Talmud Builders

    Gittin 81a

    Back to index

    English translation — Gittin 81a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1The Gemara answers: It is not referring to the right of a second man that she already married, but rather to the right that is due to a suitor who wishes to become her second husband, meaning that the first husband cannot eliminate the right of a second man who wishes to marry her.

    2MISHNA: If one wrote a bill of divorce to divorce his wife, and reconsidered and did not give it to her, Beit Shammai say: Although merely writing the bill of divorce does not dissolve the marriage, by doing so he disqualified her from marrying into the priesthood. And Beit Hillel say: Even if he gave the bill of divorce to her conditionally and the condition was not fulfilled, and therefore the bill of divorce did not take effect, he did not disqualify her from marrying into the priesthood. A woman is disqualified from marrying into the priesthood only if the divorce takes effect.

    3GEMARA: Rav Yosef, son of Rav Menashe from Devil, sent a query to Shmuel: Our teacher, instruct us. In the case of a priest about whom the following rumor circulated: So-and-so the priest wrote a bill of divorce to his wife, but she is still residing under his roof and attending to him; what is the halakha ? Need one lend credence to this rumor?

    4Shmuel sent the following response to him: She must leave her husband; but the matter requires investigation before he is forced to divorce her. The Gemara asks: What is the investigation that is required? If we say that the investigation is whether we can abolish the rumor that circulated, or we cannot abolish it; that cannot be the question: But isn’t Neharde’a the place where Shmuel is the halakhic authority and the rulings there are in accordance with his opinion, and in Neharde’a they do not abolish a rumor? Rather, the required investigation is to determine whether people in that place refer to giving a bill of divorce as writing. If that is the case, the rumor would be that he gave her a bill of divorce.

    5The Gemara asks: And if they refer to giving as writing, it proves nothing, as don’t they refer to writing itself as writing? Therefore, the fact that they refer to giving as writing does not mean that he gave the woman the bill of divorce. The same term would be employed even if he only wrote the bill of divorce.

    6The Gemara answers: Yes, as if it is discovered that they refer to giving as writing, then there is reason to suspect that perhaps they are saying in the rumor that he gave her the bill of divorce, and there is concern that she is actually divorced.

    7Apropos Shmuel’s statement that she must leave his home, the Gemara asks: She must leave? But doesn’t Rav Ashi say: We are not concerned for any rumor that circulates after marriage. According to Rav Ashi, if a rumor circulates that a woman was betrothed to a man, there is concern about the rumor, and she is not allowed to marry someone else until she receives a bill of divorce from her rumored betrothed. But if such a rumor circulates after she has married someone else, there is no concern about such a rumor, and she is not obligated to leave her husband. Here too, in the case of this woman who is suspected of being divorced, she is currently living with her husband. Therefore, perhaps we should not be concerned about such a rumor.

    8The Gemara answers: What is the meaning of Shmuel’s directive: She must leave? This also means that she must leave the second husband. If her first husband dies, and she marries another priest, she must leave him due to the rumor that circulated that her first husband gave her a bill of divorce.

    9The Gemara challenges: If so, you cast aspersions on the children of the first husband. If the reason that she must leave the second husband is because she is assumed to be a divorcée, this means that she remained with her first husband while she was already divorced, and the children they had after the rumor circulated would be disqualified from the priesthood. The Gemara answers: Since we remove her only from the second husband, and we do not remove her from the first husband, they will come to explain the incident by saying as follows: The first husband divorced her proximate to his death, and the children from him are of unflawed lineage. Since he divorced her, she may not marry another priest. Because the assumption here is that the divorce took place proximate to the first husband’s death, there is no concern of aspersions being cast on the children from the first husband.

    10§ Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yoḥanan says in the name of Rabbi Yehuda bar Elai: Come and see that the later generations are unlike the earlier generations, as the earlier generations were more conscientious about maintaining an unflawed lineage.

    11The Gemara explains: The earlier generations is referring to Beit Shammai. Beit Shammai were so careful about the sanctity of the priesthood that they said, as stated in the mishna, that the writing of a bill of divorce alone renders a priest’s wife forbidden to him. The later generations is referring to Rabbi Dosa, as it is taught in a mishna ( Eduyyot 3:6): A priest’s wife who was taken captive may partake of teruma , and there is no concern that perhaps she was raped while in captivity and thereby became forbidden to her husband and disqualified from partaking of teruma . This is the statement of Rabbi Dosa.

    12In explanation of this statement, Rabbi Dosa says: And what did this Arab do to her when he took her captive? Because he fondled her breasts he disqualified her from the priesthood? As long as it is not determined that her captors actually raped her, she is not prohibited from partaking of teruma . It is apparent from here that the later generations are more lenient than the early generations with regard to the sanctity of the priesthood.

    13And Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yoḥanan says in the name of Rabbi Yehuda bar Elai: Come and see that the later generations are unlike the earlier generations. The earlier generations would bring in their produce from the field by way of the main entranceway [ teraksemon ], in order to obligate the produce in tithes. By contrast, the later generations would bring in their produce by way of roofs and by way of enclosures, in order to exempt the produce from tithes.

    14The Gemara explains: As Rabbi Yannai says: Untithed produce does not become obligated in tithes until it sees the entrance of the house, through which people enter and exit, as it is stated in the declaration of the tithes: “I have put away the hallowed things out of my house” (Deuteronomy 26:13). As long as untithed produce is not taken into the house through the primary entrance of the house, it is permitted to eat it casually without tithing it. Consequently, they would take the produce in through another entrance in order to exempt it from tithes.

    15And Rabbi Yoḥanan says with regard to this issue: Even entry into the courtyard establishes an obligation to tithe, as it is stated: “That they may eat within your gates, and be satisfied” (Deuteronomy 26:12). This indicates that once the produce is brought into the courtyard, it is obligated in tithes.

    16MISHNA: With regard to one who divorces his wife, and afterward she spent the night with him at an inn [ befundaki ], Beit Shammai say: She does not require a second bill of divorce from him, and Beit Hillel say: She requires a second bill of divorce from him, since they may have engaged in sexual intercourse at the inn and thereby betrothed her once again.

    17When did they say this halakha ? When she was divorced following the state of marriage. Beit Hillel concede that when she was divorced following the state of betrothal, she does not require a second bill of divorce from him, due to the fact that he is not accustomed to her. Therefore, there is no concern that they engaged in sexual intercourse, even though they spent the night together at the inn.

    18GEMARA: Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yoḥanan says: The dispute between Beit Shammai and Beit Hillel is specifically in a case where they saw that she engaged in sexual intercourse,

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    זכות הראויהמשיצאתה מלפני העדים בחזקת מגורשת זכתה לינשא לשני:

    איש פלוני כהןמעשה בא לפניו שכתב כהן לגרש את אשתו ויצא קול בעיר על כך שכתב לה גט:

    מהומי מפקינן לה מיניה משום קלא שלא יאמרו גירשה והחזירה ונמצא כהן מחזיר גרושתו:

    תצאמפני הקול אבל הדבר צריך בדיקה קודם שנוציאנה ממנו:

    דאי מבטלינן קלאאם נוכל לשתק בני העיר ולהוציאה מן הקול הזה לא תצא מבעלה:

    ובנהרדעא לא מבטלי קלאלא היו נוהגין דייני העיר לשתקם מפני החשד שלא יוציאו קול שמחזיקים ידי עוברי עבירה דהכי אמרינן בהמגרש בסורא מבטלי קלא בנהרדעא לא מבטלי קלא:

    דאי קרו לנתינה כתיבהאם רגילין בעיר לקרות לנתינה כתיבה הוי קול שהרי אומרי' שכתב לה והאי כתב נתן הוא דהא קרו לנתינה כתיבה ואי לא קרו לנתינה כתיבה אין זה קול ולא יחשדוהו במחזיר גרושתו שהרי לא יצא קול שנתן אלא שכתב ופרכינן נהי נמי דקרו לנתינה כתיבה אמאי מפקינן לה בהכי וכי לכתיבה גופה מי לא קרו לה כתיבה ומאן לימא לן דהאי כתב דקא אמרי נתן הוא דלמא כתיבה בעלמא הוא:

    ומשנינן אי מיגליא מילתאשרגילין בני העיר לקרות לנתינה כתיבה אע"ג דלכתיבה לחודא נמי קרו כתיבה מחמרינן למיחש לקלא ואמרינן כתב ונתן קאמרי ותצא מפני חשד הקול:

    כל קלא דבתר נשואין כו'אע"פ ששנינו בהמגרש דחיישינן לקלא דתנן יצא שמה בעיר מקודשת לפלוני מקודשת ואסורה לינשא לאחר עד שיתן לה אותו פלוני גט ה"מ כשיצא הקול קודם שתנשא לאחר אבל יצא לאחר נשואין לא חיישי' ליה וזו נשואה ועומדת לכהן זה הרי ימים ושנים ומפני שיצא עליה קול גירושין נוציאנה מתחתיו הא קלא דבתר נשואין הוא:

    מאי תצא נמי תצא משניאם מת כהן זה ונשאה כהן אחר תצא שהרי יצא עליה קול גרושה זה כמה שנים ופרכינן והרי אתה מוציא לעז על בניו של ראשון לומר חללים הם שהרי הוציאוה מן השני שבדקו אחר הדברים ונמצאו אמת:

    אתי למימר סמוך למיתה גרשההראשון לפיכך חכמים מוציאים אותה מן השני ולא אתי לאחזוקי קלא קמא בהכי הואיל ומראשון לא אפקוה ואין לעז:

    ב"ששהיו מחמירים בקדושת יוחסין שאוסרין אותה לכהונה מפני כתיבת הגט:

    שמיעך להששחק עמה לא חיישינן שמא בא עליה:

    דרך טרקסמוןדרך הכבושה מחוץ ליכנס לפנים ודומה לי שהוא לשון יוני כמו טרקסין (יומא דף נא:):

    כדי לחייבו במעשרדקיימא לן אין הטבל מתחייב במעשר עד שיראה פני הבית ודעייל ליה דרך שער לאפוקי דרך חצרות ודרך גגות דלא ויליף מואכלו בשעריך בב"מ בהשוכר (פח.):

    מתני' צריכה גט שנימפ' בגמ':

    לבו גס בהפריוו"ץ בלע"ז:

    גמ' בשראוה שנבעלהב"ש סברי אדם עושה בעילתו בעילת זנות וכל כמה דלא אמר הריני בועל לשם קדושין לא אמרינן לשם קדושין בעל:

    גיטין 81 עמוד א

    1זכות הראויה לשני.

    Mishna

    2כתב לגרש את אשתו, ונמלך; ב"ש אומרים: פסלה מן הכהונה. וב"ה אומרים: אע"פ שנתנו לה על תנאי, ולא נעשה התנאי לא פסלה מן הכהונה.

    Gemara

    3שלח ליה רב יוסף בריה דרב מנשה מדויל, לשמואל: ילמדנו רבינו, יצא עליו קול ״איש פלוני כהן כתב גט לאשתו, ויושבת תחתיו ומשמשתו״, מהו?

    4שלח ליה: תצא, והדבר צריך בדיקה. מאי היא? אילימא דאי מבטלינן קלא או לא מבטלינן; והא נהרדעא אתריה דשמואל היא, ובנהרדעא לא מבטלי קלא! אלא דאי קרו לנתינה ״כתיבה״.

    5וכי קרו לנתינה ״כתיבה״ לכתיב״ה גופה מי לא קרו לה״כתיבה״?!

    6אין; דאי מיגליא מילתא דקרו לנתינה כתיבה, דלמא ״נתן״ קאמרי.

    7תצא?! והא"ר אשי: כל קלא דבתר נישואין לא חיישינן ליה!

    8מאי ״תצא״ נמי תצא משני.

    9א"כ אתה מוציא לעז על בניו של ראשון! כיון דמשני הוא דמפקינן לה ומראשון לא מפקינן לה, אתי למימר: סמוך למיתה גרשה.

    10אמר רבב"ח א"ר יוחנן, משום רבי יהודה בר אילעי: בא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים.

    11דורות הראשונים ב"ש דורות האחרונים רבי דוסא. דתניא: שבוייה אוכלת בתרומה, דברי ר' דוסא.

    12א"ר דוסא: וכי מה עשה לה ערבי זה? מפני שמיעך לה בין דדיה, פסלה מן הכהונה?!

    13ואמר רבב"ח א"ר יוחנן, משום ר' יהודה בר אילעי: בא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים. דורות הראשונים, מכניסין פירותיהן דרך טרקסמון, כדי לחייבן במעשר. דורות האחרונים, מכניסין פירותיהן דרך גגות ודרך קרפיפות, כדי לפוטרן מן המעשר.

    14דאמר רבי ינאי: אין הטבל מתחייב במעשר, עד שיראה פני הבית שנאמר: ״(דברים כו״, יג) ״בערתי הקדש מן הבית״.

    15ורבי יוחנן אמר: אפילו חצר קובעת, שנאמר: ״(דברים כו״, יב) ״ואכלו בשעריך ושבעו״.

    Mishna

    16המגרש את אשתו ולנה עמו בפונדקי, ב"ש אומרים: אינה צריכה הימנו גט שני; ובה"א צריכה הימנו גט שני.

    17אימתי בזמן שנתגרשה מן הנשואין; ומודים בנתגרשה מן האירוסין שאינה צריכה הימנו גט שני, מפני שאין לבו גס בה.

    Gemara

    18אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן: מחלוקת בשראוה שנבעלה,׃

    Tosafot

    ובנהרדעא לא מבטלי קלאאפילו ע"י עדים והא דאמרינן בחזקת הבתים (ב"ב דף לב.) ובפ' שני דכתובות (דף כו: ושם) גבי מעלין לכהונה על פי עד אחד דמבטלין קלא התם משום דנפסל מתרומה לעולם אבל משום דנאסרה לבעלה משום גרושה אין לבטלו א"נ שאני התם דלתרומה דרבנן אין לחוש אי מבטלי קלא:

    דורות אחרונים ר' דוסאאע"ג דבאלו נערות (כתובות דף לו:) קאמר ר' יוחנן רבי יהודה ור' דוסא אמרו דבר אחד והכא קאמר ר"י גופיה בא וראה שלא כדורות כו' גם על עצמו היה קורא תגר אי נמי לאו דבר אחד ממש קאמר שלא היה מיקל כמו ר' דוסא ובכמה מקומות אמרינן אמרו דבר אחד אע"פ שאינן שוין:

    וכי מה עשה לה ערבי זהלרבותא נקט דאפילו ערביים ששטופין בזימה כדאמרינן בפ"ב דקדושין (דף מט:) י' קבין זנות ירדו לעולם ט' נטלו ערביים ואחת לכל העולם אפ"ה ליכא למיחש:

    טרקסמוןלשון שער כמו טרוקו גלי (ברכות דף כח.) ובערוך פי' טרקסמון מין ירק דבמשניו' חשיב ירק ששמו טרקסמון רוצה לומר דרך שמכניסין ירק שפטור ממעשר ואין נראה דא"כ הל"ל ירק סתם ועוד צ"ע במשניות אם דרך טרקסמון פטור אפילו מדרבנן:

    דרך גגות כדי לפוטרן מן המעשרהיינו דווקא אכילת עראי אבל אכילת קבע אסורה כדאמר רבי אושעיא (פסחים דף ט.) מערים אדם על תבואתו ומכניסה במוץ שלה כדי שתהא בהמתו אוכלת ופטורה מן המעשר ואכילת בהמה אכילת עראי הוא כדתנן (פאה פ"א מ"ו) מאכילין לבהמה ולחיה ולעוף עד שיתמרח בכרי:

    ורבי יוחנן אמר אפילו חצר קובעתוא"ת ור' ינאי היכי פליג עליה והא כמה תנאי אית להו דחצר קובעת כההוא דמייתי בפ' יוצא דופן (נדה מז:) אי זו היא חצר שקובעת למעשר רבי ישמעאל אומר שהכלים נשמרים לתוכה כו' וכן (ביצה לה.) היה אוכל באשכול ונכנס מגינה לחצר ר"א אומר יגמור ור' יהושע אומר לא יגמור וי"ל דרבי ינאי מוקי להו מדרבנן אבל מה"ת צריך שיראה פני הבית אבל אין לתרץ דהא דחצר קובעת היינו דבעינן שיבא דרך חצר לבית אבל חצר לבד אינה קובעת אפי' מדרבנן דההוא דהיה אוכל באשכול משמע דחצר קובעת בלא בית וכן בכמה משניו' ועוד הקשה ה"ר אלחנן דההוא בסוף פ' יוצא דופן (נדה דף מז:) מסיים בה הכי ר' יהודה אומר שתי חצרות זו לפני' מזו הפנימי' חייבת והחיצונה פטורה ואי צריך להביא לבית פשיטא דלעולם לא יתחייב עד שיכניס דרך פנימית כי דרך חיצונה לבדה לא יוכל לבא:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rashba

    גמראאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן מחלוקת בשראוה שנבעלה וכו'. כבר כתבתיה למעלה במשנת פוטר אדם את אשתו בגט ישן, בסיעתא דשמיא.

    Babylonian Talmud · folio map

    Gittin 81a

    Gittin 81a. The full printed text of this folio side — 18 numbered segments, about 304 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    זכות הראויה משיצאתה מלפני העדים בחזקת מגורשת זכתה לינשא לשני:

    איש פלוני כהן מעשה בא לפניו שכתב כהן לגרש את אשתו ויצא קול בעיר על כך שכתב לה גט:

    מהו מי מפקינן לה מיניה משום קלא שלא יאמרו גירשה והחזירה ונמצא כהן מחזיר גרושתו:

    תצא מפני הקול אבל הדבר צריך בדיקה קודם שנוציאנה ממנו:

    דאי מבטלינן קלא אם נוכל לשתק בני העיר ולהוציאה מן הקול הזה לא תצא מבעלה:

    ובנהרדעא לא מבטלי קלא לא היו נוהגין דייני העיר לשתקם מפני החשד שלא יוציאו קול שמחזיקים ידי עוברי עבירה דהכי אמרינן בהמגרש בסורא מבטלי קלא בנהרדעא לא מבטלי קלא:

    דאי קרו לנתינה כתיבה אם רגילין בעיר לקרות לנתינה כתיבה הוי קול שהרי אומרי' שכתב לה והאי כתב נתן הוא דהא קרו לנתינה כתיבה ואי לא קרו לנתינה כתיבה אין זה קול ולא יחשדוהו במחזיר גרושתו שהרי לא יצא קול שנתן אלא שכתב ופרכינן נהי נמי דקרו לנתינה כתיבה אמאי מפקינן לה בהכי וכי לכתיבה גופה מי לא קרו לה כתיבה ומאן לימא לן דהאי כתב דקא אמרי נתן הוא דלמא כתיבה בעלמא הוא:

    ומשנינן אי מיגליא מילתא שרגילין בני העיר לקרות לנתינה כתיבה אע"ג דלכתיבה לחודא נמי קרו כתיבה מחמרינן למיחש לקלא ואמרינן כתב ונתן קאמרי ותצא מפני חשד הקול:

    10 more comments on this page.

    Rashi on Gittin 81a · Sefaria

    Tosafot

    ובנהרדעא לא מבטלי קלא אפילו ע"י עדים והא דאמרינן בחזקת הבתים (ב"ב דף לב.) ובפ' שני דכתובות (דף כו: ושם) גבי מעלין לכהונה על פי עד אחד דמבטלין קלא התם משום דנפסל מתרומה לעולם אבל משום דנאסרה לבעלה משום גרושה אין לבטלו א"נ שאני התם דלתרומה דרבנן אין לחוש אי מבטלי קלא:

    דורות אחרונים ר' דוסא אע"ג דבאלו נערות (כתובות דף לו:) קאמר ר' יוחנן רבי יהודה ור' דוסא אמרו דבר אחד והכא קאמר ר"י גופיה בא וראה שלא כדורות כו' גם על עצמו היה קורא תגר אי נמי לאו דבר אחד ממש קאמר שלא היה מיקל כמו ר' דוסא ובכמה מקומות אמרינן אמרו דבר אחד אע"פ שאינן שוין:

    וכי מה עשה לה ערבי זה לרבותא נקט דאפילו ערביים ששטופין בזימה כדאמרינן בפ"ב דקדושין (דף מט:) י' קבין זנות ירדו לעולם ט' נטלו ערביים ואחת לכל העולם אפ"ה ליכא למיחש:

    טרקסמון לשון שער כמו טרוקו גלי (ברכות דף כח.) ובערוך פי' טרקסמון מין ירק דבמשניו' חשיב ירק ששמו טרקסמון רוצה לומר דרך שמכניסין ירק שפטור ממעשר ואין נראה דא"כ הל"ל ירק סתם ועוד צ"ע במשניות אם דרך טרקסמון פטור אפילו מדרבנן:

    דרך גגות כדי לפוטרן מן המעשר היינו דווקא אכילת עראי אבל אכילת קבע אסורה כדאמר רבי אושעיא (פסחים דף ט.) מערים אדם על תבואתו ומכניסה במוץ שלה כדי שתהא בהמתו אוכלת ופטורה מן המעשר ואכילת בהמה אכילת עראי הוא כדתנן (פאה פ"א מ"ו) מאכילין לבהמה ולחיה ולעוף עד שיתמרח בכרי:

    ורבי יוחנן אמר אפילו חצר קובעת וא"ת ור' ינאי היכי פליג עליה והא כמה תנאי אית להו דחצר קובעת כההוא דמייתי בפ' יוצא דופן (נדה מז:) אי זו היא חצר שקובעת למעשר רבי ישמעאל אומר שהכלים נשמרים לתוכה כו' וכן (ביצה לה.) היה אוכל באשכול ונכנס מגינה לחצר ר"א אומר יגמור ור' יהושע אומר לא יגמור וי"ל דרבי ינאי מוקי להו מדרבנן אבל מה"ת צריך שיראה פני הבית אבל אין לתרץ דהא דחצר קובעת היינו דבעינן שיבא דרך חצר לבית אבל חצר לבד אינה קובעת אפי' מדרבנן דההוא דהיה אוכל באשכול משמע דחצר קובעת בלא בית וכן בכמה משניו' ועוד הקשה ה"ר אלחנן דההוא בסוף פ' יוצא דופן (נדה דף מז:) מסיים בה הכי ר' יהודה אומר שתי חצרות זו לפני' מזו הפנימי' חייבת והחיצונה פטורה ואי צריך להביא לבית פשיטא דלעולם לא יתחייב עד שיכניס דרך פנימית כי דרך חיצונה לבדה לא יוכל לבא:

    Tosafot on Gittin 81a · Sefaria

    Rashba

    גמרא אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן מחלוקת בשראוה שנבעלה וכו'. כבר כתבתיה למעלה במשנת פוטר אדם את אשתו בגט ישן, בסיעתא דשמיא.

    Rashba on Gittin 81a · Sefaria

    Meiri

    המשנה הששית וענינה בביאור החלק הרביעי והוא שאמר כתב לגרש את אשתו ונמלך בית שמאי אומרים פסלה מן הכהונה בית הלל אומרים אע"פ שנתנו לה על תנאי ולא נעשה התנאי לא פסלה מן הכהונה מבואר לר"ם:

    אמר המאירי כתב לגרש את אשתו ונמלך בית שמאי אומרין פסלה מן הכהונה ואם הוא כהן אסור לשהותה שאף הכתיבה ריח הגט הוא ובית הלל אומרין שאין כאן ריח הגט כלל ולא סוף דבר בזו אלא אפי' נתנו לה על תנאי כגון שכיב מרע שגירש בתנאי שימות או בריא שהתנה ולא נתקיים התנאי אין כאן ריח הגט כלל ולא נפסלה לכהנה והלכה כבית הלל:

    זהו ביאור המשנה ופסק שלה ומה שנכנס תחתיה בגמ' כך הוא:

    בפרק המגרש פ"ב ב' יתבאר שמי שנתן גט לאשתו ואמר הרי את מגורשת ממני ואי את מותרת לכל אדם אינו גט אלא שמכל מקום נפסלה בו לכהנה שנאמר ואשה גרושה מאישה אפי' לא נתגרשה אלא מאישה פסולה לכהונה וזהו ריח הגט כהן שיצא עליו קול שכתב גט לאשתו או אפי' יצא עליו קול שנתן לה גט אין מוציאין אותה מתחתיו ואפי' במקום שאין הדיינין נוהגין לבטל קול היוצא ולשתק את המרננים כדי לבטל את החשד כדי שלא להחזיק ידי עוברי עברה שמכל מקום כל קלא דבתר נישואין לא חיישינן ליה כמו שיתבאר בפרק אחרון וזו נשואה ועומדת היא ואין מוציאין אותה בשביל הקול ומכל מקום אם מת כהן זה ונשאה כהן אחר מוציאין אותה משני מצד הקול שיצא עליה בעודה תחת הראשון שהרי לגביה דהאי קלא דמקמי נישואין היא ולא הוה ליה למינסבה ושמא תאמר הרי אתה מביא בכך בני הראשון לידי חשד אין זה כלום כיון דמשני מפקינן לה מימר אמרי סמוך למיתה גרשה:

    השבויה כבר ביארנו בכמה מקומות שאסורה לכהן משום זונה ומעתה אסורה לאכול בתרומה ומכל מקום כל שמאמינין אותה לומר טהורה אני על הדרך שביארנו במסכת כתבות מותרת לאכול בתרומה:

    התבואה אחר שנמרחה ראיית פני הבית או פני החצר קובעין אותה למעשר ליאסר אף באכילת עראי אבל אם הכניסה דרך גגות וקרפיפות פטורה מן המעשר שעדין לא הוקבעה ובדורות הראשונים היו מכניסים פירותיהן דרך טרכסמון ר"ל דרך הכבושה לפתח הגדול שבבית כדי לחייבה במעשר תכף לכניסתה:

    המשנה השביעית והכונה בה בביאור החלק החמשי והוא שאמר המגרש את אשתו ולנה עמה בפונדק אחד ב"ש אומרים אינה צריכה ממנו גט שני בית הלל אומרים צריכה ממנו גט שני אמתי בזמן שנתגרשה מן הנשואין מודי' בנתגרשה מן האירוסין שאינה צריכה ממנו גט שני מפני שאין לבו גס בה אמר הר"ם פי' זאת המשנה בנויה על שהעידו עליה שני עדים שנתיחדה עמו ב"ה סברי הן הן עידי יחוד הן הן עידי ביאה ואין אדם עושה בעילתו בעילת זנות והרי קדשה בביאה וב"ש סברי עד שיעידו שני עדים שנבעלה בפניהם:

    אמר המאירי המגרש את אשתו ואחר כך לנה עמו בפונדקי בית שמאי אומרין אינה צריכה הימנו גט שני ובית הלל אומרין צריכה הימנו גט שני ר"ל אחר שנתיחדה בעדים אע"פ שלא ראוה שנבעלה שכל כיוצא בזו לבו גס בה והן הן עידי יחוד הן הן עידי ביאה והלכה כבית הלל אלא שאף הם מודים בנתגרשה מן האירוסין שאינה צריכה הימנו גט שני שאין לבו גס בה כדי לומר הן הן עידי יחוד ובנתגרשה מן הנשואין מיהא אמרו בתוספתא ראו שנים שנתיחדה עמו צריכה הימנו גט שני אחד אין צריכה הימנו גט שני אחד בשחרית ואחד בערבית זה היה מעשה ואמרו אין מצטרפין ובראוה שנבעלה מיהא אף בנתגרשה מן האירוסין צריכה הימנו גט שני כל כיוצא בזו חזקה אין אדם עושה בעילתו זנות ופירשו גדולי המחברים אפי' ראו שנתן לה מעות שהוא אמתלא לאתנן זונה מכל מקום צריך שתדע שלא נאמרה חזקה זו אלא בדרך זה שהיה לו סרך קדושין עליה או במקדש על תנאי ובעל סתם אבל בשאר הנשים ודאי חזקתה זנות וכן כתבוה גדולי המחברים ומקצת גאונים פירשוה בכל ביאה שלא פירש בה לשם זנות ואף גדולי המפרשים מסכימים שכל שלא הוחזקו בפריצות ושלא היה הענין דרך פריצות הדין כדברי הגאונים וכבר כתבנוה:

    7 more comments on this page.

    Meiri on Gittin 81a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בד"ה לא כל הימנו כו' ואם תאמר לרב אדא בר אהבה כו' מה קנוניא שייך כיון דנשאת כו' עכ"ל ר"ל לשמואל בלא נשאת ודאי שייך קנוניא כגון אם כהן הוא והם מתחרטין על הגט והרא"ש שכתב דלא מסתבר טעמא דשמואל כו' מה שייך קנוניא הכא אם הם מתחרטין על הגט יכול לקדש פעם שנית עכ"ל ר"ל דלא מסתבר לאוקמא מתניתין כשמואל ודוקא בכהן ומהרש"ל כתב דטעמא דשמואל לאו משום קנוניא הוא ע"ש טעם אחר ואין זה אלא דברי נביאות בפרש"י דלא הזכיר בפירושו רק טעם דקנוניא ודו"ק:

    בד"ה דורות כו' אי נמי לאו דבר אחד ממש קאמר שלא היה מיקל כמו רבי דוסא כו' עכ"ל וכדקאמרינן התם ע"כ לא קאמר ר"י הכא אלא לענין קנס שלא יהא חוטא נשכר א"נ שלא היה ר"י מיקל כ"כ אפילו בערביים ששטופין בזימה כמ"ש התוס' וק"ל:

    בד"ה טרקסמון כו' דבמשניות חשיב ירק ששמו טרקסמון כו' עכ"ל אינו נמצא מפורש במשניות אבל ר"ל דבמשניות חשיב ירק עולשין ששמו טרקסמון בירושלמי כמ"ש בפירוש הר"ש במסכת כלאים וכן הוא בערוך ערך טרקסמון ופירושו שם מגומגם ע"ש:

    בפרש"י בד"ה דרך טרקסמון כו' שהוא לשון יוני כמו טרקסין עכ"ל היינו אמה טרקסין ברפ"ק דב"ב ובפ' הוציאו לו שהוא בלשון יוני פנים וחוץ ועיין בערוך:

    Chidushei Halachot on Gittin 81a · Sefaria

    Penei Yehoshua

    תוספות בד"ה דורות אחרונים רבי דוסא אף ע"ג דבאלו נערות א"ר יוחנן ר"י ור"ד אמרו דבר אחד. ונהי דהתם דחי לה הש"ס מ"מ מקשו שפיר דר' יוחנן אדר' יוחנן אבל אכתי יש לדקדק מאי מספקא להו דהא מילתא דפשיטא היא דלא אמרו דבר אחד ממש דלרבי דוסא בשבויה כשירה לכהונה לגמרי ולרבי יהודא לאו הכי הוא דהא מייתי התם ברייתא דקאמר רבי יהודא הפודה את השבוייה לא ישאנה אפילו אם מעיד בה ונהי דמשני רב פפא אימא בין כן ובין כך ישאנה שמעינן מיהא שצריך עדות להתירה מיהו לשינויא דרב הונא בריה דרב יהושע דמשני התם רבי יהודא לדבריהם דרבנן קאמר אפשר דלר' יהודא אפילו בלא עדות כלל קאמר דישאנה. ועי"ל דאפשר דרבי דוסא נמי לא מכשיר שבוייה לגמרי לכהונה אלא לענין דאוכלת בתרומה דרבנן וכן משמע שם בפרק אלו נערות ע"ש:

    בד"ה ורבי יוחנן אמר אפילו חצר קובעת וא"ת ורבי ינאי היאך פליג עליה והא כמה תנאי כו' עכ"ל. ויש לתמוה דקיימו בדר' יוחנן ומקשו אדרבי ינאי היאך פליג עליה ובפשיטות הו"ל לאקשויי אדרבי ינאי ויש ליישב דלא הוי מצו לאקשויי אדרבי ינאי דאיכא למימר דרבי ינאי איירי בפירות שלא נגמר' מלאכתן דחצר אינה קובע' אבל ראיית פני הבית מצי סבר דקובע' ואין לתמוה על זה דהא בביצה שילהי פרק המביא מייתי הש"ס תנאי דאיכא מאן דאמר אפילו חצר קובע' בדבר שלא נגמרה מלאכתו. ולפ"ז לא קשה מידי דכל הני משניות איירי בנגמרה מלאכתן דאפילו חצר קובע'. משא"כ מדרבי יוחנן מקשו שפיר דהא איהו גופא קאמר בפרק המביא דחצר אינה קובע' אלא בדבר שנגמרה מלאכתו וע"כ הכא נמי בכה"ג איירי ומקשו שפיר היאך פליג רבי ינאי:

    Penei Yehoshua on Gittin 81a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Gittin, daf 81, Amud Aleph, about 304 words in 18 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 18 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 13 words

      Opens “זכות הראויה לשני.…”

    2. Segment 225 words

      Opens “מתני׳ כתב לגרש את אשתו, ונמלך; ב"ש…”

    3. Segment 325 words

      Opens “גמ׳ שלח ליה רב יוסף בריה דרב…”

      Named: רב יוסף, רב מנשה, שמואל.

    4. Segment 429 words

      Opens “שלח ליה: תצא, והדבר צריך בדיקה. מאי…”

      Named: שמואל.

    5. Segment 511 words

      Opens “וכי קרו לנתינה ״כתיבה״ לכתיבה גופה מי…”

    6. Segment 610 words

      Opens “אין; דאי מיגליא מילתא דקרו לנתינה כתיבה,…”

    7. Segment 710 words

      Opens “תצא?! והא"ר אשי: כל קלא דבתר נישואין…”

    8. Segment 85 words

      Opens “מאי ״תצא״ נמי תצא משני.…”

    9. Segment 922 words

      Opens “א"כ אתה מוציא לעז על בניו של…”

    10. Segment 1016 words

      Opens “אמר רבב"ח א"ר יוחנן, משום רבי יהודה…”

      Named: רבי יהודה בר אילעי.

    11. Segment 1114 words

      Opens “דורות הראשונים ב"ש דורות האחרונים רבי דוסא.…”

      Named: רבי דוסא.

    12. Segment 1216 words

      Opens “א"ר דוסא: וכי מה עשה לה ערבי…”

      Named: רבי זה.

    13. Segment 1337 words

      Opens “ואמר רבב"ח א"ר יוחנן, משום ר' יהודה…”

    14. Segment 1419 words

      Opens “דאמר רבי ינאי: אין הטבל מתחייב במעשר,…”

      Named: רבי ינאי.

    15. Segment 1513 words

      Opens “ורבי יוחנן אמר: אפילו חצר קובעת, שנאמר:…”

      Named: רבי יוחנן.

    16. Segment 1619 words

      Opens “מתני׳ המגרש את אשתו ולנה עמו בפונדקי,…”

    17. Segment 1719 words

      Opens “אימתי בזמן שנתגרשה מן הנשואין; ומודים בנתגרשה…”

    18. Segment 1811 words

      Opens “גמ׳ אמר רבה בר בר חנה א"ר…”

      Named: רבה.

    Sages named on this page

    • Rabbi Yochanan · Others · End of Tannaim and beginning of Amoraim.

      Rabbi Yochanan was a pivotal sage, bridging the eras of the Tannaim and Amoraim, known for his profound scholarship and dedication to…

      Source: Gittin 81a · Segment 10 — “אמר רבב"ח א"ר יוחנן, משום רבי יהודה בר אילעי:…

    • Rabbi Yannai · Fourth Generation of Tannaim

      Rabbi Yannai, a fourth-generation Tanna and a prominent teacher of Rabbi Yochanan, was known for his humility and deep understanding of Jewish…

      Source: Gittin 81a · Segment 14 — “דאמר רבי ינאי: אין הטבל מתחייב במעשר, עד שיראה…

    • Rav Yosef · Third Generation Amoraim

      Rav Yosef, a prominent blind Amora, was a student of Rav Yehuda bar Yechezkel and a contemporary of Rabbah.

      Source: Gittin 81a · Segment 3 — “גמ׳ שלח ליה רב יוסף בריה דרב מנשה מדויל,…

    • Rabbi Ashi · Amoraim · Sixth Generation of Amoraim

      Rabbi Ashi, a prominent Amora, was head of the Academy of Mata Mehasya for many decades, where he initiated the monumental task…

      Source: Gittin 81a · Segment 7 — “תצא?!

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Gittin 81a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026