Talmud Builders

    Gittin 68a

    Back to index

    English translation — Gittin 68a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1A silver cup was stolen from us, and they searched everyone for it. When they were checking they found the piece of meat wrapped in his scarf.

    2The Exilarch’s servants said to the Exilarch: See Master, i.e., the Exilarch, Rav Sheshet does not desire to eat, rather he wishes only to afflict us. Even after everything that was done for him he did not eat from the Exilarch’s meal. Rav Sheshet said to them: I ate and I tasted the taste of white leprous spots in the meat and therefore I did not eat it. They said to the Exilarch: We did not prepare an animal with white spots today. Rav Sheshet said to them: Check the skin in the place of the portion that I was given. He issued this instruction in accordance with the statement of Rav Ḥisda, as Rav Ḥisda said: Black spots within white skin and white spots within black skin are an affliction and a sign of disease. They checked and found that the animal was afflicted in this manner, and the Exilarch’s servants became even angrier with him.

    3When Rav Sheshet was exiting the house of the Exilarch the servants dug a pit and placed a reed mat [ tzifta ] on top of it so that the pit would not be noticed. And they said to Rav Sheshet: The Master, i.e., Rav Sheshet, should come and rest for a short time, and they intended for him to fall and be hurt. Rav Ḥisda, who was also present, snorted [ neḥar ] to him from behind in order to signal to him. Rav Sheshet said to a child who was there: Recite your verse for me that you studied today. The child said to him: “Turn to your right or to your left” (II Samuel 2:21). Rav Sheshet, who was blind, said to his servant: What do you see? His servant said to him: I see a mat that has been placed on the ground. Rav Sheshet said to him: Turn away from it and we will go around it.

    4After Rav Sheshet left the Exilarch’s house, Rav Ḥisda said to him: From where did the Master, i.e., Rav Sheshet, know that the servants had dug a pit in that place? Rav Sheshet said to him: There were several matters that raised my suspicions. One, that the Master, i.e., Rav Ḥisda, snorted to me to signal that I should beware. And additionally, when the child recited the verse for me it alluded to this matter. And additionally, servants are suspect of not acting according to a high standard, and I suspected that they would attempt to cause me harm.

    5§ After mentioning the spirit named kordeyakos on the previous daf the Gemara relates other matters connected to spirits and demons. It is written: “I got myself sharim and sharot , and human pleasures, shidda and shiddot ” (Ecclesiastes 2:8). The Gemara explains: “ Sharim and sharot ”: These are types of musical instruments. “And human pleasures”: These are pools and bathhouses. “ Shidda and shiddot ”: Here, in Babylonia, they interpreted these words in the following manner: Male demons [ shidda ] and female demons [ shiddetin ]. In the West, Eretz Yisrael, they said that these words are referring to carriages [ shiddeta ].

    6Rabbi Yoḥanan says: There were three hundred types of demons in a place named Shiḥin, but I do not know what the form or nature of a demon itself is.

    7The Master said: Here they interpreted it: Male demons and female demons. The Gemara asks: Why was it necessary for Solomon, the author of Ecclesiastes, to have male demons and female demons? The Gemara answers: As it is written with regard to the building of the Temple: “For the house, when it was being built, was built of stone made ready at the quarry; and there was neither hammer nor axe nor any tool of iron heard in the house, while it was being built” (I Kings 6:7). Solomon said to the sages: How shall I make it so that the stone will be precisely cut without using iron? They said to him: There is a creature called a shamir that can cut the stones, which Moses brought and used to cut the stones of the ephod.

    8Solomon said to them: Where is it found? They said to him: Bring a male demon and a female demon and torment them together. It is possible that they know where, and due to the suffering they will reveal the place to you. Solomon brought a male demon and a female demon and tormented them together, and they said: We do not know where to find the shamir . Perhaps Ashmedai, king of the demons, knows.

    9Solomon said to them: Where is Ashmedai? They said to him: He is on such-and-such a mountain. He has dug a pit for himself there, and filled it with water, and covered it with a rock, and sealed it with his seal. And every day he ascends to Heaven and studies in the heavenly study hall and he descends to the earth and studies in the earthly study hall. And he comes and checks his seal to ensure that nobody has entered his pit, and then he uncovers it and drinks from the water in the pit. And then he covers it and seals it again and goes.

    10Solomon sent for Benayahu, son of Jehoiada, a member of the royal entourage, and gave him a chain onto which a sacred name of God was carved, and a ring onto which a sacred name of God was carved, and fleeces of wool and wineskins of wine. What did Benayahu do? He went and dug a pit lower down the mountain, below the pit dug by Ashmedai, drained the water, and plugged it with the fleeces of wool so that Ashmedai’s pit was emptied. And he dug a pit higher up the mountain, above Ashmedai’s pit. And he poured the wine into it so that the wine filled Ashmedai’s pit, and he plugged the lower and upper pits that he dug. He climbed up and sat in a tree.

    11When Ashmedai came he checked his seal, opened the pit, and found it to be filled with wine. He said that it is written: “Wine is a mocker, strong drink is riotous; and whosoever wallows in it is not wise” (Proverbs 20:1), and it is written: “Harlotry, wine, and new wine take away the heart” (Hosea 4:11). He concluded: I will not drink this wine. Eventually, when he became thirsty, he was unable to resist the wine and he drank, became intoxicated, and fell asleep.

    12Benayahu descended from the tree, came, and threw the chain around Ashmedai, and enclosed him within it. When Ashmedai awoke he struggled to remove the chain. Benayahu said to him: The name of your Master is upon you, the name of your Master is upon you, do not tear the chain. God’s name is written on this chain, and it is forbidden to destroy it.

    13When Benayahu took Ashmedai and came to Jerusalem he reached a palm tree and Ashmedai rubbed against it and knocked it down. He reached a house and knocked it down. He reached a small shack [ kuva ] belonging to a certain widow. This widow emerged,

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    איגניב לן כסא דכספאשהיו רואים אותו כרך בסודריה ורוצין לבדוק מהו:

    אמרי ליהלריש גלותא:

    דחיוראבשר בעלת שחין:

    מיכל אכלי וטעמיטעמתי:

    חיורא לא עביד לן האידנאלא שחטנו היום בהמה בעלת שחין:

    בדוכתאבעור היו בודקין במקום ריסתנא זו בכף הירך ותמצאנו בעור שהוא לבן:

    דאמר רב חסדא חיורא באוכמתא לקותא היאטלאי לבן בעור שחור לקותא היה שם בבשר ונהפך העור ללבן:

    כרו ליה ביראחפרו גומץ שיפול בו:

    ושדו ליה ציפתאהשליכו מחצלת על פי הבור כדי שלא יבין מושבו:

    ליתי מר לינחלשכב במשכבו:

    נחר ליה רב חסדאעשה לו סימן כמו נחרת סוסיו (ירמיהו ח):

    א"לרב ששת לינוקא פסוק לי פסוקיך:

    נטה לךפסוק הוא בעשהאל:

    הדר מינהחזור מעליה לימין או לשמאל:

    בריכותלרחוץ בהן בצונן:

    הכא תרגימובבבל:

    שידה ושידתיןשד זכר ושד נקבה:

    שידתאשידה עגלה למרכבת נשים ושרים:

    בי שיחיןבאותו מקום:

    מה היאמה דמותה ומה טיבה ויש אומרים שידה עצמה ראש כולן ואמן איני יודע מאי היא:

    היכי איעבידבלי כלי ברזל:

    שמירבריה מששת ימי בראשית ואין כל דבר קשה יכול לעמוד מפניו:

    לאבני אפודדאמרינן במסכת סוטה (דף מח:) אבנים הללו אין כותבין עליהם בדיו שנאמר פתוחי חותם ואין מסרטין עליהם באיזמל שנאמר במלואתם שלא יהו חסרות כלום אלא כותב עליהם בדיו ומראה להן שמיר מבחוץ והן נבקעות מאליהן:

    כבשינהוכפאם ביסורין לומר לו היכן הוא:

    כבשינהולחצן לשון מכבש של בגדים (שבת דף קמא.):

    היכא איתיהאשמדאי שאוכל לכבשו:

    בטורא פלןבהר פלוני:

    כריא ליה ביראכרה לו שם בור:

    טינראאבן:

    וחתמיה בגושפנקיהבחותמו:

    סייר לגושפנקיהבודקו שלא נגע אדם בו לגלות בורו:

    בגבבי דעמראגיזות צמר:

    וזיקי דחמראנודות יין:

    בירא מתתאיבמורד ההר למטה מבורו של אשמדאי:

    ושפינהו למיאכגון השופה יין לחמריה (ב"מ דף ס:) הריק מי בור העליון לתוך התחתון דרך נקב שנקב בשפה שבין שתי הבורות ומתוך שהראשון קרקעיתו גבוהה מקרקעית התחתון נרוקו המים לתוכו מאליהן:

    וסתמינהולנקבים שבין זה לזה כדי שכשישים יין בעליון לא יזוב ממנו לתחתון:

    וכרא ביראאחרינא מעילאי לבורו של אשמדאי:

    וטמינהומילא אותן שתי בורות עפר כדי שלא יבין אשמדאי:

    טמינהוסתמן כדמתרגמינן סתמום פלשתים (בראשית כ״ו:ט״ו) טמנון פלישתאי:

    כי אתאאשמדאי:

    סייריה לגושפנקיהומצאו שלם:

    לא סגי ליהלא יכול להתאפק:

    רוה וגנאנשתכר ונרדם:

    נחית אתאבניהו מן האילן:

    סתמיהסגר השלשלת סביב צוארו שלא יוכל ראשו לצאת:

    הוה קא מפרזלמשתגע ומתעסק לנתקה הימנו:

    דמרךהקב"ה:

    חף ביהנתחכך בו:

    כובאצריף קטן כמו כובא דציידי:

    דארמלתאאלמנה היתה דרה בו:

    גיטין 68 עמוד א

    1איגניב לן כסא דכספא! בהדי דקא מעייני ואתי אשכחוה דכרוכה בסודריה׃

    2אמרי ליה חזי מר דלא מיכל קא בעי אלא לצעורן אמר להו אנא מיכל אכלי וטעמי ביה, טעמא דחיורא אמרי ליה חיורא לא עביד לן האידנא אמר להו בדקו בדוכתיה דאמר רב חסדא אוכמא בחיורא וחיורא באוכמתא לקותא היא בדוק אשכחוה׃

    3כי קא נפיק כרו ליה בירא ושדו ליה ציפתא עילויה ואמרי ליה ליתי מר לינח נחר ליה רב חסדא מאחוריה אמר ליה לינוקא פסוק לי פסוקיך אמר ליה (שמואל ב ב, כא) נטה לך על ימינך או על שמאלך אמר ליה לשמעיה מאי קא חזית אמר ליה ציפיתא דשדיא אמר ליה הדר מינה׃

    4לבתר דנפק אמר ליה רב חסדא מנא הוה ידע מר אמר ליה חדא דנחר לי מר ועוד דפסק לי ינוקא פסוקא ועוד דחשידי עבדי דלא מעלו׃

    5(קהלת ב, ח) עשיתי לי שרים ושרות ותענוגות בני האדם שדה ושדות שרים ושרות אלו מיני זמר ותענוגות בני האדם אלו בריכות ומרחצאות שדה ושדות הכא תרגימו שידה ושידתין במערבא אמרי שידתא׃

    6אמר רבי יוחנן שלש מאות מיני שדים היו בשיחין ושידה עצמה איני יודע מה היא׃

    7אמר מר הכא תרגימו שידא ושידתין שידה ושידתין למאי איבעי ליה דכתיב ״(מלכים א ו״, ז) והבית בהבנותו אבן שלמה מסע נבנה וגו' אמר להו לרבנן היכי אעביד אמרו ליה איכא שמירא דאייתי משה לאבני אפוד׃

    8אמר להו היכא אישתכח אמרו ליה אייתי שידה ושידתין כבשינהו אהדדי אפשר דידעי ומגלו לך אייתי שידה ושידתין כבשינהו אהדדי אמרי אנן לא ידעינן דילמא אשמדאי מלכא דשידי ידע׃

    9אמר להו היכא איתיה אמרי ליה איתיה בטורא פלן כריא ליה בירא ומליא ליה מיא ומיכסיא בטינרא וחתמיה בגושפנקיה וכל יומא סליק לרקיע וגמר מתיבתא דרקיעא ונחית לארעא וגמר מתיבתא דארעא ואתי סייר ליה לגושפנקיה ומגלי ליה ושתי ומכסי ליה וחתים ליה ואזיל׃

    10שדריה לבניהו בן יהוידע יהב ליה שושילתא דחקיק עלה שם ועזקתא דחקיק עלה שם וגבבי דעמרא וזיקי דחמרא אזל כרא בירא מתתאי ושפינהו למיא וסתמינהו בגבבי דעמרא וכרא בירא מעילאי ושפכינהו לחמרא וטמינהו סליק יתיב באילנא׃

    11כי אתא סייריה לגושפנקא גלייה אשכחיה חמרא אמר כתיב ״(משלי כ״, א) לץ היין הומה שכר וכל שוגה בו לא יחכם וכתיב ״(הושע ד״, יא) זנות ויין ותירוש יקח לב לא אישתי כי צחי לא סגיא ליה אישתי רוה וגנא׃

    12נחית אתא שדא ביה שושילתא סתמיה כי אתער הוה קא מיפרזל א"ל שמא דמרך עלך שמא דמרך עלך׃

    13כי נקיט ליה ואתי מטא דיקלא חף ביה שדייה; מטא לביתא שדייה מטא גבי כובא דההיא ארמלתא, נפקא׃

    Tosafot

    דאמר רב חסדא אוכמא בחיורא וחיורא באוכמא לקותא היאפירוש טלאי שחור בעור לבן או טלאי לבן בעור שחור אין זה אלא מחמת נגע שהיה שם הקשה רבינו תם דבנזיר בריש פרק בית שמאי (נזיר דף לא:) משמע דלא מיירי רב חסדא אלא בשור שחור בין שוורים לבנים שהשחור מגרע כולם ומתקלקל מקחם על ידו ופריך התם ממתני' דהתם דמשמע שהלבן גרוע ומסיק דרב חסדא איירי בתורא דקרמנאי דהתם שחור גרוע טפי ואור"ת דתרי מילי נינהו ומילתיה דהכא איירי בטלאי שחור בעור לבן ולבן בעור שחור והתם מיירי בשור שחור בין שוורים לבנים ותדע דבכל הספרים ישנים לא גרסינן התם במילתיה דרב חסדא אלא אוכמא בחיורא לקותא ותו לא וכן נראה דאי גרסינן תרווייהו כמו הכא ונפרש חד לטלאי וחד לשור בין השוורים אם כן מאי פריך התם דמנא ליה דאוכמא בחיורא קאי אשור בין השוורים נימא איפכא ולא יקשה כלום. רבינו תם:

    איכא שמיר דאייתי משה לאבני אפודהכא משמע דלאבני אפוד בעי שמיר ובפ"ק דקידושין (דף לא.) גבי עובדא דדמא בן נתינה בקשו ממנו אבנים לאפוד וזה היה בבית שני מדקאמר לשנה נולדה לו פרה אדומה כו' דבבית ראשון לא עשו פרה כדאמר שניה עשה עזרא ואם כן היה שמיר בבית שני ואין להקשות דבפרק בתרא דסוטה (דף מח.) תנן משמתו נביאים הראשונים בטלו אורים ותומים ומשחרב בית המקדש בטל שמיר דהיינו בית המקדש שני מדנקט בית המקדש סתם והתם בגמרא נקט בית המקדש ראשון על מילי אחריני ועוד מדלא ערבינהו בהדי אורים ותומים והוי ליה למיתני משמתו נביאים הראשונים בטלו אורים ותומים והשמיר דמשמתו נביאים הראשונים היינו משחרב בית המקדש ראשון בטלו אורים ותומים וצריך לומר ששמרוהו מימי שלמה עד חורבן בית שני הקשה ה"ר אלחנן במסכת ע"ז בפ' ר' ישמעאל (עבודה זרה דף נב:) גבי אבני מזבח ששקצום אנשי יון ליתברינהו אבנים שלמות אמר רחמנא לינסרינהו לא תניף עליהם ברזל אמר רחמנא ולינסרינהו ע"י שמיר ואומר ר"י דע"י שמיר אין נעשין חלקות דחגירת צפורן פוסלת במזבח והך סוגיא אתיא כמ"ד בסוטה (דף מח:) דאיצטריך שמיר לאבני בית המקדש והא דכתיב מגוררות במגירה מוקי לה באבני ביתו:

    זיל אייתי שידה כו'כי לא רצו לשאול באורים ותומים כשיכולין לשאול על ידי דבר אחר:

    וכתיב זנות ויין ותירושאף על פי שזה הפסוק לא נכתב עדיין היו יודעין כמו ארור עושה מלאכת ה' רמיה בפ' לא יחפור (ב"ב דף כא:) גבי יואב:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Gilyon HaShas

    תוס' ד"ה וכתיב וכו' גבי יואבע' לעיל דף נה ע"ב ובמ"ש שם על הגליון:

    Babylonian Talmud · folio map

    Gittin 68a

    Gittin 68a. The full printed text of this folio side — 13 numbered segments, about 398 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    איגניב לן כסא דכספא שהיו רואים אותו כרך בסודריה ורוצין לבדוק מהו:

    אמרי ליה לריש גלותא:

    דחיורא בשר בעלת שחין:

    מיכל אכלי וטעמי טעמתי:

    חיורא לא עביד לן האידנא לא שחטנו היום בהמה בעלת שחין:

    בדוכתא בעור היו בודקין במקום ריסתנא זו בכף הירך ותמצאנו בעור שהוא לבן:

    דאמר רב חסדא חיורא באוכמתא לקותא היא טלאי לבן בעור שחור לקותא היה שם בבשר ונהפך העור ללבן:

    כרו ליה בירא חפרו גומץ שיפול בו:

    42 more comments on this page.

    Rashi on Gittin 68a · Sefaria

    Tosafot

    דאמר רב חסדא אוכמא בחיורא וחיורא באוכמא לקותא היא פירוש טלאי שחור בעור לבן או טלאי לבן בעור שחור אין זה אלא מחמת נגע שהיה שם הקשה רבינו תם דבנזיר בריש פרק בית שמאי (נזיר דף לא:) משמע דלא מיירי רב חסדא אלא בשור שחור בין שוורים לבנים שהשחור מגרע כולם ומתקלקל מקחם על ידו ופריך התם ממתני' דהתם דמשמע שהלבן גרוע ומסיק דרב חסדא איירי בתורא דקרמנאי דהתם שחור גרוע טפי ואור"ת דתרי מילי נינהו ומילתיה דהכא איירי בטלאי שחור בעור לבן ולבן בעור שחור והתם מיירי בשור שחור בין שוורים לבנים ותדע דבכל הספרים ישנים לא גרסינן התם במילתיה דרב חסדא אלא אוכמא בחיורא לקותא ותו לא וכן נראה דאי גרסינן תרווייהו כמו הכא ונפרש חד לטלאי וחד לשור בין השוורים אם כן מאי פריך התם דמנא ליה דאוכמא בחיורא קאי אשור בין השוורים נימא איפכא ולא יקשה כלום. רבינו תם:

    איכא שמיר דאייתי משה לאבני אפוד הכא משמע דלאבני אפוד בעי שמיר ובפ"ק דקידושין (דף לא.) גבי עובדא דדמא בן נתינה בקשו ממנו אבנים לאפוד וזה היה בבית שני מדקאמר לשנה נולדה לו פרה אדומה כו' דבבית ראשון לא עשו פרה כדאמר שניה עשה עזרא ואם כן היה שמיר בבית שני ואין להקשות דבפרק בתרא דסוטה (דף מח.) תנן משמתו נביאים הראשונים בטלו אורים ותומים ומשחרב בית המקדש בטל שמיר דהיינו בית המקדש שני מדנקט בית המקדש סתם והתם בגמרא נקט בית המקדש ראשון על מילי אחריני ועוד מדלא ערבינהו בהדי אורים ותומים והוי ליה למיתני משמתו נביאים הראשונים בטלו אורים ותומים והשמיר דמשמתו נביאים הראשונים היינו משחרב בית המקדש ראשון בטלו אורים ותומים וצריך לומר ששמרוהו מימי שלמה עד חורבן בית שני הקשה ה"ר אלחנן במסכת ע"ז בפ' ר' ישמעאל (עבודה זרה דף נב:) גבי אבני מזבח ששקצום אנשי יון ליתברינהו אבנים שלמות אמר רחמנא לינסרינהו לא תניף עליהם ברזל אמר רחמנא ולינסרינהו ע"י שמיר ואומר ר"י דע"י שמיר אין נעשין חלקות דחגירת צפורן פוסלת במזבח והך סוגיא אתיא כמ"ד בסוטה (דף מח:) דאיצטריך שמיר לאבני בית המקדש והא דכתיב מגוררות במגירה מוקי לה באבני ביתו:

    זיל אייתי שידה כו' כי לא רצו לשאול באורים ותומים כשיכולין לשאול על ידי דבר אחר:

    וכתיב זנות ויין ותירוש אף על פי שזה הפסוק לא נכתב עדיין היו יודעין כמו ארור עושה מלאכת ה' רמיה בפ' לא יחפור (ב"ב דף כא:) גבי יואב:

    Tosafot on Gittin 68a · Sefaria

    Gilyon HaShas

    תוס' ד"ה וכתיב וכו' גבי יואב ע' לעיל דף נה ע"ב ובמ"ש שם על הגליון:

    Gilyon HaShas on Gittin 68a · Sefaria

    Ben Yehoyada

    וְאַמְרֵי לֵיהּ לֵיתִי מַר לִינַח. קשא וכי הוא היה בא מן הדרך ויגיע כדי שיאמרו לו לנוח? והלא הוא היה יושב במסיבה לפנים אצל ריש גלותא והיה נח במנוחה! ונראה לי בס"ד כי היה להם מקום מושב שלהם בבית החיצון של ריש גלותא ואמר לו לרב ששת 'לִינַח מַר גַּבָּן' שרוצים לשאל ממך איזה הלכות ודינים והדרך אם יאמר לאדם גדול שישב יאמר לִינַח, ונעתר להם להכנס למקום מושבם והם אמר לו כן כשיצא מחצר הפנימי והוא הולך בחצר החיצון והם כבר הזמינו גומא סמוך למקום מושב בחצר ההוא ופרסו עליה מחצלת ועשו זה על אם הדרך אשר בו יבא להכנס למקום מושבם ורב חסדא היה מהלך אחריו רחוק ממנו וכשראה רב חסדא מחצלת פרוסה חשש פן פחים טמנו לו בזה ולכך 'נָחַר לֵיהּ' כי לא היה סמוך אצלו כדי לדבר עמו אך נחר ליה כדי שימתין ולא ילך עוד עד שיגיע הוא אצלו ויאמר לו בפיו על דבר המחצלת שיזהר ממנה. אמנם רב ששת כששמע נחירה של רב חסדא הבין שראה איזה שינוי והיה הולך עם רב ששת תינוק אחד ואמר לו פְּסוֹק פְּסוּקִיךְ! ומן הפסוק הבין שיש איזה דבר רע לפניו ואז תכף שאל לשמעיה מה אתה רואה שינוי? ואמר לו רואה מחצלת פרוסה, אז הבין שתחת המחצלת טמון פח אליו ואמר לו 'הָדַר מִינָהּ'! ולבתר דנפק שאלו רב חסדא מְנָא יָדַע מַר שיש מחצלת ואמר לו משום דְּנָחַר לִי מַר ידעתי שיש איזה פח טמון לפני מהלכי ועוד דהתינוק אמר פסוק המורה שיש פח לפני וצריך אני להטות דרך הלוכי ועוד אפילו אם לא היה התנוק אומר פסוק זה הייתי צריך לחוש להטות משום דַּחֲשִׁידִי עַבְדֵי.

    שְׁלֹשׁ מֵאוֹת מִינֵי שֵׁדִים הָיוּ בְּשִׁיחִין (קהלת ב, ח) ראיתי לרבינו ז"ל בעץ חיים שער קיצור אבי"ע [אצילות בריאה יצירה עשייה] פרק ח' שיש שדים שגופם היא משתי יסודות אש ואויר ושוכנים ביסוד הרוח כי יש להם נפש חי ויש שדים שנפשם נפש דומם ושוכנים בארץ במחילות עפר ויש מהם גם בנפש הצומחת ושוכנים בימים ובנהרות ובבורות ואלו השניים הם נקראים תתאין והם רעים מאד והראשונים בינונים ויש בהם מין שלישי שיש בהם גם נפש המדברת ושוכנים ביסוד אש ואלו עליונים מכולם, עד כאן יעוין שם. ועוד כתב רבינו ז"ל בעץ חיים שיש שדים יהודאין ויש שדים נוכראין וכתב עוד שם דאשמדאי הוא שם יהודי עיין שם. ונראה לי דכל מלך שיעמוד על השדים נקרא בשם אשמדאי כמו שאמרו רז"ל על שם פרעה מלך מצרים ונראה דאשמדאי הוא ביסוד האש ולכן נקרא אַשְׁמְדַאי אותיות 'אש אדמי' ותואר אדמי הוא כמו תואר אדם שהוא תואר חשוב ומפני שהוא יאודי נקרא כן.

    אִיתֵיהּ בְּטוּרָא פְּלָן נראה לי בס"ד דאותו ההר היה מכוון כנגד קליפת נגה דחציה טוב וחציה רע והוא היה עולה לרקיע לקליפת נוגה בחצי הרע שבה ואין לו יכולת לעלות יותר דאין לו מגע בחצי הטוב שבה ועל זה החצי אמר סָלִיק לִרְקִיעָא והיה שומע משם דברים נסתרים ועל זה אמרו גמר מתיבתא דרקיעא וכשהיה יורד לעולם הזה התחתון היה יורד דרך אותו ההר. ומה שהוצרך להכין לו שם מים כי מצד טבעו ומזגו שהיה מיסוד האש כאשר כתבתי לעיל על פי דברי רבינו האר"י ז"ל היה מרגיש בצמאון בעת שנעתק מן אויר הרקיע ויורד לאויר עולם הזה ולכך היה מכין לו שם מים לשתות.

    שַׁדְּרֵיהּ לִבְנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע, יָהִיב לֵיהּ שׁוֹשִׁילְתָּא דְּחָקִיק עֲלָהּ שֵׁם, וְעִיזְקְתָא דְּחָקִיק עֲלָהּ שֵׁם. נראה דהשולשליתא היתה כדי לסגור את אשמדאי שלא יברח אך העזקתא לא הוצרכה בעבור שמירת בניהו בלבד אלא עוד הוצרכה לכמה דברים האחד שעל ידה עשה קפיצת הדרך שהגיע לההוא טורא ברגע והשניה על ידה חפר השני בורות כי הר קשה שהוא סלע קשה איך יכול לבדו לחפור בו שני בורות בשעה קלה אך על ידי העזקתא שבידו נעשה מעשה נס שעקר אבנים מן ההר בידו כאלו עוקר חולייא של חול ועפר רך ובשעה קלה עשה ב' גומות אחת למעלה ואחת למטה קודם שירד אשמדאי.

    אָמַר כְּתִיב: "לֵץ, הַיַּיִן הֹמֶה שֵׁכָר, וְכָל שֹׁגֶה בּוֹ לֹא יֶחְכָּם" (משלי כ, א). פסוק זה אמרו שלמה המלך ע"ה קודם מעשה זו ואז נאמר למעלה ברקיעא גם כן ולמדו אשמדאי מיהו בקרא אחרינא דהושע צריך לומר כמו שכתבו התוספות ז"ל. והא דהביא גם פסוק דזנות ויין נראה נפל בפיו פסוק על ענין מה שאירע לו סוף זו המעשה שאחר שהטריד את שלמה המלך ע"ה הוה בא לזנות עם נשיו ואז נתקיים בו 'זְנוּת וְיַיִן וְתִירוֹשׁ יִקַּח לֵב' (הושע ד, יא). והא דְּצָחִי וְלָא סַגְיָא לֵיהּ וְאִישְׁתִּי הנה זה היה בהשגחה מן השמים כדי שיעשה בו בניהו מה שעשה ויבא דבר המבוקש לידי גמר טוב אך מצד טבעו אינו צריך לשתות מן היין אחר שידע חסרונו ונזקו כי השד קופץ כל העולם כרגע ילך למקום מוצא המים מן ההרים וישתה שם.

    כִּי נָקִיט לֵיהּ וְאָתָא נראה בעת שהניח בו השלשלת היה שוכב בגוף בדמות אדם ממש וכיון שנתן בו השלשלת בטל כח השידים ממנו שלא היה יכול להפוך גופו לדמות אחר ונשאר בדמות אדם ובודאי ראש השני של השלשלת נשאר ביד בניהו והעולם היו רואין את בניהו תופס אדם הקשור בשלשלת ולא היו יודעין שהוא אשמדאי אלא חושבין אדם ממש וכאשר הפיל הדקל והחריב הבית היה נשאר בו כח מעט להזיק בו ואם היה רוצה בניהו גוער בו שלא יזיקו אך הניחו לעשות מה שירצה כדי לידע סיבות העניינים מה הם אחר שישאלו אותו עליהם.

    Ben Yehoyada on Gittin 68a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Gittin, daf 68, Amud Aleph, about 398 words in 13 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 13 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 111 words

      Opens “איגניב לן כסא דכספא! בהדי דקא מעייני…”

    2. Segment 241 words

      Opens “אמרי ליה חזי מר דלא מיכל קא…”

      Named: רב חסדא.

    3. Segment 353 words

      Opens “כי קא נפיק כרו ליה בירא ושדו…”

      Named: רב חסדא, שמואל.

    4. Segment 426 words

      Opens “לבתר דנפק אמר ליה רב חסדא מנא…”

      Named: רב חסדא.

    5. Segment 532 words

      Opens “(קהלת ב, ח) עשיתי לי שרים ושרות…”

      Named: רבא.

    6. Segment 615 words

      Opens “אמר רבי יוחנן שלש מאות מיני שדים…”

      Named: רבי יוחנן.

    7. Segment 736 words

      Opens “אמר מר הכא תרגימו שידא ושידתין שידה…”

    8. Segment 829 words

      Opens “אמר להו היכא אישתכח אמרו ליה אייתי…”

    9. Segment 943 words

      Opens “אמר להו היכא איתיה אמרי ליה איתיה…”

    10. Segment 1036 words

      Opens “שדריה לבניהו בן יהוידע יהב ליה שושילתא…”

    11. Segment 1140 words

      Opens “כי אתא סייריה לגושפנקא גלייה אשכחיה חמרא…”

    12. Segment 1218 words

      Opens “נחית אתא שדא ביה שושילתא סתמיה כי…”

    13. Segment 1318 words

      Opens “כי נקיט ליה ואתי מטא דיקלא חף…”

    Sages named on this page

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Gittin 68a · Segment 3 — “…פסוקיך אמר ליה (שמואל ב ב, כא) נטה לך…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Gittin 68a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026