הנצוק והקטפרס ומשקה טופח אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה‎—The נצוק, קטפרת and משקה טופח is a connection neither for טומאה nor for טהרה O VERVIEW The גמרא cited a משנה that a נצוק, קטפרת and משקה טופח is not considered a connection for טומאה or for טהרה‎. However, the משנה did not make it clear regarding which laws of טהרה we are discussing. תוספות will offer two general opinions regarding this matter and discuss various laws of מקוואות and טהרה‎. ----------------- פירש בקונטרס אינו חיבור לטהרה לענין שתי מקוואות שאין באחד מהן מ' סאה‎ – רש"י explained that the meaning of אינו חיבור לטהרה is regarding two מקוואות, where one of them have does not have forty סאה (however the other has מ' סאה) – ונצוק וקטפרס ומשקה טופח מחברן אינו חיבור – And a נצוק, קטפרת or משקה טופח joins the two מקוואות, it is not considered a joining and the מקוואות remain פסול‎. תוספות asks on פירש"י: וקשה לרבינו תם דעד כאן לא נחלקו רבי מאיר ורבי יהודה בפרק אין דורשין (חגיגה יט, א) – And the ר"ת has a difficulty with פירש"י; for the dispute between ר"מ and ר"י in פרק אין דורשין was limited to a specific case – גבי ג' גוממיות העליונה עשרים והתחתונה עשרים ובאמצעית ארבעים‎ – Regarding three pits on a mountainside; the upper מקוה contained twenty סאה, the lower מקוה had also twenty סאה and in the middle מקוה there was forty סאה – וחרדלית של גשמים עוברת ביניהם – And a stream of rainwater passed over all of the three מקואות joining them together; in this case there is a מחלוקת between ר"מ ור"י. It is limited however- אלא בטובל בעליונה אי אמרינן גוד אסיק – Only to a situation where one immersed himself in the uppermost מקוה; their מחלוקת is whether we say גוד אסיק‎ – אבל בתחתונה כולהו מודו דעלתה לו טבילה דאמרינן גוד אחית – However if one immersed himself in the lowest מקוה all agree that the טבילה is effective for we say גוד אחית‎ – אלמא קטפרס חיבור והכא משמע דאינו חיבור כלל – It is evident from that גמרא that קטפרס is a חיבור; however from our גמרא here (according to פירש"י) it seems that it is not a חיבור at all! תוספות answers: ואומר רבינו תם דהכא מיירי דוקא בשתי גוממיות שבזו עשרים ובזו עשרים – And the ר"ת explained that here (by נצוק וקטפרס) we are discussing specifically a case where the two pits have each only twenty סאה‎ – דליכא מקוה שלם באחד בפני עצמה דלא הוו חיבור ואין מטבילין אפילו בתחתונה – So there is no complete מקוה in either of them by itself, therefore the קטפרס is not a חיבור and one is not טובל even in the lower one (where presumably we could have said גוד אחית) – אבל התם דאיכא באמצעית מקוה שלם לכולי עלמא מטבילין בתחתונה ובעליונה פליגי‎ – However there where the middle מקוה is complete, everyone agrees that we may טובל in the lower מקוה (because of גוד אחית) and they argue whether we can be טובל in the upper מקוה (because of גוד אסיק) – ודוקא נקט אמצעית‎ – And he specifically mentioned the middle מקוה which had forty סאה‎ – אבל שתי גוממיות שאין בשום אחת מקוה שלם לכולי עלמא אין מטבילין אף בתחתונה‎ – However two pits which neither of them have a complete מקוה; one may not be טובל even in the lower מקוה. In summation: מקוואות which do not have מ' סאה cannot be combined through a קטפרס in any case; however if one מקוה has מ' סאה, then it can be combined (according to ר"מ ור"י) with the lower מקוה (through גוד אחית) and (according to ר"מ) even with the higher מקוה (through גוד אסיק). תוספות asks: עוד הקשה דהכא קאמר דקטפרס לא הוי חיבור‎ – The ר"ת also asked; that here the משנה states that קטפרס is not a חיבור‎ – ובסמוך קאמר רבי יהודה אם היו רגליו של ראשון נוגעות במים אף השני טהור – And shortly ר"י states, ‘if the feet of the first person are touching the water of the מקוה, even the second person is טהור; indicating that קטפרס is a חיבור‎ – והך דנצוק רבי יהודה היא דהא מסקינן לענין מקוואות ורבי יהודה היא – And this משנה of נצוק והקטפרס וכו' follows the view of ר"י, for the גמרא shortly concludes that the משנה is regarding מקוואות according to ר"י. We have here a contradiction (in the view of ר"י) between the משנה of הנצוק (that קטפרס is not a חיבור for מקוואות) and the משנה of רגליו של ראשון וכו' (which indicates that קטפרס is a חיבור)! תוספות answers: ואומר רבינו תם דכיון שהמים שעל הראשון סופן ליפול ולירד למקוה הוי קטפרס חבור – And the ר"ת says that since the water which is on the first person will eventually fall into the מקוה, therefore קטפרס is a חבור in that type of case. תוספות differentiates between a נצוק and a קטפרס: ומיהו נצוק גרוע מקטפרס לפי שהקילוח של הנצוק עומד באויר‎– However the connectivity of a נצוק is inferior to a קטפרס, because the flow of the נצוק is suspended in the air – ולא הוי חבור אפילו סופו ליפול כדמשמע בפרק בתרא דעבודה זרה (דף עב, ב) – And so it will not be a חבור even if it will eventually fall into the lower receptacle as is indicated in the last פרק of מסכת ע"ז. תוספות anticipates a difficulty: והא דדייק התם גבי כותי דאנח ידיה אבת גישתא ואסריה רבא לכולי חמרא – And that which the גמרא infers there in מס' ע"ז regarding the case of a כותי who placed his hand on the בת גישתא, and רבא forbade the entire wine; from this ruling of רבא the גמרא inferred, saying – שמע מינה נצוק חיבור – We can derive from this that נצוק is a חבור‎. This concludes the citation from the גמרא‎. תוספות continues with his question: אף על גב דהתם הוי קטפרס‎ – Even though that there it was a קטפרס and not a נצוק, for a נצוק is when the flow is in the air. However by the בת גישתא the flow is on the pipe which is a קטפרס, nevertheless the גמרא‎ – דייק שפיר דנצוק הוי חיבור – Properly infers from רבא that נצוק is a חיבור‎ – דכיון דמה שנגע בו הכותי דהיינו בקצה העליון דאין סופו ליפול בתוך חבית‎ – For since that wine which the כותי touched, which is by the upper edge, will not eventually fall back into the barrel of wine – כיון שראשו אחד מונח על גישתא ולהכי לא עדיף מנצוק‎ – Since the other end of the בת גישתא is resting on the גישתא, this type of קטפרס is no better than a נצוק‎. In summation: תוספות distinguishes between two types of קטפרס‎. When the קטפרס is סופו ליפול (like the case of רגליו של ראשון וכו') then קטפרס is a חבור; however where אין סופו ליפול (like two מקוואות) then קטפרס is not a חבור‎. Regarding a נצוק even if סופו ליפול it is not a חבור, since it is באויר‎. There is equivalence between a נצוק and קטפרס שאין סופו ליפול‎. תוספות asks: עוד הקשה דהכא משמע דטופח להטפיח הוי חיבור ובפרק ו' דמקוואות (משנה ז) תנן‎ – The ר"ת continued to ask that here it seems that טופח להטפיח is a חיבור, but we learnt in a משנה in the sixth פרק of מסכת מקוואות‎ – ומייתי לה בפרק קמא דיבמות (טו, א) ובפרק שלישי דחגיגה (דף כא, ב) – And this משנה is cited in the first פרק of מסכת יבמות and in the third פרק of מסכת חגיגה that – עירוב מקוואות כשפופרת הנוד בעוביה ובחללה כשתי אצבעות חוזרות למקומן – The mixture of מקוואות requires that the area where the waters mix together is the size of a pipe which fits into the opening of a leather bottle including the thickness and hollowed out part of the שפופרת which is equivalent to two fingers making a complete revolution within the area of the hole. This amount is much greater than טופח להטפיח; how can we reconcile these two conflicting rulings?! תוספות answers: ואומר רבינו תם דנקב בעינן כשפופרת הנוד אבל מים סגי בטופח להטפיח – And the ר"ת explained that the hole between the מקוואות must indeed be like a שפופרת הנוד; however the waters that are joining the two מקוואות through the opening of the שפופרת הנוד, an amount of water which is טופח להטפיח is sufficient to combine the מקוואות‎. We do not require that the entire שפופרת הנוד be filled with water (only the very bottom). תוספות presents a dissenting opinion: ואין נראה לרבינו יצחק דתנן במסכת מקוואות פרק ו' (משנה ט) – And this is not the view of the ר"י, for the משנה in מסכת מקוואות פרק ו' teaches – כותל שבין שתי מקוואות שנסדק לשתי מצטרף‎ – A wall between two מקוואות which cracked vertically, enables the two מקוואות to combine and be considered as one מקוה; however if it cracked – לערב אין מצטרף עד שיהא במקום אחד כשפופרת הנוד‎ – Horizontally they do not combine, unless there is an opening of a שפופרת הנוד in one place – רבי יהודה אומר חילוף הדברים‎ – ר"י maintains the exact opposite; a vertical crack does not combine (unless it is כשפופרת הנוד), but a horizontal crack combines. The משנה continues – נפרצו מלמעלה זה לתוך זה‎ – If the walls broke down completely and there is no wall above the water level, the two מקוואות combine provided that the waters mix with each other – על רום כקליפת השום על רוחב כשפופרת הנוד היינו שתי אצבעות‎ – For a height no less than garlic skin and for a width of שפופרת הנוד which is two fingers wide. This concludes the משנה‎. תוספות continues – אם כן הא דקאמר עירוב מקוואות כשפופרת הנוד מלא נקב מים בעינן – If this is indeed so, the משנה which states that עירוב מקוואות is the size of a שפופורת הנוד, the requirement is that the entire שפופות הנוד is filled with water – ובצפין מלמעלה אין צריך אלא כקליפת השום ברוחב כשפופרת – For only by a case where the water is flowing above the broken wall, is it necessary only to have water the height of a garlic skin and the width of a שפופרת (but not by a standing wall) – ואי במים סגי בטופח להטפיח אלא דנקב הוא דבעינן כשפופרת כדפירש רבינו תם – And if, as the ר"ת maintains that for עירוב מקוואות even a טופח להטפיח of water is sufficient, it is merely that the hole between the two מקוואות is required to be כשפופורת‎ – אם כן אין רוחב המים כשפופרת שתי אצבעות שהנקב עגול והוא צר מלמטה‎ – If this is indeed so there is no water the width of a שפופרת which is the width of two fingers, since the hole is round and is very narrow at the bottom where the water of טופח להטפיח is – כדאמר בשתי אצבעות חוזרות למקומן‎ – As the משנה stated that שפופרת הנוד is the equivalent of the diameter of two fingers ( indicating that it is a circle). תוספות presents the view of the ר"י: ונראה דדוקא לרבי יהודה סגי בטופח להטפיח‎ – And it is the view of the ר"י that טופח להטפיח is sufficient to combine מקוואות, only according to ר' יהודה (as our גמרא states) – אבל לרבנן צריך כקליפת השום ברוחב שתי אצבעות‎ – However according to the רבנן the height of קליפת השום and the width of two אצבעות are required (even) when the waters rise above the broken wall – וכשכותל מפסיק צריך כשפופרת הנוד שיהא הנקב מלא – However when the wall separates the two מקוואת (the wall is higher than the water level) and there is a hole in the wall below the water level, then it is necessary that the hole of a שפופרת הנוד be entirely filled with water. תוספות now offers a different answer for the original question of the ר"ת: וההיא דנצוק לפי מאי דמסיק לענין מקוואות ורבי יהודא היא מצי אתיא כרבנן‎ – And that משנה of נצוק (even) according to the conclusion of the גמרא that these laws were taught regarding מקוואות according to ר"י, nevertheless the משנה of הנצוק can be (even) according to the רבנן‎ – דדוקא ההיא דטופח להטפיח חיבור אתיא כרבי יהודה‎ – For only that ruling (of the ברייתא) that טופח להטפיח is a חיבור, is according to ר"י אבל ההיא דנצוק וקטפרס דקתני בה דמשקה טופח אינו חיבור היינו אפילו טופח להטפיח- However the משנה of הנצוק וקטפרס (even though) it states משקה טופח אינו חיבור (indicating that טופח להטפיח is a חיבור) can be according to the רבנן, for when the משנה states that משקה טופח is not a חיבור it includes even טופח להטפיח‎. תוספות returns to a previous question of the ר"ת: ועוד אומר רבינו יצחק דאפילו רבי יהודה לית ליה טופח להטפיח חיבור ברגליו נוגעות במים- And furthermore says the ר"י that even ר"י who maintains טופח להטפיח is a חיבור in the case of רגליו נוגעת מים, that is – אלא מכח גוד אחית אבל בקרקע שוה דלא שייך גוד אחית בעי קליפת השום‎ – Only because (beside the טופח להטפיח) we can utilize the strength of גוד אחית; however on flat ground where גוד אחית is not applicable then טופח להטפיח is not sufficient rather קליפת השום ברוחב ב' אצבעות is required – ואתיא ההיא דנפרצו זה לתוך זה אפילו כר' יהודה דאיירי התם ברישא‎ – And so the משנה of נפרצו זה לתוך זה can be even according to ר"י who is mentioned there in the רישא‎. In summation: According to the ר"י, the חכמים maintain that נצוק וכו' and משקה טופח להטפיח is not a חיבור‎. However ר"י maintains that טופח להטפיח and נצוק וכו' is a חיבור ([possibly] only when we can apply the סברא of גוד אחית, otherwise however there is a requirement of [the width of a] שפופרת הנוד). תוספות offers an entirely different interpretation of the משנה הנצוק וכו': ורבינו יצחק אומר דההיא דהנצוק וקטפרס לא לענין חיבור מקוואות איירי‎ – And the ר"י asserts that the משנה of הנצוק וקטפרס is not discussing the joining of מקוואות (to give each one a proper שיעור) – אלא לענין השקה והשתא הוי לטהרה דומיא דלטומאה‎ – But rather the משנה is regarding השקה, and now the word לטהרה in the משנה is similar to the word לטומאה (they are both discussing being מטהר or מטמא water) – תוספות offers a proof for this assertion: וכן משמע מדקאמר דלמא לענין מקוואות ורבי יהודה היא‎ – And this is also indicated (that we are not discussing חיבור מקוואות) from the fact that the גמרא (when it refuted the proof from טופח להטפיח) states, ‘perhaps that is regarding מקוואות according to ר"י’ – משמע דעד השתא לא הוה מוקי במקוואות‎ – Indicating that up to this refutation we did not establish these משניות regarding מקוואות (but rather regarding השקה). תוספות explains the גמרא according to this interpretation: ופשיט דמשקה טופח אינו חיבור לענין השקה הוא הדין לענין נטילה – And the גמרא attempted to resolve the query of אילפא (whether משקה טופח is sufficient to consider it one נטילה) that since מקשה טופח is not a חיבור regarding השקה, the same rule applies that it is not a חיבור regarding נטילה‎ – וקאמר לא צריכא דאיכא טופח להטפיח‎ – And the גמרא responded that the query of אילפא was pertinent (only) in a case where the remaining water was טופח להטפיח and not merely טופח‎ – ובעי הא דקתני דמשקה טופח אינו חבור לענין השקה‎ – And this is the query of אילפא; this which the משנה states that משקה טופח is not a חיבור regarding השקה‎ – אי מיירי בטופח שלא להטפיח או אפילו בטופח להטפיח – Is this only in a case where the liquid is טופח שלא להטפיח, or even in a case where the משקה is טופח להטפיח it is not a חיבור‎ – וקאמר הא נמי תנינא דהוי חיבור – And the גמרא responded that regarding this (whether טופח להטפיח is a חיבור) we also learnt that it is a חיבור‎ – ודחי הא דתנינא דטופח להטפיח דלמא לענין מקוואות ורבי יהודה היא מטעם גוד אחית – And the גמרא rejected this answer, for that which the ברייתא teaches regarding טופח להטפיח is a חיבור, perhaps that is only concerning מקוואות and it is according to ר"י; the reason it is a חיבור is on account of גוד אחית‎ – אבל לענין השקה אימא דלא הוי חיבור אפילו לרבי יהודה‎ – However regarding השקה I can say that it is not a חיבור even according to ר"י – כמו במקוה בקרקע שוה דליכא גוד אחית‎ – Just like by a מקוה on flat ground where there is no גוד אחית; where ר"י agrees that טופח להטפיח is no חיבור‎. תוספות returns to the very first question of the ר"ת: והשתא ההיא דחגיגה לא קשה מידי‎ – And now there is no difficulty at all from the ברייתא in חגיגה – ומצינו למימר לכולי עלמא מטבילין בתחתונה אפילו ליכא באמצעית מ' – And we can (even) suggest that everyone (ר"מ ור"י) agrees that one may be טובל in the lower מקוה, even if there is no מ' סאה in the middle מקוה‎ – ונקיט באמצעית מ' לאשמועינן דאפילו הכי קתני בסיפא בתוספתא‎ – And the reason the ברייתא mentioned that the middle מקוה had מ' סאה to teach us that nonetheless the סיפא of this ברייתא in the תוספתא states – וחכמים אומרים אין מטבילין אלא באמצעית – That the חכמים (argue with ר"מ ור"י and) maintain you can only be טובל in the middle מקוה‎ – ואף על פי שיש מ' באמצעית אפילו הכי אין מטבילין בתחתונה וכל שכן בעליונה‎ – And even though there is מ' סאה in the middle מקוה, nevertheless one cannot be טובל even in the lower מקוה (where גוד אחית can apply) and certainly one cannot be טובל in the upper מקוה‎. תוספות offers an alternate reason why it stated that the middle מקוה had מ' סאה: אי נמי קא משמע לן דלא גזרינן אמצעית אטו אחריני‎ – Or you may also say that the ברייתא is teaching us that one may טובל in the middle מקוה (according to the חכמים) for we do not make a גזירה to prohibit טבילה in the middle מקוה, on account of the other two מקוואות which are פסול (according to the חכמים‎. תוספות asks one final question: אבל קשה למאי דסלקא דעתין דטופח להטפיח הוי חבור לענין השקה – However there is a difficulty according to what we initially assumed that טופח להטפיח is a חבור regarding השקה‎ – אלמא בטופח להטפיח אנו מקילין יותר לענין השקה מלענין מקוואות דבמקוה לא הוי חיבור- It is evident that regarding טופח להטפיח we are more lenient concerning השקה (that it is a חיבור) than we are regarding מקוואות, for by a מקוה it is not a חיבור, however – ונצוק וקטפרס הוי איפכא דבהשקה לא הוי חבור ולענין מקוה הוי חיבור: Regarding נצוק וקטפרס it is the opposite, for regarding השקה it is not a חבור (as the משנה states) however regarding a מקוה it is a חיבור (as the ברייתא of three pits and the משנה of רגליו נוגעות במים indicate). How could have the גמרא have even a הוה אמינא that טופח להטפיח הוה חיבור is regarding השקה‎?! תוספות does not answer this question. S UMMARY The ר"ת maintains that משנה of נצוק is regarding שיעור מקווה‎. According to the חכמים both נצוק וקטפרס (as well as משקה טופח) are never a חבור‎. According to ר"י there is a difference, for קטפרס (only) is a חבור if סופו ליפול, or if the higher מקוה has מ' סאה (and according to ר"מ even if the lower מקוה has מ' סאה). Regarding two adjacent מקוואות where the wall is at water level the רבנן require קליפת השום ברוחב ב' אצבעות and ר"י requires טופח להטפיח‎. If the wall is above the water level, the חכמים require שפופרת הנוד מלא מים, while ר"י requires a hole כשפופרת הנוד and water טופח להטפיח‎. The ר"י maintains that regarding שיעור מקווה the חכמים maintain that נצוק וקטפרס and טופח להטפיח is never מצטרף‎. While ר"י maintains that whenever we can say גוד אחית it is מצטרף even if the higher one (or lower one according to ר"מ) does not have מ' סאה‎. On even ground all agree that נפרצו requires כקליפת השום ברוחב ב' אצבעות, otherwise we require כשפופרת הנוד מלא מים‎. Regarding השקה all agree that נצוק קטפרס ומשקה טופח is not a השקה‎. Regarding טופח להטפיח it is not clear what is the view of ר"י (and this is the query of אילפא). T HINKING IT OVER 1. The ר"ת maintains that the משנה of הנצוק וכו' is discussing two מקוואות, which neither has מ' סאה‎. The ר"ת also maintains that the משנה of הנצוק is according to ר' יהודה‎. How is that טופח להטפיח is a חיבור (as the גמרא cites ההוא לענין מקוואות ור"י היא), and a קטפרס which is much more that טופח להטפיח is not a חיבור‎?! 2. The ר"ת ask (the first עוד הקשה) a contradiction between the משנה of קטפרס and the משנה of רגליו של ראשון וכו'. The ר"ת stated (to verify the contradiction) that וההיא דנצוק (קטפרס) is according to ר"י. However, previously when the ר"ת stated the contradiction between הנצוק and ג' גוממיות, the ר"ת did not feel it necessary to mention that נצוק is according to ר"י (who appears in the ברייתא of ג' גוממיות). How can we explain this? 3. The ר"ת asks (the second עוד הקשה) a contradiction between the תנינא that טופח להטפיח is a חיבור and the משנה of שפופרת הנוד‎. However it is evident that the תנינא which accepts טופח להטפיח is the view of ר"י however the חכמים disagree. We can say that the משנה of שפופרת is according to the חכמים‎. What is the question?!
הבא ראשו ורובו במים שאובין וטהור שנפלו כולי‎—One, whose head and majority of his body, enters into drawn water or a pure person upon whom there fell, etc. O VERVIEW The ברייתא distinguishes between a טהור (who becomes טמא if נפלו עליו וכו') and הבא ראשו ורובו וכו'. Our תוספות explains this ברייתא‎. ---------------------------- הכי גרסינן בפרק קמא דשבת (דף יג, ב) – This is how the text reads in the first פרק of מסכת שבת, as we have it here that there is a distinction between הבא (where טהור is not mentioned) and נפלו (where טהור is mentioned) – דעל טבול יום דוקא גזרו בביאה וכל שכן בנפילה אבל טהור דוקא בנפילה – For only regarding a טבול יום did the חכמים decree that by (partial) immersion in מים שאובים, the טבול יום becomes טמא, and he certainly becomes טמא if three לוגין מים שאובים fell on him; however a person who is (completely) טהור, becomes טמא מדרבנן only if מים שאובים fell upon him, but not if he was בא במים שאובים‎. וטעמא אומר רבינו יצחק דהחמירו בנפילה משום שמעשה כך היה‎ – And the ר"י explains, the reason the חכמים were stricter regarding נפילה than הבא, is because this is what actually occurred – כדאמר התם והיו (מעבירים על גביהן) שלשה לוגין מים שאובין: (ועי' תוספות שבת יג, ב ד"ה וטהור): As the גמרא relates there (in מסכת שבת), and they would pour on them three לוגין of מים שאובים. S UMMARY The גזירה of נפילה applies to a טהור and a טבול יום (because שמעשה כך היה); however the גזירה on הבא וכו' is only for a טבול יום‎. T HINKING IT OVER Is the reason the חכמים did not extend the גזירה by a טהור to הבא ראשו ורובו במים שאובים (to make the גזירה equal for all) because it is a גזירה לגזירה or because it is a גזירה שאין הצבור יכולין לעמוד בה‎?
אבל גט יוצא מתחת ידי שניהם כשר‎—However if the גט is being delivered from both their hands it is כשר O VERVIEW The משנה stated if one said בפני נכתב and the other said בפני נחתם, the גט is פסול‎. רשב"י in the name of ר' יוחנן limited this ruling to a case where only one of them was actually a שליח to deliver the גט; however if they were both שלוחים to deliver the גט it is כשר ([even] if the said nothing). תוספות explains what is meant by גט יוצא מתחת ידי שניהם, and the consequences of this ruling. -------------------------- תוספות cites פירש"י on מתחת ידי שניהם: מה שפירש בקונטרס ששניהן אדוקין בו לאו דוקא‎ – That which רש"י explained that מתחת ידי שניהם means literally that they were both holding on to the גט, is not precise – שאין צריך שיהיו ממש שניהם אדוקים ואוחזים בגט‎ – For it is not necessary that both of them should be actually clutching and holding on to the גט‎ – אלא ששניהם אומרים שהבעל עשה שניהן שלוחין על כך‎ – But rather it is sufficient if both of them say that the husband made them שלוחין for this purpose of delivering the גט‎ – ואמר להם שניכם הוליכו גט לאשתי ונתנו האחד במעמד חבירו‎ – And the husband said to them, ‘both of you deliver this גט to my wife’, and one of them gave it to the wife in the presence of the other, this is sufficient – כדאמרינן בסוף התקבל (לקמן דף סז, ב) כולכם הוליכו אחד מוליך במעמד כולם‎ – As the ברייתא states in the end of פרק התקבל, if the husband said to a number of people, ‘ all of you deliver this גט to my wife’, one delivers it in the presence of all of them. תוספות discusses a different case: ואם האחד שליח והשני מעיד שבפניו נתן הבעל את הגט לחבירו להוליך לאשתו – And if only one was a שליח to deliver the גט and the second person who accompanied him testifies that the husband gave the גט in his presence to his friend (the שליח) to deliver it to his wife; however the second person was not appointed to be a שליח at all; he merely witnessed the appointment of the שליח‎ – לרבא כשר דמה אם יאמרו בפנינו גירשה – According to רבא the גט is כשר (even if the שליח did not say anything) because of the reason of, what would be if these two would state, ‘he divorced her in our presence’, she would be divorced, and therefore the גט is valid – אבל לרבה אפילו לאחר שלמדו אין להכשיר כיון שאין שניהם שלוחים‎ – However according to רבה even לאחר שלמדו we cannot validate this גט since both of them are not שלוחים; only one is a שליח‎ – דדוקא בשניהן שלוחים אמרינן בפרק קמא (לעיל דף ה, א.) דכשר לרבה‎ – For only when both are שלוחים did we say in the first פרק that the גט is כשר (even) according to רבה‎ – משום דבי תרי דמייתי גיטא מילתא דלא שכיחא היא אבל כהאי גוונא לא: Because it is an unusual occurrence for two people to bring a גט as שלוחים; however in this manner (where only one is a שליח) it is not a מילתא דלא שכיחא and therefore בפ"נ ובפ"נ needs to be said (by the שליח) because of the גזירה שמא יחזור דבר לקלקולו‎. S UMMARY גט יוצא מתחת ידי שניהם means they were both appointed שלוחים, even though only one is actually delivering the גט‎. When only one is a שליח and the other testifies that the husband gave it to the שליח, according to רבא it is a גט כשר, but not according to רבה (since this is not a מילתא דלא שכיחא). T HINKING IT OVER תוספות previously (ה, א ד"ה בי) stated that there is no difference between רבה and רבא in a case of אתיוהו בי תרי‎. However, according to our תוספות there is a difference when the second person is not a שליח but testifies that the husband made his friend a שליח, where it is כשר according to רבא but not according to רבה‎!
