Talmud Builders

    Gittin 81b

    Back to index

    English translation — Gittin 81b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1as Beit Shammai hold: A person does engage in licentious sexual intercourse. Although they were seen engaging in sexual intercourse, one cannot assume that he intended to betroth her, since they were recently divorced. The assumption is that they were simply engaging in licentious sexual intercourse. Consequently, he is not required to give her a second bill of divorce.

    2And Beit Hillel hold: A person does not engage in licentious sexual intercourse. Therefore, he had the intention to betroth her, and he must give her another bill of divorce. But if they did not see that she engaged in sexual intercourse, even though they spent the night together at an inn, everyone agrees that she does not require a second bill of divorce from him, as there is no concern that perhaps they engaged in sexual intercourse.

    3The Gemara challenges this understanding of the mishna: We learned in the mishna that Beit Hillel concede that when she was divorced following the state of betrothal, she does not require a second bill of divorce from him because he is not accustomed to her. And if the mishna is referring to a case in which they saw that she engaged in sexual intercourse, what is the difference to me if it was following the state of betrothal and what is the difference to me if it was following the state of marriage? In either case, they saw that she engaged in sexual intercourse.

    4Rather it can be explained that the mishna is actually speaking about a case in which they did not see that she engaged in sexual intercourse. Rabbi Yoḥanan stated his opinion in accordance with the statement of that tanna . As it is taught in a baraita that Rabbi Shimon ben Elazar said: Beit Hillel and Beit Shammai did not disagree about a case where they did not see that she engaged in sexual intercourse. Everyone agrees that in such a scenario, she does not require a second bill of divorce from him.

    5With regard to what case did they disagree? They disagreed about a case where they saw that she engaged in sexual intercourse. As Beit Shammai say: A person does engage in licentious sexual intercourse. And Beit Hillel say: A person does not engage in licentious sexual intercourse. Rabbi Shimon ben Elazar disagrees with the mishna.

    6The Gemara asks: And as for the mishna, which we established as discussing a case in which they did not see that she engaged in sexual intercourse, with regard to what do they disagree? The Gemara answers: They disagree about a case in which there are witnesses to their seclusion, but there are no witnesses to an act of sexual intercourse.

    7With regard to such a case, Beit Shammai hold: We do not say that these are the witnesses of seclusion, these are the witnesses of sexual intercourse. According to Beit Shammai, although there are witnesses that they were secluded, this is not considered to be tantamount to testimony that they engaged in sexual intercourse. And Beit Hillel hold: We do say that these are the witnesses of seclusion, these are the witnesses of sexual intercourse. Since it is assumed that they engaged in sexual intercourse, she is required to obtain a second bill of divorce from him.

    8And Beit Hillel concede that when she was divorced following the state of betrothal, she does not require a second bill of divorce from him, even if they were alone together. For since he is not accustomed to her, we do not say that these are the witnesses of seclusion; these are the witnesses of intercourse.

    9The Gemara asks: But did Rabbi Yoḥanan actually say this, that Beit Hillel require a second bill of divorce only when witnesses saw that they engaged in sexual intercourse? But didn’t Rabbi Yoḥanan say: The halakha in all cases is like an unattributed mishna. And we established the mishna to be discussing a case in which they did not see that she engaged in sexual intercourse. How then does Rabbi Yoḥanan rule contrary to the mishna? The Gemara answers: They are amora’im , and they disagree with regard to the opinion of Rabbi Yoḥanan. Some of them hold that Rabbi Yoḥanan does not always rule in accordance with an unattributed mishna.

    10MISHNA: If a woman was married by her second husband on the basis of receiving a bare bill of divorce, i.e., a folded and tied bill of divorce that is missing signatures, she must leave both this, the first husband, and that, the second husband. And all of those previously mentioned ways of penalizing a woman who remarried based on the bills of divorce detailed in the earlier mishna (79b) apply to her in this case as well.

    11With regard to a bare bill of divorce; anyone, even those who are disqualified from bearing witness, can complete it, i.e., sign it in addition to the primary witnesses, so that it will not remain bare. This is the statement of ben Nannas. Rabbi Akiva says: Not all who are disqualified from bearing witness can complete it. Rather, only relatives who are fit to testify in another case. Rabbi Akiva permits only the inclusion of witnesses who would ordinarily be valid witnesses, but who are invalid here because they are relatives of either the husband and wife or the other witnesses.

    12And what is a bare bill of divorce? It is any bill of divorce where the number of its folds is more than the number of its witnesses. In a folded and tied bill of divorce, the bill of divorce is folded and the folds are then tied. Instead of having two witnesses sign at the bottom of the document, witnesses would sign on each tied fold. A bare bill of divorce has more folds than signatures, i.e., some folds lack signatures.

    13GEMARA: The Gemara asks: What is the reason that a bare bill of divorce is not valid, considering that there are more than two witnesses signed on it? The Gemara answers: It is a rabbinic decree that was issued due to one who says: All of you should sign. Since it can be assumed that one who writes a folded and tied bill of divorce wants to have each tied fold signed, there is concern that he may have instructed that all of them sign. If they do not sign, the condition is not fulfilled, and the bill of divorce is not valid.

    14§ It was stated in the mishna that ben Nannas holds, with regard to a bare bill of divorce, that anyone can complete it. Rabbi Akiva, however, permits disqualified witnesses to sign only if they are invalid because they are relatives of either the husband and wife or the other witnesses.

    15The Gemara asks: And according to Rabbi Akiva, what is the reason that a slave cannot sign? The Gemara answers: The Sages were concerned that people will mistakenly come to say that since the slave served as a witness in this case, the slave is fit to bear witness in all cases. They will use a slave as a witness in situations that demand testimony accepted only from qualified witnesses. The Gemara challenges this: If so, with regard to a relative, too, they will come to say that a relative is fit to bear witness in all cases.

    16Rather, one could explain that with regard to a slave, this is the reason why he is disqualified: There is concern that perhaps they will come to elevate his status with regard to lineage. If a slave signs the bill of divorce, they might say that if he signed a bill of divorce, he must be an Israelite.

    17The Gemara asks: If this is the reason why a slave cannot sign, then a robber, who is of unflawed lineage, should be fit to complete the signatures of a folded and tied bill of divorce, according to Rabbi Akiva. Why, then, did we learn in the mishna that Rabbi Akiva says: Not all can complete it. Rather, only relatives who are fit to testify in another case. The Gemara deduces from this: A relative, yes; but a robber, no.

    18The Gemara answers: Rather, this is the reason why a slave is disqualified: They will come to say that his master emancipated him and he signed because he is now like any other Israelite. Similarly, with regard to a robber, they will also come to say that he repented and will allow him to testify in other cases, as well. Therefore, Rabbi Akiva declared him to be unfit as well. With regard to a relative, what can be said to disallow him to sign this bill of divorce? With regard to a relative, everyone knows that he is a relative, and there is no concern that they will allow him to testify in other cases involving his relatives.

    19§ Rabbi Zeira says that Rabba bar She’eilta says that Rav Hamnuna the Elder says that Rav Adda bar Ahava says: The dispute between ben Nannas and Rabbi Akiva with regard to a bare bill of divorce that has more tied folds than witnesses is only in a case where its ties total seven and its witnesses total six, or its ties total six and its witnesses total five, or its ties total five and its witnesses total four, or its ties total four and its witnesses total three. But if its ties total three and its witnesses total two, everyone, even ben Nannas, agrees that not all disqualified witnesses can complete it. Rather, only a relative can complete it.

    20Rabbi Zeira said to Rabba bar She’eilta: After all, all three witnesses in a folded and tied bill of divorce are like the two witnesses in an ordinary bill of divorce, since the Sages said that a folded and tied bill of divorce requires at least three witnesses. Therefore, just as there, in the case of an ordinary bill of divorce, a relative cannot serve as one of the two witnesses, so too here, a relative should not serve as one of the primary witnesses.

    21Rabba bar She’eilta said to him: To me as well this was difficult, and I asked that question to Rav Hamnuna, and Rav Hamnuna asked it to Rav Adda bar Ahava, who had transmitted this statement, and he said to him: Leave the case of three witnesses in a folded and tied bill of divorce, as the requirement is not by Torah law. While the requirement to have a minimum of two witnesses in an ordinary bill of divorce is by Torah law, the requirement to have a minimum of three witnesses for a folded and tied bill of divorce is by rabbinic law. Consequently, it is of no concern if the third witness is not fit to bear witness.

    22The Gemara notes that this is also taught in a baraita ( Tosefta 6:9): The dispute between ben Nannas and Rabbi Akiva with regard to a bare bill of divorce that has more tied folds than witnesses is only in a case where its ties total seven and its witnesses total six, or its ties total six and its witnesses total five, or its ties total five and its witnesses total four, or its ties total four and its witnesses total three.

    23The baraita continues: If a slave completed it with his signature, and the woman remarried on the basis of this bill of divorce, ben Nannas says: The offspring of a subsequent marriage is unflawed. And Rabbi Akiva says: The offspring is a mamzer . But if its ties total three, and its witnesses total two, everyone agrees that not all disqualified witnesses can complete it. Rather, it can be completed only by a relative of either the husband and wife or the other witnesses.

    24Rav Yosef taught: Only a valid witness can complete it. The Gemara challenges: But isn’t it taught explicitly in a baraita : A relative? Rav Pappa said: Correct the language of the baraita , and teach: Valid.

    25Rabbi Yoḥanan says: In a folded and tied bill of divorce, the Sages validated only the use of one witness who is a relative, to complete the number of signatures as per the number of knotted folds. But two such witnesses, no, they did not validate them. The reason for this is that perhaps they will come to ratify a bill of divorce with two witnesses who are relatives and one witness who is valid. If the bill of divorce will be challenged, it will be necessary to ratify the document. While this bill of divorce has more than three witnesses signed to it, the court needs to authenticate the signatures of only three of the witnesses to ratify the bill of divorce, provided that two of them are not relatives. If there are more than two relatives signed on the bill of divorce, a court may unintentionally authenticate the signatures of two relatives and only one valid witness.

    26Rav Ashi said: The language of the baraita is also precise, in accordance with this opinion,

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    ומודיםבמן הארוסין דכל כמה דלא חזינן לא אמרינן בעל דהא לא גייסי אהדדי:

    מה לי מן האירוסיןהא חזינן דבעל ואין אדם בועל את אשתו בזנות לב"ה:

    בשלא ראוה שנבעלהוהא דמצרכיניה גט שני משום דאמרי' כיון דלבו גס בה ודאי בעל ואין אדם בועל בעילת זנות ואיכא קדושין:

    הן הן כו'כלומר כיון דראו שנתייחדו אין צריך עדות של ביאה גדול מזה ודאי אנן סהדי כיון דגייסי אהדדי לא פרשו זה מזה:

    מי אמר ר' יוחנן הכיכדלעיל דהיכא דלא ראוה שנבעלה לא בעי גט:

    מתני' גט קרחמפרש בסיפא במתני' שקשריו מרובין מעדיו בב"ב (דף קס:) אמרי' דתקון רבנן גט מקושר משום כהנים קפדנים שהיו כותבין גט פתאום לנשותיהן ומתחרטין לאחר זמן ואין יכולים להחזירן ותקנו להם גט מקושר שאינו נוח ליכתב מהרה שמא בתוך כך יתפייס וחותמין עדיו מבחוץ וכותב שיטה או שתים וכורכן על החלק ותופר ועד א' חותם על הכרך מבחוץ וחוזר וכותב שני שיטין או יותר מבפנים וכורכן על החלק וחותם עד שני על הכרך מבחוץ וכן עד שלישי ואם יש קשר כרוך ואין עד חתום מאחוריו זה קרח ופסול כדמפרש בגמרא משום כולכם דמסתמא למנין קשריו היו עדיו מתחלה וחיישי' דלמא אמר להו כולכם חתומו והרי אחד שלא חתם:

    הכל משלימין עליוואפי' פסולין דליתא להא השלמה אלא משום חששא בעלמא שמא כשיצא לאחר זמן בבית דין יפסלוהו שיהו סבורים שהזמין הבעל עדיו למנין קשריו ולא חתמו בו כולם:

    אלא קרוב שהוא ראוי להעידבעדות אחרת שאין עליו פסול עדות אלא קורבה אבל גנב וגזלן לא וטעמא מפרש בגמ':

    גמ' קרוב נמי אתו למימר כשר לעדותאלא מדמכשר בקרוב ש"מ בקיאי אינשי בהלכות עדות ולא אתו לאכשורי פסולים וקרובים:

    לאסוקי ליוחסיןדאמרי מדאחתמוהו בגיטא לאו עבד הוא ויהבי ליה בת ישראל:

    אלאלעולם טעמא משום דאתי לאכשורי לעדות ודקשיא לך קרוב נמי לא דמי דעבד איכא למימר שחרורי שחרריה אפילו המכירים אותו שהוא עבד ובקיאין בהלכות עדות אתו לאכשוריה לעדות דאמרי מדאחתמוהו ש"מ שחרריה מריה וכן גזלן אתו למימר מדאחתמוהו ש"מ תשובה עבד:

    אין משלימין עליושלישי פסול אלא כשר או קרוב דגט מקושר צריך שלשה עדים כדאמרינן בפרק גט פשוט דרבנן תקון שמא בתוך כך שלא ימצא ג' עדים ינוח כעסו:

    כל שלשה במקושרכיון דעיקרו בג':

    כשנים בפשוט דמיואמאי מכשרת קרוב:

    גט קרח קשריו שבעהכלומר שקשריו שבעה כו':

    עד כאן מחלוקת בן ננס ור"עשאם השלים עבד כו': הולד כשר גרסי' בבן ננס:

    רב יוסף מתניבמילתיה דר' זירא אמר רבה בר שאילתא אבל קשריו ג' ועדיו שנים אין משלימין עליו אלא כשר:

    לא הוכשרו בואם היה קרח דבשני קשרים אין משלימין בו שני קרובים אלא אחד קרוב ואחד כשר ואפילו היו חתומים בו כבר ג' כשרים:

    דלמא אתי לקיומיההיום ולמחר אם יקרא עליו ערעור לפוסלו ויביאוהו לב"ד ואין העדים בפנינו ויבאו עדים מן השוק שיכירו שלש מן החתימות הללו ויקיימוהו בכך ושמא לא יכירו אלא חתימת שני הקרובים ואחד מן הכשרים ובית דין אינן יודעין שהן קרובים ויקיימוהו בעדות פסולה:

    מתניתא נמי דיקאהך ברייתא דקתני קשריו שבעה ועדיו ששה או קשריו ששה ועדיו חמשה כו' לא אישתמיט ותנא בחד מינייהו שני קרחות כגון קשריו חמשה ועדיו שלשה שמע מינה לא פליגי בה דאפילו קרוב לא מיתכשר:

    גיטין 81 עמוד ב

    1דב"ש סברי: אדם עושה בעילתו בעילת זנות;׃

    2וב"ה סברי: אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות. אבל לא ראוה שנבעלה דברי הכל אינה צריכה הימנו גט שני.

    3תנן: ומודים בנתגרשה מן האירוסין שאינה צריכה הימנו גט שני, שאין לבו גס בה. ואי בשראוה שנבעלה, מה לי מן האירוסין ומה לי מן הנשואין?

    4אלא מתני' בשלא ראוה שנבעלה ור' יוחנן: דאמר כי האי תנא דתניא א"ר שמעון בן אלעזר לא נחלקו ב"ש וב"ה על שלא ראוה שנבעלה שאינה צריכה הימנו גט שני׃

    5על מה נחלקו על שראוה שנבעלה שבש"א אדם עושה בעילתו בעילת זנות ובה"א אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות׃

    6ומתני' דאוקימנא בלא ראוה שנבעלה במאי פליגי דאיכא עדי יחוד וליכא עדי ביאה׃

    7ב"ש סברי לא אמרי' הן הן עדי יחוד והן הן עדי ביאה וב"ה סברי אמרינן הן הן עדי יחוד והן הן עדי ביאה׃

    8ומודים בנתגרשה מן האירוסין שאינה צריכה הימנו גט שני דכיון דאין לבו גס בה לא אמרינן הן הן עדי ביאה׃

    9ומי אמר ר' יוחנן הכי והאמר רבי יוחנן הלכה כסתם משנה ואוקימנא למתניתין בשלא ראוה שנבעלה אמוראי נינהו ואליבא דרבי יוחנן:

    Mishna

    10כנסה בגט קרח תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה׃

    11גט קרח הכל משלימין עליו דברי בן ננס ר"ע אומר אין משלימין עליו אלא קרובים הראויין להעיד במקום אחר׃

    12ואיזהו גט קרח כל שקשריו מרובין מעדיו:

    Gemara

    13מ"ט דגט קרח גזירה משום כולכם:

    14גט קרח הכל משלימין עליו:

    15ור"ע עבד מאי טעמא לא דאתו למימר כשר לעדות קרוב נמי אתו למימר כשר לעדות׃

    16אלא עבד היינו טעמא דדלמא אתו לאסוקיה ליוחסין׃

    17גזלן דבר יוחסין הוא ליתכשר אלמה תנן ר"ע אומר אין משלימין עליו אלא קרובים הראויין להעיד במקום אחר קרוב אין גזלן לא׃

    18אלא עבד היינו טעמא דאתו למימר שחרורי שחרריה גזלן נמי אתו למימר תשובה עבד קרוב מאי איכא למימר קרוב כולי עלמא ידעי דקרוב הוא:

    19א"ר זירא אמר רבה בר שאילתא א"ר המנונא סבא א"ר אדא בר אהבה גט קרח קשריו שבעה ועדיו ששה ששה ועדיו חמשה חמשה ועדיו ארבעה ארבעה ועדיו שלשה עד כאן מחלוקת בן ננס ור"ע אבל קשריו שלשה ועדיו שנים דברי הכל אין משלימין עליו אלא קרוב׃

    20א"ל רבי זירא לרבה בר שאילתא מכדי כל שלשה במקושר כשנים בפשוט דמי מה התם קרוב לא אף הכא נמי קרוב לא׃

    21אמר ליה אף לדידי קשיא לי ושאילתיה לרב המנונא ורב המנונא לרב אדא בר אהבה וא"ל הנח לשלשה במקושר דלאו דאורייתא׃

    Baraita

    22תניא נמי הכי גט קרח קשריו שבעה ועדיו ששה ששה ועדיו חמשה חמשה ועדיו ארבעה ארבעה ועדיו שלשה עד כאן מחלוקת בן ננס ורבי עקיבא׃

    23השלים עליו עבד בן ננס אומר הולד כשר ורבי עקיבא אומר הולד ממזר אבל קשריו שלשה ועדיו שנים דברי הכל אין משלימין עליו אלא קרוב׃

    24רב יוסף מתני כשר והתניא קרוב אמר רב פפא תני כשר׃

    25אמר רבי יוחנן לא הוכשרו בו אלא עד אחד קרוב בלבד אבל תרי לא דלמא אתי לקיומי בתרי קרובים וחד כשר׃

    26אמר רב אשי מתניתא נמי דיקא׃

    Tosafot

    בית שמאי סברי אדם בועל בעילת זנותואע"ג דביבמות פ' ב"ש (יבמות דף קז.) אמרי ב"ש דאין ממאנין אלא ארוסות ולא נשואות ומפרש רב יוסף ורבה טעמא דב"ש משום דאין אדם בועל בעילתו בעילת זנות ולהכי נשואות אין יכולות למאן דלאו אדעתא דהכי נסבה איכא למימר דהתם כיון שראינו שקידשה ודאי אינו רוצה לבעול בעילתו בעילת זנות אבל הכא שלא ראינו הקדושין סברי דבועל בעילת זנות וב"ה סברי דלעולם אין אדם בועל בעילת זנות ואע"ג דאית להו התם אפילו נשואות ממאנות היינו משום דכיון שע"י קדושין. ונשואין בא עליה לא חשיב ליה בעילת זנות כדאמרי' התם:

    בגט קרח תצא מזה ומזההא דלא תני לה בהדי הנהו דלעיל אומר ה"ר יוסף דאיידי דתנא לעיל כתב סופר גט כו' תנא כתב לגרש את אשתו והדר תנא המגרש את אשתו ולנה עמו בפונדקי דהוי נמי פלוגתא דב"ש וב"ה כמו כתב לגרש כו' והדר תנא גט קרח:

    וכל הדרכים האלו בהלקמן בפ' בתרא (גיטין דף פו.) מוקי לה כר"מ אבל לרבנן תצא והולד כשר:

    גזירה משום כולכםפירש בקונטרס דמסתמא למנין קשריו היו עדיו מתחלה וחיישינן דלמא אמר להו כולכם חתומו והרי אחד מהם שלא חתם ותימה מאחר דפסלינן גט קרח משום כולכם מאותו טעם נפסל קרוב להחתים בתוכו כדאמרינן לעיל בפ' ב' (גיטין דף יח:) דאם אמר הבעל כולכם למ"ד משום עדים נמצא אחד מהן קרוב או פסול פסול הגט ויש לחלק דהכא במקושר דעדיו ג' הכשירו בו אחד קרוב ולעיל בפ"ב (שם ד"ה אמרי) הארכתי:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rashba

    [בנדפסהא דאמרינן הא להאי לישנא: דבית שמאי סברי אדם עושה בעילתו בעילת זנות ובית הלל סברי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות. קשיא לי דהא איפכא שמעינן להו ביבמות (קז, א) דבית שמאי אמרי ממאנין את הארוסות ואין ממאנין את הנשואות ובית הלל אומרים בין ארוסות בין נשואות וקא פריש טעמא התם בגמרא משום דבית שמאי סברי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות וממנעי ולא נסבי. ויש לומר דהכא אזלי בית שמאי לטעמייהו דאמרו לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בא דבר ערוה והילכך כל שהוציאה מביתו מחמת דבר ערוה חזקה מזוהמת היא בפניו ואינו מחזירה והשתא בעילת זנות הוא דקא עביד ובית הלל נמי אזלי לטעמייהו דאפילו בשהקדיחה לו תבשילו הוציאה ולפיכך יש לומר דנתפייס ומחזירה ולא עשה בעילת זנות, וההיא דממאנין אפילו את הנשואות ולא חיישי בית הלל דילמא ממנעי ולא נסבי היינו משום דכיון דבתקנת חכמים נשא לא ממנע דלאו בעילת זנות היא לו וכדאמרינן התם ובית הלל כיון דאיכא קידושין וכתובה לא אתו למימר דבעילת זנות הוא, כן נראה לי].

    אלא מתניתין בשראוה [בשלא ראוה] שנבעלה ורבי יוחנן דאמר כי האי תנאואנן קיימא לן כסתם מתניתין ואף על פי שלא ראוה שנבעלה צריכה ממנו גט שני ואפילו נתן לה כספים אין אומרים זנות הוא ובאתננה נתן לה, והוא שנתיחדה בפני שנים והיו השנים ביחד אבל בפני עד אחד ואפילו בפני אחד בשחרית ואחד בין הערבים לא דאין כאן קידושין דאפילו בא עליה לשם קידושין אין קידושיו קידושין דהמקדש בעד אחד אין חוששין לקידושין. וגרסינן בתוספתא ראוה שנים שנתיחדה עמו צריכה ממנו גט שני, אחד אין צריכה הימנו גט שני אחד בשחרית ואחד בין הערבים זה היה מעשה ובא ושאל רבי אלעזר בן תדאי לחכמים ואמרו אינה צריכה ממנו גט שני, ומסתברא כגון שראה הוא את העדים אבל אם ראו אותו שנים מן החלון והם רואין ואינן נראין לו אינה צריכה ממנו גט שני לפי שאדם יודע שהמקדש בינו לבין עצמו שלא בפני עדים אף על פי ששניהם מודים אינה מקודשת, הילכך כשבעל זה לא לשם קידושין בעל אלא לזנות בעלמא.

    נתגרשה מן האירוסין לכולי עלמא אינה צריכה ממנו גט שני דכיון דאין לבו גס בה לא אמרינן הן הן עידי יחוד הן הן עידי ביאה. אבל היכא דראוה שנבעלה לא שנא מן האירוסין ולא שנא מן הנשואין מימר אמרינן דלשם קדושין בעל וכדאמרינן הכא ואי בשראוה שנבעלה מה לי מן האירוסין ומה לי מן הנשואין, ומסתברא דדוקא בארוסה הוא דאמרינן הכי דבשראוה שנבעלה חוששין לה משום קידושין דכיון שהיתה ארוסתו מכבר ודאי מימר אמרינן דאינו עשה בעילתו בעילת זנות וחוזר ומתפייס הוא ובעל לשם קידושין, אבל בפנויה גמורה שראוה שנבעלה ולא היה מדבר עמה על עסקי קידושיה בפנינו אין חוששין לה כלל דודאי כיון שלא היו לו עליה נשואין או אירוסין מכבר לא בעל לשם קידושין אלא לבעילת זנות, ואין אדם עושה בעילתו בעילת זנות דאמרינן הכא היינו בשהיו שם עסקי קידושין מכבר אבל בעלמא עושה, ונושא אדם אנוסת אביו ומפותת אביו אנוסת בנו ומפותת בנו לא שנא מפתה [בנדפס: מפותה] בפני אחד ובפני שנים סתמא קתני, ותדע דלא הוזכר מחלוקת בדבר זה אלא בגרושה לבד כאן ובפרק קורדיקוס תנו רבנן ראוה שנתיחדה עמו באפלה אלמא בגרושה לבד דברים אמורים אבל בעלמא לא, וכן כתב הרמב"ן ז"ל בפירוש וכתב בשם מקצת הגאונים ז"ל שהורו שכל אשה שתבעל בפני עדים צריכה גט חזקה אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות, והראשון עיקר.

    והא דאמרינן הכאומודים ודאי בנתגרשה מן האירוסין שאינה צריכה ממנו גט שני דכיון שאין לבו גס בה לא אמרינן הן הן עידי יחוד הן הן עידי ביאה. איכא למימר דהיכי דגיסי אהדדי צריכה וכדאמרינן בכתובות (כח, א) גבי נתגרשה מן האירוסין נפרעת על ידי עצמה לפי שאין לבו גס בה, ההוא ארוס וארוסתו דאתו לקמיה דרבא אוקי רבא שליחא בינייהו הוה יתיב רב אדא בר מתנה קמיה אמר ליה למה ליה למר כולי האי והאמר רב נחמן תנא באבל רבתי אמר ליה הני מילי היכא דלא גיסי הכא חזינא להו דגיסי אהדדי, ודכותה נמי הכא היכא דחזינא להו דגיסי אהדדי צריכה הימנו גט שני, כך נראה לי. וכן נראה מן הירושלמי דגרסי התם על הא דבית הלל דהמגרש את אשתו לא תדור עמו לא באותה חצר ולא באותו המקום אם היתה חצר של אשה האיש מפנה של איש האשה מפנה של שניהם מי מפנה מפני מי אשה מפנה מפני האיש ואם יכולים הם זה פותח לכאן וזה פותח לכאן במה דברים אמורים בזמן שנשאו הא לא נשאו לא ובכהנת אפילו לא נשאו והארוסה שביהודה כנשואה היא, החולץ ליבמתו אף על פי שעשה בה מאמר הרי זה לא יפנה שאין מאמר קונה קנין גמור, עד כאן בירושלמי. ושמע מינה מדמייתי לה גבי הא הכא [הכי] נמי בארוסה שביהודה שלבו גס בה אי נמי [בנדפס: או] בשאר מקומות דחזינא להו דגיסי אהדדי כנשואה היא וחוששין לה משום קידושין וצריכה ממנו גט שני.

    מתני'כנסה בגט קרח תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה. ולית הילכתא הכין דמתניתין רבי מאיר היא אבל לרבנן תצא והולד כשר וכדאמרינן בפרק המגרש (גיטין פו, א) גבי שלשה גיטין פסולין והא איכא גט קרח התם הולד ממזר הכא כשר הניחא לרבי מאיר אלא לרבנן מאי איכא למימר התם תצא הכא לא תצא וכי קאמרינן תצא הני מילי בשאין לה בנים מן השני אבל יש לה בנים לא תצא כדי שלא יוציא לעז על בניה, ומיהו לרבי יוחנן משמע לקמן בפרק המגרש דאפילו אין לה בנים לא תצא וקיימא לן כותיה, ולקמן נאריך בה יותר בסיעתא דשמיא בפרק המגרש.

    רבי עקיבא אומר אין משלימין עליו אלא קרובים הראויים להעידואסיקנא דטעמיה דרבי עקיבא משום דבעבד אתי למימר שחרורי שחרריה גזלן נמי אתי למימר תשובה עבד ואתו לאכשורינהו בשטרות דעלמא, אבל קרוב מאי איכא למימר, וקיימא לן כרבי עקיבא חדא דהלכה כרבי עקיבא מחבירו ועוד מדאמר רבי יוחנן לקמן לא הכשירו בו אלא עד אחד קרוב לכאורה משמע דקרוב דוקא קאמר, ובירושלמי גרסינן לה בהדיא אמר רב אמי כמה קופין דעובדין הוה עלל קומי רבי יוחנן וקומי רבי שמעון בן לקיש ואינון אמרין פוק ואשלם כרבי עקיבא ואף על גב דרב אמי אמר להו צא והשלם עליו עבד מן השוק כבן ננס לא קיימא לן כותיה חדא דהוה ליה תלמיד לגבי דרבי יוחנן ועוד דיחיד הוא אצל רבי יוחנן וריש לקיש דפסקי כרבי עקיבא בירושלמי וקיימא לן כרבים ואפילו להחמיר ואפילו בדרבנן כדאסיקנא בעירובין פרק מי שהוציאוהו וכן פסק רבנו חננאל ז"ל כרבי עקיבא ואם השלים עליו עבד הולד ממזר וכדאמרינן לקמן השלים עליו עבד בן ננס אומר הולד כשר רבי עקיבא אומר הולד ממזר, ואי קשיא לך הא דתניא בבבא בתרא פרק גט פשוט היו ארבעה עדים חתומים על השטר ונמצאו הראשונים קרובים או פסולין תתקיים העדות בשאר, דאלמא אף פסולין כשרין למילוי, ולא היא דהתם בשנים כשר והכל יודעים שהשאר אינן לצורך השטר ולא אתו לאכשורי עבד וגזלן דמימר אמרינן לכבוד בעלמא או למילויו של שטר חתמו, אבל הכא דאצריכי רבנן עדיו כקשריו מימר אמרי דכשרין נינהו ואתו לקיומי שטרא דעלמא אפומייהו אבל קרוב לא אתו למטעי ביה, כך נראה לי. ובתוספות מתרצין דפליגי אדהא ואתיא כרבי אמי דמכשר כבן ננס, ואי אפשר לומר כן דאם כן קשיא הלכתא אהלכתא דקיימא לן כרבי עקיבא כדכתבינן וקיימא לן נמי כההיא ברייתא, והראשון עיקר.

    Babylonian Talmud · folio map

    Gittin 81b

    Gittin 81b. The full printed text of this folio side — 26 numbered segments, about 471 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    ומודים במן הארוסין דכל כמה דלא חזינן לא אמרינן בעל דהא לא גייסי אהדדי:

    מה לי מן האירוסין הא חזינן דבעל ואין אדם בועל את אשתו בזנות לב"ה:

    בשלא ראוה שנבעלה והא דמצרכיניה גט שני משום דאמרי' כיון דלבו גס בה ודאי בעל ואין אדם בועל בעילת זנות ואיכא קדושין:

    הן הן כו' כלומר כיון דראו שנתייחדו אין צריך עדות של ביאה גדול מזה ודאי אנן סהדי כיון דגייסי אהדדי לא פרשו זה מזה:

    מי אמר ר' יוחנן הכי כדלעיל דהיכא דלא ראוה שנבעלה לא בעי גט:

    מתני' גט קרח מפרש בסיפא במתני' שקשריו מרובין מעדיו בב"ב (דף קס:) אמרי' דתקון רבנן גט מקושר משום כהנים קפדנים שהיו כותבין גט פתאום לנשותיהן ומתחרטין לאחר זמן ואין יכולים להחזירן ותקנו להם גט מקושר שאינו נוח ליכתב מהרה שמא בתוך כך יתפייס וחותמין עדיו מבחוץ וכותב שיטה או שתים וכורכן על החלק ותופר ועד א' חותם על הכרך מבחוץ וחוזר וכותב שני שיטין או יותר מבפנים וכורכן על החלק וחותם עד שני על הכרך מבחוץ וכן עד שלישי ואם יש קשר כרוך ואין עד חתום מאחוריו זה קרח ופסול כדמפרש בגמרא משום כולכם דמסתמא למנין קשריו היו עדיו מתחלה וחיישי' דלמא אמר להו כולכם חתומו והרי אחד שלא חתם:

    הכל משלימין עליו ואפי' פסולין דליתא להא השלמה אלא משום חששא בעלמא שמא כשיצא לאחר זמן בבית דין יפסלוהו שיהו סבורים שהזמין הבעל עדיו למנין קשריו ולא חתמו בו כולם:

    אלא קרוב שהוא ראוי להעיד בעדות אחרת שאין עליו פסול עדות אלא קורבה אבל גנב וגזלן לא וטעמא מפרש בגמ':

    12 more comments on this page.

    Rashi on Gittin 81b · Sefaria

    Tosafot

    בית שמאי סברי אדם בועל בעילת זנות ואע"ג דביבמות פ' ב"ש (יבמות דף קז.) אמרי ב"ש דאין ממאנין אלא ארוסות ולא נשואות ומפרש רב יוסף ורבה טעמא דב"ש משום דאין אדם בועל בעילתו בעילת זנות ולהכי נשואות אין יכולות למאן דלאו אדעתא דהכי נסבה איכא למימר דהתם כיון שראינו שקידשה ודאי אינו רוצה לבעול בעילתו בעילת זנות אבל הכא שלא ראינו הקדושין סברי דבועל בעילת זנות וב"ה סברי דלעולם אין אדם בועל בעילת זנות ואע"ג דאית להו התם אפילו נשואות ממאנות היינו משום דכיון שע"י קדושין. ונשואין בא עליה לא חשיב ליה בעילת זנות כדאמרי' התם:

    בגט קרח תצא מזה ומזה הא דלא תני לה בהדי הנהו דלעיל אומר ה"ר יוסף דאיידי דתנא לעיל כתב סופר גט כו' תנא כתב לגרש את אשתו והדר תנא המגרש את אשתו ולנה עמו בפונדקי דהוי נמי פלוגתא דב"ש וב"ה כמו כתב לגרש כו' והדר תנא גט קרח:

    וכל הדרכים האלו בה לקמן בפ' בתרא (גיטין דף פו.) מוקי לה כר"מ אבל לרבנן תצא והולד כשר:

    גזירה משום כולכם פירש בקונטרס דמסתמא למנין קשריו היו עדיו מתחלה וחיישינן דלמא אמר להו כולכם חתומו והרי אחד מהם שלא חתם ותימה מאחר דפסלינן גט קרח משום כולכם מאותו טעם נפסל קרוב להחתים בתוכו כדאמרינן לעיל בפ' ב' (גיטין דף יח:) דאם אמר הבעל כולכם למ"ד משום עדים נמצא אחד מהן קרוב או פסול פסול הגט ויש לחלק דהכא במקושר דעדיו ג' הכשירו בו אחד קרוב ולעיל בפ"ב (שם ד"ה אמרי) הארכתי:

    Tosafot on Gittin 81b · Sefaria

    Rashba

    [בנדפס הא דאמרינן הא להאי לישנא: דבית שמאי סברי אדם עושה בעילתו בעילת זנות ובית הלל סברי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות. קשיא לי דהא איפכא שמעינן להו ביבמות (קז, א) דבית שמאי אמרי ממאנין את הארוסות ואין ממאנין את הנשואות ובית הלל אומרים בין ארוסות בין נשואות וקא פריש טעמא התם בגמרא משום דבית שמאי סברי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות וממנעי ולא נסבי. ויש לומר דהכא אזלי בית שמאי לטעמייהו דאמרו לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בא דבר ערוה והילכך כל שהוציאה מביתו מחמת דבר ערוה חזקה מזוהמת היא בפניו ואינו מחזירה והשתא בעילת זנות הוא דקא עביד ובית הלל נמי אזלי לטעמייהו דאפילו בשהקדיחה לו תבשילו הוציאה ולפיכך יש לומר דנתפייס ומחזירה ולא עשה בעילת זנות, וההיא דממאנין אפילו את הנשואות ולא חיישי בית הלל דילמא ממנעי ולא נסבי היינו משום דכיון דבתקנת חכמים נשא לא ממנע דלאו בעילת זנות היא לו וכדאמרינן התם ובית הלל כיון דאיכא קידושין וכתובה לא אתו למימר דבעילת זנות הוא, כן נראה לי].

    אלא מתניתין בשראוה [בשלא ראוה] שנבעלה ורבי יוחנן דאמר כי האי תנא ואנן קיימא לן כסתם מתניתין ואף על פי שלא ראוה שנבעלה צריכה ממנו גט שני ואפילו נתן לה כספים אין אומרים זנות הוא ובאתננה נתן לה, והוא שנתיחדה בפני שנים והיו השנים ביחד אבל בפני עד אחד ואפילו בפני אחד בשחרית ואחד בין הערבים לא דאין כאן קידושין דאפילו בא עליה לשם קידושין אין קידושיו קידושין דהמקדש בעד אחד אין חוששין לקידושין. וגרסינן בתוספתא ראוה שנים שנתיחדה עמו צריכה ממנו גט שני, אחד אין צריכה הימנו גט שני אחד בשחרית ואחד בין הערבים זה היה מעשה ובא ושאל רבי אלעזר בן תדאי לחכמים ואמרו אינה צריכה ממנו גט שני, ומסתברא כגון שראה הוא את העדים אבל אם ראו אותו שנים מן החלון והם רואין ואינן נראין לו אינה צריכה ממנו גט שני לפי שאדם יודע שהמקדש בינו לבין עצמו שלא בפני עדים אף על פי ששניהם מודים אינה מקודשת, הילכך כשבעל זה לא לשם קידושין בעל אלא לזנות בעלמא.

    נתגרשה מן האירוסין לכולי עלמא אינה צריכה ממנו גט שני דכיון דאין לבו גס בה לא אמרינן הן הן עידי יחוד הן הן עידי ביאה. אבל היכא דראוה שנבעלה לא שנא מן האירוסין ולא שנא מן הנשואין מימר אמרינן דלשם קדושין בעל וכדאמרינן הכא ואי בשראוה שנבעלה מה לי מן האירוסין ומה לי מן הנשואין, ומסתברא דדוקא בארוסה הוא דאמרינן הכי דבשראוה שנבעלה חוששין לה משום קידושין דכיון שהיתה ארוסתו מכבר ודאי מימר אמרינן דאינו עשה בעילתו בעילת זנות וחוזר ומתפייס הוא ובעל לשם קידושין, אבל בפנויה גמורה שראוה שנבעלה ולא היה מדבר עמה על עסקי קידושיה בפנינו אין חוששין לה כלל דודאי כיון שלא היו לו עליה נשואין או אירוסין מכבר לא בעל לשם קידושין אלא לבעילת זנות, ואין אדם עושה בעילתו בעילת זנות דאמרינן הכא היינו בשהיו שם עסקי קידושין מכבר אבל בעלמא עושה, ונושא אדם אנוסת אביו ומפותת אביו אנוסת בנו ומפותת בנו לא שנא מפתה [בנדפס: מפותה] בפני אחד ובפני שנים סתמא קתני, ותדע דלא הוזכר מחלוקת בדבר זה אלא בגרושה לבד כאן ובפרק קורדיקוס תנו רבנן ראוה שנתיחדה עמו באפלה אלמא בגרושה לבד דברים אמורים אבל בעלמא לא, וכן כתב הרמב"ן ז"ל בפירוש וכתב בשם מקצת הגאונים ז"ל שהורו שכל אשה שתבעל בפני עדים צריכה גט חזקה אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות, והראשון עיקר.

    והא דאמרינן הכא ומודים ודאי בנתגרשה מן האירוסין שאינה צריכה ממנו גט שני דכיון שאין לבו גס בה לא אמרינן הן הן עידי יחוד הן הן עידי ביאה. איכא למימר דהיכי דגיסי אהדדי צריכה וכדאמרינן בכתובות (כח, א) גבי נתגרשה מן האירוסין נפרעת על ידי עצמה לפי שאין לבו גס בה, ההוא ארוס וארוסתו דאתו לקמיה דרבא אוקי רבא שליחא בינייהו הוה יתיב רב אדא בר מתנה קמיה אמר ליה למה ליה למר כולי האי והאמר רב נחמן תנא באבל רבתי אמר ליה הני מילי היכא דלא גיסי הכא חזינא להו דגיסי אהדדי, ודכותה נמי הכא היכא דחזינא להו דגיסי אהדדי צריכה הימנו גט שני, כך נראה לי. וכן נראה מן הירושלמי דגרסי התם על הא דבית הלל דהמגרש את אשתו לא תדור עמו לא באותה חצר ולא באותו המקום אם היתה חצר של אשה האיש מפנה של איש האשה מפנה של שניהם מי מפנה מפני מי אשה מפנה מפני האיש ואם יכולים הם זה פותח לכאן וזה פותח לכאן במה דברים אמורים בזמן שנשאו הא לא נשאו לא ובכהנת אפילו לא נשאו והארוסה שביהודה כנשואה היא, החולץ ליבמתו אף על פי שעשה בה מאמר הרי זה לא יפנה שאין מאמר קונה קנין גמור, עד כאן בירושלמי. ושמע מינה מדמייתי לה גבי הא הכא [הכי] נמי בארוסה שביהודה שלבו גס בה אי נמי [בנדפס: או] בשאר מקומות דחזינא להו דגיסי אהדדי כנשואה היא וחוששין לה משום קידושין וצריכה ממנו גט שני.

    מתני' כנסה בגט קרח תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה. ולית הילכתא הכין דמתניתין רבי מאיר היא אבל לרבנן תצא והולד כשר וכדאמרינן בפרק המגרש (גיטין פו, א) גבי שלשה גיטין פסולין והא איכא גט קרח התם הולד ממזר הכא כשר הניחא לרבי מאיר אלא לרבנן מאי איכא למימר התם תצא הכא לא תצא וכי קאמרינן תצא הני מילי בשאין לה בנים מן השני אבל יש לה בנים לא תצא כדי שלא יוציא לעז על בניה, ומיהו לרבי יוחנן משמע לקמן בפרק המגרש דאפילו אין לה בנים לא תצא וקיימא לן כותיה, ולקמן נאריך בה יותר בסיעתא דשמיא בפרק המגרש.

    רבי עקיבא אומר אין משלימין עליו אלא קרובים הראויים להעיד ואסיקנא דטעמיה דרבי עקיבא משום דבעבד אתי למימר שחרורי שחרריה גזלן נמי אתי למימר תשובה עבד ואתו לאכשורינהו בשטרות דעלמא, אבל קרוב מאי איכא למימר, וקיימא לן כרבי עקיבא חדא דהלכה כרבי עקיבא מחבירו ועוד מדאמר רבי יוחנן לקמן לא הכשירו בו אלא עד אחד קרוב לכאורה משמע דקרוב דוקא קאמר, ובירושלמי גרסינן לה בהדיא אמר רב אמי כמה קופין דעובדין הוה עלל קומי רבי יוחנן וקומי רבי שמעון בן לקיש ואינון אמרין פוק ואשלם כרבי עקיבא ואף על גב דרב אמי אמר להו צא והשלם עליו עבד מן השוק כבן ננס לא קיימא לן כותיה חדא דהוה ליה תלמיד לגבי דרבי יוחנן ועוד דיחיד הוא אצל רבי יוחנן וריש לקיש דפסקי כרבי עקיבא בירושלמי וקיימא לן כרבים ואפילו להחמיר ואפילו בדרבנן כדאסיקנא בעירובין פרק מי שהוציאוהו וכן פסק רבנו חננאל ז"ל כרבי עקיבא ואם השלים עליו עבד הולד ממזר וכדאמרינן לקמן השלים עליו עבד בן ננס אומר הולד כשר רבי עקיבא אומר הולד ממזר, ואי קשיא לך הא דתניא בבבא בתרא פרק גט פשוט היו ארבעה עדים חתומים על השטר ונמצאו הראשונים קרובים או פסולין תתקיים העדות בשאר, דאלמא אף פסולין כשרין למילוי, ולא היא דהתם בשנים כשר והכל יודעים שהשאר אינן לצורך השטר ולא אתו לאכשורי עבד וגזלן דמימר אמרינן לכבוד בעלמא או למילויו של שטר חתמו, אבל הכא דאצריכי רבנן עדיו כקשריו מימר אמרי דכשרין נינהו ואתו לקיומי שטרא דעלמא אפומייהו אבל קרוב לא אתו למטעי ביה, כך נראה לי. ובתוספות מתרצין דפליגי אדהא ואתיא כרבי אמי דמכשר כבן ננס, ואי אפשר לומר כן דאם כן קשיא הלכתא אהלכתא דקיימא לן כרבי עקיבא כדכתבינן וקיימא לן נמי כההיא ברייתא, והראשון עיקר.

    Rashba on Gittin 81b · Sefaria

    Meiri

    זה שפסקנו בגט קרח שמשלימין את הקשרים בפסולי עדות דוקא בשיש שם יותר משלשה קשרים שנמצאו מכל מקום שלשה בכשרים אבל אם לא היו שם אלא שלשה קשרים וחתמו עדים בשנים ונשאר האחד חלק אין משלימין אותו אלא בכשר שהרי מכל מקום גט מקושר צריך הוא לשלשה עדים כמו שהתבאר במקומו אף כשהוא מרבה בקשרים לא הוכשרה בו השלמה בפסול אלא בעד אחד כגון שהיו קשריו שבעה ועידיו ששה כשרים שמשלים את השביעי בפסול וכן היו ששה ועידיו חמשה וכן עד היו ארבעה ועידיו שלשה אבל היו קשריו שבעה ועידיו חמשה אין משלימין את השנים בפסולין שהרי מכל מקום מתקיים הוא בשלשה ושמא יתקיים בשני קרובים ועד אחד כשר ולא ידעו הבית דין שהם קרובים:

    לפי דרכך למדת שכשהכשרת השלמתו בקרוב או פסול לא סוף דבר לבסוף אלא בין בתחילה בין באמצע בין בסוף שהרי משנתנו סתם נאמרה בו השלמת קרוב בלא סיום מקום ומעתה אף אתה למד שכל שאתה בא לקיימו אתה מקיימו בכל שלשה מהם ר"ל שאם היו שם שבעה עדים ואתה בא לקיימו בשלשה לא סוף דבר שאתה מקיימו בשלשה שחתמו תחלה או מכל מקום באי זה שתתחיל בו את הקיום שנצריך לקיים חתימת שלשה חתומים בסדר אלא אף במפוזר כגון שאם נתקיימה חתימת ראשון ושלישי וחמשי דייך ואינך צריך לקיום א' ב' ג' או ב' ג' ד' או ג' ד' ה' או ד' ה' ו' או ה' ו' ז' שאם תאמר רצופים בעינן היאך לא הכשירו בו אלא השלמת קרוב אחד מחשש שמא יבאו לקיים בשני קרובים יקבעו מקום לחתימת הקרובים או בתחלה ר"ל שיחתים קרוב כשר וכשר קרוב כשר וכשר וכן בכלם עד שישלים כל הקשרים או באמצע ר"ל כשר קרוב וכשר כשר קרוב וכשר או בסוף ר"ל כשר כשר וקרוב כשר כשר וקרוב והרי הוא יכול בדרך זה להחתים כמה קרובים שהרי לא יתקיים השטר אלא בחד קרוב ושני כשרים אלא דלא בעינן רצופים ושמא יתקיים בשני קרובים וחד כשר ומתוך כך לא הוכשר אלא בקרוב אחד:

    יש למדין מכאן שבשטר מעשה בית דין צריך שיקיים חתימת ידי שלשתן שהרי בזה אתה אומר שמאחר שהוא צריך בחתימתו לשלשה עדים כך בקיומו צריך שתתקיים בו חתימת שלשה דאם איתה דהכא בתרי סגיא אף בחד קרוב ליפסל דילמא אתי לקיומי בחד קרוב וחד כשר אלא ודאי צריך שתתקיים בו חתימת השלשה ואף במעשה בית דין אני אומר כן אלא שגדולי הדורות כתבו דאי משום הא לא איריא דבשלמא במקושר הואיל והכשירו בו עד אחד קרוב דין הוא שיצטרך לקיום שלשה דאי אמרת בתרי אתי לקיומו בחד קרוב וחד כשר כדכתיבנא אבל מעשה בית דין שלא הכשירו גט קרוב לעולם בתרי מינייהו סגיא מידי דהוה אכל קיום דעלמא ועוד נראה לי לחזק דברים אלו שאם לא יוכשר בקיום חתימת השנים בגט מקושר יפסל אף בקרוב אחד שהרי לדעתך לחתימת שלשה כשרים אתה צריך אלא ודאי כל שהדבר ברור שאין שם קרוב דיו בקיום חתימת שנים:

    יש שואלים בשטרות דעלמא היאך מכשירין מלאהו בקרובים נחוש שמא יבא לקיים באחד קרוב ואחד כשר ונפסול אפי' באחד עד שגדולי המפרשים מצריכים מתוך כך שיכתוב הקרוב פלני בן פלני קרוב או שיפרוט שלא חתם אלא לכבוד בעלמא והדברים זרים אלא שאנו מתרצים בה שבשאר שטרות הדבר ידוע שאין צריכים לחתום אלא שנים וכשרואין שהרבה חתמו שם הם מרגישים שמילוי קרובים הוא ומדקדקים בדבר אבל גט קרח שעל כל פנים צריך לשלשה וכן שדרכן של בני אדם בו לרבות בעדים לא ירגישו שמילוי קרובים הוא ויבאו לקיים על כל שלשה מהם ומתוך כך אין מכשירין בו אלא אחד ובכלכם האמור בגט שפסקנו בפרק שני ששנים משום עדים והשאר משום תנאי עד שאם נמצא אחד מהם קרוב או פסול לא נפסל בכך נראה לי שאף בזה אם נמצאו הרבה מהם פסולים הדין כן ודנין אותו כמלאהו בקרובים או לכלכם ושהם משום תנאי ואין באין לקיים אלא באותם שיתברר להם שאינם קרובים ויש לפקפק שלא להכשיר אלא באחד הואיל ואין מילוי קרובים בגט מצוי אלא שמכל מקום באחד פסול כשר שכל שראו בו הרבה חתומים הם חוששין לכלכם ולא יבאו לקיים בפחות משלשה ועל כל פנים השנים כשרים וגדולה מזו כתבו בה גדולי המפרשים שבגט חוששין הם לכלכם וכל שבכלכם אינו מתקיים אלא בקיום כלם והדברים מתמיהים ואף הם כתבו שבגט קרח כל שחתמו שלשה שהם עקרי חתימת גט מקושר זה בפני זה איפשר לאחרים לחתום זה שלא בפני זה אע"פ שבכלכם צריך שיחתמו כלם זה בפני זה ולדעתנו אף בכלכם כן שהרי אף מכאן ועד עשרה ימים כשר וכבר ביארנו ענין זה בפרק ראשון בסוגית המשנה השנית ומכל מקום יש מפרשים שלא הוכשר במלוי קרובים אלא במקום שהעדים חותמין עד שאין הדבר מתקיים אלא על ידם ונכון הוא:

    ונשלם הפרק תהלה לאל:

    פרק תשיעי בע"ה:

    המגרש את אשתו וכו' זה הפרק הכונה בו לבאר רוב מה שנכלל בחלק הששי ובפרט בעניני גופו של גט היאך הוא צריך שלא ישייר בו שום דבר ובעניני נוסח הגט ותכונתו חתימת עידיו ונתינתו בעשוי על איזה צד מועיל ועל איזה צד אינו מועיל וקול של גירושין או של קדושין היאך דנין בו והיאך ראוי להרחיק ענין הגירושין ועל זה הצד יחלקו עניני הפרק לששה חלקים הראשון במי שמשייר בגט כגון הרי את מותרת לכל אדם אלא לפלני הן שהוא ראוי לה הן שאינו ראוי לה כלל כגון אלא לאבא ולאביך או לעבד ולנכרי שאין להם קדושין בה הן שאינו ראוי לה לגמרי אלא שיש לו עליה קדושין כגון חייבי לאוין והתנאים הנכתבים בתוכו על איזה צד הם פוסלים כגון לפני התורף ולאחר התורף השני בעניני גופו של גט ונוסח שלו השלישי בענין תכונתו כענין כתבו בכתב ידו אלא שאין עליו עדים או יש עליו עדים ואין בו זמן או יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד וכן גיטין שנתערבו או שנכתבו הרבה מגרשים בגט אחד וכן בתכונת חתימת העדים וכן בשנוי כתב שמכתיבת הגט לחתימת עדיו כגון כתבו עברית ועידיו יונית וכויצא באלו הרביעי בענין גט מעשה החמשי בענין קול היוצא אם בקדושין אם בגירושין הששי בענין היאך ראוי להרחיק ענין הגירושין זהו שרש הפרק דרך כלל אלא שנתגלגלו בו קצת דברים שלא מן הכונה כענין סוגית התלמוד על הדרך שקדם וכמו שיתבאר:

    והמשנה הראשונה ממנו תחל בביאור החלק הראשון והוא שאמר המגרש את אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם אלא לאיש פלני ר' אליעזר מתיר וחכמים אוסרין כיצד יעשה יטלנו ממנה ויחזור ויתנהו לה ויאמר לה הרי את מותרת לכל אדם אם כתבו בתוכו אע"פ שחזר ומחקו פסול אמר הר"ם דע שאמרו אלא לאיש פלני כמו אמרו חוץ מאיש פלני ואין זה ספר כריתות אולם אם שם זה התנאי כמו שיכתוב גט כשר כמו שראוי עוד אמר לה הרי זה גיטיך על מנת שלא תנשאי לפלני הרי זה מותר ואין מחלקת בו ואין מותר שיאמר לה על מנת שתנשאי לפלני שלא יאמרו נשותיהן נותנין זה לזה ואמרו יטלנו ממנה ויחזור ויתנהו לה בתנאי שיאמר לה זה הדבר אחר כתיבת הגט ההיא לא יתנה בו תנאי אולם כאשר לא התנה תנאי מהתנאים קודם שיכתוב הגט ואע"פ שיהיה זה התנאי על הגט פסול ואין הלכה כר' אליעזר:

    4 more comments on this page.

    Meiri on Gittin 81b · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    תוספות בד"ה בית שמאי סברי כו' טעמא דבית שמאי משום דאין אדם בועל כו' עכ"ל ולולי דבריהם היה נראה דאין צורך לזה דבית שמאי דהכא אבית שמאי דהתם לק"מ ורבה ורב יוסף דהתם היינו לפי המסקנא דהכא דבית שמאי נמי סברי הכא דאין עושה בעילתו בעילת זנות ואוקמינא מתני' בלא ראוה שנבעלה ולמאי דסלקא דעתך דפליגי במתניתין דהכא בראוה שנבעלה ה"מ לדחויי ממתני' דהתם לטעמא דרבה ורב יוסף אלא דניחא ליה לדחויי ממתניתין דהכא גופיה מדלא פליגי נמי בארוסה וק"ל:

    Chidushei Halachot on Gittin 81b · Sefaria

    Penei Yehoshua

    תוספות בד"ה בית שמאי סברי אדם עושה כו' ואע"ג דביבמות פרק ב"ש כו' עכ"ל. ולפום ריהטא היה נ"ל ליישב קושייתם עפמ"ש התוס' לעיל גבי גט ישן דב"ש לטעמייהו דלא יגרש אא"כ מצא בה ערות דבר ומזוהמת בעיניו ולפ"ז אפשר דהכא נמי היינו טעמייהו דהא ליכא למימר אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות דהא קמן אפילו אם בעל לשם קידושין הו"ל בעילת זנות דהא אסירא ליה ואחר העיון מצאתי שהרשב"א ז"ל כתב כיוצא בזה ע"ש. אמנם לענ"ד דהא דלא מתרצו התוס' כן היינו משום דבשילהי פירקין משמע דנהי דב"ש סובר לא יגרש אא"כ מצא בה ערות דבר ולב"ה בהקדיחה תבשילו היינו דוקא לכתחילה אבל בדיעבד אפילו לא מצא לא ערוה ולא דבר אפ"ה מגורשת וא"כ היאך קפסיק ב"ש ומקילי הכא בכל גווני דאין צריכה גט שני הא זימנין אשכחן שלא מצא בה ערות דבר וגירשה וא"כ בכה"ג כשראוה שנבעלה לאחר שנתגרשה אמאי אין צריכה גט שני הא ודאי לשם קידושין בעל דאינו עושה בעילתו בעילת זנות משא"כ לעיל גבי גט ישן דהא דקאמרי ב"ש פוטר אדם את אשתו בגט ישן לענין לכתחילה איירי דהא בדיעבד אפילו ב"ה מודו דקי"ל כלישנא בתרא דשמואל שם אם נתגרשה תינשא לכתחילה וא"כ קאמרי ב"ש דלכתחילה נמי יכול לפטור את אשתו בגט ישן כיון דבלא"ה אין לו לגרש לכתחילה אא"כ מצא בה ערות דבר וא"כ מזוהמת היא בעיניו כן נ"ל נכון שהתוספות לא פירשו כן והוכרחו לתרץ בענין אחר ודו"ק:

    בד"ה וכל הדרכים האלו בה כו' אבל לרבנן תצא והולד כשר אע"ג דלא אשכחן לרבנן דאיירי בגט קרח מ"מ מדמצינן בריש פרק גט פשוט דפסלי במקושר שעידיו מתוכו משום שלא נעשה כתיקון חכמים כמו שכתבתי לעיל בדף הסמוך בלשון התוס' גבי שילי בהיני א"כ משמע דבגט קרח נמי פסלי מה"ט ועיין מ"ש לקמן בפ' המגרש גבי ג' גיטין פסולין:

    גמרא אמר רבי יוחנן לא הכשירו אלא עד אחד קרוב כו דלמא אתו לקיומי בתרי קרובים וחד כשר ולמאי דקאמר רב יוסף ורב פפא דאפילו בשלשה ועידיו שנים נמי אין משלימין אלא כשר א"כ הוי מצי למימר הכי דלמא אתו לקיומי בתרי כשירים וחד קרוב ואפ"ה פסול דהא במקושר שלשה כשירים בעינן אלא דאפשר כיון דג' במקושר לאו דאורייתא לא גזרינן כולי האי וק"ל:

    סליק פרק הזורק

    Penei Yehoshua on Gittin 81b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Gittin, daf 81, Amud Bet, about 471 words in 26 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 26 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 17 words

      Opens “דב"ש סברי: אדם עושה בעילתו בעילת זנות;…”

    2. Segment 219 words

      Opens “וב"ה סברי: אין אדם עושה בעילתו בעילת…”

    3. Segment 325 words

      Opens “תנן: ומודים בנתגרשה מן האירוסין שאינה צריכה…”

    4. Segment 429 words

      Opens “אלא מתני' בשלא ראוה שנבעלה ור' יוחנן:…”

    5. Segment 519 words

      Opens “על מה נחלקו על שראוה שנבעלה שבש"א…”

    6. Segment 613 words

      Opens “ומתני' דאוקימנא בלא ראוה שנבעלה במאי פליגי…”

    7. Segment 723 words

      Opens “ב"ש סברי לא אמרי' הן הן עדי…”

    8. Segment 820 words

      Opens “ומודים בנתגרשה מן האירוסין שאינה צריכה הימנו…”

    9. Segment 921 words

      Opens “ומי אמר ר' יוחנן הכי והאמר רבי…”

      Named: רבי יוחנן.

    10. Segment 1011 words

      Opens “מתני׳ כנסה בגט קרח תצא מזה ומזה…”

    11. Segment 1119 words

      Opens “גט קרח הכל משלימין עליו דברי בן…”

    12. Segment 127 words

      Opens “ואיזהו גט קרח כל שקשריו מרובין מעדיו:…”

    13. Segment 137 words

      Opens “גמ׳ מ"ט דגט קרח גזירה משום כולכם:…”

    14. Segment 145 words

      Opens “גט קרח הכל משלימין עליו:…”

    15. Segment 1515 words

      Opens “ור"ע עבד מאי טעמא לא דאתו למימר…”

    16. Segment 168 words

      Opens “אלא עבד היינו טעמא דדלמא אתו לאסוקיה…”

    17. Segment 1722 words

      Opens “גזלן דבר יוחסין הוא ליתכשר אלמה תנן…”

    18. Segment 1824 words

      Opens “אלא עבד היינו טעמא דאתו למימר שחרורי…”

    19. Segment 1946 words

      Opens “א"ר זירא אמר רבה בר שאילתא א"ר…”

      Named: רבה.

    20. Segment 2022 words

      Opens “א"ל רבי זירא לרבה בר שאילתא מכדי…”

      Named: רבי זירא, רבה.

    21. Segment 2121 words

      Opens “אמר ליה אף לדידי קשיא לי ושאילתיה…”

      Named: רב המנונא, רב אדא בר אהבה.

    22. Segment 2225 words

      Opens “תניא נמי הכי גט קרח קשריו שבעה…”

      Named: רבי עקיבא.

    23. Segment 2325 words

      Opens “השלים עליו עבד בן ננס אומר הולד…”

      Named: רבי עקיבא.

    24. Segment 2411 words

      Opens “רב יוסף מתני כשר והתניא קרוב אמר…”

      Named: רב יוסף, רב פפא.

    25. Segment 2521 words

      Opens “אמר רבי יוחנן לא הוכשרו בו אלא…”

      Named: רבי יוחנן.

    26. Segment 266 words

      Opens “אמר רב אשי מתניתא נמי דיקא…”

      Named: רב אשי.

    Sages named on this page

    • Rabbi Yochanan · Others · End of Tannaim and beginning of Amoraim.

      Rabbi Yochanan was a pivotal sage, bridging the eras of the Tannaim and Amoraim, known for his profound scholarship and dedication to…

      Source: Gittin 81b · Segment 9 — “ומי אמר ר' יוחנן הכי והאמר רבי יוחנן הלכה…

    • Rav Yosef · Third Generation Amoraim

      Rav Yosef, a prominent blind Amora, was a student of Rav Yehuda bar Yechezkel and a contemporary of Rabbah.

      Source: Gittin 81b · Segment 24 — “רב יוסף מתני כשר והתניא קרוב אמר רב פפא…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Gittin 81b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026