשטרשאם יקדשוך בשטר לא יהיו קידושין כלומר ששייר אחד מדרכי קדושין ולא שייר את כולם:

    ואיתקש הוויות להדדיוהיכא דשייר חדא מינייהו לא קרינא ביה ויצאה:

    מתני' גופו של גטעיקר כתב הגט כך יכתבו בו:

    גיטין 85 עמוד א

    1דברי הכל כשר. ומתני' דקתני ״כתבו״ ואוקימנא בחוץ; אבל ע"מ לא פסיל איבעית אימא: לפני התורף, ורבנן; ואיבע"א לאחר התורף, ודברי הכל.

    2ורבא אמר: מחלוקת לאחר התורף דרבי סבר: גזרינן אטו לפני התורף; ורבנן סברי: לא גזרינן אטו לפני התורף. אבל לפני התורף דברי הכל פסול.

    3ומתני' דקתני ״כתבו״ ואוקימנא בחוץ״; אבל ״על מנת לא פסיל אחר התורף, ורבנן היא.

    4תני אבוה דרבי אבין קמיה דרבי זירא: כתב גט על תנאי דברי הכל פסול. דברי הכל פסול?! והא מיפלג פליגי!

    5אלא אימא: לדברי הכל כשר, והיכי דמי לאחר התורף.

    6ולימא: הרי זה פסול ורבי! תנא ״דברי הכל״ אתנייה; ״כשר״ בפסול״ מיחלף ליה, ״הרי זה״ בדברי הכל״ לא מיחלף ליה.

    Mishna

    7״הרי את מותרת לכל אדם אלא לאבא״; ולאביך״; ״לאחי״; ולאחיך״; לעבד; ולעובד כוכבים ולכל מי שאין לה עליו קדושין כשר.

    8״הרי את מותרת לכל אדם״ אלא אלמנה לכהן גדול; גרושה וחלוצה לכהן הדיוט; ממזרת ונתינה לישראל; בת ישראל לממזר ולנתין; וכל מי שיש לה עליו קדושין, אפילו בעבירה פסול.

    Gemara

    9כללא דרישא לאתויי שאר חייבי כריתות. כללא דסיפא לאתויי שאר חייבי לאוין, (כגון עמוני ומואבי נתיני, מצרי ואדומי).

    10בעא מיניה רבא מרב נחמן: חוץ מקדושי קטן, מהו? מי אמרינן השתא מיהא לאו בר הויה הוא, או דלמא אתי לכלל הויה?

    11א"ל תניתוה: קטנה מתגרשת בקידושי אביה.

    12אמאי? והא בעינן: ויצאה והיתה אלא אתיא לכלל הויה; הכא נמי אתיא לכלל הויה.

    13״חוץ מן הנולדים״, מהו? השתא מיהא לא איתיליד או דלמא עתידי דמתיילדי?

    14א"ל תניתוה: לעבד ולעובד כוכבים אם איתא עבד ועובד כוכבים נמי עבידי דמיגיירי!

    15הנך לאו לאיגיורי קיימי, הני לאיתילודי קיימי.

    16חוץ מבעל אחותה, מהו? השתא מיהא לא חזיא ליה, או דלמא זמנין דמתה אחותה וחזיא ליה?

    17אמר ליה: תניתוה: לעבד ולעובד כוכבים עבד ועובד כוכבים נמי עבידי דמיגיירי! גירות לא שכיחא, מיתה שכיחא.

    18״חוץ מזנותיך״, מהו? בנשואין הא לא שייר, או דלמא שייר בביאה?

    19א"ל תניתוה: ״לאבא ולאביך״. ובמאי? אילימא בנשואין, אבא ואביך בני נשואין נינהו?! אלא לאו בזנות ולאבא ולאביך הוא דלא שייר, הא לאחר שייר.

    20דלמא בנשואין, דעבר ואינסיב.

    21חוץ משלא כדרכה, מהו? בכדרכה הא לא שייר, או דלמא (ויקרא כ, יג) ״משכבי אשה״ כתיב?

    22״חוץ מהפרת נדריך״, מהו? בנשואין הא לא שייר, או דלמא (במדבר ל, יד) אישה יקימנו ואישה יפירנו כתיב?

    23״חוץ מתרומתיך״, מהו? בנשואין הא לא שייר, או דלמא (ויקרא כב, יא) ״קנין כספו״ כתיב?

    24״חוץ מירושתיך״, מהו? בנשואין הא לא שייר, או דלמא (במדבר כז, יא) ״לשארו״, ״וירש אותה״, כתיב?

    25״חוץ מקידושיך בשטר״, מהו? מי אמרינן: אפשר דמקדש לה בכסף ובביאה; או דלמא ויצאה והיתה איתקוש הוויות להדדי?

    26תיקו.

    Mishna

    27גופו של גט: ״הרי את מותרת לכל אדם״.

    Tosafot

    דברי הכל כשראע"ג דבחוץ פסול אפילו אחר התורף כדאמרינן בסמוך ואי בעית אימא לאחר התורף ודברי הכל מ"מ לא גזרינן ביה ע"מ אטו חוץ דחוץ אחר התורף אינו פסול אלא מדרבנן גזירה אטו לפני תורף ולא גזרינן גזירה לגזירה:

    רבא אמר מחלוקת לאחר התורףדרבי גזר ע"מ דלאחר התורף אטו ע"מ דלפני התורף אע"ג דלפני התורף נמי אינו אלא גזירה אטו חוץ כולה חדא גזירה היא:

    אבל לפני התורף דברי הכל פסולדגזרינן אטו חוץ ובחוץ הוא פסול גמור אפילו על פה דסבר רבא דלא נכתב לשם כריתות:

    ומתני' דקתני כתבו ואוקימנא בחוץ אבל על מנת לא פסול לאחר התורף ורבנן - והוא הדין דבלאו האי טעמא צריך לאוקומי מתני' אחר התורף מדקתני כתבו דמשמע אבל על פה כשר:

    תניתוה קטנה מתגרשת בקידושי אביהוא"ת ודלמא מן הארוסין איירי וביש לה אב דבת הויה היא ועוד אמאי לא קא מייתי מתניתין דפרק התקבל (לעיל גיטין דף סה.) קטנה שאמרה התקבל לי גיטי אינו גט עד שיגיע גט לידה ומוקמינן לה בפ"ב דקדושין (דף מד:) באין לה אב ואור"י דהך ברייתא משמע ליה בכל ענין אפילו אין לה אב או מן הנשואין דאין לאביה רשות בה אבל מתניתין דהתקבל מצי למדחיה בדיש לה אב כדמשמע פשט דמתניתין דקתני בתר הכי ואם אמר אביה כו' והכי הוה בעי למידק בפרק שני דקדושין (דף מד:) דביש לה אב עסקינן:

    חוץ מתרומתיך מהופי' בקונטרס שאם תנשאי לכהן לא תאכל בתרומה ואין נראה לר"י דבלאו הכי לא אכלה בתרומה דגרושה מתחללת בביאת כהן ואפילו קידשה ונשאה ולא בא עליה דמשתמרת לביאה פסולה היא אע"ג דאהני מה שמשייר שתהא אסורה לאכול מן התורה מכל מקום נראה דוחק לפרש כן ונראה לפרש חוץ מתרומה שהוא כהן ומגרשה לכל דבר חוץ שלא תיאסר באכילתה אי הוי שיור דקנין כספו אמר רחמנא דע"י קידושין אוכלת בתרומה אם כן עדיין קידושין עליה ואין זה כריתות או דילמא בקידושין הא לא שייר שתוכל להתקדש למי שתרצה וכי האי גוונא פי' בקונטרס עצמו גבי חוץ מירושתך ומהפרת נדריך:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rashba

    מתני'הרי את מותרת לכל אדם אלא אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט. לא הוה ליה למיתני הכא אלא הרי את מותרת לכל אדם אלא לכהן גדול ולכהן הדיוט הכא משום גרושין האלו עצמן היא אסורה לכל כהן, אלא הכא משום סירכיה נקט ליה משום דבכולי תלמודא נקט להו הכין.

    גמראבעא מיניה רבא מרב נחמן חוץ מקדושי קטן מהו וכו' אמר ליה תניתוה מתגרשת בקדושי אביה אמאי והא בעינן ויצאה והיתה אלא אתיא לכלל הויה הכא נמי אתיא לכלל הויה. כך היא גירסת הספרים, ולפי גירסא זו איפשיטא לה בעיין וחוץ מקדושי קטן הרי זה פסול ובמקום יבם הרי זו מתיבמת וכן כתב הרמב"ם ז"ל, ואינו דומה לחוץ מן הנולדים דלא איפשיטא דהתם מחוסר לידה וגופא ליתא בעולם כלל אבל הכא גופא מיהא איתיה בעולם, ועוד דנולדים מחוסרים שתים לידה וגדלות, אבל רבנו חננאל ז"ל נראה דלא גריס בהא תניתוה דהאי נמי סלקא בתיקו, וחוץ מקדושי קטן וחוץ מן הנולדים וחוץ מבעל אחותיך בכולן הויא ספק מגורשת.

    גירות לא שכיחא מיתה שכיחאפירוש שכיחא טפי מגירות.

    Babylonian Talmud · folio map

    Gittin 85a

    Gittin 85a. The full printed text of this folio side — 27 numbered segments, about 416 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    ואוקימנא בחוץ בריש פירקין ושמעינן מינה דאילו בעל מנת אפילו כתבו בתוכו כשר:

    אימא דברי הכל כשר כו' ר' זירא לטעמיה דאוקי פלוגתא בלפני התורף הלכך ד"ה פסול לא משכחת לה:

    ולימא ליה רבי זירא לתנא תני ה"ז פסול ולא תיתני דברי הכל ונימא רבי היא:

    תנא ד"ה אתנייה ע"כ דברי הכל אתנייה רביה לתנא דאי אתנייה הרי זה לא הוה מיחלף ליה בדברי הכל אפילו שכח גירסא שלו אבל כשר בפסול מיחלף ליה אם שכח שמועתו להכי אמר ליה תני דברי הכל כשר דמסתברא דהכי אגמריה רביה:

    מתני' אלא לאבא ולאביך כו' לאו שיורא הוא דבלאו איסור אישות נמי לא תפסי להו בה קידושין:

    אלמנה לכהן גדול כיון דקדושין תופסין בחייבי לאוין כדאמרינן בפ"ק דקדושין (דף יח:) ולהאי לא תפסי משום איסור אישות שבה אשתכח דשייר בגיטא:

    ולכל מי שיש לה עליו קדושין אם היתה פנויה ואפילו בעבירה דאיסור לאו:

    פסול דהוי שיור:

    26 more comments on this page.

    Rashi on Gittin 85a · Sefaria

    Tosafot

    דברי הכל כשר אע"ג דבחוץ פסול אפילו אחר התורף כדאמרינן בסמוך ואי בעית אימא לאחר התורף ודברי הכל מ"מ לא גזרינן ביה ע"מ אטו חוץ דחוץ אחר התורף אינו פסול אלא מדרבנן גזירה אטו לפני תורף ולא גזרינן גזירה לגזירה:

    רבא אמר מחלוקת לאחר התורף דרבי גזר ע"מ דלאחר התורף אטו ע"מ דלפני התורף אע"ג דלפני התורף נמי אינו אלא גזירה אטו חוץ כולה חדא גזירה היא:

    אבל לפני התורף דברי הכל פסול דגזרינן אטו חוץ ובחוץ הוא פסול גמור אפילו על פה דסבר רבא דלא נכתב לשם כריתות:

    ומתני' דקתני כתבו ואוקימנא בחוץ אבל על מנת לא פסול לאחר התורף ורבנן - והוא הדין דבלאו האי טעמא צריך לאוקומי מתני' אחר התורף מדקתני כתבו דמשמע אבל על פה כשר:

    תניתוה קטנה מתגרשת בקידושי אביה וא"ת ודלמא מן הארוסין איירי וביש לה אב דבת הויה היא ועוד אמאי לא קא מייתי מתניתין דפרק התקבל (לעיל גיטין דף סה.) קטנה שאמרה התקבל לי גיטי אינו גט עד שיגיע גט לידה ומוקמינן לה בפ"ב דקדושין (דף מד:) באין לה אב ואור"י דהך ברייתא משמע ליה בכל ענין אפילו אין לה אב או מן הנשואין דאין לאביה רשות בה אבל מתניתין דהתקבל מצי למדחיה בדיש לה אב כדמשמע פשט דמתניתין דקתני בתר הכי ואם אמר אביה כו' והכי הוה בעי למידק בפרק שני דקדושין (דף מד:) דביש לה אב עסקינן:

    חוץ מתרומתיך מהו פי' בקונטרס שאם תנשאי לכהן לא תאכל בתרומה ואין נראה לר"י דבלאו הכי לא אכלה בתרומה דגרושה מתחללת בביאת כהן ואפילו קידשה ונשאה ולא בא עליה דמשתמרת לביאה פסולה היא אע"ג דאהני מה שמשייר שתהא אסורה לאכול מן התורה מכל מקום נראה דוחק לפרש כן ונראה לפרש חוץ מתרומה שהוא כהן ומגרשה לכל דבר חוץ שלא תיאסר באכילתה אי הוי שיור דקנין כספו אמר רחמנא דע"י קידושין אוכלת בתרומה אם כן עדיין קידושין עליה ואין זה כריתות או דילמא בקידושין הא לא שייר שתוכל להתקדש למי שתרצה וכי האי גוונא פי' בקונטרס עצמו גבי חוץ מירושתך ומהפרת נדריך:

    Tosafot on Gittin 85a · Sefaria

    Rashba

    מתני' הרי את מותרת לכל אדם אלא אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט. לא הוה ליה למיתני הכא אלא הרי את מותרת לכל אדם אלא לכהן גדול ולכהן הדיוט הכא משום גרושין האלו עצמן היא אסורה לכל כהן, אלא הכא משום סירכיה נקט ליה משום דבכולי תלמודא נקט להו הכין.

    גמרא בעא מיניה רבא מרב נחמן חוץ מקדושי קטן מהו וכו' אמר ליה תניתוה מתגרשת בקדושי אביה אמאי והא בעינן ויצאה והיתה אלא אתיא לכלל הויה הכא נמי אתיא לכלל הויה. כך היא גירסת הספרים, ולפי גירסא זו איפשיטא לה בעיין וחוץ מקדושי קטן הרי זה פסול ובמקום יבם הרי זו מתיבמת וכן כתב הרמב"ם ז"ל, ואינו דומה לחוץ מן הנולדים דלא איפשיטא דהתם מחוסר לידה וגופא ליתא בעולם כלל אבל הכא גופא מיהא איתיה בעולם, ועוד דנולדים מחוסרים שתים לידה וגדלות, אבל רבנו חננאל ז"ל נראה דלא גריס בהא תניתוה דהאי נמי סלקא בתיקו, וחוץ מקדושי קטן וחוץ מן הנולדים וחוץ מבעל אחותיך בכולן הויא ספק מגורשת.

    גירות לא שכיחא מיתה שכיחא פירוש שכיחא טפי מגירות.

    Rashba on Gittin 85a · Sefaria

    Meiri

    אמר לה חוץ מקדושי קטן ר"ל שהזכיר לה חוץ מפלני והוא קטן שנמצא שאינו בר קדושין מצד קטנותו אלא שהוא בר קדושין לכשיגדל שיור הוא ופסול שהרי מכל מקום הוא בא לכלל הויה והרי קטנה מתגרשת בקדושי אביה לאחר מיתת אביה על ידי עצמה משום דאתיא לכלל הויה ומכל מקום אם אמר חוץ מקדושי קטן דרך כלל ר"ל שלא תתקדשי לשום קטן יראה לי שאין זה שיור שהרי אין קטן דרך כלל בר הויה לעולם:

    אמר לה חוץ מן הנולדים ר"ל שיש שם מעוברת ומשייר בה שלא תנשאי לאותו עובר הדבר ספק שמא מאחר שלא בא לעולם אינו שיור דהא עבד ונכרי איפשר דמיגיירי ואפי' הכי לא הוי שיור או שמא עבד ונכרי לאו לאיגיורי קיימי והני מיהא קיימי לאתילודי ומעתה מחמירין בה ויראה לי שאם אין כאן מעוברת שיאמר עליה כן בפרט אינו שיור וכן יראה לי בעבד שאפי' נתגלה דעת רבו לשחררו וכן נכרי שנתגלה דעתו להתגייר שאעפ"כ אינו שיור הואיל ובשעת הגט מיהא אינו שיור ויכולה לינשא להם אחר שנשתחרר ונתגייר שלא היה התנאי כלום:

    אמר לה חוץ מבעל אחותיך אף זו ספק שמא הואיל ועכשו אינה אצלו בת הויה אינו שיור או שמא זימנין דמתה אחותה ומיתה שכיחה והוי שיור ומתוך כך הדבר ספק ויראה שאפי' אחותה גוססת הדבר ספק:

    אמר לה חוץ מזנותך הרי את מותרת לכל אדם דרך אישות אבל לכל צד שבזנות תהי אשת איש גמורה אף זו ספק שמא הואיל ובנשואין לא שייר אינו שיור או שמא הואיל ושייר בביאה שיור הוא ומתוך כך הדבר ספק וכן אם אמר לה הרי את מותרת לכל אדם בביאה כדרכה הא לשלא כדרכה תהי באיסורך הדבר ספק:

    אמר לה הרי את מותרת לכל אדם לעניני אישות וביאה אבל להפרת נדרים תהי עדין ברשותי הרי זה ספק שמא הואיל ולא שייר בביאה אין זה שיור או שמא הפרת נדרים מכלל אישות היא וכדכתוב אישה יקימנו גו' אלמא שמצד הפרת הנדר קרויה עדין אשתו וכן אם אמר לה חוץ מתרומתיך ר"ל שהיתה בת כהן ואין לה זרע והיה לה לשוב ולאכל בבית אביה והוא משייר בה איסור תרומה מצד אישותו הדבר בספק שמא הואיל ולא שייר בנשואין אינו כלום או שמא קנין כספו כתוב אלמא שהיא נקראת אשתו מצד אכילת תרומה כשהיא אשת כהן וכן הדין ליקרא אשתו מצד מניעת תרומת אביה מצד אישותו וגדולי הרבנים פירשו חוץ מתרומתיך שאם תנשא לכהן לא תאכל בתרומה ואינו כן שאפי' לא אמר כן אינה אוכלת שהרי אסורה היא לכהן ויש מפרשין חוץ מתרומתיך שהיא אשת כהן ומשייר בה שתאכל עדין בתרומה ושמא זהו שיור ואינו גט או שמא אינו שיור והוי גט ואסורה בתרומה:

    אמר לה הרי את מותרת חוץ מירושתיך ר"ל שאני משייר בגיטיך שאם תמות אהא אני יורשך אף זו ספק שמא הואיל ולא שייר בביאה אינו שיור והוי גט ואינו יורשה או שמא הוי שיור ואינו גט ויורשה:

    אמר לה הרי את מותרת לכל מי שיקדשך בכסף חוץ ממי שיקדשך בשטר שלא תהי מקדשת לו או בהפך כל שישייר אחת מדרכי הקדושין אף זו ספק שמא הואיל ומכל מקום החליטה לאחת מהן אינו שיור או שמא הואיל והוקשו הויות אהדדי שיור של אישות הוא כל אלו ספק ודנין בהן להחמיר:

    המשנה השלישית והכונה בה בענין החלק השני והוא שאמר גופו של גט הרי את מותרת לכל אדם ר' יהודה אומר ודן יהוי ליך מני ספר תרוכין וגט פטורין ואגרת שבוקין למהך להתנסבא לכל גבר די תיצביין גופו של גט שחרור הרי אתה בן חורין הרי אתה של עצמך אמר הר"ם ר' יהודה סבר שעם היות גוף הגט הוא הרי את מותרת לכל אדם יתחייב מזה שיכתובו בו ודין די יהוי ליכי מנאי וגו' והלכה כר' יהודה ומותר לכתוב הגט באי זה לשון שיהיה ובאי זה כתיבה שתהיה וזה בשני תנאים תנאי בלשון תנאי בכתיבה אולם תנאי הלשון הוא שישמור מאלו הענינים בנסחת הגט אצלנו אולם תנאי בכתיבה שלא יהיה בו דמיון מובן בענין אחר מחסרון או מהפסד צורת האותיות המוסכמות אצל האומה ההיא:

    3 more comments on this page.

    Meiri on Gittin 85a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בד"ה ד"ה כשר כו' מ"מ לא גזרינן ביה ע"מ אטו חוץ כו' עכ"ל ר"ל אפילו לרבי דגזר חדא גזירה כי האי גוונא לא גזר משום דהוי גזירה לגזירה וק"ל:

    גמ' אבא ואביך בני נישואין כו' דלמא בנשואין דעבר ואינסיב כו' מיהו לא מיקרי בהו נשואין דלא חלו כמו שכתבו התוספות לעיל בשם התוספתא באמר לה לא תנשאי לאבא ולאביך דהרי זה גט אפילו נשאת להם וק"ל:

    Chidushei Halachot on Gittin 85a · Sefaria

    Penei Yehoshua

    תוס' בד"ה רבא אמר כו' כולה חדא גזירה היא עכ"ל כתבו כן לשיטתם משא"כ לשיטת הרמב"ם ז"ל דבכל התנאים יש לפסול משום ברירה ובשיטת הירושלמי מצינן למימר דלרבי נמי לאו משום גזירה לגזירה הוא אלא דלפני התורף אין לחלק כלל בין חוץ לשאר תנאים אלא בכולהו פסול משום ברירה אלא דרבי גזר בהאי גזירה דברירה נמי לאחר התורף אטו לפני התורף ורבנן לא גזרי ונהי דר' זירא נקיט להדיא דגזרינן ע"מ אטו חוץ היינו משום דמוקי לברייתא לפני התורף ואפ"ה מכשרי רבנן אלמא דלא משמע להו בכה"ג טעמא דברירה. משא"כ לרבא דמוקי למתניתין וברייתא לאחר התורף א"כ אתי שפיר דכ"ע אית להו דלפני התורף פסול משום ברירה אלא דפליגי אי גזרינן בטעמא דברירה לאחר התורף אטו לפני התורף או לא משא"כ במתניתין דאיירי בחוץ מוקי לה רבא לאחר התורף דנהי דרבנן לא פסלי בכה"ג משום ברירה אפ"ה בחוץ פסול לגמרי שאין זה כריתות כלל וכחספא בעלמא הוא ל"ש טופס ל"ש תורף אבל לפני התורף לא מיתוקמא מתניתין דא"כ מאי איריא חוץ כל התנאים פסילי משום ברירה ומה"ט גופא דברירה יש לפסול אפילו בעל פה וכמ"ש הרמב"ם ז"ל להדיא ולפ"ז יצדק היטב הא דאמרינן ואזדא רבא לטעמיה כן נ"ל נכון ואפשר שהיא ג"כ שיטת רש"י ז"ל וראיתי להרב המגיד שכתב דלהרמב"ם ז"ל לאוקימתא דרבא לרבי לית ליה טעמא דברירה אלא ע"מ אטו חוץ ורבנן אית להו טעמא דברירה ואני משתומם על דבריו מי הכריחו לפרש כן דלפ"ז פליגי רבי ורבנן בסברות הפוכות. ולדרכינו אתי שפיר טפי דלר' זירא כ"ע לית להו טעמא דברירה ולרבא לכ"ע אית להו טעמא דברירה והא דאמרינן לרבי גזירה לאחר התורף אטו לפני התורף היינו נמי משום טעמא דברירה וכדפרישית ודוק היטב:

    בד"ה תניתוה קטנה מתגרשת כו' וא"ת ודלמא מן האירוסין איירי וביש לה אב כו' עכ"ל. ונראה דלשיטת רש"י ז"ל לעיל דף ס"ד קודם שחזר בו דקטנה שיש לה אב אינה מתגרשת אלא ע"י אביה א"כ אין מקום לקושיית התוספות דלישנא דברייתא דהכא משמע דאתא לאשמעינן דאע"ג שנתקדשה ע"י אביה אפ"ה מתגרשת ע"י עצמה וכן נראה מלשון רש"י ז"ל כאן וא"כ ע"כ איירי באין לה אב אלא דהתוספות לשיטתייהו שכתבו שם דרש"י עצמו חזר בו דאף ביש לה אב נמי מתגרשת ע"י עצמה וא"כ מקשו שפיר אלא דאף לפ"ז יש ליישב כיון דברייתא לא אתא לאשמעינן בהא אי מתגרשת ע"י עצמה או ע"י אבי' דהא סתמא קתני ואכתי לא שמעינן מידי אע"כ דאתא לאשמעי' דקטנה מתגרשת אע"ג דלא בת הויה היא כנ"ל ואפשר שהתוספות נתכוונו לזה בתירוצם וק"ל:

    בד"ה חוץ מתרומתיך פי' בקונטרס כו' ואין נראה לר"י כו' וכי האי גוונא פי' בקונטרס עצמו גבי חוץ מירושתך כו' עכ"ל. ונראה שרש"י לא רצה לפרש כן בחוץ מתרומתיך דאיירי שהתנה עליה שעדיין תאכל בתרומה דא"כ התנה עליה בדבר שא"א לקיימו וה"ל כמפליגה בדברים לא מיבעי' לאביי דלעיל דבע"מ שלא תאכל בשר חזיר דה"ל מפליגה בדברים א"כ ה"נ דכוותיה אלא דאפילו לרבא דאמר אפשר דאכלה ולקייא אפשר דמודה הכא דה"ל כמתנה על מה שכתוב בתורה דומי' דהרי את מקודשת ע"מ שאין לך עלי שאר כסות ועונה ולא שייך הכא לומר לא תיכול ולא תיגרש דהא לא א"ל ע"מ אלא חוץ מתרומתיך נמצא שגירשה לגמרי אלא שהתנה שתאכל בתרומה וזה א"א לקיימו דמדאורייתא אסורה לאכול בתרומה כן נ"ל ואע"ג דהכא לא אמר ע"מ אלא חוץ אפ"ה נראה דשייך בזה לומר דהוי מתנה על מה שכתוב בתורה וכמפליגה בדברים ומש"ה הוצרך לפרש בע"א שהתנה שאם תנשא לכהן לא תאכל בתרומה והתוספות לא משמע להו דה"ל כמפליגה בדברים כיון דאמר חוץ ודעתם רחבה מדעתינו וצ"ע:

    Penei Yehoshua on Gittin 85a · Sefaria

    Gilyon HaShas

    תוס' ד"ה תניתוה קטנה וכו' בסה"ד דביש לה אב עסקינן עי' לעיל דף סד ע"ב תד"ה נערה:

    Gilyon HaShas on Gittin 85a · Sefaria

    Chiddushei Rabbi Akiva Eiger

    רש"י ד"ה לאבא ולאביך, דבלא"ה אסורה להם, תמהני דמשמע בלאו ה"ט דאסורה להם מעיקרא היה הזנות שיור וא"כ יקשה בחוץ מעכו"ם דממילא זנות בכלל. והרי בעכו"ם ב"ד של שם גזרו ומדאורייתא מותרת לו ולהוי שיור. ואלולי דברי רש"י ז"ל היה נ"ל דיסוד הכלל הוא דבעי' ויצאה והיתה לאיש אחר. היינו דהיציאה יהיה להתירה לכל מי ששייך בו והיתה לאיש אחר. ולגבי זה צריך להתיר' בכללות אף בזנות, אבל במי שאין לה תפיסות קדושי' עליו ולא קרי' לגבי' והיתה לאיש אחר. לגבי היאך לא בעי ויצא'. שיתיר הגט לגבי' ואינו כלל בגדר שיור. ובזה מיישב לכאורה מה דק"ל בסוגיין דפשיט נולדים מעכו"ם ועבד. הא י"ל דמתני' לא מיירי באומר חוץ מפלוני והוא עכו"ם אלא דאמר בלשונו חוץ מעכו"ם ועבד. ובכה"ג אם יתגייר תהיה באמת מגורשת לו דלא שייר רק כ"ז שהם עכו"ם ועבד וכנראה מלישנא דרש"י שכ' באיבעי' חוץ מקטן שאמר חוץ מפלוני והוא קטן. משמע דבאומר חוץ מקטן היינו רק בעודו קטן. ולפי הנ"ל ניחא דאם איתא דעכו"ם מקרי בר הוי' דאתי לכלל הויה. א"כ גם לגבי' שייך דהגט מתירה דקרינן גבי' והיתה לאיש אחר, וממילא יהא בו דין שיור, וא"כ יהיה הזנות שיור במה שמשייר הזנות בעודו עכו"ם ויהי' הפשיטות באותו צד דזנות הוי ג"כ שיור, אולם מדברי רש"י באבא ואביך דלא משמע כן, צ"ע כנ"ל:

    Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Gittin 85a · Sefaria

    Ben Yehoyada

    קְטַנָּה מִתְגָּרֶשֶׁת בְּקִדּוּשֵׁי אָבִיהָ אַמַּאי וְהָא בְּעֵינָן וְיָצְאָה וְהָיְתָה עיין בהמאסף שנה שניה גליון י"ט סימן פ"ד מה שכתבתי אנא עבדא בדבר זה ועוד עיין שם בגליון ל"ה סימן קמ"ז מה שכתבתי בס"ד עוד באותו ענין, עיין שם.

    Ben Yehoyada on Gittin 85a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Gittin, daf 85, Amud Aleph, about 416 words in 27 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 27 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 122 words

      Opens “דברי הכל כשר. ומתני' דקתני ״כתבו״ ואוקימנא…”

    2. Segment 224 words

      Opens “ורבא אמר: מחלוקת לאחר התורף דרבי סבר:…”

      Named: רבי סבר, רבא.

    3. Segment 314 words

      Opens “ומתני' דקתני ״כתבו״ ואוקימנא בחוץ״; אבל ״על…”

    4. Segment 420 words

      Opens “תני אבוה דרבי אבין קמיה דרבי זירא:…”

      Named: רבי אבין, רבי זירא.

    5. Segment 59 words

      Opens “אלא אימא: לדברי הכל כשר, והיכי דמי…”

    6. Segment 620 words

      Opens “ולימא: הרי זה פסול ורבי! תנא ״דברי…”

    7. Segment 721 words

      Opens “מתני׳ ״הרי את מותרת לכל אדם אלא…”

      Named: אבא.

    8. Segment 829 words

      Opens “״הרי את מותרת לכל אדם״ אלא אלמנה…”

    9. Segment 919 words

      Opens “גמ׳ כללא דרישא לאתויי שאר חייבי כריתות.…”

    10. Segment 1022 words

      Opens “בעא מיניה רבא מרב נחמן: חוץ מקדושי…”

      Named: רב נחמן, רבא.

    11. Segment 116 words

      Opens “א"ל תניתוה: קטנה מתגרשת בקידושי אביה.…”

    12. Segment 1214 words

      Opens “אמאי? והא בעינן: ויצאה והיתה אלא אתיא…”

    13. Segment 1312 words

      Opens “״חוץ מן הנולדים״, מהו? השתא מיהא לא…”

    14. Segment 1413 words

      Opens “א"ל תניתוה: ״לעבד ולעובד כוכבים אם איתא…”

    15. Segment 157 words

      Opens “הנך לאו לאיגיורי קיימי, הני לאיתילודי קיימי.…”

    16. Segment 1616 words

      Opens “חוץ מבעל אחותה, מהו? השתא מיהא לא…”

    17. Segment 1717 words

      Opens “אמר ליה: תניתוה: ״לעבד ולעובד כוכבים עבד…”

    18. Segment 1811 words

      Opens “״חוץ מזנותיך״, מהו? בנשואין הא לא שייר,…”

    19. Segment 1923 words

      Opens “א"ל תניתוה: ״לאבא ולאביך״. ובמאי? אילימא בנשואין,…”

      Named: אבא.

    20. Segment 204 words

      Opens “דלמא בנשואין, דעבר ואינסיב.…”

    21. Segment 2116 words

      Opens “חוץ משלא כדרכה, מהו? בכדרכה הא לא…”

    22. Segment 2218 words

      Opens “״חוץ מהפרת נדריך״, מהו? בנשואין הא לא…”

    23. Segment 2315 words

      Opens “״חוץ מתרומתיך״, מהו? בנשואין הא לא שייר,…”

    24. Segment 2416 words

      Opens “״חוץ מירושתיך״, מהו? בנשואין הא לא שייר,…”

    25. Segment 2518 words

      Opens “״חוץ מקידושיך בשטר״, מהו? מי אמרינן: אפשר…”

    26. Segment 261 words

      Opens “תיקו.…”

    27. Segment 279 words

      Opens “מתני׳ גופו של גט: ״הרי את מותרת…”

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Gittin 85a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026