Talmud Builders

    Gittin 84a

    Chapter 9 - HaMegaresh

    גם: גיטין דף פ״ד ע״א, פרק ט׳ המגרש

    English translation - Gittin 84a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1It stands to reason, both according to Rabbi Eliezer and according to the Rabbis, that once he separates her, he has separated her entirely. By rendering her entirely permitted for one day he dissolves the bond between them and the divorce takes effect.

    2§ The Sages taught ( Tosefta 6:7) that if a man says to his wife: This is your bill of divorce on the condition that you marry so-and-so, she may not marry that man, but if she marries him the marriage is valid and she need not leave her husband.

    3The Gemara asks: What is the baraita saying? She is forbidden from marrying whom? Rav Naḥman said that this is what the baraita is saying: She may not marry him, i.e., she may not marry the man mentioned by her husband in the condition, lest people say that these people are giving their wives to each other as a gift. But if she marries another man she need not leave him.

    4The Gemara asks: Do we not remove her from him, thereby allowing a married woman to marry anyone, due to a rabbinic decree, lest people say that the husband is giving her as a gift? As long as the condition that she would marry a specific man is not fulfilled, she is a married woman by Torah law.

    5Rather, Rav Naḥman said that this is what the baraita is saying: She may not marry him, i.e., the man who was specified in the condition, lest people say that they are giving their wives to each other as a gift. But if she marries him she need not leave him, as we do not remove a woman from her husband due to a decree.

    6Rava said to Rav Naḥman: It may be inferred from your statement that it is specifically to him that she may not get married, but she may marry another man ab initio . But isn’t she required to fulfill the condition by marrying the specified man before marrying someone else?

    7And if you would say that it is possible for her to get married today to someone else and get divorced from him tomorrow and then fulfill her condition by marrying the specified man, and you can compare it to that halakha over which you disagree with Rav Yehuda. As it was stated with regard to one who says: Sleeping is forbidden to me as if it were an offering [ konam ] for my eyes today if I will sleep tomorrow, Rav Yehuda says that he may not sleep today lest he sleep tomorrow, causing the vow to have been violated today, retroactively.

    8And Rav Naḥman says: He may sleep today, as there is currently no prohibition, and we are not concerned that perhaps he will sleep tomorrow, as he will be careful not to sleep. This dispute pertains to the general issue of a prohibition that will take effect retroactively if a condition is not fulfilled. Rav Yehuda holds that the prohibition must be observed until the condition is fulfilled, whereas Rav Naḥman maintains that it is not necessary to observe the prohibition, as he assumes that the condition will be fulfilled. Here too, perhaps Rav Naḥman allows the woman to marry another man because she can fulfill the condition after she is divorced from him.

    9How can these cases be compared? There, in the case of the vow, the fulfillment of the condition is in his capability, as, if he wants to prevent himself from falling asleep he can prick himself with thorns [ silevata ] and he will not fall asleep. Here, is it in the woman’s power to get divorced? Perhaps her husband will not agree to divorce her and the condition will not be fulfilled.

    10Rather, Rava said that the baraita should be interpreted in the following manner: This woman may marry neither the man who was specified in the condition nor another man. She may not marry him lest people say that these men are giving their wives to each other as a gift, and she may not marry another man because she is required to fulfill the condition.

    11And if she marries the specified man she need not leave him, as we do not remove a woman from her husband due to a decree. But if she gets married to another man she must leave him, as she is required to fulfill the condition before marrying another man.

    12It is taught in a baraita in accordance with the opinion of Rava: This woman may marry neither him nor another man, but if she marries him she need not leave him. But if she gets married to another man she must leave him.

    13§ The Sages taught ( Tosefta 7:8) that if a man says to his wife: This is your bill of divorce on the condition that you ascend to the sky, or on the condition that you descend to the depths of the sea, or on the condition that you swallow a four-cubit reed, or on the condition that you bring me a hundred-cubit reed, or on the condition that you cross the Great Sea, i.e., the Mediterranean Sea, by foot, or on any other condition that it is impossible to fulfill, it is not a valid bill of divorce.

    14Rabbi Yehuda ben Teima says: A bill of divorce like this is a valid bill of divorce, as the condition is void. Rabbi Yehuda ben Teima said the following principle: With regard to any condition that cannot be fulfilled in the end, yet even so the husband stipulated it initially, he is only hyperbolizing. It is assumed that he did not really intend to attach a condition to the divorce, but rather, to cause her distress, and therefore the divorce is valid without her fulfilling the condition.

    15Rav Naḥman says that Rav says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda ben Teima. Rav Naḥman bar Yitzḥak says: The language of the mishna is also precisely formulated in support of this opinion, as it teaches: With regard to any condition that can be fulfilled in the end and the husband stipulated it initially, his condition stands ( Bava Metzia 94a). Consequently, if his condition cannot be fulfilled it is void. The Gemara concludes: Learn from it that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda ben Teima.

    16A dilemma was raised before the Sages: If a husband said to his wife: This is your bill of divorce on the condition that you eat pig meat, what is the halakha ? Abaye said: It is the same. This is also a condition that cannot be fulfilled, as it is forbidden by Torah law. Therefore, the condition is void. Rava said: It is possible for her to eat it and be flogged for it. Consequently, the condition can be fulfilled, although it is forbidden for her to do so.

    17The Gemara elaborates: According to Abaye, the principle stated by Rabbi Yehuda ben Teima serves to include a condition to eat pig meat. When a tanna states a general principle, it expands the halakha beyond the specific case mentioned previously. In this case, the stating of the principle serves to apply the halakha to a condition subject to a Torah prohibition, in addition to a physical impossibility. According to Rava, when Rabbi Yehuda ben Teima stated: A bill of divorce like this is a valid bill of divorce, the limiting term of: Like this, serves to emphasize that only when there is a condition that cannot be physically fulfilled is the bill of divorce valid, and serves to exclude a condition to eat pig meat, which cannot be fulfilled due to a Torah prohibition. Therefore, if she does not fulfill this condition the divorce is invalid.

    18The Gemara raises an objection to Rava’s opinion from a baraita : If a man says to his wife: This is your bill of divorce on the condition that you engage in sexual intercourse with so-and-so, and the condition is fulfilled, this is a valid bill of divorce. And if the condition is not fulfilled then it is not a valid bill of divorce. If he says to her: On the condition that you do not engage in sexual intercourse with my father or your father, she is permitted to remarry, as we are not concerned that perhaps she engaged in sexual intercourse with them.

    19But the baraita does not teach that the condition is binding when the husband says: On the condition that you engage in sexual intercourse with my father or your father, which is forbidden by Torah law. According to Abaye it works out well, as in his opinion a condition that violates Torah law is void. According to Rava it is difficult.

    20The Gemara answers that Rava could have said to you: Granted, with regard to pig meat it is possible for her to eat it and be flogged. Similarly, if the condition is that she engage in sexual intercourse with so-and-so, it is also possible for her to bribe him with money to engage in sexual intercourse with her. But with regard to the case of my father or your father, is it in her power to engage in sexual intercourse with them? Though she can potentially perform a forbidden act in order to fulfill her desire to get married, would my father or your father perform a forbidden act? They certainly would not cooperate. Therefore, this is a condition that cannot be fulfilled, and it is considered hyperbole.

    21Based on this analysis, according to Rava, Rabbi Yehuda ben Teima stated his principle in order to include the condition of my father and your father, as this condition is also considered impossible to fulfill. And the expression: A bill of divorce like this is a valid bill of divorce, serves to exclude the condition of eating pig meat, in which case the divorce is not valid unless she fulfills the condition.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    מאי קאמר - האי לא תינשא דקאמר למאן קאמר לאותו פלוני או לכל אדם:

    לא תינשא לו - כדמפרש שמא יאמרו נשיהם נותנין במתנה ואין לך לעז גדול מזה:

    ואם ניסת לאחר לא תצא - שלא להחזיק תנאי זה:

    ומשום הך גזירה לא מפקינן לה - בתמיה והא לא איתקיים התנאי ובטל הגט:

    ה"ג אלא אמר רב נחמן הכי קאמר הרי זה גיטך ע"מ שתנשאי לפלוני הרי זו לא תינשא לו משום גזירה שמא יאמרו נשיהן נותנין במתנה ואם ניסת לו לא תצא - שאין כאן איסור אלא חשש לעז בעלמא:

    הא לאחר תינשא - והוי גיטא הואיל ולא אמר ע"מ שלא תנשאי אלא לפלוני אלא ע"מ שתנשאי לפלוני סוף סוף הא בעיא לקיומי תנאה:

    וכי תימא אפשר דמיגרשה - מן השני היום ולמחר תינשא לאותו פלוני לקיים תנאה:

    ולהא דפליגת עליה דרב יהודה קמדמית לה - דלא חיישת דלמא לא מיקיים:

    שמא יישן למחר - ונמצא שעבר על נדרו:

    ורב נחמן אמר יישן היום - ולמחר יתקיים תנאו ולא יישן:

    דאי בעי מבריז נפשיה בסילותא - ינקוב בשרו תמיד בקוץ:

    בדידה קיימא לאגרושי - בתמיה:

    מפליגה - דוחה אותה לצערה בדברי הבאי:

    מתני' נמי דיקא - בב"מ בהשוכר את הפועלים (ב"מ דף צד.):

    אפשר דאכלה ולקיא - ולבן תימא גופיה תנאו קיים:

    כלל לאתויי בשר חזיר - קתני כלל אמר ר' יהודה בן תימא:

    כזה גט - דקאמר ר' יהודה בן תימא:

    למעוטי בשר חזיר - דה"ק כזה גט דאי אפשר לקיימו כלל הלכך תנאו בטל אבל לעבור על דברי תורה אפשר לקיימו באיסור ותלקה על שעברה:

    שתבעלי - גרסינן גבי פלוני וגבי אביו ואביך גרסינן שלא תבעלי:

    שתבעלי - בין בזנות בין בנשואין:

    אין חוששין שמא נבעלה להם - כלומר מותרת לינשא מיד ואין חוששין שמא תבעל להן ויבטל הגט אבל אמר לה ע"מ שלא תבעלי לפלוני אינו גט שמא תבעל לו דומיא דע"מ שלא תלכי לבית אביך לעולם:

    ואילו גבי אבא ואביך שתבעלי לא קתני - דניהוי תנאה אלמא לא הוי תנאה:

    לאביי ניחא כו' - [משום דלדידיה לר' יהודה בן תימא אפילו לא יתקיים הרי זה גט אלא לרבא קשיא דהא אמר] אפילו רבי יהודה בן תימא מודה בה:

    אמר לך רבא - לא דמיא לבשר חזיר דאילו בשר חזיר בידה לקיימו באיסור ושתבעלי לפלוני נמי אפשר דמשחדא ליה בממונא ואם אינו רוצה לבועלה באיסור ישאנה ויבעול בהיתר אלא אבא ואביך בדידה קיימא:

    לרבא כלל - דקתני רבי יהודה בן תימא:

    לאתויי אבא ואביך - דהוי נמי א"א לקיימו:

    כזה למעוטי בשר חזיר - דאפשר לקיימו הוא:

    גיטין 84 עמוד א

    1מסתברא, בין לרבי אליעזר בין לרבנן, כיון דפסקה פסקה.

    Baraita

    2ת"ר ״הרי זה גיטך ע"מ שתנשאי לפלוני״, הרי זו לא תנשא ואם נשאת לא תצא׃

    3מאי קאמר אמר רב נחמן ה"ק הרי זו לא תנשא לו שמא יאמרו נשיהן נותנין במתנה ואם נשאת לאחר לא תצא׃

    4ומשום גזרה לא מפקינן מיניה ושרינן אשת איש לעלמא׃

    5אלא אמר רב נחמן הכי קאמר הרי זו לא תנשא לו שמא יאמרו נשיהם נותנין במתנה ואם נשאת לו לא תצא דמשום גזרה לא מפקינן׃

    6א"ל רבא לו הוא דלא תנשא הא לאחר תנשא והא בעי קיומי לתנאה׃

    7וכי תימא אפשר דמינסבא היום ומיגרשה למחר ומקיימא לתנאה ולהך דפליגת עליה דרב יהודה קמדמית ליה דאתמר קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר אמר רב יהודה אל יישן היום שמא יישן למחר׃

    8ורב נחמן אמר יישן היום ואין חוששין שמא יישן למחר׃

    9הכי השתא התם בדידיה קיימא?! דאי בעי מבריז נפשיה בסילואתא ולא נאים הכא בדידה קיימא לאיגרושי׃

    10אלא אמר רבא הרי זו לא תנשא לא לו ולא לאחר לו לא תנשא שמא יאמרו נשותיהם נותנין במתנה לאחר לא תנשא דבעיא קיומיה לתנאה׃

    11ואם נשאת לו לא תצא דמשום גזרה לא מפקינן לאחר תצא דבעיא לקיומיה לתנאה׃

    Baraita

    12תניא כוותיה דרבא הרי זו לא תנשא לא לו ולא לאחר ואם נשאת לו לא תצא לאחר תצא:

    Baraita

    13ת"ר ה"ז גיטך ע"מ שתעלי לרקיע ע"מ שתרדי לתהום ע"מ שתבלעי קנה של ד' אמות ע"מ שתביאי לי קנה בן ק' אמה ע"מ שתעברי את הים הגדול ברגליך אינו גט׃

    14רבי יהודה בן תימא אומר ״כזה״ גט כלל אמר ר' יהודה בן תימא כל תנאי שאי אפשר לו לקיימו בסופו והתנה עליו מתחילתו אינו אלא כמפליגה בדברים וכשר׃

    15אמר רב נחמן אמר רב הלכה כר' יהודה בן תימא א"ר נחמן בר יצחק מתני' נמי דיקא דקתני כל שאפשר לו לקיימו בסופו והתנה עליו בתחילתו תנאו קיים הא אי אפשר תנאו בטל ש"מ׃

    16איבעיא להו הרי זה גיטיך ע"מ שתאכלי בשר חזיר. מהו אמר אביי היא היא רבא אמר אפשר דאכלה ולקיא׃

    17לאביי כלל לאתויי בשר חזיר לרבא כזה למעוטי בשר חזיר׃

    18מיתיבי הרי זה גיטך ע"מ שתבעלי לפלוני נתקיים התנאי הרי זה גט ואם לאו אינו גט על מנת שלא תבעלי לאבא ולאביך אין חוששין שמא נבעלה להן׃

    19ואילו על מנת שתבעלי לאבא ולאביך לא קתני לאביי ניחא לרבא קשיא׃

    20אמר לך רבא בשלמא בשר חזיר אפשר דאכלה ולקיא פלוני נמי אפשר דמשחדא ביה בממונא אלא אבא ואביך בדידה קיימא נהי דאיהי עבדא איסורא אבא ואביך מי עבדי איסורא׃

    21לרבא כלל לאתויי אבא ואביך כזה למעוטי בשר חזיר׃

    Tosafot

    מסתברא בין לר' אליעזר בין לרבנן כיון דפסקה פסקה - פי' ומגורשת לעולם ואע"ג דלמאי דבעי למימר לרבי אליעזר או דלמא לא שנא משמע דבעי למימר דאין הגט חל אלא אותו היום כמו חוץ מפלוני דלא חל אלא מעלמא מ"מ לישנא דפסקה משמע לגמרי והא דקאמר לקמן (גיטין דף פו.) לעולם לאפוקי (מדרבא אמר רב נחמן) לאו לאפוקי ממש אלא שופרא דשטרא אתקין מיומא דנן ולעלם שלא תטעה לומר שאינה מגורשת אלא אותו יום:

    אלא א"ר נחמן ה"ק - וא"ת דמעיקרא לא אמר כך וי"ל דמעיקרא סבר דאפקעי רבנן קידושין מינה ולבסוף חזר בו שאין נראה לו סברא דבשביל חששא מועטת כזו יפקיעו רבנן קידושין:

    ומיגרשה למחר ומקיים לתנאיה - דהשתא לא שייך שמא יאמרו נשותיהן נותנין במתנה כיון דנישאת לאחר בינתים:

    הכא בדידה קיימא לאגרושי - אע"ג דכיון שאינה יכולה לקיים תנאה הויא אשת איש לזה שנשאת לו עכשיו מ"מ אינה יכולה לקיים תנאה ולינשא בלא גירושין דלעולם צריכה גט מספיקא שמא יתקיים תנאה ותנשא גם לשני ע"י מיתת הראשון או יגרשה וקשה לרבי יהודה והא ודאי בדידה קיימא לאיגרושי שיכולה לומר מאיס עלי וכייפינן ליה ולפי פי' רש"י ורבינו תם דלא כייפינן ליה ניחא ועוד קשיא דכייפינן ליה לגרשה שהרי היא עליו באיסור אשת איש וא"כ מאי קאמר אטו בדידה קיימא לאיגרושי ואי הוה מפרש בדידה קיימא לאיגרושי ולאינסובי דודאי אין בידה שישאנה זה הוי אתי שפיר אך אין הלשון משמע כן וי"ל כיון דמכל מקום יכול הבעל לדחותה לא בדידה קיימא לאיגרושי:

    על מנת שתעלי לרקיע אינו גט - בהשוכר את הפועלים בסופו (ב"מ דף צד.) גרסינן אם נתקיים התנאי הרי זה גט ואם לאו אינו גט ותימה היאך יכול לקיימו וי"ל ע"י שם קשה להרב ר' אלחנן דהוה לן למילף מתנאי בני גד ובני ראובן שיכול לקיימו אבל היכא שלא יוכל לקיימו כי הכא הוה לן למימר דאף על גב דתנאי בטל מעשה קיים כי היכי דילפינן בפרק מצות חליצה (יבמות דף קו) דבעינן שיוכל לעשות ע"י שליח וי"ל דהתם לא ילפינן אלא שהמעשה יכול לעשות ע"י שליח אבל תנאי אין לחוש אם לא יוכל לעשות ע"י שליח או אינו יכול לעשות כלל:

    על מנת שתבעלי לפלוני ואילו לאבא ולאביך לא קתני - יש ספרים שהוגהו בברייתא ע"מ שלא תבעלי לאבא ולאביך אין חוששין שמא תבעל להם משום דקשיא להו מאי דייק ואילו לאבא ולאביך לא קתני אבא ואביך מאן דכר שמייהו מיהו משום כן אין צריך להגיה דשפיר דייק מדקתני ע"מ שתבעלי לפלוני משמע דוקא לפלוני דלא חשיב הפלגה בדברים במה שיש שם איסור פנויה אבל אבא ואביך לא:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rashba

    אטו [הכא] בדידה קיימא לאיגרושי - ואם תאמר דילמא בשנתקדשה על תנאי שיגרשנה לזמן ידוע דהשתא קיימא בדידה לאיגרושי, יש לומר דאפילו כי מיגרשא אכתי איכא למיפרך אטו בדידה קיימא לאינסובי להאי והאי דאמרינן לקמן פלוני אפשר דמשחדא ליה בממונא לא דמיא להאי דהכא אין לה לסמוך על זה לעבור ולינשא דשמא לא מקבל מינה, והכא דעדיפא מינה נקט משום דהיא חששא קמייתא לומר דאפילו גירושין של זה אין בידה ואיכא תרתי דגירושיה ונישואיה אין בידה.

    תניא כותיה דרבא הרי זו לא תנשא לא לו ולא לאחר ואם נשאת לו לא תצא לאחר תצא. כתב הרמב"ם ז"ל ואם נשאת לאחר קודם שתנשא לו בטל הגט ותנשא לו ותצא והולד ממזר וצריכה גט משני, ואינו מחוור למה הגט בטל דהא אפשר שיגרש זה וישא אותה בעל התנאי וזו מן ההשגות שהשיג עליו הראב"ד ז"ל ותדע לך דהא רבא לא קשיא ליה אלא לכתחלה אמאי תנשא לאחר וכיון דאין בידה לאיגרושי ולקיומי תנאה, אבל קיימתו מקויים ומגורשת למפרע בניה מראשון כשרין ואם נתאלמנה או נתגרשה מן השני הזה שהוא בעל התנאי אסורה לחזור לזה שנשאה ראשון משום מחזיר גרושתו מן הנשואין, ומסתברא דבעל מנת שתתני לי מאתים זוז דאמרינן ולאחר לא תנשא עד שתתן אם עברה ונשאת קודם שתתן לא תצא דהכא לא אמרו תצא אלא משום דאיכא למימר דאי אפשר לה לקיים תנאה ולינשא לזה בעל התנאי אלא אם יוציא הראשון בגט וכדמשמע מדאמרינן והא בעיא לקיומי תנאה וכי תימא אפשר דמיגרשא למחר ומקיימה לתנאה דאלמא בלא גירושין של זה אי אפשר לה לקיים תנאה דאשת הראשון היא, והילכך על כרחין תצא מזה ולא סגיא בלאו הכי, אבל התם אפשר דמקיימא תנאה תותי [בנדפס: גברא] גברה ואמאי תיפוק, ואפילו תמצא לומר דהכא בלא גירושי ראשון יכולה לקיים תנאה ולהנשא לזה בעל התנאי וכן דעת רבנו יצחק הזקן זצ"ל לפי שאין קידושי ראשון חלין עד שיתקיים התנאי ושתנשא לזה כיון שאלו לא חלו קדושי שני נמצא שהגט בטל אם כן לא חלו קידושי ראשון עד שיחולו קידושי שני, והא דפריך רבא הא בעיא לקיומי תנאה ולאו בידה לאיגרושי משום שאינה יכולה לקיים תנאה בלא גט מראשון אלא אם כן עמדה אצל הראשון בזנות ובאיסור פנויה אבל אם נתגרשה מראשון בגט ונשאת לשני נמצאת קידושיה מראשון קידושין גמורין למפרע ובהיתר עמדה אצלו וזה אינו בידה אבל בלא גט נצרך לומר שחלו קדושי שני והופקעו קידושי ראשון והילכך לא תנשא לראשון. ומיהו מכל מקום הכא לא מפקינן לה אלא מהאי טעמא אבל בעל מנת שתתני לי מאתים זוז יכולה לקיים תנאה בהיתר והילכך לא תצא, ואפשר דאסורה בביאה מדרבנן עד שתתן דהא מעיקרא גזרינן בה שמא לא תתן והשתא נמי אף על פי שאין מחמירין עליה להוציאה אין מקילין בה להתירה עד שיתקיים התנאי.

    על מנת שתבעלי לפלוני נתקיים התנאי הרי זה גט - מיהו לכתחלה לא תבעל לו דהא אינה מגורשת עד שתבעל לו נמצא תחלת ביאה באיסור דעודה אשת איש, והכי איתא בירושלמי על מנת שתתבעלי מפלוני בתחלה הוא אסור לבעול עבר ובעל הותר הגט למפרע, והא דאמרינן לעיל על מנת שתנשאי לפלוני הרי זו לא תנשא לו ופרישנא טעמא כדי שלא יאמרו נשותיהן נותנין במתנה הא לאו הכי מותרת לינשא לו [בנדפס: היינו משום דהתם על מנת שתנשאי לו קאמר וכיון שנכנסה לחופה נתקיים התנאי דחופה עושה נישואין ובחופה ליכא איסורא והילכך טעמא דשלא יאמרו נשותיהן נותנין במתנה הא לאו הכי מותרת לינשא לו]. ומיהו איכא למידק דהא כל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי ואם נקרע הגט או נאבד מקיימת תנאה ומגורשת אם כן כשבועל פנויה הוא בועל דכל שמקיימת תנא הרי זו מגורשת למפרע, ושמא הא דירושלמי כמאן דאמר האומר על מנת לאו כאומר מעכשיו והוה ליה כמאן דאמר הרי זה גיטיך לכשתבעלי לפלוני דאסור לבעול ואם עבר ובעל הותר הגט אלא דקשיא דהותר הגט למפרע קאמר, ואי אפשר לומר דלכתחלה הוא אסור לבעול משום פנויה קאמר דעל הא דרבי אליעזר גרסינן לה התם והכי גרסינן אמר רבי שמיי מצינו אשה בתחלה אין חייבין עליה משום ערוה ובסוף חייבין עליה משום ערוה אמר ליה רבי מנא למה לא למה זה דומה לאחד שאמר לאשתו הרי זה גיטיך על מנת שתתבעלי מפלוני בתחלה הוא אסור לבעול עבר ובעל הותר הגט למפרע, אלמא משום ערוה קאמר, וצריך עיון. [בנדפס: ועוד דקשיא לי דאם כן מאי שנא על מנת שתבעלי לפלוני מעל מנת שתבעלי לאבא ולאביך דכאן וכאן לכתחלה איסור ערות אשת איש איכא, ומיהו בזה אפשר לקיומי תנאה באחר בלא איסור וכגון שתבעל לו דרך נישואין בין שלא בנשואין נתקיים התנאי והרי זו מגורשת].

    הא דקתני - על מנת שתבעלי לפלוני. מסתברא אפילו נבעלת לו דרך נישואין הרי זו מגורשת דלאו דוקא שתבעלי לו בזנות קאמר אלא כל שנבעלת לו בין בהיתר בין באיסור נתקיים התנאי, והא דקאמר על מנת שתבעלי ולא קאמר על מנת שתנשאי לאו למעוטי בעילה נישואים אלא לרבות לה אפילו בעילת זנות, וכן נראה מדברי רש"י ז"ל שפירש לקמן גבי אפשר דמשחדא ליה בממונא אפשר דמשחדא ליה ותנשא לו בלא איסור, ואחרים פירשו שם אפשר דמשחדא ליה ויבא עליה דליכא איסור חמור אלא איסור פנויה דאינו חמור עליו כל כך אבל אבא ואביך דאיסור חמור הוא ולאו בדידה [בכת"י: בדידיה] קיימא אינהו לא עבדי ואף על גב דמשחדא להו בממונא, ונראה שהם פירשו שתבעלי דוקא בזנות מדלא קאמר על מנת שתשאי, ובאמת שיש לו קצת ראייה [בנדפס: סעד] לדבריהם מדקאמר לאביי כלל לאתויי בשר חזיר ואבא ואביך זה למעוטי פלוני, ואי בנישואין פשיטא דבנישואין מאי הפלגת דברים שייך בהא, ודוחק הוא לומר דלא קאי אפלוני שהזכירו כאן דהיינו שאמר לה סתם על מנת שתבעלי לפלוני אלא בעלמא קאי ובשאמר לה על מנת שתבעלי לפלוני בזנות, דהא ודאי אינו נראה דאפלוני שהזכירו כאן קאי מן הסתם [בנדפס: וליתא שהרי הוא לא התנה אלא בבעילה ולא שתהא הבעילה דוקא בהיתר ועל זה הוצרך זה למעוטי שאינו כבשר חזיר ממש שאי אפשר בלא עקירת מצוה שהרי זו יכולה לשחדו בממונא ותבעל לו דרך נישואין].

    על מנת שלא תבעלי לאבא ולאביך אין חוששין שמא נבעלה לכהן - כלומר שמא תבעל להן, כך פירש רש"י ז"ל ובעלי התוספות ז"ל, והרמב"ן נ"ר ליישב הלשון מדלא קאמר אין חוששין שמא תבעל פירש הלשון כפשוטו על מנת שתבעלי לפלוני נתקיים התנאי כלומר אם יש עדים שראוה שנבעלה הרי זה גט ואם לאו אף על פי שנתיחדה עמו אינו גט דלא אמרינן בכי הא הן הן עידי יחוד הן הן עידי ביאה, על מנת שלא תבעלי לאבא ולאביך אף על פי שנתיחדה עמהן אין חוששין שמא נבעלה להן עד שנדע בבירור שעברה על תנאה, ואפילו בא הבעל וערער וטען בריא שנבעלה להן אין חוששין, והוא הדין לכל תנאי שבשב ואל תעשה אין חוששין שבטלה תנאה בידים עד שיתברר ביטולו בעדים ואינו דומה לעל מנת שאעבור מנגד פניך שלשים יום דאמרינן לעיל דחוששין שמא פייס עד שיאמר לה תהא נאמנת לומר שלא פיסתי, ואי נמי באם לא באתי שהדבר תלוי בידו ומעיקרא מגלה הוא בדעתו שחפץ לבטל תנאו כדי לבטל הגט, אבל כאן שהדבר תלוי בידה אינו מצוי שתקלקל עצמה והלכך מסתמא לא חיישינן לה ואפילו בא הבעל וערער, והא דנקט הכא לאבא ולאביך הוא הדין לעל מנת שלא תבעלי לפלוני אלא לאשמועינן דעל מנת שתבעלי לאבא ולאביך אינו אלא כמפליגה בדברים, וגם זה לא כפירושו של רש"י ז"ל שפירש דדוקא אבא ואביך אבל פלוני חוששין שמא תבעל לו והוה ליה כעל מנת שלא תלכי לבית אביך לעולם דחוששין שמא תלך, ואינו מחוור דעל מנת שלא תבעלי לפלוני הוה ליה כעל מנת שלא תשתי יין כל ימי חיי פלוני דהכא והכא בתנאה קיימא כל ימי חיי אותו פלוני ומשעה שמת נתקיים תנאה הכא והכא, ועוד דמה הפרש יש בין אבא ואביך ובין פלוני דאי משום דבאבא ואביך איכא איסורא באחר נמי איכא איסורא דכל שנבעלה לו הגט בטל ובתנאה קיימא ונמצא בא על אשת איש, ומיהו בהא איכא למימר דבאחר איכא למיחש שמא תבעל לו אחר מיתת המגרש דאיהו לאו איסורא קא עביד הילכך חוששין שמא תבעל לו אבל באבא ובאביך דבכל שעתא באיסור קיימא להו לא חיישינן שמא תבעל להן וכן פירשו בתוספות דבהכי איכא לאיפלוגי בין פלוני לאבא ואביך.

    Babylonian Talmud · folio map

    Gittin 84a

    Gittin 84a. The full printed text of this folio side - 21 numbered segments, about 406 words - with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit - the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Gittin 84a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026