Talmud Builders

    Gittin 88b

    Chapter 9 - HaMegaresh

    גם: גיטין דף פ״ח ע״ב, פרק ט׳ המגרש

    English translation - Gittin 88b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1Rav Aḥa bar Ya’akov said: Learn from this numerical value that soon [ mehera ] for the Master of the World is eight hundred and fifty-two years, as it is stated in the verse in Deuteronomy: “You will soon [ maher ] utterly perish.” Since the Jewish people dwelled in Eretz Yisrael for almost this amount of time, it is apparently considered soon.

    2MISHNA: With regard to a bill of divorce that the husband was compelled by the court to write and give his wife, if he was compelled by a Jewish court it is valid, but if he was compelled by gentiles it is invalid. But with regard to gentiles they may beat him at the request of the Jewish court and say to him: Do what the Jews are telling you, and it is a valid divorce.

    3GEMARA: Rav Naḥman says that Shmuel says: With regard to a bill of divorce that the husband was compelled by a Jewish court to give his wife, if they did so lawfully, as the halakha obligated the husband to divorce his wife, it is valid. This is referring to cases where sexual intercourse is forbidden or specific cases where the Sages instituted that the husband is obligated to divorce his wife. If they did so unlawfully, the bill of divorce is invalid, but it is not considered entirely invalid, as it disqualifies the wife from marrying a priest after her husband’s death.

    4And in a case where the husband was compelled by gentiles, if he was compelled lawfully, the bill of divorce is invalid, but it also disqualifies the wife from marrying a priest. But if he was compelled unlawfully it does not have even the trace of a bill of divorce, and the wife is not even disqualified from marrying a priest.

    5The Gemara raises an objection: With regard to the statement that if the husband was compelled by gentiles the divorce is invalid but it also disqualifies the wife from marrying a priest, whichever way you look at it, the statement is difficult. If gentiles are legally capable of compulsion, it should be rendered valid with regard to the woman’s permission to remarry as well. If they are not legally capable of compulsion, it should not disqualify her either.

    6Rav Mesharshiyya says: By Torah law a bill of divorce that the husband was compelled by gentiles to write and give his wife is valid, and what is the reason the Sages said that it is invalid? It is so that each and every woman will not go and depend on a gentile to compel her husband to divorce her through temptation or bribery, and thereby she will release herself from her husband unlawfully.

    7The Gemara asks: If that is so, that where the husband was compelled by gentiles the bill of divorce is valid by Torah law, why did Shmuel rule that if he was compelled unlawfully it does not have even the trace of a bill of divorce? Let a bill of divorce that the husband was compelled unlawfully by gentiles to give his wife be compared to a case where he was compelled unlawfully by Jews, and disqualify the wife from marrying a priest as well.

    8Rather, that statement of Rav Mesharshiyya, that by Torah law a bill of divorce is valid even if the husband was compelled by gentiles to write it and give it to his wife, is a mistake. In principle it does not have even the trace of a bill of divorce, even if the husband is required by law to divorce his wife.

    9And what is the reason that the wife is disqualified from marrying a priest in this case? It is because the case where the husband was compelled lawfully by gentiles can be confused with a case where he was compelled lawfully by Jews. If a bill of divorce that gentiles compelled the husband to write and give to his wife carries no weight, people might think that this is likewise the halakha with regard to a case where Jews compelled the husband to do so. Therefore, the Sages issued a decree that even if the husband was compelled by gentiles the wife is disqualified from marrying a priest. By contrast, the case where the husband was compelled unlawfully by gentiles cannot be confused with a case where he was compelled lawfully by Jews, as they are too dissimilar. Therefore, a bill of divorce that gentiles unlawfully compelled the husband to write and give his wife is entirely invalid.

    10§ Abaye found Rav Yosef sitting in court as the judge and compelling husbands to give their wives bills of divorce. He said to him: But aren’t we ordinary people, not ordained judges? And it is taught in a baraita that Rabbi Tarfon would say: With regard to any place where you find gentile courts [ agoriot ], even if their laws are like Jewish laws, you may not attend them, as it is stated: “Now these are the ordinances which you shall set before them” (Exodus 21:1). It is derived from here that one may go to court only before them, i.e., Jewish judges, and not before gentiles. Alternatively, it is derived that one may go to court before them, i.e., ordained judges, and not before ordinary people. Since we are not ordained judges, how can you perform a distinctly judicial act?

    11Rav Yosef said to him: We see ourselves as agents of the ordained judges in Eretz Yisrael, and we are performing our task as judges on the basis of their agency, just as is the case with regard to cases of admissions and loans, which we attend to on the same basis.

    12The Gemara asks: If so, why is the halakha that judges living outside Eretz Yisrael do not judge in cases of robbery and personal injury? They should judge in these cases as well. The Gemara answers: When we perform our tasks as judges on the basis of their agency, it is with regard to common matters, e.g., cases that pertain to the halakhot of admissions and loans, which arise frequently between people. But with regard to uncommon matters, e.g., cases of robbery or personal injury, we do not perform our tasks as judges on the basis of their agency.

    13MISHNA: If a rumor circulated in the city that an unmarried woman is betrothed, she is considered to be betrothed. Similarly, if a rumor circulated that a married woman is divorced, she is divorced, provided there is no valid alternative explanation [ amatla ] for the rumor.

    14What is considered a valid explanation? For example, it is a case where there is a rumor that so-and-so divorced his wife but that the bill of divorce was given to her conditionally. It is therefore possible that the condition was not fulfilled and she is not actually divorced. Similarly, if there is a rumor that a woman was betrothed but that the man threw her betrothal, i.e., the money or document of betrothal, to her, and it is uncertain whether it was closer to her and uncertain whether it was closer to him, and therefore the status of their betrothal is likewise uncertain, this is considered a valid explanation.

    15GEMARA: With regard to the statement that a woman who is rumored to be divorced is divorced, do we render her forbidden to her husband if she is married to a priest? But didn’t Rav Ashi say that we are not concerned about any rumor that circulates after marriage? Accordingly, a woman should not be compelled to leave her husband merely on the basis of a rumor.

    16The Gemara answers that this is what the mishna is saying: If a rumor circulated in the city that a woman is betrothed, she is betrothed, and she may not marry another man until she receives a bill of divorce from the man to whom she is rumored to be betrothed. If she is rumored to have been betrothed to a certain man and subsequently divorced from him,

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    ש"מ מהרה דמרי עלמא - כמנין ונושנתם דהא כתיב כי אבד תאבדון מהר:

    מתני' מעושה - בחזקה:

    גמ' כדין - כגון הנך דאמרינן בהו יוציא ויתן כתובה או שהיתה אסורה לו:

    פסול - להתירה לינשא:

    ופוסל - מן הכהונה משום ריח הגט:

    מה נפשך - דאמרת בעובדי כוכבים בדין פסול ופוסל:

    אי עובדי כוכבים בני עשויי - דדין תורה נינהו לכוף את ישראל בדין:

    תולה עצמה בעובד כוכבים - שוכרת עובד כוכבים אנס לכוף בעלה לגרשה ובאה עליו בעקיפין:

    מיפסל נמי ליפסל - כשלא כדין דישראל הואיל ומדאורייתא בני עשויי נינהו כישראל והא גבי ישראל אמרת שלא כדין פסול ופוסל:

    בדותא היא - דודאי לאו בני עשויי נינהו:

    כדין - דעובדי כוכבים עובדי כוכבים שעישוהו להוציא ובדין תורה אע"ג דלאו גיטא הוא גזור ביה רבנן לפסול בכהונה משום דמיחלף בכדין דישראל ואתי למימר ישראל נמי שעישוהו כדין לא פסיל וההוא גיטא מעליא הוא:

    שלא כדין - דעובדי כוכבים בכדין דישראל לא מיחלף ואי אמרת מיחלף בשלא כדין דישראל ואתי למימר שלא כדין דישראל נמי לא פסיל ואמרן לעיל דפסיל היא גופה גזירה היא אטו כדין וגזירה לגזירה לא גזרינן:

    וקא מעשה אגיטי - כופה איש להוציא את אשתו בדין:

    הדיוטות אנן - שאין מומחין אלא סמוכין דמיקרו אלקים דיינין ואין סמיכה בח"ל כדאמרי' בפ"ק דסנהדר' (דף יד.):

    אוגריאות - אסיפות כמו אוגר בקיץ (משלי י):

    לפניהם - קאי אשבעים זקנים שעלו עמו להר קודם מתן תורה כדכתיב (שמות כד) ואל משה אמר עלה וגו' ואע"פ שנכתבה פרשה זו לאחר מ"ת קודם מתן תורה נאמרה ונבנה המזבח והעלו העולה והשלמים ובאותו דם נכנסו לברית:

    שליחותייהו - דבני א"י:

    קעבדינן - הם נתנו לנו רשות:

    מידי דהוה - אדיני ממונות דהלואות דעבדינן שליחותייהו כדאמרי' בסנהד' (דף ב:):

    אי הכי גזלות וחבלות נמי - לעביד שליחותייהו ואנן אמרינן בשמעתא קמייתא דסנהד' דבעינן ג' מומחין:

    מילתא דשכיחא - הלואה וכן גט:

    מתני' יצא שמה בעיר מקודשת - פנויה שיצא עליה קול פלונית מתקדשת היום לפלוני ויש דברים נראין כדמפרשי אמוראי בגמ':

    הרי זו מקודשת - ולא תינשא לאחר בלא גט:

    מגורשת הרי זו מגורשת - קא סלקא דעתין דהכי קאמר אשת כהן שיצא עליה קול פלונית נתגרשה היום הרי זו מגורשת ואסורה לישב עוד תחתיו דאילו מגורשת להקל ולינשא לשוק ליכא לפרושי דמשום יציאת קול נשרי אשת איש לעלמא והיינו דפרכינן לה בגמרא ואסרי' לה אגברא על בעלה כהן:

    ובלבד שלא תהא שם אמתלא - שלא יהא עם הקול של קידושין או של גירושין משל וטעם שהוא שובר את כח הקול:

    גירש פלוני את אשתו על תנאי - זהו שובר של גירושין שמא לא נתקיים התנאי:

    זרק לה קידושיה כו' - זהו אמתלא של קידושין והוא הדין נמי איפכא:

    גמ' ואסרינן לה אגברא - בתמיהה ואמגורשת קאי אשת כהן שיצא קול שגירשה בעלה קתני מתני' חיישינן לקלא ואסרי' עלי':

    והאמר רב אשי כל קלא - שיצא על האשה משנישאת ולא יצא עליה קול קודם נישואין:

    לא חיישינן ליה - כגון אם נשאת לכהן ויצא עליה קול שהיתה זונה או גרושה לא מפקינן לה מיניה אלא בעדות ברורה וזו נשואה ועומדת היא:

    ה"ק כו' - האי קול דמגורשת ארישא קאי אשה פנויה שיצא עליה קול מקודשת חיישינן לה ואסורה לינשא אלא לאותו איש חזר ויצא עליה קול מגורשת שגירשה אותו פלוני שיצא לה קול קידושין ממנו:

    גיטין 88 עמוד ב

    1אמר רב אחא בר יעקב: שמע מינה, ״מהרה״ דמרי עלמא תמני מאה וחמשין ותרתי הוא.

    Mishna

    2גט מעושה, בישראל כשר, ובעובדי כוכבים פסול. ובעובדי כוכבים חובטין אותו ואומרים לו: ״עשה מה שישראל אומרים לך״ (וכשר).

    Gemara

    3אמר ר"נ אמר שמואל: גט המעושה בישראל, כדין כשר; שלא כדין פסול, ופוסל.

    4ובעובדי כוכבים כדין פסול ופוסל, שלא כדין אפי' ריח הגט אין בו.

    5מה נפשך? אי עובדי כוכבי' בני עשויי נינהו, איתכשורי נמי ליתכשר! אי לאו בני עשויי נינהו, מיפסל לא ליפסל!

    6אמר רב משרשיא: דבר תורה גט מעושה בעובדי כוכבי' כשר. ומה טעם אמרו פסול שלא תהא כל אחת ואחת הולכת ותולה עצמה בעובד כוכבי' ומפקעת עצמה מיד בעלה.

    7אי הכי, שלא כדין אפי' ריח הגט אין בו?! ונהוי שלא כדין כישראל, ומפסיל נמי לפסול!

    8אלא הא דרב משרשיא בדותא היא.

    9וטעמא מאי? כדין בכדין דישראל מיחלף. שלא כדין בכדין ישראל לא מיחלף:

    10אביי אשכחיה לרב יוסף דיתיב וקא מעשה אגיטי א"ל והא אנן הדיוטות אנן ותניא היה ר"ט אומר כל מקום שאתה מוצא אגוריאות של עובדי כוכבים אע"פ שדיניהם כדיני ישראל אי אתה רשאי להיזקק להם שנאמר ״(שמות כא״, א) ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם לפניהם ולא לפני עובדי כוכבים דבר אחר לפניהם ולא לפני הדיוטות׃

    11א"ל אנן שליחותייהו קא עבדינן מידי דהוה אהודאות והלואות׃

    12אי הכי גזילות וחבלות נמי כי עבדינן שליחותייהו במילתא דשכיחא במילתא דלא שכיחא לא עבדינן שליחותייהו:

    Mishna

    13יצא שמה בעיר ״מקודשת״ הרי זו מקודשת. מגורשת הרי זו מגורשת ובלבד שלא יהא שם אמתלא׃

    14איזו היא אמתלא גירש איש פלוני את אשתו על תנאי זרק לה קידושיה ספק קרוב לה ספק קרוב לו זו היא אמתלא:

    Gemara

    15ואסרינן לה אגברא והא אמר רב אשי כל קלא דבתר נישואין לא חיישינן ליה׃

    16ה"ק יצא שמה בעיר ״מקודשת הרי זו מקודשת מקודשת ומגורשת״׃

    Tosafot

    שמע מינה מהרה דמרי עלמא תמני מאה וחמשין ותרתי - וא"ת נהי דמשנכנסו לארץ עד שיצאו יש כל כך מ"מ מאז לא עבדו ע"ז ועוד הקשה ה"ר אלחנן ודלמא תאבדו מהר אחר ונושנתם קאמר ואור"י דמתחילה מיד היו עובדי עבודת כוכבים שפסלו של מיכה היה עמהם:

    ובעובדי כוכבים חובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומרים לך - אין לפרש דאפי' בענין זה רוצה לומר דבעובדי כוכבים פסול משום לפניהם ולא לפני עובדי כוכבים אע"פ דהעובדי כוכבים מעשין על פי ישראל דאין זה לפני עובדי כוכבים כיון דדייני ישראל מצוים לחובטו דאטו מומחין עצמן יחבטו אותו ולא יכלו לצוות להדיוט לחובטו אלא כמו שפר"ת והעובדי כוכבים חובטין אותו שאז כשר. בזה הענין וכן פירש רב יהודאי גאין בהלכות גדולות דבעובדי כוכבים כשר בזה הענין וכן איתא בירושלמי דמכילתין אמר רב ישראל שעושה כמעשה עובד כוכבים פסול (אפי') באומר איני זן ואיני מפרנס תני ר' חייא עובדי כוכבים שעושין כמעשה ישראל כשר אפי' באומר איני זן ואיני מפרנס ואהא דנקט אפי' [באומר] דלא מתכשר בעובדי כוכבים שלא ע"פ ישראל אע"ג דהוי כדין אמר ר' אסי מתני' אמרה כן ובעובדי כוכבי' חובטין אותו ואומרי' לו עשה מה שישראל אומר לך ולא מה שאנו אומרים לך:

    אלא דרב משרשי' בדותא היא - בח"ה (ב"ב מח. ד"ה דבר) מפורש אמאי מייתי לה הש"ס התם כיון דבדותא היא:

    לפניהם ולא לפני הדיוטות - פי' בקונטרס דקאי אשבעים זקנים דעלו עם משה אע"פ שכתובין בסוף פ' דואלה המשפטים ור"י אומר דאהאלהים טובא דכתיבי בפרשה קאי וכן משמע בהחובל (ב"ק פד:) דמאלהים נפקא לן מומחין דאמר מ"ש נזקי אדם באדם ונזקי אדם בשור דאלהים בעינן וליכא ואיצטריך קרא דלפניהם דלענין עישוי בעינן מומחין:

    ולא לפני הדיוטות - תימה דמשמע דאיירי קרא בכשרים לדון ואילו בפ"ק דקדושין (דף לה.) ובב"ק (ד' טו.) דרשינן מינה דהשוה הכתוב אשה לאיש לכל דינין שבתורה ואשה פסולה לדון דתנן בפ' בא סימן (נדה מט:) כל הכשר לדון כשר להעיד ואשה פסולה להעיד כדמוכח בהחובל (ב"ק פח.) ובפרק שבועת העדות (שבועות דף ל.) וי"ל דכלל דפרק בא סימן באיש איירי כלומר כל איש הכשר לדון כשר להעיד ומדבורה דכתיב בה (שופטים ד) והיא שופטה את ישראל אין ראיה דאשה כשרה לדון דשמא לא היתה דנה אלא היתה מלמדת להם הדינים א"נ שמא קיבלו אותה עליהם משום שכינה מיהו בירושלמי דיומא (פ"ו) יש מעתה דאין אשה מעידה אינה דנה ואומר ר"י דקרא משמע ליה דאיירי בכל ענין בין בדיינין בין בנדונין:

    אי הכי גזלות וחבלות נמי - וא"ת והא מצינו בכמה מקומות שהיו דנין גזלות וחבלות ההוא רעיא בפ"ק דבבא מציעא (דף ה.) וההוא גברא דגזל פדנא דתורי דחברי' (ב"ק דף צו:) ובכמה מקומות וי"ל דהיו דוחקין אותו ע"י דקבעיה ליה זימנא לא"י ועוד אור"י דגזלות ע"י חבלות קאמר דאין דנין בבבל שחבל בחברו וגזל לו:

    במילתא דשכיחא כו' - כמו בהודאות והלואות ומה שאנו מקבלים גרים אע"ג דגר צריך ג' מומחין כדאמרי' בהחולץ (יבמות מו:) משפט כתוב ביה אור"י דעבדינן שליחותייהו דחשיב כשכיחא ובהחולץ (גז"ש) נמי משמע שהיו מקבלים גרים בבבל וא"ת היכי עבדינן שליחותייהו והא עכשיו אין מומחין בא"י ומי יתן לנו רשות וי"ל דשליחות דקמאי עבדינן:

    והאמר רב אשי כל קלא דבתר נישואין כו' - וא"ת ולוקמה בתר אירוסין דחיישינן לרב אשי וי"ל דמשמע ליה מתני' אף בתר נישואין ועוד דפסקי' לקמן (גיטין דף פט:) דאף קלא דבתר אירוסין לא חיישינן:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rashba

    מתני' - גט מעושה בישראל כשר ובנכרים פסול ובנכרים חובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומרים לך. פירוש ובנכרים פעמים שהוא כשר אם אומר לו עשה מה שחכמי ישראל אומרים לך דעכשיו אין הנכרי אלא כמקל ורצועה לבית דין של ישראל ושלוחו של בית דין ואין מדקדקין בשליח שהוא חובט אם ישראל אם לאו וכן פירש בהלכות גדולות, ותדע לך דאטו לאביי שלא היה סבור דשליחותייהו קא עבדינן וכי היה סבור שבארץ ישראל המומחה בעצמו היה מכה וחובט אלא מומחה מצוה והדיוט חובט על פיו ולא קרינא ביה לפניהם ולא לפני הדיוטות והכא נמי לא שנא, ורבנו תם ז"ל לא פירש כן אבל בתשובת שאלה חזר בו והכשיר, ובירושלמי גרסינן תני רבי חייא ונכרים שעשו כמעשה ישראל כשר ואפילו אמר איני זן ומפרנס, אמר רבי יוסה מתניתא אמרה כן ובנכרים חובטין אותו ואומרין לו עשה מה שישראל אומר לך לא מה שאנו אומרים לך.

    גמרא - והא דדרשינן הכא: לפניהם ולא לפני הדיוטות. קשיא לן דבפרק קמא דסנהדרין (ב, ב) משמע דמשום דסבירא לן עירוב פרשיות כתיב כאן בעינן מומחין הא לאו הכי אפילו הדיוטות כשרין והכא ממעטין הדיוטות מלפניהם, ועוד קשה למאי איצטריך לפניהם למעוטי הדיוטות דהא אלקים כתיב בפרשה דמשמע מומחין ותרי מיעוטי להדיוטות למה לן. ויש לומר דאי לא אלהים ועירוב פרשיות מלפניהם לא ממעטינן הדיוטות [בנדפס: דהיכי משמע מיעוט הדיוטות מלפניהם, אבל השתא דכתיב אלהים ממעטין שפיר הדיוטות מלפניהם כלומר לפני אלי"ם ולא לפני הדיוטות, ומאלי"ם נמי בלא לפניהם לא ממעטין הדיוטות] אלא במאי דכתיב בפרשה אבל גיטין אפילו בהדיוטות נמי, השתא דכתיב לפניהם דמשתעי במשפטים כלומר שכולל כל המשפטים ואפילו גיטין שמע מינה דבכולהו בעינן מומחין, וזהו שלא כפירושו של רש"י ז"ל שפירש דלפניהם קאי אשבעים זקנים שעלו עמו שכתובים בסוף ואלה המפשטים כדכתיב ואל משה אמר עלה וגו' ושבעים מזקני ישראל ואין מוקדם ומאוחר בתורה שאותו מעשה קודם מתן תורה היה ואותן שבעים זקנים מומחין היו ולפי פירוש זה הדרא קושיין לדוכתה האלי"ם למאי איצטריך ועירוב פרשיות למאי איצטריך, והראשון עיקר וכן פירשו בתוספות.

    כי עבדינן שליחותיהו במילתא דשכיחא - ועיקר טעמא דעבדינן שליחותייהו משום שלא תנעול דלת בפני לווין כדאיתא בריש פרק קמא דסנהדרין (ג, אד) וגיטין נמי דומיא דהודאות והלואות נינהו דאי לא לא מינסבן לגברא והוו להון בנות ישראל עגונות.

    במילתא דלא שכיח לא עבדינן שליחותייהו - ואם תאמר היאך מקבלים גרים בזמן הזה דהא בעי שלשה וכדאיתא ביבמות פרק החולץ (יבמות מו, ב) דמשפט כתיב ביה, והא נמי מילתא דלא שכיחא היא וכדאמרינן לעיל גרות לא שכיחא, יש לומר דהא נמי תקנה היא כתקנת הודאות והלואות, ומצינו האמוראים בפרק החולץ שהיו מקבלים גרים ואף אנו שלוחי הראשונים אנו.

    מגורשת ואסרינן לה אגברא והאמר רב אשי כל קלא דבתר נישואין לא חיישינן ליה. איכדא דקשיא להו ודילמא הכי קאמר שאם היתה בחזקת אלמנה מותרת לכהן ויצא עליה קול שהיא גרושה ואוסרים אותה לינשא, ולאו מילתא היא דאם כן היינו רישא אלא הא קא משמע לן דאפילו על בעלה אוסרין אותה וקשיא לרב אשי, ותירץ אביי דהכי קאמר מקודשת ומגורשת הרי זו מגורשת ואסורה לכהן ומותרת לעלמא וקא משמע לן דסמכינן אקלא אפילו להתירה הואיל ולא נאסרה אלא משום קול דטוט אסור וטוט שרי ואפילו יצא קול שני של גירושין מכאן ועד עשרה ימים וכן כתב הרמב"ם ז"ל, והראב"ד ז"ל כתב דלא אמרו אלא בשיצאו שני הקולות יחד שיצא הקול ושוברו עמו, והרמב"ן נ"ר הסכים לדעתו של הרמב"ם ז"ל, ולא הבנתי טעמם דהא משמע דרבה בר רב הונא הוא דקאמר הכי ודחאה רבי יוחנן וכדאמרינן בסמוך לאפוקי מדרבה בר רב הונא דאמר אמתלא שאמרו אפילו מכאן ועד עשרה ימים קא משמע לן ולא אמרו הוא דהויא אמתלא הא אמרו לא הויא אמתלא ופירש רש"י ז"ל לא גמרו את הדבר להוציא קול מקויים אלא הוציא שובר עם הקול כגון נתקדשה פלונית בספק הוא דהויא אמתלא, אבל אם גמרו את הדבר ואמרו מקודשת היא ומאחר שיצא הקול הוסיפו אמתלא אינה כלום, ועוד דאמרינן תו (פט, א) גבי ההיא דנפיק עלה קלא דאיקדשה לבר בי רב אתא רב חמא לאביה אמר ליה אימא לי היכי הוה עובדא אמר ליה על תנאי קדיש אדעתא דלא אזיל לבי חוזאי ואזל אמר ליה כיון דבעידנא דהוה קלא לא הוה אמתלא לאו כל כמינה דמחזקת אמתלא, ואפשר לומר דהיינו דוקא באמתלא כגון באומר נתקדשה אלא שעל תנאי היה בכי הא הוא דבעינן שיצא שוברו עמו אבל ביצא עליה קול שנתגרשה דעכשיו אין קול זה מבטל הקול הראשון ואיתיה להאי ואיתיה להאי דלבתר שנתקדשה קדושין גמורין אומר שנתגרשה גירושין גמורין בכי האי אפילו מכאן ועד עשרה ימים. הא דקתני במתניתין ובלבד שלא תהא שם אמתלא, לאוקימתיה דרב אשי איכא למימר דלא קאי ארישא דקא תני מקודשת ומגורשת [בנדפס: הרי זו מגורשת דאם יצא שמה בעיר מקודשת ומגורשת] דאפילו על תנאי ודאי מבטלינן ליה לקלא דקול ושוברו הוא [בנדפס: ומי] ומימר אמרינן נתקיים התנאי והרי היא מגורשת וכדאמרינן לקמן (גיטין פט, ב) עייני בהו רבנן בקידושי ולא הוה בהו שוה פרוטה, מימר אמרי עייני רבנן בקידושי וקדושי קטן הוו אלמא לא חשו חכמים לקלא אלא לקול שאין שובר כלל עמו ומשום לעז משפחות אבל כל היכא דאיכא למימר דלא טעו ביה אינשי ותלו דבדינא שרו לה רבנן אין חוששין לאותו כלל, אלא מתניתין הכי קתני מקודשת ומגורשת הרי זו מגורשת ואסורה לכהן ואימתי חשו לקול במקום שאין שם אמתלא אבל במקום שיש שם אמתלא כגון שהוציאו קול על האשה שנתגרשה על תנאי ואחר כך מת בעלה או בקדושין אין חוששין לאותו קול, אבל הראב"ד ז"ל פירש ארישא קאי שאם אמרו מקודשת חוששין לה ואפילו יצא קול עמו שנתגרשה על תנאי אין כאן שובר כיון שאמרו שהיא גרושה על תנאי, ולדבריו הוא דתלו [בנדפס: דתנו] לקמן בקטן ובפחות משוה פרוטה היינו כשנמצא הדבר כן אין חוששין לקול וסומכין על אמתת הענין אבל מן הסתם אין מבטלין את הקול אלא בקול שאין שם אמתלא.

    Babylonian Talmud · folio map

    Gittin 88b

    Gittin 88b. The full printed text of this folio side - 16 numbered segments, about 285 words - with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit - the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Gittin 88b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026