Talmud Builders

    Gittin 82a

    Chapter 8 - HaZorek Get

    גם: גיטין דף פ״ב ע״א, פרק ח׳ הזורק גט

    English translation - Gittin 82a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1as it teaches by skipping one by one. The examples given relate to one witness missing, e.g., seven ties and six witnesses, and so on. They do not include a case in which two witnesses are missing, e.g., seven ties and five witnesses. This indicates that the dispute between Rabbi Akiva and Ben Azzai is only with regard to the signature of one witness. The Gemara affirms: Conclude from it that this is so.

    2Abaye said: Learn from it that this relative, who is allowed to sign a folded and tied bill of divorce, can sign if he wants to sign, either at the beginning, as the first signature, in the middle, or at the end.

    3From where does Abaye infer this? From the fact that it did not designate a place for him to sign. And learn from it, as well, that from any three of the witnesses who signed on a folded and tied bill of divorce, we can ratify the bill of divorce, i.e., it can be ratified based on their signatures. And we do not need to confirm the signatures specifically of three consecutive witnesses.

    4As if it enters your mind that we need consecutive witnesses, then they should designate a place for this relative to sign, in the beginning, or in the middle, or at the end, and they should then validate the use of many disqualified witnesses. It could have been instituted that every third witness may be disqualified. Since in any group of three witnesses, two of them would be valid, more than one disqualified witness could be allowed. Since it is possible to ratify a bill of divorce by confirming signatures that are not consecutive, and therefore there is concern that the court will rely on two disqualified witnesses, the Sages consequently allowed the use of only one disqualified witness.

    5With regard to the halakha concerning the dispute in the mishna, it is related that when they came before Rabbi Ami with a question pertaining to a bare bill of divorce that needed more witnesses, he said to the person overseeing: Go out and complete it even with a slave from the general public, in accordance with the opinion of ben Nannas.

    6MISHNA: With regard to one who divorces his wife and said to her while handing her the bill of divorce: You are hereby permitted to marry any man except [ ella ] for so-and-so, Rabbi Eliezer permits her to remarry based on this divorce. And the Rabbis prohibit her from remarrying, as their bond is not entirely severed by this divorce, and she is therefore still considered his wife. What should he do so the divorce may take effect? He should take it from her and hand it to her again, and he should say to her: You are hereby permitted to marry any man. If he wrote his qualification inside the bill of divorce, even if he then erased it, the bill is invalid since it was not written in a valid manner.

    7GEMARA: A dilemma was raised before the Sages: What is the meaning of this word ella in the husband’s statement? Does it mean except, i.e., the husband intended to divorce his wife in a manner that would render her permitted to marry only a limited group of men? Or does it mean: On the condition, i.e., the husband intended to grant her full divorce on the condition that she would not marry so-and-so?

    8The Gemara elaborates on how this dilemma affects the understanding of the dispute between Rabbi Eliezer and the Rabbis: Does ella mean except, and therefore it is specifically with regard to the exception of a certain man from the intended divorce that the Rabbis disagree with Rabbi Eliezer and hold that the divorce is invalid? This would be because in a case where the husband noted an exception, it is as if he left out part of her bill of divorce; since she is not permitted to remarry anyone she wishes it does not entirely sever the bond between them. But with regard to divorce on the condition that she will not marry a certain man the Rabbis agree with Rabbi Eliezer that it is valid, just as is the case with regard to any typical condition which the husband attaches to the divorce of his wife.

    9Or perhaps this is the meaning of ella : On the condition? Accordingly, it is specifically with regard to divorce on the condition that the wife will not marry a certain man that Rabbi Eliezer disagrees with the Rabbis and allows her to remarry based on this divorce; but with regard to the exception of a certain man from the woman’s right to remarry he concedes that the divorce is invalid as the husband left out part of her bill of divorce.

    10Ravina said: Come and hear a solution to this dilemma from the following mishna ( Nega’im 12:1): All houses become ritually impure through leprous sores of the house except [ ella ] for those belonging to gentiles. Granted, if you say that the meaning of the word ella is except, this mishna is well understood. But if you say that its meaning is on the condition, the resulting interpretation of this mishna is that the houses of Jews become impure only on the condition that the houses of gentiles do not become impure; consequently, if the houses of gentiles become impure, the houses of Jews do not become impure. Does this interpretation make any sense?

    11Moreover, an objection against this interpretation may be raised as follows: Do the houses of gentiles become ritually impure at all? But isn’t it taught in a baraita that from the verse: “And I put the plague of leprosy in a house of the land of your possession” (Leviticus 14:34), it is derived that only the land of your possession, i.e., the houses of Jews, becomes impure through leprous sores of the house, but the houses of gentiles do not become impure through leprosy? Rather, conclude from the mishna that the meaning of ella is except. The Gemara concludes: Conclude from it that ella means except.

    12According to this conclusion, our mishna is not in accordance with the opinion of this tanna , as it is taught in a baraita that Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, said: Rabbi Eliezer and the Rabbis did not disagree with regard to one who divorces his wife and said to her while handing her the bill of divorce: You are hereby permitted to marry any man except for so-and-so; rather, they were in agreement that in that case she is not divorced. With regard to what case did they disagree? It was with regard to one who divorces his wife and said to her: You are hereby permitted to marry any man on the condition that you will not marry so-and-so,

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    דקא מדלג ותני חד חד - שהולך ומחסר העדים מן הקשרים אחד אחד בכל דילוג ודילוג שמנה במשנתנו לא דילג אלא אחד במנין הקשרים:

    שמע מינה האי קרוב חתים - בין בתחילה קודם לכשרים בין באמצעו בין בסופו:

    מדלא קבע ליה מקום - לקרחה במתני':

    ושמע מינה - מדלא קבע מקום שמע מינה דכל גיטין ושטרות מקושרים היוצאין בבית דין להעיד על חתימת העדים לקיימו:

    מכל תלתא - סהדי דחתימי ביה שיכירו עדי השוק את חתימתן מקיימינן ליה לגיטא ואפילו הן מפוזרין כגון אם יש בו י' עדים ועדי השוק מכירין את כתב הראשון והשלישי והחמישי ולא בעינן שיכירו אותן שלשה רצופין:

    דאי ס"ד בעינן רצופין - אמאי לא הוכשרו בו אלא השלמת קרוב אחד ומשום דלמא אתי לקיומיה בשני קרובים וחד כשר כדאמרינן לעיל:

    ליקבע ליה מקום - להשלמת קרובים:

    או בתחילה - קודם לשנים הכשרים בכל שלשה ושלשה החתומין בו:

    או באמצע - כל ג' וג' חתומין יכשיר קרוב אחד כגון כשר וקרוב וכשר וחוזר וחותם כשר וקרוב וכשר וכן לעולם:

    או בסוף - כל ג' וג' יקבע מקומו:

    ולכשר ביה - קרובים טובא וליכא למיחש דלמא אתי לקיומיה בשני קרובים וחד כשר דהא לא משכחת שני קרובין בכל ג' רצופין שבו שאין לך בו שנים קרובים שלא יהא הפסק ב' כשרים ביניהם אלא מדלא אשכח תקנתא להשלמת שני קרובים בקביעות מקום שמע מינה לא בעינן רצופין הלכך חיישינן דלמא מקיים ליה בקרובין מפוזרין:

    כי אתו לקמיה דר' אמי - גט מקושר שלא הזמין לו עדים למנין קשריו והסופר והעדים בפנינו ועדיין לא נמסר לה:

    א"ל כו' - כבן ננס:

    כן הוא עיקרה של סוגיא זו ולא שמעתיה כן אלא כביאורה בקונטרס מורי הזקן:

    מתני' המגרש - ואמר לה - בשעת מסירה:

    גמ' על מנת הוא - על מנת שלא תנשאי לפלוני:

    אבל בעל מנת מודו - רבנן דבגט לא שייר שהתירה במסירת הגט לכל אדם אלא שהתנה עמה על מנת שלא תנשאי לזה ואין זה אלא כתנאי בעלמא:

    אלא של עובדי כוכבים - דכתיב אחוזתכם:

    גיטין 82 עמוד א

    1דקא מדלג ותני חד חד; שמע מינה.

    2אמר אביי: שמע מינה, האי קרוב חתים אי בעי בין בתחילה, בין באמצע, בין בסוף.

    3ממאי מדלא קבע ליה מקום. ושמע מינה: מכל תלתא מקיימינן, ולא בעינן רצופין.

    4דאי סלקא דעתך בעינן רצופין, לקבע ליה מקום להאי קרוב בתחילה או באמצע או בסוף; ולכשר ביה טובא.

    5כי אתו לקמיה דרבי אמי, אמר ליה: צא והשלים עליו עבד מן השוק.

    6הדרן עלך הזורק׃

    Mishna

    7המגרש את אשתו, ואמר לה: ״הרי את מותרת לכל אדם, אלא לפלוני״. ר' אליעזר מתיר, וחכמים אוסרים. כיצד יעשה? יטלנו הימנה ויחזור ויתננו לה, ויאמר לה: ״הרי את מותרת לכל אדם״. כתבו בתוכו, אע"פ שחזר ומחקו פסול.

    Gemara

    8איבעיא להו: האי ״אלא״ ״חוץ״ הוא, או ״על מנת״ הוא?

    9״חוץ״ הוא ובחוץ״ הוא דפליגי רבנן עליה דר' אליעזר, דהא שייר לה בגט; אבל בעל מנת״ מודו ליה, מידי דהוה אכל תנאי דעלמא;׃

    10או דלמא ״על מנת״ הוא ובע"מ הוא דפליג ר' אליעזר אדרבנן; אבל בחוץ מודה דהא שייר לה בגט.

    11אמר רבינא, ת"ש כל הבתים מטמאין בנגעים, אלא של עובדי כוכבים אי אמרת בשלמא ״חוץ״ הוא שפיר; אלא אי אמרת ״על מנת״ הוא על מנת דלא מיטמו בתי עובדי כוכבים הוא דמיטמו בתי ישראל, הא מיטמו בתי עובדי כוכבים לא מטמאי בתי ישראל?!

    12ועוד, בתי עובדי כוכבים מי מטמאי?! והתניא: (ויקרא יד, לד) ״ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם״ ארץ אחוזתכם מטמאה בנגעים, ואין בתי עובדי כוכבים מטמאין בנגעים! אלא שמע מינה ״חוץ״ הוא; ש"מ׃

    Mishna

    13דלא כי האי תנא דתניא, אמר ר' יוסי בר' יהודה: לא נחלקו רבי אליעזר וחכמים על המגרש את אשתו, ואמר לה: ״הרי את מותרת לכל אדם, חוץ מפלוני״ שאינה מגורשת. על מה נחלקו? על המגרש אשתו, ואמר לה: ״הרי את מותרת לכל אדם, על מנת שלא תנשאי לפלוני״׃

    Tosafot

    צא והשלם עליו עבד מן השוק - אומר ר"י דהך דהכא פליג אדחזקיה דאמר בפרק גט פשוט (ב"ב דף קסב:) מילאהו בקרובים כשר דמשמע דוקא קרובים כשרים למילוי ומעשה בא לפני רבינו משולם באחד שכתב גט לאשתו והחתים עליו ב' עדים ואחר זמן החתים עליו עד שלישי והכשירו מסברא דהא דאמרינן דאין עדי הגט חותמין זה בלא זה היינו בשנים או שזימן שלשה יחד שאין הגט יכול להיות בפחות אז יחתמו כולם זה בפני זה אבל כשהגט נגמר בשנים ולא היה אז דעתו להחתים יותר כשחזר והחתים שלישי אין נפסל בכך כיון שנגמר ע"י הראשונים ור"ת הביא ראיה מכאן דכשר דלישנא דצא והשלם עליו עבד מן השוק משמע שכבר חתמו הראשונים ולא היה צריך כי אם להשלים אלמא כיון שכבר הוכשר הגט ע"י הראשונים תו לא מיפסיל בהשלמת אחרים זה שלא בפני זה ומיהו בקונטרס פירש והסופר והעדים בפנינו ועדיין לא נמסר משמע שסובר דבעינן זה בפני זה ומה שפירש ועדיין לא נמסר לה ר"ל שהעדים לא חתמו עדיין ולהכי לא נמסר לה וחותמין כולן זה בפני זה אך מה שפי' שהסופר בפנינו בחנם פירש דמה לנו אם הלך לו הסופר וכן פירש הר' אלחנן דנראה לפוסלו דכיון שבא להחתים שלישי גילה בדעתו שלא יהא גט עד שהחתים שלישי וחתימתו אין כלום כיון שלא חתמו זה בפני זה:

    מתני' המגרש - אבל בעל מנת מודו ליה - לכאורה היה נראה דדוקא בעל מנת שלא תינשאי מודו דלא הוי שיור משום דהותרה אצלו בזנות אבל בעל מנת שלא תיבעלי ולא תינשאי הוי שיור כמו חוץ ולהכי נקט בברייתא בסמוך על מנת שלא תינשאי גרידא דבשלא תינשאי ולא תיבעלי מודה ר' אליעזר דהוי שיור כמו חוץ וכן משמע קצת דהא לקמן פריך ארבי יוסי הגלילי דאמר היכן מצינו אסור לזה ומותר לזה במאי אי בעל מנת הרי הותרה אצלו בזנות אלא בחוץ ואי בעל מנת שלא תינשאי ולא תיבעלי קאמר רבי אליעזר נמי לא הוי שיורא מאי קאמר הרי הותרה אצלו בזנות ועוד למאי דמוקי לה בחוץ אדמקשה ר' יוסי הגלילי לרבי אליעזר מחוץ ליפרוך להו לרבנן דמודו בעל מנת שלא תינשאי ושלא תיבעלי דלא הותרה אצלו בזנות ומיהו נראה לר"י דאפילו בעל מנת שלא תינשאי ושלא תיבעלי מודו רבנן דלא הוי שיורא דכיון דאין אוסרה אלא בלשון תנאי הוי כאילו הותרה לכל ולהכי לא מצי פריך מידי רבי יוסי הגלילי אדרבנן וכי קאמר אילימא בעל מנת הרי הותרה אצלו בזנות הוה מצי למיפרך שאפילו לא הותרה אצלו בזנות כגון על מנת שלא תינשאי ולא תיבעלי דהרי הותרה לכל כיון דלא אסרה אלא דרך תנאי אלא נקט קושיא פשוטה ע"מ שלא תינשאי גרידא הנזכר בברייתא דאל"כ אדמפליג בסמוך בין ע"מ לחוץ לפלוג בע"מ גופיה ועוד דקאמר או דלמא האי אלא ע"מ הוא כו' אף על גב דבאלא אסיר נשואין ובעילה אפ"ה לא הוי שיור אף על גב דבחוץ מודו להו ובסמוך דקאמר ומתניתין דאוקימנא בחוץ מאי טעמא דרבי אליעזר אבל לרבנן אפילו בעל מנת שלא תינשאי ולא תיבעלי אתי שפיר מידי דהוי אכל תנאים דעלמא:

    אם כתבו בתוכו אע"פ שחזר ומחקו פסול - פירוש לפי שלא נכתב הגט אלא על תנאי זה ואין כאן כריתות משמע דוקא חוץ דלא הוה כריתות חזר ומחקו פסול אבל שאר מחקין כשרין בגט רק שיעשה קיום המחק לפני שריר וקיים ומ"מ נהגו העולם להחמיר:

    אמר רבינא תא שמע כל הבתים כו' - ומדתנן בריש זבחים (דף ב.) כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשירין אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה לא הוה מצי לאיתויי ראיה דהתם לא שייך לא על מנת ולא חוץ ואותו אלא לא הוי אלא לשון רק או אבל:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rashba

    אמר אביי שמע מינה האי קרוב - כלומר שבמקושר חתים בין בתחילה בין באמצע בין בסוף, ולמחתם פסול או קרוב בשאר שטרות שאינן מקושרין כתבתי בריש פרק המביא בתרא בסיעתא דשמיא.

    אמר להו [ליה] צא והשלם עליו עבד מן השוק - מלשון השלמה משמע שכבר נשלם והיה חסר עד להשלים, ומכאן היה מביא רבנו תם ז"ל ראיה לגט פשוט שנחתם בשני עדים כשרים והוסיף בו הבעל עד שלישי שלא בפני העדים שהוא כשר וכן שכן הוא שכאן הוא צריך להשלמה ושם החתימו בחנם, והרב רבי משולם היה מכשירו מסברא דהא דאמרינן עידי הגט אין חותמין זה בלא זה היינו דוקא בשנים שאין הגט נגמר עד שיחתומו דהוי דומיא דכולכם אי נמי בעשרה המזומנים בתחילה לכך אבל היכא שכבר נגמר הגט בשנים מה לנו אם יחתום עוד עד שלישי שלא בפני השנים הראשונים דכיון שלא היה מתחלה בדעתו להחתים בו יותר לא שייך למיגזר ביה משום כולכם דלא דמי לה כלל, ומקצת מרבותינו הצרפתים ז"ל אמרו דיש לפסלו משום דכיון שחזר הבעל והחתים בו עד שלישי הרי גלה בדעתו שאינו רוצה שיהא הגט גט אלא אם כן תועיל חתימתו של זה והיא אינה מועלת לפי שחתם שלא בפני האחרים והוה ליה כאלו בטלו הבעל, והדבר צריך תלמוד.

    ובחוץ הוא דפליגי רבנן עליה דרבי אליעזר דהא שייר ליה בגט - כלומר שאין זה כריתות שהרי אינו כורת לגמרי דלגבי האי אכתי אגידא ביה ואין זה כריתות, אבל בעל מנת מודו ליה מידי דהוה אכל תנאין דעלמא דאין פוסלין בגט, והאיעל מנת משמע אפילו דומיא דחוץ כגון דאמר לה על מנת שלא תנשאי לו ולא תבעלי לו דלא הותרה אצלו אפילו בזנות והיינו דאמרינן לקמן כל תנאין דעלמא לא שייר ליה בגט והכא שייר ליה בגט, והשתא הוה משמע ליה דאין זה שיור בגט דהא לא משייר בגט כלל שאינו אומר לה שלא תהיה מותרת לזה אלא הוה ליה כאלו מתירה לכל ואפילו לזה ומגורשת היא אצלו ומתנה עליה מצד אחר על מנת שלא תבעל לו לא בנשואין ולא בזנות, ולקמן הוה משמע ליה דמכל מקום כיון דלעולם אסורה לזה בין בזנות בין בנשואין שייר בגט דאכתי אסירא להאי מחמתן והלכך שיור בגט איכא ולא דמי לשאר תנאין דליכא שיורא בגט, ותדע לך דהכא על מנת דומיא דחוץ קאמר מדלא מפליג אלא בין על מנת לחוץ ואם איתא לפלוג וליתני בעל מנת גופיה [בנדפס: בין על מנת שלא תנשאי] בין על מנת שלא תנשאי לו ולא תבעלי לו, והא דאמרינן לקמן גבי נענה רבי יוסי הגלילי ואמר היכן מצינו אסורה לזה ומותרת לזה, במאי אילימא בעל מנת הרי הותרה אצלו בזנות אלא בחוץ, דאלמא בעל מנת לא משכחת לה שתהא אסורה לו בזנות דאם כן מאי קושיא אפילו בעל מנת משכחת לה לדרבי יוסי הגלילי כגון דאמר לה על מנת שלא תנשאי לו ולא תבעלי לו, אלא ודאי משמע דעל מנת כי האי הרי הוא כחוץ ומאן דפליג בעל מנת כי האי פליג נמי בחוץ ומאן דפליג בחוץ בהאי נמי פליג, יש לומר דסבירא ליה למקשה דאם איתא דרבי יוסי הגלילי כמאן דאמר בעל מנת פליגי מסתמא אעל מנת שלא תנשאי לפלוני גרידא השנוי בברייתא היה משיב תשובתו, כן תירצו בתוספות, ויש מפרשים דהא דקאמר הרי הותרה אצלו בזנות הוא הדין דהוה מצי למימר הרי הותרה אצלו בין בזנות בין בנישואין דמגורשת גמורה היא אצלו כשם שהיא מגורשת אצל כל אדם אלא שחזר ואסרה עליו בתנאי, וכיון אצלו בגט אף שנאסרה בתנאי המותר מותר לכל קרינן ביה, אלא שיש עליה תנאי שלא תבעל לזה כלל לא בזנות ולא בנישואין ומשום הא אף על פי שלא הותרה הותרה אצלו אפילו בזנות משום תנאי לא חשיבא אסורה לזה ומותרת לזה כמול שכתבתי אלא הואיל ומצא קושיא פשוטה בעל מנת שלא תנשאי גרידא המוזכר בברייתא נקט לה, אי נמי איכא למימר דדוקא הותרה אצלו בזנות קאמר וכגון שלא התנה עליה אלא על מנת שלא תנשאי לפלוני דהשתא הותרה אצלו בזנות, והוה ליה לשנויי בעל מנת שלא תנשאי ושלא תבעלי אלא לא ניחא ליה לאוקומה בתרי תנאי שלא תנשאי ושלא תבעלי וניחא ליה לאוקמה בחוץ משום דאידך תנא אמר נמי חוץ.

    אלא לאו שמע מינה חוץ הוא שמע מינה - כלומר ובחוץ הוא דפליגי אבל בעל מנת אפילו דומיא דחוץ מודו ליה רבנן דמגורשת דלאו שיורא בגט הוא כדפרישית והא דלא בעי הכא מאי טעמייהו דרבנן דמודי בעל מנת כדבעי לקמן לרבי אליעזר, משום דהכא מן ההוא טעמא סלקי דמעיקרא הכי איבעיא לן או דילמא בחוץ הוא דפליגי אבל בעל מנת מודי ליה מידי דהוה אכל תנאין דעלמא, ולקמן נמי כי איבעיא לן מאי טעמא דרבי אליעזר עיקר בעיין לאו משום דרבי אליעזר היא דאדרבה טעמיה דרבי אליעזר מיפשט פשיטא לן מידי דהוה אתנאין דעלמא אלא משום דבעו לפרושי טעמייהו דרבנן הוא דמפרש תחלה טעמיה דרבי אליעזר כלומר כיון דטעמיה דרבי אליעזר מידי דהוה אכל תנאין דעלמא ולטעמא דמסתבר קאמר מאי טעמייהו דרבנן דפליגי עליה ואיצטריך לפרושי דלדידהו איכא לאיפלוגי בין האי לשאר תנאין דעלמא, כך נראה לי.

    Babylonian Talmud · folio map

    Gittin 82a

    Gittin 82a. The full printed text of this folio side - 13 numbered segments, about 283 words - with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit - the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Gittin 82a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026